היי, שלום. קוראים לי הדס, אמא של יעל ואורי.
רואת חשבון, אוהבת את המטבח מאד,
מחבבת קניות, כמו כולן פחות או יותר…
אבל מבפנים אני קצת אחרת.
קבלתי משמיים התמודדות נפשית. התמודדות לא קלה בכלל.
התמודדות שמקיפה אותי יום יום, שעה שעה.
אבל… יום אחד אני אצא מזה בע"ה.
בינתיים, אני מתפללת שהמסע שלי יהפוך אותי לבוגרת וחזקה יותר.
אז… רציתי בבמה שקיבלתי פה בשבי רגע, לשתף אתכן במה שאני עוברת,
מקווה שהבמה הקצרה הזה תחשוף קצת מה שעוברות נשים רבות כמוני,
שאולי אתן רואות אותן לידכן ברחוב / בתור בקופה / על הספסל בגינה – ואין לכן מושג…
אולי המושג הזה של "התמודדות נפש", נשמע לכן מפחיד מדי, אולי… לא נורמלי : )
מקווה שהשיתוף הקצר שלי יוריד קצת מאפלת "הסוד הנורא הזה", שהרבה נשים יקרות וטובות חוות אותו, חיות לצידו.
תודה לכן על תשומת הלב!
החיים שלי שווים סיפור
אולי אני אכתוב את הסיפור שלי,
את החיים שלי,
אני אכתוב עלי.
על ילדה קטנה ואבודה.
קראו לה הדס לילדה הזאת,
אבל השם לא באמת משנה,
מה שמשנה זה הלב, הנפש.
הלב שלה דימם, נפצע כל יום מחדש,
הנפש זעקה ודממה גם יחד.
…כואב לי לקרוא את מה שכתבתי
זה החיים שלי!
דמעות עולות לי לעיניים, לא, לא באמת,
הכדורים האלה, אין סיכוי לבכות איתם…
הכדורים האלה…
הכל היה בסדר עם הילדה הזאת, עד ש…
בעצם, אף פעם לא.
שום דבר לא היה בסדר.
הכל קרה בתוך עצמה.
כלפי חוץ החיים זרמו,
אבל מבפנים הם התפתלו והסתבכו.
היא נלחמה עם כל העולם,
עם ההורים, החברות, המורות, עם אלוקים.
כלפי חוץ הכל נצץ, היא הייתה מושלמת.
בפנים הכל זעק,
אבל זה נשאר רק בלב שלה,
אף אחד לא שמע את הצרחה שקרעה את נפשה.
היא גם כתבה על זה שיר פעם,
על העולם בו היא חיה.
"חסר חושים"
קראו לו,
"ממשש העולם בידו
שברי ליבי וחריצים
אינו מבחין בסודו
ובפנים עוד מדממים הפצעים"
זה היה אחד הבתים בשיר.
וזהו.
יום אחד הכל קרס.
היא איבדה את עצמה,
איבדה את דעתה,
הסתובבה ברחוב,
שרה לעצמה,
שרה שיר על הכוכב שרצתה להיות,
עצרה אישה.
סיפרה לה בעיניים דולקות –
"אני רוצה להיות כוכב"
היא לא בדיוק יודעת מה קרה מאז.
אף אחד לא מוכן לעמוד מולה ולספר לה את האמת, גם היא בעצמה.
אבל בסוף הגיעו הכדורים האלה,
המרפאים, האכזריים,
היא לא רצתה להתרפא,
היא רק התעייפה מלהציג,
רצתה שכולם ירגישו יש כאן נפש זועקת. לב צורב.
בשבועות הקרובים נעלה פה שיתופים של הדס היקרה.
מוזמנות להגיב, לחבק, וגם לשאול, הדס תענה בשמחה.
וואו וואו וואו את לא מאה כאילו התכוונתי שאת יותר מאה ממאה
את פשוט גיבורה וחזקה
ובתור אחת שמכירה אותך גם מאחורי הקלעים
ממש ריגש אותי לקרא את זה והיטבת להסביר
ומקווה שבאמת יהיו הדברים לתועלת
היה ממש כיף לראות אותך גם כאן את עוד תעשי דברים גדולים אני בטוחה!!!!
אוהבת מאוד מאוד כבי
הדס יקרה ואהובה,
אוהוו…. את מ-ת-מ-ו-ד-ד-ת ויחד עם זה מאמינה, ויש בך ת-ק-וו-ה ג-ד-ו-ל-ה!!!
אין לי ספק, את תצאי מזה, הדימום ייעצר ויבוא מרפא לנפש הפצועה.
"ויבקע כשחר אורך" לא רק כמו כוכבים קטנים נוצצים בלילה…
בהערכה ענקית.
וואו איזה אומץ ופתיחות וגבהות קומה ככה לכתוב על הנושא זה מאוד חשוב אולי דרך הקריאה שלו אנשים ילמדו איך להתייחס לאנשים מסביב בלי מחלה או עם וזה לא משנה כולנו בני אדם.
גם אני באיזשהו תהליך כזה קצת שונה אבל כן שייך לתחום הנפש וצריך להבין שברגע שבן אדם נוטל כדורים זה לא עושה אתו פסול מותר לו לחיות לגדל משפחה וכו' זה לא הופך אותו למצורע.
הרבה יישר כוח להדס ולכל אותן נשים יקרות
מרגשת..!!
שולחת לך חיבוק🙏🙏
היי הדס,
גם אני כמוך, אמא, משפטנית, ומתמודדת נפש. הם לא מבינים אבל אנחנו כן. קבלי וגם נותנת לעצמי חיבוק גדול כל יום. פעם סלדתי מכדורים, היום מבינה שהם כן מרפאים לפחות משפרים תפקוד. אך רופא חולים האמיתי הוא רק האלוקים שנתן להם רשות לרפא. גם הרופאים / מדענים בעצמם לא יודעים איך הכדורים עובדים, מה שטוב זה שהם עובדים. זה כשלעצמו מוכיח את הפלא שיצר השם עבורנו. טוב לשמוע ממך, באהבה גדולה.
מזדהה איתך הדס גם הנפש שלי כאבה פעם מטופלת הכדורים כי אין בררה אני יודעת איך את מרגישה אסור להתייאש את חזקה ככה אנחנו וזה מה יש .בתקווה לימים יותר טובים
כל כך התחברתי, נוגע ללב ואמיתי,
הדס יקרה.
אני מעריכה אותך כל כך. וואו.
כמה אומץ וכנות.
זה כל כך מרגש אותי לקרוא אותך. לקרוא את הלב שלך.
את הנפש שלך, הפצועה, שמתייסרת כל כך. וכואבת.
מחכה לשיתופים נוספים שלך, את מיוחדת.
ולוואי
שתרפא לך ההשתתפות.
שתפיג את הבדידות האיומה הזאת.
ואני, אני מזדהה איתך כל כך.
גם אני מתמודדת עם הפרעה נפשית.
הדס,
את מתכוונת להפרעה או מחלה?
אני איתך.
תודה הדס על המילים.
קוראת עם דמעות, שולחת לך חיבוק.
❤️שני
גיבורה של החיים
הדס תהי חזקה ! את מדהימה תמשיכי לשתף במה שאת עוברת את מחזקת אחרות, כמוני שמתמודדות כמוך!
היי הדס גם אני לוקחת כדורים ומנסה חתפקד רגיל אנימלוקחת עקב חרדות שהיו לי בגלל טיפול תרופתי שנתנו בבית חולים לא מזמן התחלתי עןד כדור לשינה שוקלת להוריד אותו לא יודעת אם כן או לא 💕