השגחה פרטית מתוקה מסביב לשעון (של מייקל קורס)

זה סיפור מתוק של השגחה פרטית שלא מדובר בו על משהו הרואי או הצלת חיים, אבל כן על השגחה מתוקה מלמעלה בכל פרט ופרט – מסביב לשעון…

לפני למעלה מעשר שנים רכשתי לי שעון של 'מייקל קורס'.

לקח לי הרבה זמן לבחור אותו כי חיפשתי משהו שלא ידעתי איך הוא נראה, אבל ידעתי מה אני לא רוצה. ובשעה שעיני נפלו על השעון בתצוגה של חנות מסויימת, ידעתי מיד שזה זה, וקניתי.

עברו עשר שנים בטוב ובנעימים, הוא לא ביקש שנדאג לו ולו פעם אחת, מעולם לא ראה תיקון, אני ראיתי עשרות דגמים על ידיהן של אחרות והכי אהבתי את שלי. יום אחד גיליתי שהרצועה כבר איבדה את צבעה ונראית נורא, והבנתי שהגיע הזמן להחליף אותה.

כיתתי את רגלי אצל שענים לא מעטים ובחנויות שמוכרים בהן שעונים וחיפשתי רצועה להחלפה. כל מי שראה את השעון הסביר לי בטוב טעם, שחבל על זמני, זה דגם מאד ישן ויש לו הברגה מאד מסויימת, ולכן כבר אין להשיג את הרצועה הזו בשום מקום ואין שום רצועה שתוכל להחליף את הרצועה הישנה. שאחפש שעון חדש.

בסדר, אחרי עשר שנים מותר להחליף שעון. הלכתי לחפש שעון שימצא חן בעיני ובשום מקום לא ראיתי שעון שיהיה יותר יפה מהשעון הישן שלי… אוהבת אותו ולא מוצאת משהו שיראה לי מספיק יפה כדי לשלם עליו.

אחרי חיפושים של כמה שבועות הגעתי למסקנה שאני צריכה לחפש את השעון שאני אוהבת ולקנות אותו דבר, רק חדש. אבל בכל חנות שאליה נכנסתי לחפש את דגם השעון הזה אמרו לי את אותו הדבר: מדובר בדגם ישן שכבר הרבה שנים לא מייצרים כמוהו, כיוון שיש לו אבנים גדולות שמשובצות אחת אחת ולא במסגרת, והאבנים נפלו והייתה טרחה גדולה סביבן כי היו צריכים להחליף וכו', לכן כבר לא מייצרים יותר את הדגם הזה.

התפלאתי, כי כאמור יש לי את השעון יותר מעשר שנים ואפילו אבן אחת לא זזה בו. המשכתי לחפש כי אני רוצה רק אותו. חיפשתי בכל מקום בו ביקרתי ושהייתי באותן שנים… ולא מצאתי.

בכל שפה ומקום אמרו לי שאין, חבל על החיפוש, לא אשיג.

לפני חג הפסח האחרון נכנעתי וקניתי שעון מייקל קורסי חדש ומתוק, ובצער הורדתי את השעון הישן מעל פרק ידי וחידשתי שעון חדש. את הישן הנחתי במגירה כי לא ויתרתי עליו. אמצא יום אחד פיתרון שיאפשר לי לענוד אותו.

חידשתי את השעון החדש לליל הסדר וחזרתי לשעון היומיום שלי ולא חזרתי אל החדש… ארבעה חודשים. ואז אחיינית שלי התחתנה וממש לא התאים ללכת לחתונה עם שעון יומחולי, אז הוצאתי מהמגירה את השעון החדש והנוצץ כדי לענוד אותו, והנה, הוא לא עובד.

הבטרייה נגמרה, שזה דבר לא תקין בעליל, כי קניתי שעון חדש, מקורי, בחנות מורשית, והבטרייה לא הייתה אמורה לא לעבוד! אבל כרגע יש לי שעון לא מתפקד שצריך בטרייה חדשה. הוצאתי אותו כדי לקחת אותו לתיקון ומתחתיו שכב השעון הישן, ופתאום ראיתי שהרצועה שלהם זהה!!! כלומר אפשר לקחת את הרצועה החדשה ולהצמיד אותה לשעון הישן, וכך יהיה לי בדיוק את הדגם שאני מחפשת ולא מוצאת, כי הוא שוכב במגירה שלי ורק מחכה לידו הרחומה של שען.

לקחתי את שני השעונים אל השען, איש מקצוע ותיק ומנוסה, רק שהוא נמצא רחוק מאד ממקום מגורי וזו טרחה גדולה להגיע אליו, במיוחד, שכשכבר מגיעים, תמיד יש אצלו תור ארוך מאד. אבל אם אני רוצה שמישהו יעשה עבודה טובה זה הוא. סחתי לו את מבוקשי: תקח את הרצועה החדשה של השעון החדש ותצמיד אותה לשעון הישן.

"גברת," הוא תהה, "למה לקלקל שעון חדש לגמרי, כדי לתקן שעון ישן ממש?"

"כי אני מאד אוהבת את הדוגמא הזו, וכיוון שאין להשיג רצועה כזו, אין לי ברירה אלא שתפרק את החדש".

"גברת," הוא אומר, "יש לך מזל, בדיוק אתמול הגיע לי סחורה של שעונים, וגיליתי בה במקרה, בלי שהזמנתי רצועה אחת כזו, חדשה, מקורית ומתאימה לשעון הזה. רוצה? מאתיים שקל".

וכך אחרי שנתיים של חיפושים נמצאה האבידה מתחת לתנור… אני עונדת שעון בדוגמא שאני אוהבת, ואף אחד לא יכול לדעת שהוא לא חדש, שכן הרצועה זוהרת בברק של חדשים.

עכשיו גם ברור לי מדוע לשעון החדש שקניתי רק לפני ארבעה חודשים לא היתה בטרייה מתפקדת, זה מפני שאם הייתה לו בטרייה לא הייתה לי סיבה להגיע אל השען. בשמיים סידרו לי להשיג את השעון שאני רוצה ולשם כך הייתי צריכה לקבל את הרצועה הנדירה שהגיעה לשען רק יום קודם, ואם לא הייתי מגיעה בזמן מישהו כבר היה קונה אותה, ושוב לא היה לי את השעון שאני כל כך אוהבת.

וכך הסיפור הסתנכרן, ויש לי שעון, בדיוק מה שרציתי, אומנם מבוגר מאד, אבל הכי יפה בעולם (לטעמי כמובן) ונראה כמו חדש.

הניה שוורץ היא סופרת, פסיכותרפיסטית, מנחת הורים ויועצת זוגית

ליצירת קשר: 050-4102007, [email protected]