שנה טובה ומתוקה, שתצליחי לשבת בה הרבה רגעים, ולקום רעננה יותר 💛

העסק הכי שווה

אסנת פוקס

"בפעם הבאה שאתה זורק עלי את הנעליים, לפחות תזרוק אותן לאותו כיוון, כדי שאני לא אצטרך לחפש אחריהן בכל הבית!"

הערה אגבית של אחד הבנים לאחיו, שנזרקת לחלל הבית כמו עוד גרב תועה. אני שומעת ונעצרת.

לפעמים נדמה לי שהמשפט הזה מסכם את כל האימהות: מרדף בלתי נגמר אחרי דברים שהיו אמורים להיות פשוטים. החיים שלי הם מסלול מכשולים יומיומי – נעליים שפזורות בלי זוגות, דלתות שנטרקות בדיוק כשאני עוברת, קולות שמתנגשים זה בזה. ריבים קטנים שמתנפחים מעבר לכל פרופורציה, ואני – מנסה לאסוף, ליישב, לגשר, להחזיק את כל החוטים בידיים…

ואז, אני נזכרת בשאלה הקבועה: כמה ילדים יש לך?

שאלה תמימה לכאורה, אבל איכשהו תמיד מרגישה כמו מבחן. אני עונה את המספר, ומיד מוסיפה "בלי עין הרע" – כי ככה כולן עושות.

אבל האמת? מי בכלל מקנא בי?

הרב שטיינמן, כששאלו אותו הורים לרביעייה איך מתמודדים עם עין הרע, חייך ואמר:
"אל תדאגו, אף אחד לא מקנא בכם."
וזה באמת ככה…

המשפחה הגדולה – חלום עבר או אתגר של היום?
פעם משפחה גדולה הייתה חלום. היום היא נראית כמו מבצע לוגיסטי מסובך. אמא שמוקפת ילדים כבר לא מעוררת השראה – היא בעיקר מעוררת רחמים או תמיהה.
"וואו… איך היא מסתדרת?" ו"למה את צריכה את הכאב ראש הזה?"

 היום, משפחה גדולה כמעט נדירה. המספרים מדברים בעד עצמם – הממוצע בציבור החרדי, אפילו בשכבות השמרניות ביותר, ירד מ-9 ילדים לכ-5-6 בלבד. הבחירה במשפחה גדולה כבר לא מובנת מאליה, ויש בה משהו שמעטים מעיזים לבחור בו.

ההתבטאויות על משפחות גדולות לא חדשות. "אנחנו בשנות ה-2000", "מה צריך כל כך הרבה ילדים?" שאלות כאלה נשמעות לא אחת, אפילו בציבור שלנו… אבל האמת היא שזה לא משהו חדש – זו תופעה שהייתה כבר לפני 5,000 שנה, כבר למך עשה זאת. גם בניו של יהודה – ער ועונן – עשו הרע בעיני השם כשנישאו ולא רצו להעמיד תולדות, והתורה מפרטת באריכות את עוונם הגדול. זה לא עניין של "שנות 2,000", זו תופעה שקרתה מאז ימות עולם.

בין עול הבית לאתגרים כלכליים

לידה וגידול ילדים זו אכן לא משימה קלה. היא דורשת מסירות נפש אמתית, ויש בה הרבה קושי פיזי ומנטלי. בזמנים רבים, אנו תוהות, מנין נשאב כוח וסבלנות לגדל אותם? רשימה בלתי נגמרת של מטלות, מעייפת ומחלישה. נשים רבות נושאות את העול הזה, לא רק בתוך הבית אלא גם מחוצה לו. הן יוצאות מהבית בחושך וחוזרות כמעט בחושך, בקושי שורדות את היומיום… גם משפחה ברוכת ילדים?  מה החכמה ללדת אם אהיה עצבנית כל היום? אין מה לומר, נושא רגיש ועדין…

המצב כיום שונה. השתנו גם הקצבאות, והילדים כבר לא מהווים את התמיכה הכלכלית שהיו פעם. הנשים החרדיות של היום נושאות את עול הבית ואת עול הפרנסה – והעומס הזה כבד. הן לא רק מתמודדות עם ניהול הבית, החינוך והארגון המשפחתי, אלא גם עם אתגרים כלכליים גדולים – משכנתאות, יוקר מחיה, מחירים גבוהים במוצרי בסיס, ולעיתים גם אי יציבות תעסוקתית. כל אלו מוסיפים עוד שכבת מתח וקשיים שמקשים על החלום של משפחה גדולה. ואכן, כשכאב הראש היומיומי כולל דאגות כלכליות לצד חינוך ילדים, כיצד נשאר מקום לחלום על ילד נוסף?

רגע לפני…

אני רוצה להזכיר לך דבר חשוב – כפי שציינה הרבנית נוישטאט ע"ה, לפני שנכנסים לקודש הקודשים ונוגעים בדבר היקר ביותר שיש לקדוש ברוך הוא בעולם – נשמת ישראל – יש להעלות כמה נקודות למחשבה.

הקדוש ברוך הוא צריך אותך!

מהו הדבר היקר ביותר לקדוש ברוך הוא? יש שיאמרו שהתורה, אך האמת היא שיותר מכל – נשמת ישראל. הרי בשביל להציל יהודי, מותר לעבור על כמעט כל התורה כולה. יולדת? כל מה שהיא מבקשת – שומעים לה, כי אין דבר חשוב יותר מחיים של נשמה יהודית.

המשמעות האמתית של להיבחר להיות אמא

שלושה שותפים יש באדם – והקדוש ברוך הוא בחר בך להיות אחת מהם. הוא צריך אותך כדי להוריד נשמות לעולם. זו לא רק שליחות – זו זכות שאין לה תחליף.

המצווה הראשונה שנאמרה לאדם היא "פרו ורבו ומלאו את הארץ" – זהו הגילוי הראשון של רצון השם: להקים משפחה, להמשיך את העולם. אבל הוא לא עושה זאת לבד. הקדוש ברוך הוא צריך שותפים – והוא בחר בך.

כדברי השל"ה: "ובראת עולמך בגין לאשתמודע אלוקותך, לפרסם מלכותך באמצעות תורתך הקדושה." קיום העולם וקיום התורה הולכים יחד – כדי שתהיה תורה, צריך להיות עם, ומי זו שמביאה את העם לעולם זו את!.

אבל זה הרבה מעבר ללידה. זו שליחות אמיתית, נתינה שלא תלויה בדבר. כל אמא שמגדלת את ילדיה באהבה ובמסירות היא שותפה למעשה הבריאה, היא ממשיכה את עם ישראל, היא עושה את החסד הגדול ביותר – והיא לא לבד, כי הקדוש ברוך הוא אתה.

"יש אנשים שחולמים על שותפות בעסק מצליח, מחפשים להשקיע במקום הרווחי ביותר. אבל לך יש את השותפות הכי משתלמת שיש – עם הקדוש ברוך הוא בעצמו. בכל פעם שאת מביאה ילד לעולם, את יוצרת חיים, ממשיכה את עם ישראל, מחזקת את עתיד הדורות. זו העבודה הכי יוקרתית והכי נצחית שיש."

הקשיים בדרך

ולא תמיד זה פשוט. העולם מלא בלבול, מבול של דעות ורעיונות שמנסים למשוך לכל כיוון. אבל כמו נוח בדורו – מי שבוחרת ללכת עם האמת ולא להיסחף עם הזרם, זוכה לזיכרון של אהבה מלפני השם. יש שכר מיוחד למי שנשארת חזקה, שמביאה חיים למרות כל הקולות מסביב, שממשיכה את רצון השם באמונה ובשמחה.

להיות אמא זו לא רק שליחות – זו השותפות הגדולה ביותר שיש.
הקדוש ברוך הוא צריך אותך!

סיפור של שותפות

הרבנית נוישטאט עליה שלום סיפרה שפעם ניגשה אליה אישה מחו"ל, בעלת תשובה, ואמרה: "יש לי הכל ואני מאושרת. הגעתי מעולם רחוק, והיום אני קרובה ומאושרת. יש לי פרנסה ושלום בית, חמישה ילדים בריאים ומתוקים – לא חסר לי דבר. בעיניי, ובעני בעלי, יש לנו המון ילדים, חמישה ילדים זה בהחלט יפה. אני לא צריכה עוד, החיים שלי מסודרים ונוחים, בעלי יכול ללמוד ברגיעה, ואני לא מוצאת סיבה לעוד ילדים."

הרבנית שאלה אותה: "איך את מרגישה עם העובדה שהקדוש ברוך הוא שמע את כל תפילותייך ונתן לך בלי סוף אושר ושמחה?" האישה ענתה: "אני בלי סוף חושבת על זה, כמה טוב בורא עולם, כמה חסד הוא משפיע עלינו."

הרבנית שאלה אותה: "ואיך את מודה לקדוש ברוך הוא?" האישה ענתה: "אני לא מפסיקה להודות לו. מזמור לתודה, נשמת כל חי."

הרבנית המשיכה ושאלה: "תגידי לי, אם הקדוש ברוך הוא היה לוחש באוזנייך ואומר: 'אני יכול לבקש ממך משהו? אני צריך את העזרה שלך', היית נענית לו?" האישה ענתה בביטחון: "בוודאי! צוחקת – אני חייבת לו כל כך הרבה!"

אז הרבנית אמרה לה: "הדבר היקר ביותר שיש לקדוש ברוך הוא בעולם זה נשמת ישראל. הוא מוכן שיחללו את השבת ויבטלו כמעט את כל התורה בשביל נשמה אחת מישראל. וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. אולי הוא רוצה שתהיי שותפה אתו בהבאת עוד נשמות ישראל לעולם? חמשת הילדים שיש לך הם בשבילך, אך עכשיו, תלדי ילדים בשביל הקדוש ברוך הוא. לכבוד השם, למען שמו באהבה.

לאחר מספר שנים הם נפגשו שוב אחד הסמינרים. ואז היא הובילה את הרבנית לחדר האוכל, סביב השולחן היו שמונה ילדי חמד. בואי תראי את הילדים של הקב"ה! והיא מצביעה על שלושת הקטנים. תראי את האור בפנים שלהם. רואים שהם נולדו למען שמו באהבה.

השותף הכל-יכול

ואת, שקוראת את זה עכשיו, אולי גם אצלך בלב מתעוררות שאלות.
אולי גם את מתלבטת, חושבת על העתיד, תוהה אם יש לך את הכוחות להרחיב את המשפחה. ואכן, אף אחד לא מבטיח שהדרך קלה. אם קשה לך – אל תשמרי את זה בפנים. תדברי עם השותף שלך בעסק – עם הקב"ה. תספרי לו מה עובר עלייך, תתארי את הקשיים, תבקשי שיקל עלייך. ויכון את דרכך. הוא אוהב אותך הרבה יותר ממה שאת חושבת.

קבלת העול מתוך אמונהלפי הסטייפלר

נשים רבות חושבות שאם יהיו להן פחות ילדים, החיים יהיו קלים יותר. אבל כמו שכתב הסטייפלר, אין באמת הבדל – בין שלושה ילדים לשבעה, היום עמוס, והלילה נועד למנוחה. זו המציאות.

בסופו של דבר, הכול נקבע מראש השנה, ואין לברוח מהמציאות. כל מה שמגיע אלינו הוא חלק מהתוכנית האלוקית. אם מנסים להתחמק מעומס, יגיע אתגר אחר במקומו.

אך, כמה זה חשוב לזכור—לא לשפוט.

"נו, בן כמה זה שלפניו?", "הנקת כל כך הרבה זמן? מה כבר עוד אחד? וואו, איך את מסתדרת?"

כל אחת נושאת עמה סיפור – זו שמחכה בכמיהה, זו שמרגישה מוצפת, זו שבוחרת אחרת, ובעיקר – זו שאת לא יודעת מה הסיפור שלה – בעצם, כולנו…

אבל יש אמת אחת פשוטה וחזקה – אין לנו זכות לשפוט. לא את מי שמתפללת לנס, לא את מי שחייבת כרגע לעצור רגע, ולא את מי שיש לה שיירה צפופה ומלאה. לכל אחת יש את המסע שלה, את הכוחות שלה, את הנתונים שלה. אין נכון מוחלט, יש מה נכון לי. מה רוצה ממני ה'. או במילים פשוטות – מהי דעת התורה כרגע.

ומה כן יש לנו לעשות? רק לחבק, לתמוך, לעודד, לדון לכף זכות. להושיט יד, לומר מילה טובה, להיות שם.

כשאני מפסיקה לנסות לנהל אחרים ומתמקדת בעצמי, הכול נהיה פשוט יותר. קל יותר לנשום, להתמודד ולקבל באהבה את מה שה' שולח. הבחירה בי עצמי הופכת לברורה – לא לשפוט, לא לנהל, פשוט להיות…

בחרתי

לא כי זה קל.

בחרתי במשפחה גדולה, בימים עמוסים וברגעים שמרגישים לפעמים כמו מסלול מכשולים בין נעליים אבודות וגרביים תועות.

בחרתי להקדיש את חיי לנשמות ששלח לי הקדוש ברוך הוא.

בחרתי באהבה, למרות הכביסה.
בחרתי במסירות, למרות הכפיות המעופפות.
בחרתי בחיים מלאים – מלאים ברעש, בבלגן, בצחוק מתגלגל, בחיבוקים של סוף יום.

כי אולי דווקא עכשיו, כשהכול כבר לא מובן מאליו, יש לזה יותר עוצמה.

דווקא היום, לבחור במשפחה גדולה זה לבחור בלב שלם – לבחור בנתינה, בבנייה, בנשמות יקרות שכל אחת מהן היא עולם מלא.

לבחור לא רק "להסתדר" עם הילדים, אלא לראות בהם שליחות.
לבחור לא רק "לשרוד" את העומס, אלא להבין שאת שותפה של הקדוש ברוך הוא במפעל החיים הכי קדוש שיש.
לבחור להעניק, להוביל, לחנך – מתוך ידיעה שאין זכות גדולה מזו.

ואם יום אחד יזרקו את שתי הנעליים לאותו כיוון? אז בכלל יהיה מושלם. 😉❤️

הארה עצמית –

מה אם הייתי אומרת לך שהתוצאה לא תמיד קובעת, אלא הכוונה שלך? כל צעד קטן שאת עושה מתוך רצון טהור – שווה עולם ומלואו…

הרב טאובר זצ"ל היה נוהג לומר לזוגות שלא זכו לילדים: "אם עשית כל שביכולתך בכוונה טהורה כדי להביא ילדים ולא זכית – יש לך שכר כאילו גידלת משפחה ברוכה. השכר לא על תוצאת המעשה, אלא על הרצון הכנה והמניע הטהור".

בתפילת ערבית אנו אומרים "מסדר את הכוכבים במשמרותיהם." כל כוכב, כל אמא, יש לה את התפקיד שלה. אם זכית להיות אחת מהאמהות שבנו את הלגיון המבורך של מלך, עזרת השם אתך. כל רגע שלך בתפקיד הזה, עם כל הקשיים, הוא מרומם ומביא ברכה גדולה. ואם לא זכית לכך, ואם את אמא ללגיון מצומצם, דעי שיש לך תפקיד מיוחד במשמרת שלך. העיקר הוא לא התוצאה, אלא הדרך – הדרך שאת בוחרת ללכת בה מתוך כוונה טהורה ונתינה אמתית. כל רגע שאת משקיעה, כל צעד שאת עושה, הוא מלא בכוח ובברכה שאין לה תחליף!

אסנת פוקס פסיכותרפיסטית לנשים ומרצה –

מלווה נשים במסע האימהות שלהן ומפתחת גישה של חמלה עצמית.

מחפשת ערב מרומם לקהילה? סדנה לצוות? או תוכן מעצים ליום עיון?

אסנת פוקס מזמינה אותך להרצאות וסדנאות מרתקות ומעצימות שמעניקות כלים לחיים:

♦ משמעות האימהות – לגעת בלב המסע האימהי ולגלות את הכוח שבך.

♦ חוזרת לעצמך – סדנה מבוססת על שיטת העבודה של ביירון קייטי.

שמלמדת איך להתמודד עם מחשבות שמחלישות אותנו ולחזור לערך העצמי שלך.

♦ פיל בחנות חרסינה – סדנה חווייתית בנושא: מתנת האמון – לניהול רגשות ואתגרים במערכות יחסים.

מתאים לאימהות, צוותים חינוכיים וקהילות שרוצות לצמוח ולצאת מחוזקות.

כי אין כמוך, אמא!

לפרטים נוספים ולקבלת המלצות, חייגי: 054-8470042

'מאמא בצניחה לאמא בצמיחה' קו תוכן מעצים לאמהות  –

השראה, טיפים מעצימים וחמלה עצמית. ללא עלות.

 אמא, את על הקו? 02-3134108    

3.7 3 הצבעות
דירוג המאמר
guest

92 תגובות
יעל רג
יעל רג
1 שנה לפני

אסנת יקרה,
תענוג לקרא את דברייך
יש בהם חכמה, בשלות עומק ואיזון שעושים טוב.

רותי
רותי
1 שנה לפני

תודה, ממש התחברתי

מופתעת ממש. זו בטוח טעות.
מופתעת ממש. זו בטוח טעות.
1 שנה לפני

אסנת! ושבי..! יש כאן טעות מקלדת או טעות אחרת?
[ואת יודעת שאני מעריצה אותך וקוראת קבועה ונאמנה שחתמת על כל מילה…]
כתבת: המצב כיום שונה. השתנו גם הקצבאות, והילדים כבר לא מהווים את התמיכה הכלכלית שהיו פעם.
מהווים?????? אם כבר אולי, אולי, זוכים, מקבלים.
האם מישהו מאיתנו חושב כמו עיתונאי הארץ, שהבאנו ילדים לעולם כי זה "הרוויח" לנו יותר כסף מאשר מה שעלה לנו לגדל אותם?

אסנת
אסנת
1 שנה לפני

תודה על ההערה שלך! כמובן, לרוב, אף אחד לא מביא ילדים מתוך שיקול כלכלי, והמשפחות החרדיות גדלות מתוך אמונה ושליחות.
וברור לכל בר דעת שבסופו של דבר, גם כשהיו קצבאות משמעותיות ההוצאה על כל ילד עולה על הקיצבה שמגיעה איתו,
בטח בציבור שלנו שמשתדלים מאד לעזור בקניית דירה בחתונה וכו'.
עם זאת, המציאות הכלכלית כן השתנתה – בעבר היו קצבאות שונות שסייעו למשפחות, והיום הן צומצמו.
אין ספק שכל ילד הוא ברכה, אך יש משפחות שמתמודדות עם אתגרים כלכליים, וזה יכול להיות שיקול שמשפיע על ההחלטות שלה.
במחקר שקראתי זה גם הובא כאפשרות שמשליכה על הנושא.
אני בהחלט מסכימה שהיה עדיף לנסח זאת אחרת כדי למנוע אי-הבנות, ואני מעריכה מאוד את תשומת הלב והדיוק שלך .

ר
ר
1 שנה לפני

תודה על כל מילה!
זכיתי, לצערי או לשמחתי להיות מהאמהות האלו שכל ילד הוא נסיך והוא אוצר יקר! אל תתלו אותי על המילה לשמחתי, כי להרגשתי אני מגדלת את הילדים שלי הרבה יותר מתוך שמחה והודיה לה' מהרבה אמהות מסביב, כל מה שהם עושים- אני מודה לה'! כשהם ישנים וכשהם לא רוצים לישון, ואפילו כשהם רבים- זה עושה לי נחת ענקיתתתת! יש לי ילדה בת שש וילד בן שנתיים, והשבוע, לראשונה בחיי אחרי הרבה שנות נישואים פתחתי מיטה שניה בחדר ילדים, הצעתי בדמעות בעיניים עוד כרית ועוד שמיכה שחיכו הרבה שנים בארגז המצעים… וכל בוקר( או צהריים) אני סוגרת שתי מיטות!!! וחיפשתי אותם בפורים בתחפושת סט והייתי באורות! מה אני רוצה לומר לכן? לא ממש ברור לי, רק אולי שכשאתן, חברותי משכיבות 4-5 ילדים לישון בחדר צפוף אחד, ואולי שתיים שתיים במיטה תגידו לה' תודה, לא רוצה בכלל להטיף , רק להוסיף לדבריה של אסנת- תתחזקו! תודו לה' ואולי בשביל שיהיה לכן קל יותר, תחשבו על כל ילד כנשמה מיוחדת וזכות גדולה!

א
א
1 שנה לפני

אשמח להגיב על:
זו תופעה שהייתה כבר לפני 5,000 שנה, כבר למך עשה זאת. גם בניו של יהודה – ער ועונן – עשו הרע בעיני השם כשנישאו ולא רצו להעמיד תולדות, והתורה מפרטת באריכות את עוונם הגדול. זה לא עניין של "שנות 2,000", זו תופעה שקרתה מאז ימות עולם.
בדוגמאות שהבאת, זה הגיע מצד הבעל, לא מצד האשה.
בימינו זה גם מצד האשה, כמו שכתבת בהמשך.
תתקני אותי אם אני טועה…
תודה רבה על המילים המחזקות!

דבי
דבי
1 שנה לפני
הגב ל  א

ממש לא תמיד
גם היום זה מגיע הרבה פעמים מצד הבעל!!!
הלוואי שהיו מדברים איתם על זה,
הם גדלים היום בהשקפה שהאישה עושה הכלללל
ואם היא תביא הרבה ילדים העול יפול עליהם,
אז לא תמיד הם מעוניינים 🙁

אמא לעסק מתרחב בעז"ה
אמא לעסק מתרחב בעז"ה
1 שנה לפני

מרגש ומחזק מאד!!
רק הערה קטנה- אני לא חושבת שהנתון על ממוצע של 5-6 ילדים הוא נכון. אני ב"ה חיה בקהילה, בשכונה, במשפחה, מכל גווני הציבור החרדי. מכירה בלי סוף משפחות עם ממוצע 10 ילדים. רוב ה5-6 ילדים שאני מכירה עדיין לא סיימו את הקריירה ובדרך להביא לעולם עוד נשמות בעז"ה…
כן יש פחות את הצפיפות של שנה אחרי שנה, אבל גם ברווחים של שנתיים מגיעים למשפחות גדולות בעז"ה!
יש היום תופעה עצובה של מעוכבי שידוך, אז ברור שאם מתחתנים מעל גיל 30 מספיקים להביא פחות ילדים…

אסנת
אסנת
1 שנה לפני

כמובן, יש משפחות רבות עם 10 ילדים ויותר, ובחלק מהקהילות זה נפוץ מאוד.
הנתון שציינתי מתבסס על מחקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומרכזי מחקר נוספים, שנערכו בין השנים 2020-2018, שמראים על ירידה מסוימת בילודה החרדית בשנים האחרונות.
עם ממוצע שנע סביב 6.6 ילדים לאישה, ומשתנה בהתאם לקהילות וערים שונות.
במחשבה שנייה, אכן היה מדויק יותר לכתוב 6-7 ילדים, בהתאם לנתונים הרשמיים שמצאתי.
חשוב לי להדגיש שהמטרה לא הייתה לקבוע מסמרות אלא להצביע על מגמה רחבה יותר, שבעיניי מעוררת מחשבה על המקום של משפחות גדולות במגזר שלנו ,כיום.
תודה על ההערה ועל הדיון החשוב!

ש.ז.
ש.ז.
1 שנה לפני
הגב ל  אסנת

מסתבר שהשינוי בסטטיסטיקה הוא לא שינוי במציאות. אלא שינוי באנשים שאינם חרדים וקוראים לעצמם חרדים.
מה שנקרא "חרדים לייט" או חרד"קים…
ובאופן כללי, כשקוראים נתון בסטטיסטיקה, כדאי להזהר מלהסיק מסקנות.
הנתונים יכולים להיות שונים בתכלית ממה שנראה ממבט ראשון.

רבקה
רבקה
1 שנה לפני
הגב ל  ש.ז.

לא יודעת איפה את גרה, אבל המציאות משתנה כנראה בין שכונות מגורים………………..
אני גרה בשכונה חרדית מיינסטרים (בעיקר ליטאי)
שכונה גדולה ורוויה,
כל השכנים אברכים והנשים עובדות (מלבד 1 שהוא רבה בחיידר, מתוך 24 דיירים)
ואין כמעט ילודה צפופה, משפחות "מרוווחות" יחסית.
גם לפי נתוני הקופה השכונתית המשפחות בעלות 10 ילדים ומעלה הן נדירות מאוד (ברמה של כמה בודדות).
אה- והרבה משפחות הגיעו כבר לשלב חיתון הילדים…………
כשאני למדתי בסמינר רוב חברותי היו בנות למשפחות של יותר מ10 ילדים.

אסתי
אסתי
1 שנה לפני

אהבתי מאוד לקרוא את השיתוף המוכר והיומיומי.
טוב לשמוע את זה מנשים נוספות…

H
H
1 שנה לפני

צריך תמיד לזכור לא להכליל,
והמילה לבחור קצת צורמת לי ,
כי יש הרבה שבחרו משפחה גדולה ,אבל קבלו מהשמים קטנה,
ומה אם רציתי להעניק לילדי הנקה יותר משלושה חודשים?

יעל
יעל
1 שנה לפני
הגב ל  H

סוףסוף מישהי אומרת את זה.
אני לא מצליחה להבין את ההזיה שמצפים מאשה ללדת כל שנה, וזה הפך למין דרישה דתית-חברתית חדשה.
אני אזכיר – בתנך נשים הניקו שנתיים! שזה אומר שילדו פעם ב3 שנים. אבל היום- זה כבר לא טוב, ואשה שילדה לפני שלושה חודשים כבר מתבקש שתהיה בהריון שוב..
אז כן, יש היום לנשים הרבה עול, הן מתזזות בין טירוף של עבודה בחוץ הרבה שעות, ניהול בית וגידול ילדים, ו-אין להן חיוב של פרו ורבו.
מותר לאשה להחליט שהיא רוצה להיניק את התינוק שלה שנה ושנתיים, להתמסר אליו בנחת ולהיות פנויה אליו (וגם לעצמה) לפני ההריון הבא.
באופן כללי- הרעיון שא\נשים מרשות לעצמן לדון בבחירות הילודה של אנשים אחרים היא פשוט מכוערת. שכל אחד יתמקד בחיים שלו ויעזוב את השאר לחיות את חייהם במנוחה.

שירה
שירה
1 שנה לפני
הגב ל  יעל

יעל, לצערי את לא מעודכנת… כי הרבה יותר ממה שמסתכלים היום על נשים שלא יולדות בקצב המתבקש, מסתכלים בעין עקומה על נשים שיולדות באופן צפוף מדי…
תסתכלי על התגובות בפוסטים האחרונים של אסנת, ותראי שם כמה תגובות נשים כתבו שמתערבים להן בגודל המשפחה – לא כשהן יולדות עם רווח גדול, אלא הפוך, כשהן יולדות באופן "בהול מדי" בעיני נשים אחרות בגינה.
הערות כמו "פרימיטיבית", או "למה לא לקחת מניעה", וכמו שהגדרת את זה – בצורה פשוט מכוערת.
שלא לדבר על זה שיש היום בעיה משמעותית מאד – גם של יוצאי ישיבות וסמינרים טובים ממש – של דחיית הילודה מיד אחרי החתונה (כי הזוג צריך להכיר אחד את השני ועוד בלה בלה), ושם מדובר על בעיה הלכתית מובהקת, וד"ל.
ועוד אגב אחד – לאישה אין חיוב של פרו ורבו, אבל לבעל כן. ולכן הנושא של ילודה ומניעת ילודה (לא מדברת על אישה שמניקה!)
הוא נושא לשאלת רב!
לא יודעת למה זה לא הנושא העיקרי שמדובר כאן.
זה פשוט נושא שמחייב התייעצות פנימית של הזוג, ואז שאלת רב, בטח ובטח לא את שאלת השכנה, ואפילו לא את ההורים.

אמא ל11
אמא ל11
1 שנה לפני
הגב ל  שירה

חברות. ככלל ראשון, נפסיק להיות שיפוטיות.
שירה צודקת כשהיא אומרת שהחברה מסתכלת בעין עקומה על אלו שיולדות צפוף "מידי". זה נורא לא רק בגלל השיפוטיות אלא גם בגלל שזה נושא אישי שמסור לאישה ולבעלה בלבד.
אבל, לענין עצמו – האם ידעתן שרוב מורי ההלכה יאפשרו/ יורו/ יעודדו אפילו – היעזרות בדרכים חיצוניות כדי לרווח בין הילדים?
מכירה מקרוב אישה שנועצה באחד מגדולי ישראל, שלמרות ששלחה לומר לו אחרי כל לידה שלדעתה אין צורך – הוא הורה לה להיעזר בגלולות לזמן קצוב? [חצי שנה, אגב, לאישה לא מניקה, אגב].
כן, לפעמים הנפש והגוף חייבים הפוגה קלה, וכן, אפשר לגדל משפחה ענקית גם אם את נעזרת בגלולות.
אז פעם התביישו לומר שמשתמשים באמצעים. היום, לגודל הפלא [לא מצאתי מילה], מתביישים לומר – חשבתי שאני אסתדר מצוין וזה ממש העסק שלי מה הסדר עדיפויות שלי.
רק הערה אחרונה: אם מישהי לא מתמודדת עם ההחלטה שלה, אם היא והוא והבית קורסים – נתפלל שמישהו יסביר לה שיש אפשרות "לנהל את הילודה". כדי להציל אותה ואת הבית ואת הילדים. ועד אז – כמו רבקה אמנו הקטנטונת ואליעזר ועשרת עבדיו – נושיט עזרה בלי להביע דעה.

דבי
דבי
1 שנה לפני
הגב ל  יעל

לידיעתך
רוב הנשים היום לא מצליחות להעניק לאורך זמן,
לא בגלל שהן לא מעוניינות להתמסר לילד,
אלא כי צורת החיים של עבודה, מתח לחץ וכו… גומרות את החלב מהר מאוד!

מגיבה
מגיבה
1 שנה לפני

תודה אסנת שאת מחזקת אותנו!
אבל עדיין מעניין אותי לשאול אותך-
תכלס, יש לך בית גדול? אפשרות כלכלית?
משום מה ,את כל ההרצאות האלו אנחנו שומעים בסוף מאנשים שטכנית מסודרים,
מעניין לבדוק- למה האלה מהבית הקטן או מהמחסור בכסף, לא מדברות.
ודווקא אני מהאלה שעדיין חולמות על משפחה ענקית, זה פשוט מעניין אותי.
ועוד משהו,
כשם שיש המוווווון מעוכבים,
גם ל"ע יש המוווון הפלות ל"ע, כיום כמעט ואין אישה שתגיע לגיל 40 ללא הפלה (ציטוט מבוני עולם)
מה שמוריד ג"כ את הילודה.

אמא ל11
אמא ל11
1 שנה לפני
הגב ל  מגיבה

אז אם את מתעניינת…
גידלתי 11 ילדים בדירת 3 וחצי, והיום, כבוגרים, הם יגידו בפה מלא שלא היה להם צפוף, ושהיה להם כיף, וחוויות בלי סוף – אף אחד מהם [שאלתי] – לא חושב שהגודל של המשפחה [אף פעם לא הרשיתי להגיד המון ילדם או משפחה ענקית] – היה יותר מידי בשבילו, שקיבל פחות בגללו. אף אחד לא חושב שהגודל של הבית היה קטן בשבילו. הם מתגעגעים לימי ה6 מיטות בחדר… לא היה להם צפוף… ואני מתגעגעת לימים בהם ניהלתי ממלכה מגיל 6 חודשים עד גיל שש עשרה ולא היתה דקה לנשום…
ולא, מעולם לא היה לנו כסף מיותר לא לעוזרת ולא לפינוקים כלשהם. היו ועדיין חיים מאושרים שמחים ומלאים, עם כל הקושי בלגדל ילדים בשלל גילאים, עם כל המורכבויות החינוכיות שהדור הזה מביא לפתחנו.
אגב הידעתן, שהקושי האמיתי עם ילדים הוא לא הטכני אלא הרגשי? וזה – לא קושי חולף כמו הארוחות שיש לבשל והכביסות שיש לכבס [5 ביום] והכסף שאין – זה קושי שרק גדל וגדל, ולא נעלם גם אחרי שהם מתחתנים…

תהילה
תהילה
1 שנה לפני
הגב ל  אמא ל11

בינינו, האתגר הגדול באמת של האימהות הוא לאו דווקא הכסף או גודל הדירה (גם זה חשוב ללא ספק!)
אלא היכולת הפיזית לשאת רעש, נוכחות אנושית בלתי פוסקת ובלגן.
נשים עם רגישות שמיעתית או חושית מתמודדות בצורה לא פשוטה עם המכלול שנקרא אימהות.
ולמה אני אומרת את זה פה? כי כששומעים תגובה כמו של אמא ל-11 (ואני מעריצה אותך!!!) זה יכול מאוד להפיל מורלית, למה היא יכולה לגדל ילדים בכיף ובאושר ואני לא? למה אצלם היה צפוף ורועש והיא שמחה עם זה ומתגעגעת לזה ואני יכולה להגיע לדמעות מלהיזכר בתקופות האלה?
אז אם יש פה עוד אמא ששואלת את עצמה בשקט את השאלות האלה, שתדע שזה לא כי היא פחות מוצלחת או פחות יודעת להיות אמא וכאלה, אלא אולי יש לה קושי בוויסות החושי או שהיא מה שנקרא ארג"ם (אנשים רגישים מאוד), וזה קשה! ושתמחא לעצמה כפיים! וגם אולי תמצא מה שיעזור לה להתווסת, למרות שאני עדיין מחפשת פתרון לנושא…

Nechama
Nechama
1 שנה לפני
הגב ל  תהילה

צודקת מאד
אצלנו זה בעלי,הרגיש מאד, וזה אכן שיקול משמעותי אצלנו.

שרה
שרה
1 שנה לפני
הגב ל  תהילה

תודה!!!!!!

מישהי רגישה מאד
מישהי רגישה מאד
1 שנה לפני
הגב ל  תהילה

תהילה!!
את כל כך צודקת !!
אני אמא ל4 רצופים ד שהשתגעתי!
אני בהפוגה כרגע למרות שאני חולמת על 10 ילדים. גם בעלי וגם אני רגישים מאד…
ולא… לא מצאתי משהו שיווסת אותי אותו עדיין…

תהילה
תהילה
1 שנה לפני
הגב ל  אמא ל11

ולא אגב בכלל – תודה אסנת על הטור הזה. חיזקת אותי מאוד!!!

אחת מ….
אחת מ….
1 שנה לפני
הגב ל  אמא ל11

אז אני גדלתי כילדה שניה מתוך 12
יכולה לומר מנקודת המבט הזו, זה לא תמיד כל כך חד צדדי כמו שאת מתארת.
יש לי הורים מדהימים, שעשו המון ונתנו כל מה שאין ויש להם בשבילנו.
אז נכון- כשגדלים במשפחה גדולה יש המון הווי וצחוק, היו בלי סוף חוויות, כל ארוחת ערב רגילה זו חגיגה רבת משתתפים
ויש לי 11 אחים מתוקים שלא הייתי מוותרת על אף אחד מהם.

אבל בהחלט יש גם צד שני
ואי אפשר להתעלם ממנו.
יש הרבה יותר חולקים על כל משאב- זמן, כח וכסף של ההורים. מקום בבית, שימוש בדברים..,
ועם כל זה שגדלנו עם הרבה שפע, לעולם לא חסר אוכל ופריטי בסיס,
וגם בשאר הדברים והצרכים קיבלנו הכל ואפילו לפעמים באקסטרה, עדיין זה להתחלק ב12. והמצפון שלך לא נותן לך לחגוג כשקניה חודשית רק של אוכל עולה כמו משכורת ממוצעת (8 אלף בהערכה גסה).
כשאני מחפשת את אמא שלי היום כנשואה- היא עובדת משרה כמעט מלאה, יש תקופות שמאד קשה להשיג אותה עם אוזן פנויה ופניות לשיחה ארוכה..
שלא לדבר על הנושא הכלכלי, שכמה שההורים שלי עם תנאים סבירים למשפחה קלאסית, כרגע בשלב החתונות זו לגמרי קריסה, לא יודעת איך אנשים עם נתונים של חצי מהם צולחים זאת… וכן- חלקים לא קטנים מהנטל הכלכלי עוברים אלינו הילדים (מיוזמתנו- הנושא אף פעם לא טאבו)

בסופו של דבר, את המשפחה שאני מגדלת היום ב״ה- אין לי חלום להרחיב למספר כזה.. או קרוב לו
לא סתם מביאים ילדים לשם ״משפחה גדולה״, אנחנו רוצים באמת לגדל אותם ולתת להם את המקסימום, בתוך נתוני החיים שלנו היום- עבודה במשרה מלאה ומשכנתא, ועלויות מטורפות של גידול, חינוך, וחיתון ילדים- זה על גבול הלא הגיוני- ובטוח משהו יבוא על פני משהו אחר
(תגידו לוותר על קריירה ולמכור את הדירה ולעבור לעיר נידחת? ילד היום צריך ורוצה וחייב גם בסיס כלכלי יציב ולא רק אמא פנויה ועקרת בית)

הניה
הניה
1 שנה לפני
הגב ל  אחת מ….

זאת אשליה אופטית לחשוב שאם יהיו פחות ילדים יהיה יותר פניות אליהם,
פניות זה סדרי עדיפויות.
יכולה להגיד לך שיש לי משפחה ברוכה יחסית (מקווה מאוד שתגדל עוד כמה שיותר)
באיזה שהוא שלב הרגשתי שאני ממש לא מצליחה לנהל בית ולטפל בילדים, המצב היה קטסטרופלי!!!
אבל כשבדקתי גיליתי שיש משהו מבחוץ שסוחט אותי ופוגע בי וכשהצלחתי לנטרל את ההשפעה השלילית של זה גיליתי שיש לי ים של כוח וסבלנות לילדים!!
הקב"ה נותן לנו את כל הכלים לעשות את התפקיד שלנו, הבעיה היא שלפעמים אנחנו משום מה לוקחות על עצמינו תפקידים נוספים – מיותרים ושמיתרים אותנו מהכוחות שלנו!
אם נשים לב להפסיק לרצות אחרים, (כן גם מוסכמות חברתיות..) נפסיק לדרוש מעצמינו שלמות לא הגיונית וכו.. נוכל גם נוכל לגדל משפחות ברוכות שמחות ומאושרות!

מאמינה
מאמינה
1 שנה לפני
הגב ל  אחת מ….

אני רוצה לספר לך על משפחות עם קצת ילדים בלי כסף לקנות אוכל לשבת, ועל משפחות ברוכות שחיות יפה ב"ה,
ולילדים שלהן יש בסיס כלכלי יציב
ילד נולד עם פיתו בידו. גדלנו על האמנוה הזאת
זה רק דמיון לחשוב שיש לנו שליטה על משהו בעולם

מתפללת לעסק גדול
מתפללת לעסק גדול
1 שנה לפני
הגב ל  אחת מ….

בא לא לבכות מהתגובה שלך. נתחיל מזה שאני מגיעה בערך מחצי ממספר הילדים של ההורים שלך ולאמא שלי אין פניות אלי מסיבות אחרות שאין כאן מקום לפרט… כואב לי לחשוב שאת חושבת שהכל תלוי במספר הילדים, כי גם פרקטית זה לא נכון. אבל לנקודה החשובה יותר- האם לחשוב שאם היו לי פחות שותפים להתחלק איתם, הייתי מקבלת יותר זו לא סתירה ישירה ל"אין אדם נוגע במוכן לחברו"? ממתי אנחנו נוטלים את גורלנו/בריאותנו/כלכלתנו בידינו? לאותם X ילדים שאת כן רוצה- את יכולה להבטיח אמא בריאה/שמחה/מסודרת כלכלית? אפילו רק לשנתיים הראשונות בחייהם? אותה דאגה שאנחנו לוקחים על עצמנו לילדים ממספר X ומעלה אמורה להיות לנו גם לילד הראשון. חסרות אמהות שהביאו ילדים ולא יכלו לדאוג להם? נזרקנו כאן ע"י ההשגחה להתמודד לבד? הרבה יותר קל לי לקרוא תגובות בסגנון של אמהות קורסות שקשה להן (או למשפחה ולבעל) עם העומס מאשר תגובות מצטדקות שעוזרות לקב"ה לנהל את העולם… מקווה שתקבלי בהבנה את התגובה. כאב לי פיזית לקרוא את מה שכתבת ואני חושבת שחובה להביע את המחאה. והלוואי שלא תצא תקלה.

לאה לוין
לאה לוין
1 שנה לפני

מאמר חזק !!!!!!!!!!
נהנתי מכל מילהנ וכל תגובה !!!

1 2 3 5
אייקון של פרופיל

מחפשת הדרכה הורית פרטית בירושלים

צפיות: 44

אין תגובות

אייקון של פרופיל

אני אלופה!!! לה-פרוטה ביתי בלי גלוקוז ועמילן ומייצבים ומתחלבים

צפיות: 122

2 תגובות

אייקון של פרופיל

ילדה שעוד לא הולכת

צפיות: 88

2 תגובות

אייקון של פרופיל

בשביל מה?

צפיות: 122

3 תגובות

הרשמה לניוזלטר

אולי יעניין אותך גם?

הקטנת-ההפקדות-לפנסיה.jpg

מתיידדת עם העו"ש

האוצר שוקל להקטין את ההפקדות לפנסיה, האם זה באמת משתלם?

רחל עומסי

עיצוב פנים

תכנון דירה קטנה למשפחה גדולה: פתרונות חכמים לניצול כל מטר

עדינה לסקובסקי

נותנת מקום

פרק 118: מכירים לא מהיום

שרי וולך

נישואין מא' עד ת'

ט' – טיפול זוגי

בתאל טשיטיד

טיילתי לאיבוד

סיור בנחלאות החרדית: השכונות, הסיפורים והפינות שלא הכרתם

איכא בשוקא

ארוחת צהריים בריאה לילדים

לבריאות!

מה להכין לילדים לאכול? כך תרכיבו ארוחה בריאה ומאוזנת

יעל קנייבסקי

שיתוף

יותר מ-65 אלף כניסות לאקספו פארק: שיא בשבי רגע!

צוות שבי רגע

בורקס בשר ללא מרגרינה מבצק ביתי

מטבח

תוספת מעולה לר"ה – בורקס ממולא בבשר – ללא מרגרינה!

גיטי קליינרמן