ט' – טיפול זוגי

הבהרה חשובה ונחוצה – אין בדברי בשום שלב הסכמה ליחס לא טוב מכל סוג בין בני זוג.

בנוסף כל בחירה של אישה להמשיך לחיות בזוגיות בעייתית היא בחירתה הבלעדית,

וכל ההשלכות הנובעות מכך הן באחריותה בלבד.

—

היא יושבת על הספסל בחורשה ליד הבית, ובוכה את נשמתה.

מי שיראה אותה יחשוב שמישהו מת כאן, אולי זאת היא בעצמה…

שומעת את המילים שאמר באלפי קולות חזקים. יש בהם רק אשמה – אפס אמון, אפס קירבה.

באותו רגע היא כבר הבינה שהוא שוב נמצא באחד ההתקפים שלו, וכל מילה שלה רק תבעיר את השטח יותר.

היא מחפשת אוויר, גם כאן בחורשה נהיה לה דחוס פתאום.

מחפשת דרך, אור בקצה המנהרה, האם אלו החיים שהיא הולכת לחיות עד 120?

זה לא הגיוני הסיפור הזה, יש בבעלה הרבה דברים טובים, היא יודעת את זה. כשהוא בזמנים הטובים שלו, הוא בעל נפלא באמת!

אבל איך אפשר לחיות עם חוסר הוודאות הזה, מתי זה יקרה? איך זה יתפרץ בפעם הבאה ואיך זה יגמר?

וכל זמן שהוא לא מטפל בעצמו, למה היא צריכה להמשיך לחיות איתו ולסבול? מצד שני גם האופציה השנייה היא לא אופציה.

ומה קשור בכלל לחשוב על זה? יש לו זמנים טובים, והוא אבא טוב לילדים, למרות שהיא כרגע לא מצליחה לחשוב על דבר אחד שטוב בו.

היא כועסת, פגועה ומרגישה כל כך חלשה, שזה בכלל לא זמן מתאים להחליט החלטות גורליות כאלה.

היא בוכה שוב, חוסר האונים עוטף אותה, בא לה להישאר כאן לנצח. שמישהו אחר יחליט בשבילה, שמישהו אחר ינהל את הדבר הזה, היא לא יודעת מה ה' רוצה ממנה – הרי בסוף הוא זה ששם אותה כאן, אז אולי בכלל הוא רוצה שהיא תתמודד? המחשבות רודפות לה בראש, משחקות בתופסת, ומה יגידו עליה ועל המשפחה שלה, ומה יהיה עם השידוכים של הילדים? ובטח אמא שלה תגיד שהיא סתם לוקחת דברים קשה, והיא תמיד הייתה רגישה מדי ולא מפרקים בית, זה לא לגו.

*****

אז איך יודעים אם צריך כאן טיפול זוגי? אולי צריך בכלל טיפול אישי / תרופתי?

האם יש בכלל מה לנסות? מי מאבחן בעיות כאלה? ואולי המצב יכול להסתדר בלי שום טיפול? ואם הוא לא רוצה ללכת לטיפול? אולי בכלל אני זו שצריכה טיפול ולא הוא? האם זה יכול לעזור שרק אני אלך לקבל עזרה?

הרבה שאלות ולצערי אין תשובה אחת וחד משמעית ☹

אני בטוחה שיהיו כאן דעות לכאן ולכאן. מצדדות הטיפולים הרגשיים והפסיכולוגיה יאמרו שחייבים ללכת לטיפול ואולי אפילו לאיים בגירושין, ומצדדות שלום הבית בכל מחיר יאמרו לחפש כל דרך לחיות ביחד ואם זה הניסיון שה' נתן לנו, אז צריך לעמוד בו ולא לוותר, וההולכות בדרך האמצע ישאלו שאלות על המצב עצמו, והרבה אילו וכאילו ואולי…

מה שהכי חשוב זה לדעת שאין תשובה חד משמעית ומתאימה לכולן, מדובר בדיני נפשות, ואין לנו כתפיים מספיק רחבות לחרוץ גורלות – אז בבקשה בתגובות תהיינה רגישות, לא חד משמעיות ולא קיצוניות לשום צד.

מי צריך טיפול היום? כולם!

לפעמים נראה שכל מי שסביבנו זקוק לטיפול. לא יודעת מה הוביל למה, האם הבעיות שהתרבו (גלות הנפש והדעת) או עולם הטיפול שהתפתח מאוד לאחרונה ונותן מענה ומוצא פתרון לכל בעיה עוד לפני שהיא נולדה, ככה או ככה ההצפה בנושא עלולה לגרום לנו לבלבול.

גם קשיים שבעבר אנשים התמודדו איתם וחיפשו להם פתרון ודרך להתמודד באופן עצמאי ללא התערבות חיצונית, מתוך אמונה שעם הגזירה הקב"ה נותן את הכוח לעמוד בה, היום בהרבה מקומות ומצבים האדם המתמודד עם הקושי חווה חוסר אונים כאשר הוא מגלה שיש בעיה ש"לפי הספר" ללא טיפול חיצוני אין לאדם הפשוט כלים מקצועיים לטפל בעצמו או בבן הזוג .

הנקודה הזו משמעותית מאד. כי יחד כל העזרה והתועלת שטיפולים שונים הביאו לעולם, ככה הם גם יצרו את הקושי למצוא את הכוחות לצאת מקשיים, ולחיות בצורה של לקיחת אחריות על האושר שלנו בכל מקרה, ואומר בזהירות שגם אחרי טיפול, הרבה אנשים נמצאים במקום שהם צריכים את הקביים ואת העזרה המקצועית לכל קושי קטן או גדול.

הגענו למטפל בשעה טובה…

ודאי שכאשר נגיע לטיפול מקצועי המטפל יצטרך לומר לנו ולאבחן מה הבעיה שלנו.

גם בעולם הטיפול כאשר אנחנו פונים למטפל, אנחנו מצפים שהוא ימצא בעיה ויתן לנו פתרון בצורת שם לבעיה ואחרי זה הדרכה וטיפול.

כאן יכולים לקרות שני דברים: אם המאבחן איבחן את הבעיה ויש רצון של שני הצדדים לטיפול – זה נהדר – בתנאי שהמטפל עלה על הבעיה בצורה מדויקת, שני בני הזוג מעוניינים בטיפול ושני בני הזוג מטפלים בבעיה יחד בשיתוף פעולה, ואז באמת הטור הזה מיותר 😊

אבל באותה מידה יכול לקרות דבר אחר: שישאירו אותנו באותה נקודה שהיינו לפני שהגענו אל המטפל – עם אבחנה לא מדויקת / אחד מבני הזוג לא מוכן לשתף פעולה / שניהם רוצים לטפל אבל לא מצליחים לפעול עפ"י ההנחיות של הטיפול…

יש לנו בעיה ו(אי) טיפול לא עוזר לה ☹

ובשביל מה שאכתוב עכשיו נכתב כל הטור כאן למעלה:

גם אם את שומעת שמלא הלכו לטיפול , והבעל שלהם ישתנה מקצה לקצה, והחיים שלהם אחרת לגמרי, תדעי שכמו שזה נכון וטוב, יש גם הרבה שזה לא קרה אצלן, ויש הרבה שניסו ורצו, ואפילו הלכו לטיפול אבל הוא לא עזר או שלא היה שיתוף פעולה או שנולדה עוד בעיה…

כי כמספר האנשים מספר הבעיות, וכמספר הבעיות מספר הפתרונות, וכמספר הפתרונות מספר ההצלחות או הכשלונות.

אין כאן מקום לייאוש, יש כאן בקשה ואמירה לקחת אחריות על האושר שלך, הוא לא תלוי במה הצד השני יעשה או לא יעשה!

מה את יכולה לעשות ואיך את חיה במציאות מורכבת:

את אחראית על החיים שלך. את בוחרת את החיים שלך ואת התגובות שלך אליהם.

שבי עם עצמך לשיחת בירור ושאלי את עצמך את השאלות הבאות:

– האם את רוצה לחיות עם הבעל הזה ככה בדיוק כמו שהוא בלי שינוי?

– האם את מוכנה להשקיע בעצמך את מה שיעשה לך טוב בתוך המערכת המשובשת הזו?

אם את בוחרת להישאר בתוך המערכת הזוגית הזו, מכל סיבה שהיא –

– האם את יודעת למה את בוחרת להישאר בה – בלי סוגריים ובלי תנאים (רק אם, ואילו, ואז..)?

הסיבות יכולות להיות מגוונות ביותר:

כי יחד עם החלקים הלא בריאים את מצליחה לראות את החלקים הטובים שבה, לבחור בהם מחדש וליהנות מהם למרות כל מה שמסביב.

כי יש לך ילדים ומשפחה ואת פשוט לא רוצה לחיות לבד.

כי יש לכם הרבה רגעים משותפם שמחים ונעימים יחד.

או כל סיבה אחרת שגורמת לך לבחור שוב ושוב דווקא במערכת הזוגית הזו –

אחרי שענית לעצמך על השאלות ובחרת לחיות בזוגיות הזו – לא כברירת מחדל אלא ממקום בוחר – תניחי את הרצון שהוא ישתנה, ותבדקי איך בתוך המערכת הזו, על כל אתגריה, את חיה חיים נעימים וטובים ליד הקושי ולא בתוכו.

בהצלחה, ושיבוא כבר משיח, בקרוב ממש וברחמים גדולים.

ואחרי הכל, אם עדיין משהו לא ברור לך, או שאת צריכה עזרה חיצונית להסכים לקבל את המצב, אני מזמינה אותך לקבוע איתי פגישת בירור קצרה כדי לעזור לך לבחור מחדש.

ליצירת קשר במייל: [email protected]