"בפעם הבאה שאתה זורק עלי את הנעליים, לפחות תזרוק אותן לאותו כיוון, כדי שאני לא אצטרך לחפש אחריהן בכל הבית!"
הערה אגבית של אחד הבנים לאחיו, שנזרקת לחלל הבית כמו עוד גרב תועה. אני שומעת ונעצרת.
לפעמים נדמה לי שהמשפט הזה מסכם את כל האימהות: מרדף בלתי נגמר אחרי דברים שהיו אמורים להיות פשוטים. החיים שלי הם מסלול מכשולים יומיומי – נעליים שפזורות בלי זוגות, דלתות שנטרקות בדיוק כשאני עוברת, קולות שמתנגשים זה בזה. ריבים קטנים שמתנפחים מעבר לכל פרופורציה, ואני – מנסה לאסוף, ליישב, לגשר, להחזיק את כל החוטים בידיים…
ואז, אני נזכרת בשאלה הקבועה: כמה ילדים יש לך?
שאלה תמימה לכאורה, אבל איכשהו תמיד מרגישה כמו מבחן. אני עונה את המספר, ומיד מוסיפה "בלי עין הרע" – כי ככה כולן עושות.
אבל האמת? מי בכלל מקנא בי?
הרב שטיינמן, כששאלו אותו הורים לרביעייה איך מתמודדים עם עין הרע, חייך ואמר:
"אל תדאגו, אף אחד לא מקנא בכם."
וזה באמת ככה…
המשפחה הגדולה – חלום עבר או אתגר של היום?
פעם משפחה גדולה הייתה חלום. היום היא נראית כמו מבצע לוגיסטי מסובך. אמא שמוקפת ילדים כבר לא מעוררת השראה – היא בעיקר מעוררת רחמים או תמיהה.
"וואו… איך היא מסתדרת?" ו"למה את צריכה את הכאב ראש הזה?"
היום, משפחה גדולה כמעט נדירה. המספרים מדברים בעד עצמם – הממוצע בציבור החרדי, אפילו בשכבות השמרניות ביותר, ירד מ-9 ילדים לכ-5-6 בלבד. הבחירה במשפחה גדולה כבר לא מובנת מאליה, ויש בה משהו שמעטים מעיזים לבחור בו.
ההתבטאויות על משפחות גדולות לא חדשות. "אנחנו בשנות ה-2000", "מה צריך כל כך הרבה ילדים?" שאלות כאלה נשמעות לא אחת, אפילו בציבור שלנו… אבל האמת היא שזה לא משהו חדש – זו תופעה שהייתה כבר לפני 5,000 שנה, כבר למך עשה זאת. גם בניו של יהודה – ער ועונן – עשו הרע בעיני השם כשנישאו ולא רצו להעמיד תולדות, והתורה מפרטת באריכות את עוונם הגדול. זה לא עניין של "שנות 2,000", זו תופעה שקרתה מאז ימות עולם.
בין עול הבית לאתגרים כלכליים
לידה וגידול ילדים זו אכן לא משימה קלה. היא דורשת מסירות נפש אמתית, ויש בה הרבה קושי פיזי ומנטלי. בזמנים רבים, אנו תוהות, מנין נשאב כוח וסבלנות לגדל אותם? רשימה בלתי נגמרת של מטלות, מעייפת ומחלישה. נשים רבות נושאות את העול הזה, לא רק בתוך הבית אלא גם מחוצה לו. הן יוצאות מהבית בחושך וחוזרות כמעט בחושך, בקושי שורדות את היומיום… גם משפחה ברוכת ילדים? מה החכמה ללדת אם אהיה עצבנית כל היום? אין מה לומר, נושא רגיש ועדין…
המצב כיום שונה. השתנו גם הקצבאות, והילדים כבר לא מהווים את התמיכה הכלכלית שהיו פעם. הנשים החרדיות של היום נושאות את עול הבית ואת עול הפרנסה – והעומס הזה כבד. הן לא רק מתמודדות עם ניהול הבית, החינוך והארגון המשפחתי, אלא גם עם אתגרים כלכליים גדולים – משכנתאות, יוקר מחיה, מחירים גבוהים במוצרי בסיס, ולעיתים גם אי יציבות תעסוקתית. כל אלו מוסיפים עוד שכבת מתח וקשיים שמקשים על החלום של משפחה גדולה. ואכן, כשכאב הראש היומיומי כולל דאגות כלכליות לצד חינוך ילדים, כיצד נשאר מקום לחלום על ילד נוסף?
רגע לפני…
אני רוצה להזכיר לך דבר חשוב – כפי שציינה הרבנית נוישטאט ע"ה, לפני שנכנסים לקודש הקודשים ונוגעים בדבר היקר ביותר שיש לקדוש ברוך הוא בעולם – נשמת ישראל – יש להעלות כמה נקודות למחשבה.
הקדוש ברוך הוא צריך אותך!
מהו הדבר היקר ביותר לקדוש ברוך הוא? יש שיאמרו שהתורה, אך האמת היא שיותר מכל – נשמת ישראל. הרי בשביל להציל יהודי, מותר לעבור על כמעט כל התורה כולה. יולדת? כל מה שהיא מבקשת – שומעים לה, כי אין דבר חשוב יותר מחיים של נשמה יהודית.
המשמעות האמתית של להיבחר להיות אמא
שלושה שותפים יש באדם – והקדוש ברוך הוא בחר בך להיות אחת מהם. הוא צריך אותך כדי להוריד נשמות לעולם. זו לא רק שליחות – זו זכות שאין לה תחליף.
המצווה הראשונה שנאמרה לאדם היא "פרו ורבו ומלאו את הארץ" – זהו הגילוי הראשון של רצון השם: להקים משפחה, להמשיך את העולם. אבל הוא לא עושה זאת לבד. הקדוש ברוך הוא צריך שותפים – והוא בחר בך.
כדברי השל"ה: "ובראת עולמך בגין לאשתמודע אלוקותך, לפרסם מלכותך באמצעות תורתך הקדושה." קיום העולם וקיום התורה הולכים יחד – כדי שתהיה תורה, צריך להיות עם, ומי זו שמביאה את העם לעולם זו את!.
אבל זה הרבה מעבר ללידה. זו שליחות אמיתית, נתינה שלא תלויה בדבר. כל אמא שמגדלת את ילדיה באהבה ובמסירות היא שותפה למעשה הבריאה, היא ממשיכה את עם ישראל, היא עושה את החסד הגדול ביותר – והיא לא לבד, כי הקדוש ברוך הוא אתה.
"יש אנשים שחולמים על שותפות בעסק מצליח, מחפשים להשקיע במקום הרווחי ביותר. אבל לך יש את השותפות הכי משתלמת שיש – עם הקדוש ברוך הוא בעצמו. בכל פעם שאת מביאה ילד לעולם, את יוצרת חיים, ממשיכה את עם ישראל, מחזקת את עתיד הדורות. זו העבודה הכי יוקרתית והכי נצחית שיש."
הקשיים בדרך
ולא תמיד זה פשוט. העולם מלא בלבול, מבול של דעות ורעיונות שמנסים למשוך לכל כיוון. אבל כמו נוח בדורו – מי שבוחרת ללכת עם האמת ולא להיסחף עם הזרם, זוכה לזיכרון של אהבה מלפני השם. יש שכר מיוחד למי שנשארת חזקה, שמביאה חיים למרות כל הקולות מסביב, שממשיכה את רצון השם באמונה ובשמחה.
להיות אמא זו לא רק שליחות – זו השותפות הגדולה ביותר שיש.
הקדוש ברוך הוא צריך אותך!
סיפור של שותפות
הרבנית נוישטאט עליה שלום סיפרה שפעם ניגשה אליה אישה מחו"ל, בעלת תשובה, ואמרה: "יש לי הכל ואני מאושרת. הגעתי מעולם רחוק, והיום אני קרובה ומאושרת. יש לי פרנסה ושלום בית, חמישה ילדים בריאים ומתוקים – לא חסר לי דבר. בעיניי, ובעני בעלי, יש לנו המון ילדים, חמישה ילדים זה בהחלט יפה. אני לא צריכה עוד, החיים שלי מסודרים ונוחים, בעלי יכול ללמוד ברגיעה, ואני לא מוצאת סיבה לעוד ילדים."
הרבנית שאלה אותה: "איך את מרגישה עם העובדה שהקדוש ברוך הוא שמע את כל תפילותייך ונתן לך בלי סוף אושר ושמחה?" האישה ענתה: "אני בלי סוף חושבת על זה, כמה טוב בורא עולם, כמה חסד הוא משפיע עלינו."
הרבנית שאלה אותה: "ואיך את מודה לקדוש ברוך הוא?" האישה ענתה: "אני לא מפסיקה להודות לו. מזמור לתודה, נשמת כל חי."
הרבנית המשיכה ושאלה: "תגידי לי, אם הקדוש ברוך הוא היה לוחש באוזנייך ואומר: 'אני יכול לבקש ממך משהו? אני צריך את העזרה שלך', היית נענית לו?" האישה ענתה בביטחון: "בוודאי! צוחקת – אני חייבת לו כל כך הרבה!"
אז הרבנית אמרה לה: "הדבר היקר ביותר שיש לקדוש ברוך הוא בעולם זה נשמת ישראל. הוא מוכן שיחללו את השבת ויבטלו כמעט את כל התורה בשביל נשמה אחת מישראל. וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. אולי הוא רוצה שתהיי שותפה אתו בהבאת עוד נשמות ישראל לעולם? חמשת הילדים שיש לך הם בשבילך, אך עכשיו, תלדי ילדים בשביל הקדוש ברוך הוא. לכבוד השם, למען שמו באהבה.
לאחר מספר שנים הם נפגשו שוב אחד הסמינרים. ואז היא הובילה את הרבנית לחדר האוכל, סביב השולחן היו שמונה ילדי חמד. בואי תראי את הילדים של הקב"ה! והיא מצביעה על שלושת הקטנים. תראי את האור בפנים שלהם. רואים שהם נולדו למען שמו באהבה.
השותף הכל-יכול
ואת, שקוראת את זה עכשיו, אולי גם אצלך בלב מתעוררות שאלות.
אולי גם את מתלבטת, חושבת על העתיד, תוהה אם יש לך את הכוחות להרחיב את המשפחה. ואכן, אף אחד לא מבטיח שהדרך קלה. אם קשה לך – אל תשמרי את זה בפנים. תדברי עם השותף שלך בעסק – עם הקב"ה. תספרי לו מה עובר עלייך, תתארי את הקשיים, תבקשי שיקל עלייך. ויכון את דרכך. הוא אוהב אותך הרבה יותר ממה שאת חושבת.
קבלת העול מתוך אמונה– לפי הסטייפלר
נשים רבות חושבות שאם יהיו להן פחות ילדים, החיים יהיו קלים יותר. אבל כמו שכתב הסטייפלר, אין באמת הבדל – בין שלושה ילדים לשבעה, היום עמוס, והלילה נועד למנוחה. זו המציאות.
בסופו של דבר, הכול נקבע מראש השנה, ואין לברוח מהמציאות. כל מה שמגיע אלינו הוא חלק מהתוכנית האלוקית. אם מנסים להתחמק מעומס, יגיע אתגר אחר במקומו.
אך, כמה זה חשוב לזכור—לא לשפוט.
"נו, בן כמה זה שלפניו?", "הנקת כל כך הרבה זמן? מה כבר עוד אחד? וואו, איך את מסתדרת?"
כל אחת נושאת עמה סיפור – זו שמחכה בכמיהה, זו שמרגישה מוצפת, זו שבוחרת אחרת, ובעיקר – זו שאת לא יודעת מה הסיפור שלה – בעצם, כולנו…
אבל יש אמת אחת פשוטה וחזקה – אין לנו זכות לשפוט. לא את מי שמתפללת לנס, לא את מי שחייבת כרגע לעצור רגע, ולא את מי שיש לה שיירה צפופה ומלאה. לכל אחת יש את המסע שלה, את הכוחות שלה, את הנתונים שלה. אין נכון מוחלט, יש מה נכון לי. מה רוצה ממני ה'. או במילים פשוטות – מהי דעת התורה כרגע.
ומה כן יש לנו לעשות? רק לחבק, לתמוך, לעודד, לדון לכף זכות. להושיט יד, לומר מילה טובה, להיות שם.
כשאני מפסיקה לנסות לנהל אחרים ומתמקדת בעצמי, הכול נהיה פשוט יותר. קל יותר לנשום, להתמודד ולקבל באהבה את מה שה' שולח. הבחירה בי עצמי הופכת לברורה – לא לשפוט, לא לנהל, פשוט להיות…
בחרתי
לא כי זה קל.
בחרתי במשפחה גדולה, בימים עמוסים וברגעים שמרגישים לפעמים כמו מסלול מכשולים בין נעליים אבודות וגרביים תועות.
בחרתי להקדיש את חיי לנשמות ששלח לי הקדוש ברוך הוא.
בחרתי באהבה, למרות הכביסה.
בחרתי במסירות, למרות הכפיות המעופפות.
בחרתי בחיים מלאים – מלאים ברעש, בבלגן, בצחוק מתגלגל, בחיבוקים של סוף יום.
כי אולי דווקא עכשיו, כשהכול כבר לא מובן מאליו, יש לזה יותר עוצמה.
דווקא היום, לבחור במשפחה גדולה זה לבחור בלב שלם – לבחור בנתינה, בבנייה, בנשמות יקרות שכל אחת מהן היא עולם מלא.
לבחור לא רק "להסתדר" עם הילדים, אלא לראות בהם שליחות.
לבחור לא רק "לשרוד" את העומס, אלא להבין שאת שותפה של הקדוש ברוך הוא במפעל החיים הכי קדוש שיש.
לבחור להעניק, להוביל, לחנך – מתוך ידיעה שאין זכות גדולה מזו.
ואם יום אחד יזרקו את שתי הנעליים לאותו כיוון? אז בכלל יהיה מושלם. 😉❤️
הארה עצמית –
מה אם הייתי אומרת לך שהתוצאה לא תמיד קובעת, אלא הכוונה שלך? כל צעד קטן שאת עושה מתוך רצון טהור – שווה עולם ומלואו…
הרב טאובר זצ"ל היה נוהג לומר לזוגות שלא זכו לילדים: "אם עשית כל שביכולתך בכוונה טהורה כדי להביא ילדים ולא זכית – יש לך שכר כאילו גידלת משפחה ברוכה. השכר לא על תוצאת המעשה, אלא על הרצון הכנה והמניע הטהור".
בתפילת ערבית אנו אומרים "מסדר את הכוכבים במשמרותיהם." כל כוכב, כל אמא, יש לה את התפקיד שלה. אם זכית להיות אחת מהאמהות שבנו את הלגיון המבורך של מלך, עזרת השם אתך. כל רגע שלך בתפקיד הזה, עם כל הקשיים, הוא מרומם ומביא ברכה גדולה. ואם לא זכית לכך, ואם את אמא ללגיון מצומצם, דעי שיש לך תפקיד מיוחד במשמרת שלך. העיקר הוא לא התוצאה, אלא הדרך – הדרך שאת בוחרת ללכת בה מתוך כוונה טהורה ונתינה אמתית. כל רגע שאת משקיעה, כל צעד שאת עושה, הוא מלא בכוח ובברכה שאין לה תחליף!
אסנת פוקס פסיכותרפיסטית לנשים ומרצה –
מלווה נשים במסע האימהות שלהן ומפתחת גישה של חמלה עצמית.
מחפשת ערב מרומם לקהילה? סדנה לצוות? או תוכן מעצים ליום עיון?
אסנת פוקס מזמינה אותך להרצאות וסדנאות מרתקות ומעצימות שמעניקות כלים לחיים:
♦ משמעות האימהות – לגעת בלב המסע האימהי ולגלות את הכוח שבך.
♦ חוזרת לעצמך – סדנה מבוססת על שיטת העבודה של ביירון קייטי.
שמלמדת איך להתמודד עם מחשבות שמחלישות אותנו ולחזור לערך העצמי שלך.
♦ פיל בחנות חרסינה – סדנה חווייתית בנושא: מתנת האמון – לניהול רגשות ואתגרים במערכות יחסים.
מתאים לאימהות, צוותים חינוכיים וקהילות שרוצות לצמוח ולצאת מחוזקות.
כי אין כמוך, אמא!
לפרטים נוספים ולקבלת המלצות, חייגי: 054-8470042
'מאמא בצניחה לאמא בצמיחה' קו תוכן מעצים לאמהות –
השראה, טיפים מעצימים וחמלה עצמית. ללא עלות.
אמא, את על הקו? 02-3134108




מה שאמרתם על שלא הניקו שנתיים לא יודעת הניקו לא הניקו אני יודעת שכת' בגמרא שיולדת איבריה מתפוקקים עד שעוברים כ"ד חודש!!!!!
אז זה לא סתם…
אסנת התכנים שלך מאלפים!!!
יש כאן כבר ממש הצפה!
אבל חשוב לי להדגיש שוב- הפרק שהרבנית נויישטט כתבה על נושא המניעה הוא פשוט מומלץ לכל אישה!!
קראתי אותו עם דמעות בעיניים!!!!!
ואני חושבת שכל ההתפלספות אם כן או לא- זה בכלל לא הנושא.
זה רק להעלות למודעות שכל אחת תכבד את עצמה!! ואת הסובבות אותה!!!
ומתוך שמירה על הפרטיות הזו, יעשו כל זוג כהוראת רבותיו.
הרבנית מציינת את זה בשם הרב פינקוס ב"נפש חיה" (וזה לא מהעשור האחרון—):
זה תחום שאמורים לדון עליו בקודש הקודשים, ולצערנו זו נהיתה שיחת נשים על ספסל בגינה!!
זו הנק' שצריך לשים לב אליה!
יש לי גיסה שעברה דיכאון לאחר לידה- כל הצדיות שרמזו / אמרו לה בפירוש מה צריך לעשות – החטיאו את המטרה. כי מי היא שתתערב לי בחיים??
אך כשהפנתי אותה למדריכת כלות שלי, זה הגיע בצורה כשרה ומכבדת.
והעיקר- שנזכה לשמח את בורא עולם בכל מעשינו- אנו וכל צאצאינו!!!! אמן!