"אם יורידו את ההפקדות לפנסיה, סוף סוף יישאר לי יותר כסף בנטו…"
כך אמר לי השבוע אחד הלקוחות.
במבט ראשון, קשה שלא להסכים איתו.
אם באמת יקטינו את שיעור ההפקדה לפנסיה (כפי שפורסם שנבחן במשרד האוצר), יישאר לעובדים עוד קצת כסף בכל חודש.
אז שאלתי אותו שאלה אחת:
"אתה זוכר בכמה בדיוק גדלה המשכורת שלך בפעם האחרונה שקיבלת תוספת שכר?"
הוא חייך ואמר:
"לא… בסוף הכסף פשוט נבלע."
אמרתי לו:
"וזו בדיוק הסיבה שכדאי לעצור רגע לפני שמחליטים אם זה באמת משתלם."
וזו בדיוק הנקודה.
אצל רוב האנשים, תוספת קטנה לנטו נטמעת מהר מאוד בהוצאות השוטפות.
אחרי חודש או חודשיים כבר לא מרגישים אותה.
לעומת זאת, אם אותו כסף היה ממשיך להיות מופקד לפנסיה –
הוא היה ממשיך לעבוד בשבילכם שנים ארוכות, לצבור תשואה ולהגדיל את ההכנסה שלכם בפרישה.
ומהצד השני…
לא כל מי שמפקיד יותר לפנסיה בהכרח עושה את הדבר הנכון.
לאחרונה הגיעה אליי לקוחה שביקשה להגדיל את ההפקדה שלה ל־7%.
כשבדקנו את כל התמונה, התברר שבמצבה דווקא היו שיקולי מס ותכנון פרישה שהפכו את ההחלטה למורכבת יותר.
לעומת זאת, אצל לקוח אחר הגדלת ההפקדה הייתה אחת ההחלטות המשתלמות ביותר עבורו.
כלומר, אותה פעולה בדיוק, יכולה להיות נכונה מאוד לאדם אחד ופחות מתאימה לאחר.
הסיבה שהנושא עלה שוב לכותרות היא שבשבוע האחרון פורסם כי במשרד האוצר בוחנים אפשרות לצמצם את שיעור ההפקדות לפנסיה ברכיב העובד.
לכאורה, יש בכך יתרון ברור לעובדים: אם יופקד פחות כסף לפנסיה, יישאר מעט יותר כסף בנטו בכל חודש.
אבל האם זה באמת משתלם?
נכון, הנטו יגדל מעט, אך אצל רוב העובדים התוספת תיטמע בהוצאות השוטפות ולא תשפיע באופן מהותי על ההתנהלות היומיומית.
לעומת זאת, אותו סכום שלא יופקד היום לא יצבור תשואה לאורך השנים, ולכן עלול להשפיע באופן משמעותי על גובה החיסכון ועל ההכנסה החודשית לאחר הפרישה.
במילים אחרות, תוספת קטנה לנטו היום עלולה להפוך לקצבה קטנה יותר במשך שנים רבות לאחר הפרישה.
ואם כבר מדברים על שיעור ההפקדות…
כיום רוב העובדים מפרישים 6% מהשכר לחלק העובד. במקרים רבים ניתן להגדיל את ההפקדה ל־7%.
ההגדלה נעשית על חשבון חלקו של העובד, ולכן מקטינה מעט את הנטו, אך עשויה להגדיל את החיסכון הפנסיוני באופן משמעותי לאורך השנים.
האם כדאי?
אין תשובה אחת שמתאימה לכולם.
עוד 1% מהשכר לעיתים כמעט שלא מורגש בנטו החודשי, אבל יכול להיות מורגש מאוד בהכנסה החודשית בפרישה.
מצד שני, גם להיבטי המס בפרישה יש השפעה, ולכן ההחלטה הנכונה אינה אחידה לכולם, אלא צריכה להתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים.
לעיתים הגדלת ההפקדה היא צעד נכון מאוד, ולעיתים קיימים שיקולים אחרים שעדיפים באותו שלב.
לכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא לקבל החלטה רק על סמך השינוי בנטו.
הערה חשובה: אם המעסיק שלכם מפקיד לפנסיה מעבר לשיעורי החובה, למשל במסגרת הסכם שכר מסוים, הסכם אישי או הסכם קיבוצי (כפי שקיים אצל חלק מעובדי ההוראה),
בדרך כלל אין כדאיות לוותר על הפקדה מוגדלת הממומנת על ידי המעסיק, שכן מדובר בהטבה כספית משמעותית.
בסופו של דבר, ההבדל בין פרישה שמחייבת להצטמצם בכל הוצאה לבין פרישה שמאפשרת לחיות בכבוד, בביטחון ובשקט כלכלי, נבנה מהחלטות שמתקבלות לאורך כל שנות העבודה.
לכן, גם אם בעתיד יתאפשר להקטין את שיעור ההפקדות, אין פירוש הדבר שזהו בהכרח הצעד הנכון עבורכם.
דווקא החלטות שנראות קטנות היום, עשויות להיות מהמשמעותיות ביותר בעוד עשרים או שלושים שנה.
מעבר לכך, חשוב לזכור שתוחלת החיים עלתה.
תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם. המשמעות היא שאצל רבים תקופת הפרישה עשויה להימשך עשרות שנים, ולכן החשיבות של חיסכון פנסיוני מספק גדולה היום יותר מאי פעם.
דווקא משום כך, החלטה שמגדילה מעט את הנטו היום, אך מקטינה את החיסכון לעתיד, עלולה להשפיע על איכות החיים במשך שנים רבות לאחר הפרישה.
החלטה על הגדלת או הקטנת ההפקדות לפנסיה אינה צריכה להתקבל רק לפי גובה הנטו בתלוש.
כדאי לבחון את ההשפעה על החיסכון העתידי, על הקצבה הצפויה, על הטבות המס כיום ועל המיסוי הצפוי בפרישה.
החלטות קטנות שמקבלים היום עשויות להשפיע על רמת החיים שלכם במשך עשרות שנים לאחר הפרישה.
לכן, לפני שמגדילים או מקטינים את שיעור ההפקדות, כדאי לבצע תכנון פנסיוני ולקבל החלטה המבוססת על מכלול הנתונים האישיים – ולא רק על גובה הנטו בתלוש.
להצטרפות לרשימת התפוצה: קישור לדף הרשמה
רחל עומסי – יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה | מספר רישיון L-00135361
רוצה לקבל עדכונים על מאמרים חדשים, טיפים וכלים להתנהלות כלכלית נכונה?
לתיאום פגישת ייעוץ: [email protected] 08-9243178



