"איך אפשר לחזור למקומות האלו?" זו המחשבה שחולפת לי בראש, כשרחל רבינוביץ, מנכ"לית "בשביל ארצי", מזמינה אותי להצטרף אליה לסיור בעוטף עזה.
"איך אפשר להגיע לשם, לראות את הזוועות בעיניים?" אני מצטמררת, "אי אפשר בכלל לחשוב על מה שהיה שם!"
"דווקא לכן", מסבירה לי רחל, שמנוסה בהנחיית סיורי שטח במקומות רגישים. השנים הרבות בהן היא מרצה ומדריכה סיורים, לימדו אותה דבר או שניים על עוצמת החוויה שיכול סיור כזה להעניק למשתתפיו, ועל מסרים ותובנות שאפשר ללמוד רק ככה, כשיוצאים אל השטח.
"דווקא בגלל שמאורעות שמחת תורה מטלטלים כל כך – אסור לנו לשכוח אותם", היא אומרת, "כמובן שכל אחת צריכה לראות מה מתאים לה ולמשפחה שלה, באופן אישי אני לוקחת לסיורים רק קבוצות של נשים או של בחורות בוגרות. אני חושבת שזו טלטלה רגשית עמוקה מידי בשביל ילדים צעירים.
אבל דווקא שם, במקומות שהייתה הזוועה הבלתי נתפסת, אפשר לראות גילויים מפעימים של יד ההשגחה, לפגוש סיפורים מרטיטים של יהודים שמסרו את נפשם, כפשוטו, כדי להציל יהודים אחרים, להרגיש אמונה בחוש, גם בתוך ההסתרה הגדולה".
השתכנעתי, יוצאים לדרך. מצטרפות?
חניון רעים
מיקום: חניון רעים נמצא לצד כביש סעד – רעים (כביש 232), כ-4 ק"מ מדרום לקיבוץ בארי. פונים מהכביש מערבה בדרך עפר קצרה, המסתעפת מהכביש בין סימני ק"מ 39-38.
עד לשמחת תורה תשפ"ד, היה חניון רעים מקום פסטורלי ושליו, אליו הגיעו מטיילים כדי לערוך פיקניק, ובשיא החורף – גם כדי ליהנות מפריחת הכלניות. באותו בוקר שחור, הפך היער הפסטורלי לשדה קטל נורא.
במקום נרצחו 364 איש, ו-44 נוספים נחטפו לעזה. בתוך זמן קצר, כמעט מבלי להתכוון, ואולי באופן טבעי, הפכו היער ואתר המסיבה לאתר הנצחה ספונטני. עם הזמן הוקמו במקום מיצבי זיכרון והנצחה קבועים לכל אחד ואחת מהנרצחים והחטופים .
"לא קל להגיע לחניון רעים", אומרת רחל רבינוביץ, "לחשוב שבמקום הזה נרצחו אנשים רבים כל כך, ביום אחד… אבל שמעתי מהרב ישראל גולדווסר שמקום כזה, בו נרצחו יהודים על קידוש ה', הוא מקום קדוש ממש, כמו במחנות ההשמדה בפולין. והאמת, באופן אישי, כשאני מגיעה לסיור בעוטף עזה – אני מרגישה להבדיל כמו בסיור בפולין. התחושה היא תחושה דומה: פגישה וחיבור אל הכאב, אל האובדן, ודווקא מהמקום הזה – חיבור חזק של אמונה".
"לפני תקופה לקחתי לרעים קבוצה של נשים", היא מספרת, "עמדנו ליד האנדרטאות הרבות, עליהן תלויות תמונות של הנרצחים. האנדרטאות נראות כמו מצבות, וזו גם התחושה במקום.
חוץ מאיתנו, היו קבוצות נוספות במקום, מכל גוני האוכלוסייה. קבוצת גברים חרדיים התאספה סביב האנדרטה של יהודה בכר ועוד נרצחים, הם שרו יחד שירי רגש עם מילים של תפילה, והתפללו לעילוי נשמת הנרצחים, ולשלום החטופים.
גם אנשים מקבוצות אחרות עמדו מסביב ומחו דמעה. זה היה מחזה מרגש ויהודי כל כך, אנחנו לא שוקעים באובדן, להפך – אנחנו לוקחים אותו קדימה, לתפילה ולחיזוק רוחני.
בכלל, בכל הסיורים בעוטף עזה, מרגישים את האחדות בעם ישראל, זה מקום שבו אין מחלוקת ואין מגזרים, כולנו עם אחד, עם כאב אחד ותקווה אחת גדולה", מתארת רחל.
Photo by Kobi Gideon / GPO
שדרות
"אחרי רעים אנחנו ממשיכים לשדרות, לתצפית שמשקיפה לכיוון עזה", מדריכה רחל, "מהתצפית אפשר לראות את הגדר, במרחק כמה קילומטרים משם. אנחנו רואים את הפריצות לאורך הגדר, כל כמאה מטר בערך נעשתה פרצה נוספת.
כשמסתכלים מהמקום הזה, אי אפשר להאמין איך זה קרה", היא אומרת, "איך גדר עוצמתית כל כך, נפרצה בדרך כל כך פשוטה ופרימיטיבית? אנחנו משוחחים קצת על הנושא של "אם ה' לא ישמור עיר – שווא שקד שומר", אין, פשוט אין הסבר אחר לכך".
בית המייסדים
מיקום: רחוב הרצל 61 בשדרות, על יד תחנת המשטרה.
"בבית המייסדים אפשר לראות בין השאר סרט מרגש על אירועי שמחת תורה", מספרת רחל, "ועל יד בית המייסדים – אנחנו רואים את תחנת המשטרה.
בתחנת המשטרה היה קרב קשה מאד, שהיה, למעשה, אחד מהנסים הגדולים שהצילו את תושבי העיר שדרות. המחבלים התמקדו בקרב בתחנת המשטרה, נחושים לכבוש אותה, וכמעט ולא הגיעו למקומות אחרים בעיר.
לאחר קרב ארוך ועקוב מדם, לגודל הכאב נרצחו עשרה שוטרים, הי"ד. בשלב הזה, החליטו כוחות הביטחון לפוצץ את תחנת המשטרה יחד עם המחבלים שנותרו בה. במקום הוקם אנדרטה- גן הזיכרון והגבורה, גן הנצחה הניצב על חורבות תחנת המשטרה של העיר שדרות שנחרבה בקרב במתקפת הפתע על ישראל. הגן מנציח את תחנת המשטרה, את אנשי כוחות הביטחון שנפלו בהגנה עליה, ואת אזרחי העיר שנרצחו במתקפה.
בגן ההנצחה חקוקים שמות וסיפורים של נופלי העיר, וניצבים בגאון ח"י עמודים שנישאים לגובה 11 מטרים, גובהה המקורי של תחנת המשטרה. ובין העמודים – חלל. העמודים המסמלים את הכאב והתקומה של העיר. בראש העמודים מוצבות אותיות "פורחות באוויר" ובבסיסם משפטי חוסן שנבחרו בשיתוף עם תושבי העיר.
המבקרים בגן הגבורה והזיכרון יוכלו לקרוא על המתקפה המזעזעת, על חלקה של שדרות באותו יום טרגי, וכן על סיפורה של תחנת המשטרה
לאחר מכן, ניתן להסתובב רגלית בשביל הזיכרון, שביל מונגש וקצר אותו מלווה קיר נמוך העשוי מלבנים שנלקחו מהריסות תחנת המשטרה. לאורך השביל 31 לוחות זיכרון, כמספר תושבי העיר שנפלו, כל לוח מספר סיפור של תושב". מסבירה רחל. "גם במקום הזה אנחנו מתפללים לעילוי נשמת הנרצחים, לרפואת הפצועים, ולחזרתם בשלום של החטופים".
קיר המכוניות השרופות
מיקום: כביש 232, ליד הישוב תקומה.
מגרש המכוניות השרופות הוא מקום מצמרר. המגרש הוקם בתחילה כפתרון לוגיסטי לקליטת כלי רכב שרופים או נטושים, שנותרו לאורך הכביש. עם הזמן, הפך המקום לאתר הנצחה זמני.
"במגרש המכוניות השרופות ישנם כמעט 1,600 כלי רכב (!), חלקם שרופים לגמרי, ניצבים זה על גבי זה כחומה, ואחרים פזורים על גבי מגרש ענק", מתארת רחל, "מאחורי כל כלי רכב ישנו סיפור: על האנשים שנסעו בו, על נסיבות הירצחם באכזריות בלתי נתפסת, או על הגבורה שהתגלתה באותו יום במלוא עוזה".
"לאחרונה, הייתי במגרש המכוניות עם קבוצה של בחורות שהדרכתי", מספרת רחל, "והיה שם אבא של אחד הנרצחים – בן בנימין שמעוני. הוא סיפר לנו על הבן שלו, שהגיע לשטח להציל יהודים. הוא היה במסיבה ברעים ב־7 באוקטובר. הוא הצליח לצאת מקו האש, כשהוא מחלץ איתו אנשים ברכבו. הוא העמיס אנשים רבים על רכבו, לקח אותם למקום בטוח, וחזר בחזרה שלוש פעמים לאזור הטבח להציל עוד אנשים, כדי להציל אנשים נוספים. יהודים רבים ניצלו בזכותו, אבל בסיבוב השלישי בדרכו חזרה נרצח ברכבו. הרכב שלו, שבו ניצלו יהודים רבים, נמצא גם הוא במגרש המכוניות השרופות, מהווה אנדרטה אילמת לסיפור מצמרר של יהודי בן זמננו, שמסר את נפשו בשביל חייהם של אחרים.
עד היום, למעלה משנה לאחר שמחת תורה, עדיין עובדים במקום לפנות מתוך המכוניות את האפר של הגופות שנשרפו, את האפר קוברים בקבר אחים בראשון לציון", מספרת רחל רבינוביץ בקול חנוק, "מי היה מאמין שנראה דברים כאלו בעיניים שלנו, בדור שלנו? מזמן השואה לא היה דבר כזה, שאוספים אפר של גופות יהודים וקוברים בקבר אחים—"
כביש 232
לאורך כל הדרך, ניצבות מיגוניות. המיגוניות שלא הגנו. אנשים ששמעו אזעקות – נכנסו למיגוניות, אבל אז הגיעו המחבלים ופוצצו את המיגונית, על כל הנמצאים בתוכה, הי"ד.
"בין המיגוניות, נראה גם את המיגונית שבה היה ענר שפירא", אומרת רחל, ומספרת את סיפורו של ענר: "במיגונית מצאו מחסה כ-30 איש, שהגיעו אליה לאחר ששמעו את האזעקות התכופות.
על פי עדויות הניצולים, שפירא היה האחרון שנכנס אל המיגונית. לאחר זמן מה הבחין כי קולות הירי הולכים ומתקרבים אל המיגונית. שפירא הצטייד בשבר של בקבוק וניצב בפתח המיגונית על מנת לקדם מתקפה. הוא הודיע כי "אם אני לא מצליח או נפגע, שמישהו אחריי ינסה לעשות אותו דבר".
מחבלי חמאס הקיפו את המיגונית, והחלו להטיל בזה אחר זה רימוני יד דרך פתח המיגונית, במטרה לפגוע ביושביה. שפירא, שעמד בצמוד לפתח המיגונית, עצר את הרימונים שהושלכו על ידי המחבלים וזרק אותם בחזרה החוצה, הרחק מהמיגונית. לאחר שבלם כך שבעה רימונים, המחבלים ירו אל פתח המיגונית, וענר שפירא נהרג במקום, לאחר שמסר נפשו להציל את יושבי המיגונית".
קבר הבבא סאלי
מיקום: נתיבות.
"לסיכום הסיור, אנחנו ממשיכים אל קברו של הבבא סאלי, בעיר נתיבות. שם רחל מספרת את סיפורה של נתיבות, המחבלים עמדו כבר ממש בפתח, ובאורח נס לא נכנסו פנימה! אומרים ששתי זכויות הגנו על העיר: זכותו של הבבא סאלי הקבור בה, וזכות השבת – שנשמרת בעיר נתיבות.
בכלל, כולנו ראינו ושמענו סיפורים רבים ומפעימים על זכות שמירת השבת, שהגנה באותה שבת שמחת תורה. מקומות שומרי שבת – כמעט לא נפגעו, יהודים רבים שומרי שבת – ניצלו בדרך נס.
סיפורי הניסים מחזקים אותנו, ומאירים אלומות של אור ונחמה לאחר שרואים מחזות קשים ומטלטלים כל כך.
בסיורים שרחל עורכת היא אוהבת להתמקד בנקודות של אמונה ושל תקווה. את הסיור מלווה אומנית שמנגנת בכלי נגינה, כמו כינור וכדומה, ושירי אמונה ותפילה מלווים אותנו, נותנים תקווה וחיזוק לחזור איתו הביתה".
בתפילה שנזכה לגאולה במהרה בימינו אמן!
להזמנת סיור לקבוצות בעוטף עזה:
https://www.bishvilartzy.com/contact-us
לביקור באתר של 'בשביל ארצי':
50 Responses
הכול טוב ויפה אבל חייבים לזכור שבאותה מסיבה ברעים היו דברים שנוגדים את היהדות מספר שעות קודם הטבח ויכול להיות שיש בעיה ללכת לשם זה אומנם לא סותר את הכאב על אותם אנשים שנרצחו בצורה מזוויעה .
ולזכור כמה לא בטוח שאלו שהיו ברעים נרצחו בקידוש ד'…
נכון, אבל מה הבעיה ללכת לשם? להתחבר אל הכאב?
גם אני אשמח לבירור השקפתי בנושא.
לדעתי סיור כזה מעורר הזדהות.
האם אנחנו אמורים ללכת לשם כדי לחזק הזדהות?
אשמח לשמוע דעה של גורם תורני מוסמך.
שוב, בלי סתירה של הכאב, הרחמים והתפילה.
תגובות הזויות!!!!!!!
היית כותבת חריף יותר אבל יודעת שלא יאשרו אותן באתר.
קנאות שלא במקומה!!!!!!!!!
יודעת על תלמידי חכמים גדולים מהקדקודים בעולם הישיבות שעלו לשם, הורידו דמעה ואמרו קדיש!
היו שם בלי סוף תינוקות שנשבו שנרצחו על קידוש ה'! כולל נוער נושר אומלל שאיבד את דרכו, כן, גם הוא!
די עם הקנאות המטופשת שלא במקומה!!!!
בקשה להשקפה ברורה
היא לגיטימית ומובנת מאד
אנדרלמוסיה באה לעולם על….
מחלליה מות יומת…
מידה כנגד מידה
ועוד
זה דברים שלא המצאתי
אבל יש גם
עמו אנוכי בצרה
כרחם אב על בנים…
ד' מרחם עלינו גם כשחלילה מורדים בו
האם גם התפקיד שלנו לרחם על חוטאים?
(חס ושלום, לא מכלילה את הנפגעים כחוטאים, רק כתגובה על "נוער נושר אומלל")
אני גם מסכימה שזה לא במקום..
לא חושבת שצריך לתת במה למסיבה שהיתה שם אלא פשוט לדבר נטו על הנרצחים שנהרגו בגלל היותם יהודים!!
לצערנו שלא כולם זכו להכיר את הקב"ה! אבל עדיין הם זכו למות על קידוש ה'..
באופן כללי אני פחות בעד ללכת (ואני גרה יחסית קרוב למקום) חושבת שזה מביא צער לראות את זה
זאת לא קנאות מטופשת זאת היהדות הנקייה שלא מנסה להתייפייף בעיני מי שזה לא מוצא חן חבל שמפרסמים כאלו תגובות כאן
ואותו נוער נושר להלך לשם באמת רחמנות אבל אין צורך להזכיר אותם בריש גלי כחרדים לשעבר הם הגיעו לדיותה תחתונה עם הלכו לשם ודי למבין…
מגיבה לשולי שהגיבה לי.
ר' שרגא שטיינמן אמר בראיון ל"יתד נאמן" אחרי הטבח, שאם מישהו נכנס לשוק בלייפציג ומדבר באידיש – הוא מדבר ליהודים שם, לא לגויים…
וכנ"ל אם הקב"ה מביא אנדרלמוסיה לעולם – הוא מדבר אלינו, שלומדים את השפה שלו מגיל אפס.
התביעות כלפינו הרבה יותר גדולות.
כן. אנחנו שהתחנכנו מגיל אפס בבית יעקב,
ואנחנו כועסות למרות שאנחנו יודעות ש"כל הכועס כאילו עובד ע"ז"
ואנחנו לא תמיד (…) מקפידות על צניעות / תפילה / שמירת הלשון…
למרות שלפי מה ששמענו ולמדנו והתחנכו היינו אמורות להקפיד.
ולהזכיר איך התבטאו בשנים האחרונות גדולי ישראל על נוער נושר?
ברחמים מופלגים!
די להיזכר איך התבטא עליהם ר' גרשון אדלשטיין זצ"ל לדוגמה.
אף אחד היום הוא לא שפינוזה ומנדלסון. רובם המוחלט נוער אומלל ביותר שמחפש את עצמו, לפעמים במקומות הלא נכונים.
ללכת לשם זה לא להזדהות עם המעשים שלהם, הפוך, זה לבקש עליהם רחמים, גם על חייהם האומללים, וגם על סופם הטראגי,
וכן, גם להתפלל שהילדים שלנו לא יגיעו למקום כזה. לאף אחד אין ביטוח.
מסכימה עם "כועסת" לגמרי!!!
יהודים קדושים עלו שמה…
סתם לידע כללי: באתר המסיבה גם נרצחו אנשים שלא בילו שמה… וגם אם הם בילו, מה הם לא יהודים?? קדושים טהורים?? יפים ומתוקים?? שה' יקום דמם!!
ממש מסכימה עם התגובות שצריך לברר את עניין ההשקפה.
כמובן שצריך להצטער והם אחים שלנו .אבל מה שהלך שם במסיבה הזו זה היה התחתית של התחתית של מה שאפשר להגיע אליו וגם בהקשר של מוות על קידוש ה' זו שאלה מעניינת האם תינוק שנישבע מגיע למקום של רבי עקיבא וכל עשרת הרוגי מלכות אחרי שנהרג על קידוש ה' במקום שבוודאות חילל את ה'? מעניין אם יש תשובה על כך
ושוב זה לא סותר את הצער על הנרצחים שחשוב להתפלל לעילוי נשמתם
תבדקי את זה , אבל אני יודעת בברור ושמעתי גם מתלמיד חכם אחד שגם יהודי מומר – עצם זה שהוא נהרג כי הוא יהודי, הופך אותו למוות על קידוש ד' והוא נמצא במקום גבוה מעל גבוה
גם בשואה היא עשרות אלפי עם לא מאות אלפי יהודים , שהי נשואים לגוים וכו'
וכולם נחשבים שמתו על קידוש ד'
לא הבנתי למה את כ"כ כועסת……….
למה זה סותר כן לבוא לבקש עליהם רחמים אבל לא להתבלבל ממה שהלך שם
בגלל שכולנו כאן ברות דעת וצדיקות, ואין צורך להזכיר מה היה שם.
אף אחת מאיתנו לא חושבת שהיה שם קידוש ה' גדול לפני.
ולא נלמד מזה להתבלבל ללכת למסיבות כאלו 🙄
לכולנו ברור שאם הולכים לשם זה להתאבל על האחים שלנו,
על חייהם האומללים ובטח על מותם הטראגי.
ומה עם רגישות כלפי עם ישראל?
מה עם רגישות כלפי אימהות לנוער שהיה שם שאולי יגיעו לפוסט הזה?
נשים חרדיות צדיקות שאולי – לצערם הנוקב – אחד מהילדים שלהם היה שם??
כועסת – אני איתך לגמרי!
גם אותי זה מכעיס הפלפולים המיותרים האלו על מה שהיה שם.
אחרי הכל הם נרצחו על היותם יהודים! וקידשו שם שמיים במותם!
ושכל אחת תבדוק את הדרך הארוכה שעוד יש לה לעשות כדי להיות צדיקה,
ואדרבא – כל אחת שכל כך אכפת לה מעם ישראל – שתקבע היום חברותא עם נשים רחוקות –
כדי שלא יגיעו עוד בני נוער למסיבות כאלו!
אין מדברים סרה במתים. יש עניין לא להזכיר דברים לא טובים.
מהרגע שבו יהודי נרצח רק בגלל שהוא יהודי – הוא עולה לדרגה של קדוש וטהור. כן, והנשמה שלו עכשיו עם רבי עקיבא ושאר הרוגי מלכות.
יש יהודים שמרגיש להם יותר נכון להזכיר שאנחנו לא מזדהים עם המסיבה.
יש יהודים שמרגישים שמה היה לפני זה החלק הזניח, כי כרגע עכשיו מי שהיו במסיבה נרצחו על קידוש ה'.
וישראל אף שחטא – ישראל הוא.
"מהרגע שבו יהודי נרצח רק בגלל שהוא יהודי – הוא עולה לדרגה של קדוש וטהור. כן, והנשמה שלו עכשיו עם רבי עקיבא ושאר הרוגי מלכות" .
את אומרת את זה מידיעה ממקור כלשהו? או שסתם נח לך לחשוב כך?- אשמח לדעת מקורות כי היו סביבי הרבה דיונים על כך ואף פעם לא הגענו לתשובה ברורה
למעירה 2
כל אחד שישאל את הרב שלו
הרבי מליובאוויטש (בספר תורת מנחם התוועדויות תשנ"א חלק ב עמוד 120) פוסק שכל יהודי שנרצח בגלל שהוא יהודי – הוא קדוש ונהרג על קידוש ה'
ואין הפרדה בין שומרי מצוות לאלה שלא
ראי גם התגובה של מלכי
הויכוח פה הוא ויכוח עקרוני
האם יהודים שלא שומרי מצוות הם ראויים לתואר יהודים, והאם מצוות אהבת ישראל נכללת גם עליהם או שלא.
מודה לה' שזכיתי להיות מאלה שמצדדים באהבת ישראל לכל מי שנולד עם נשמה יהודית.
לפי חלק מהדעות הקיצוניות פה,
אנחנו אמורים לספר רק על שלושה (וחצי) מיליון יהודים שנהרגו בשואה.
כי בערך 50% היו חילונים – שחלקם היו תינוקות שנשבו, וחלקם היו יותר "להכעיס" מאשר הנוער הנושר של היום – שלפי דעת גדולי ישראל רובו המוחלט ראוי לרחמים גדולים. בדיוק כמו שנפסק להלכה לדוגמה שבימינו מי שנוטל את נפשו בעצמו – קוברים אותו בתוך הגדר, ולא בחוץ. כך נוהגים היום.
מה זה הדבר הנוראי הזה???????????????
וואו! ההשוואה במקומה!
תודה.
מגיבה לגילי –
זה נכתב בציניות כואבת כמובן…
מלכי- אני מבקשת סליחה.. לא הבנתי נכון…
זה באמת ציני וכואב מאוד! לא מאמינה שיש יהודים בעמ"י שככה חושבים…
למי שלא יודעת, רחל רבינוביץ היא אחת מהמדריכות במגזר שלנו, גם בסמינרים הכי שמורים, וגם בהשתלמויות.
בטוחה שהיא שאלה רב לפני סיור כזה.
בדיוק
סומכת עליה ממש
ואגב אולי כל אחד יעשה מה שהוא מרגיש (כמובן אפ"י הלכה)
מה שבטוח שלא מתפקידינו לשפוט אחרים
גם לא את מי שמגיע לכל מיני מקומות
כן לחנך את עצמינו וילדינו
אני לא אתייחס לכל הדיון כאן, כי בא לי לבכות.
אבל לכל מי שאכפת לה מאד,
ורוצה להתחבר לעם ישראל ממקום יהודי ואמיתי –
אבל אין לה אפשרות להגיע ל"עוטף",
ממליצה מאד מאד על הסיור הוירטואלי במשקפות VR (מציאות מדומה)
עם הרב ישראל גולדווסר
במרכז "ניצחה הרוח".
ראיתי 3 פעמים.
נ.ב. שימו לב לבקש את הגירסה החרדית, היא שווה פי מליון.
איך רואים?
אני חושבת שזו התשובה:
http://67406d839d10a.site123.me/
מה זה האתר?
חסום בנטפרי
למה חסום? לי נפתח!
מהמם מי ששלחה חשוב מאוד, זה באמת מחבר מי הדמויות…
מה הכוונה: "דורשים מהקב"ה שיחזיר לנו את כל החטופים עוד היום"?
ממתי דורשים דברים מהקב"ה?
'כועסת' אני איתך לחלוטין!
אבל במקום להגדיר את עצמי כועסת
הייתי מגדירה את עצמי 'מרחמת'!
כן, מרחמת על כל הנשים שחושבות שאם בנ"א טועה וחוטא הוא אפס גמור.
לא מורידה מחומרת המסיבה, אך גם בלי שייהרגו על קידוש השם
"אף על פי שחטא ישראל הוא"
גם אנחנו ה'חרדיות הצדיקות' רוצות שה' יקבל אותנו גם כשאנו נופלות.
גם הם 'בנים למקום'!!!!!!
ק"ו שזכו ונתעלו למקום גבוה של הנהרגים על קידוש ה' שלא חסרים מקורות על מעלתם (הרמב"ם אומר שגם אם חטאו כירבעם בן נבט זוכים לעוה"ב, הרד"ק אומר שנקראים 'חסידים' ו'עובדי השם').
עצוב מאוד שיש אנשים שמתבלבלים ומודדים את רמת היראת שמים שלהם ברמת הקנאות וככל שרמת ה'קנאות' עולה כך הן מרגישות 'צדיקות' יותר.
וזה נפוץ מאוד ומביא להרבה הרבה מכשולות,
כוונתכם אולי רצויה, מעשיכם???
עצוב!
כבי, הכתיבה שלך מצויינת!
כל כך מחברת!
תוכלי לבדוק מול רחל רבינוביץ מה המקור למה שציטטה בשם הרב גולדווסר שרעים הוא מקום קדוש?
וגם מאד מעניין אותי לשמוע מה דעתך האישית.
נראה לי שיש לך מ לומר לנו בנושא אהבת ישראל.
אני טועה?
הנה סרטון שמדבר על הנקודה הזט שהעליתם:https://youtu.be/lRWg1uyjiSw
לכל הכועסות בשם אהבת ישראל,
נקודה למחשבה:
אם צריך להכיל כל יהודי אפילו חוטא, וודאי שצריך להכיל קנאות של יהודים לפחות כמו חוטאים…
אם ה'חוטאים' לא היו נרצחים היה מקום למשפט שלך….
מי אנחנו שנדבר עליהם??? מי אנחנו שנביע דעתינו על כל יהודי ובטח על הקדושים שם!!
הם נרצחו בגלל שהם יהודים!! ולכן הם קדושים!
בגלל שהם לא גדלו בבני ברק או ירושלים, ואין להם חזות חרדית אז מה זה אומר עליהם???
"אחרי מות – קדושים אמור", לא מדברים על המתים!
וחוצמיזה – שמעתן עליהם? אתן מכירות אותם?
מקצת סיפורים ששמעתי, התפעלתי!
אני כן חושבת שכדאי מאד ללכת ולהתחבר.
אלו אחים שלנו!! אחים ואחיות יקרים שלא אשמים במה שקרה להם..
נועה יקרה.
אני לא מכירה אותך, ולא מכירה אף אחד מהנרצחים
לא דנה אף אחד,
לא העסק שלי המקום של אף אחד בעולם הבא חוץ מאשר המקום שלי
לא נראה לי שמישהו מאשים מישהו במה שקרה לו.
אבל-
אני באופן אישי לא חושבת שיש לי עניין להתחבר.
להתחבר למה?
הציבור החרדי הוא ציבור מאד שמרני ונבדל, ולא סתם.
הבדלנות שומרת עלינו.
וזה שאחנו שומרים מרחק ממי שנראה אחרת מאיתנו-
הרבה פעמים שומר עלינו לא להיות מושפעים.
זכותו של כל אחד לחשוב מה שהוא רוצה
אני חושבת שהשאלה כאן היא האם יש עניין ללכת לשם בשביל להתחבר
למי שלא מחובר.
למה? מי אמר שמותר ליהודי לצער את עצמו?
מי שבאמת רוצה להרגיש את עם ישראל מוזמנת למחלקות שונות בבתי חולים או למחלקות של בריאות הנפש.
ההשתתפות שם היא גם יעילה, ואפשר להרוויח גם חסד עם החיים על הדרך.
רק מה, שבעוטף עזה יש גם ריגוש.
לא אומרת לא ללכת לשם,
אם את מרגישה שנכון לך ללכת להתחבר
אבל בואי נבין שיש אנשים שרוצים לשמור על נבדלות ולא להתחבר לתרבות אחרת.
לגיטימי?
בת של ד',
סתם מרגיש…. שאת לא חושבת על כולם….
אם זה היה משפחה מהשכונה שלך שה' ישמור הבן שלהם ירד מהדרך??? את יודעת, יש אפילו תנא שזכה לחזור בתשובה שלימה כמה דקות לפני שנפטר, יש כאלה מלא סיפורים על הבעש"ט הקדוש,, יהודים שהשתמדו לגמרי וחזרו בתשובה שלימה ועלו להיכל הכי גבוהה
גם היום, את יודעת איזה קריאות של שמע ישראל הלכו שם???
הם (לפחות רובם) חזרו בתשובה שלימה רגע לפני שנשמתם הקדושה עלתה למרומים
אני בהלם פשוט בהלם
מה הקשר בין מה שהם עשו לבין ללכת ולבכות קצת על אובדן גדול של עם ישראל, אני חושבת שהשנאה בין חלקי העם חלחלה גם אלינו.
מה קרה לנו?
מישהו אמר שאם את הולכת לשם את מסכימה עם העבירות שלהם?
בסוף כל הצרות הם בגלל הגלות ובואו נודה על האמת הגלות היא גם בגללי ובגללך ובגלל כל אחת מאיתנו. ואנחנו צריכות להתעורר מיזה.
ועוד משהו אם תכירו חילונים/ות טיפה מקרוב ותדברו איתם יהדות, תבינו מה זה תינוקות שנשבו וכמה אי אפשר לדון אותם!!!
ישר מהגמרא, באדיבות הרב יעקב צבי בוצ'קובסקי שליט"א (מומלץ מאד בעניני המלחמה, ולא רק!)
אלה שנהרגו על קידוש ה' באופן ספציפי יושבים כבר עכשיו בגן עדן ועטרותיהם בראשיהם, גם אלה שהיו רשעים בחייהם. כך
מבואר בגמ' (סנהדרין מז):
"מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך (וגו') נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך
לחיתו ארץ, מאי עבדיך ומאי חסידיך? לאו חסידיך – חסידיך ממש, עבדיך – הנך דמחייבי דינא דמעיקרא, וכיון דאיקטול – קרי
להו עבדיך!". כלומר: גם אלה שהיו חייבים מיתה בידי שמים, בו ברגע שהם נהרגו בידי בני עוולה – הם הופכים להיחשב לעבדי
ה'.
סליחה אבל מה עם אנשים בקיבוצים??? ובשדרות?? ובאופקים?? גם אצלם אסור להתחבר לכאב?????
בת של ד',
אני לא הולכת לשם כדי להתחבר לתרבות שלהם,
אני הולכת לשם כדי להרגיש את הכאב שעבר עליהם, עלינו כעם
קצת חורה לי הניתוק הזה ממה שקרה להם,
מבטיחה לך שאם זה היה קורה במקום "משלנו" היית מתחברת,
מה שכואב לי זה הניתוק המוחלט וההתעלמות ממה שקרה שם…
אנשים תתעוררו!! אלו אחים שלנו!!! תרצו או לא תרצו, אנחנו עם אחד!!! מה ההתעלמות הזו???
מילא תתעלמו אבל להעיר למי שכן מתחבר????
הכל נכון.
אבל ברגע שמבינים שהיה במקום עבודה זרה ממש וגילוי עריות
הייתי ממליצה ללכת לבארי או למקומות אחרים.
שם הכאב, האובדן והצער העמוק על אחים, תינוקות שנישבו, טרגדיה של עם, ערבות ישראל-
הרבה יותר מדברת אלי.
הרבה יותר.
וגם, יש דיעות רבות שאומרות שגם אם אדם נהרג בגלל היותו יהודי אבל המשיך לכפור במיתתו- לא בטוח שהוא על קידוש ה'.
צריך לברר.
ואין מקום לכעס. זאת תגובה מיותרת.
ואם יורשה לי-
אני לא מכירה את הרב גולדווסר, אבל בשבילי הוא לא פוסק.
ויש עניינים שצריך דעת תורה של פוסק וגדול כדי לשמור על דעת נקיה והשקפה טהורה.
זה רגיש מידי בשביל לסמוך על כל מיני ש"בטח ביררו" וכו…
אהבת ישראל זה לא רק להכיל את אחינו התועים
אהבת ישראל זה גם להכיל את אחינו הקנאים
אפשר להכיל אותם בשמחה כבני אדם, הכעס פה היה על הדעות שלהן שהועלו כאן : )
בדיוק כמו שאף אחד מאיתנו לא תכיל את הדעות של אחינו התועים…
יודעת שרחל רבינוביץ לקחה (אולי לוקחת קבוע) לסיור ברעים ביחד עם הרב ישראל גולדווסר.
היא גם מצטטת אותו בתוך הכתבה: "שמעתי מהר ישראל גולדווסר, שמקום כזה, בו נרצחו יהודים על קידוש ה', הוא מקום קדוש ממש".
בעיני זה מספיק.
אחרי שיהודים נטבחים במיתות משונות לא כותבים עליהם דברים כאלה פשוט בושה!
ומי שרוצה בירור הלכתי -שתלך ותעשה אותו בעצמה ולא תצטדק לנו פה.
תארו לכם שמישהי ממשפחות הנרצחים קוראת את התגובות פה,
אחרי מות קדושים אמור. היהודים האלה נרצחו בשל יהדותם.
ואת זה צריך לזכור.
אולי מישהי באמת שאלה מהי דעת תורה, ותכתוב לנו כאן.
חברה שלי נסעה בסיור מאורגן של מדריכות טיולים מסמינרים חשובים, בשביל לראות כיצד לקחת את הבנות מהסמינרים לטיול. הן דנו- מצד אחד אי אפשר להתעלם מהנובה כאלו לא היה,
מצד שני להכניס לשם בנות סמינרים, מה לעשות? וגם כי נטעו שם עצים עם תמונות ותוכן על הנרצחים, שלא בטוח שמתאים תמיד לקרוא..
החליטו שאי אפשר להתעלם לגמרי, אז יעשו את הסיור בעוטף, ועם האוטובוס יכנסו ויסעו ברעים את הסיסבוב שם, אבל לא ירדו ויסתובבו בשטח.
ועוד דבר לדעתי, מי שלא מרגישה בנוח להסתובב שם וזה קשה לה מבחינה רגשית או רוחנית, עדיין לא הופכת לעוכרת ישראל… (כשקראתי ברצף ראיתי שהתגובות נגד מי שמסתייגת היו הרבה יותר תקיפות והרבה פחות מכילות. ולא כל הצבת סימן שאלה היא קנאות קיצונית..)
מחכה לשמוע האם יש למישהי מידע תורני