סודות לאמהות – מדור חדש! והפעם: איך מפתיחים ויכוחים

לפני הכל, זאת שבי – מילה שלי : )

כבר תקופה שכל פעם שצצה שאלה פה באתר, מגיבה רבקה, או כמו שהיא מציגה את עצמה בתגובות: רבקה (גננת חנ"מ התנהגותי רגשי ואמא לאוצרות), התגובות שלה בלטו בידע העצום שלה, ובעיקר ביכולת שלה להעביר דברים בצורה ברורה ופשוטה. מזמן שמתי לב לזה ופניתי לרבקה בבקשה שתכתוב כאן טור קבוע.

בד בבד, המון נשים ביקשו ממנה בתגובות שתכתוב טור משלה, למשל פה.

אז הנה, כמו שנהוג לומר: ביקשתן, קיבלתן 😉, טור ראשון של רבקה, שתכתוב פה אחת לשבועיים מהיום, תיהנו!

שבי

—

הי, קוראים לי רבקה.

אמא לחמשת גושי האושר המתוקים בתבל, שלומדים את העולם דרך חמשת חושיהם ועובדים בלנסות את סבלנותי ולהדליק את מצפוני.

גננת בגן התנהגותי רגשי, למעלה מעשור בגני חובה חנ"מ הכוללים ילדים עם קשיי התפתחות שפתיים, מוטורים התנהגותיים וחברתיים.

העבודה שלי כוללת סנכרון בין אנשי מקצוע רבים מתחומים פרא רפואיים (קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, פיזיוטרפיסטיות, מטפלות רגשיות) ומתחומי ההדרכה: פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מנתחי התנהגות, מדריכות דידקטיות.

במהלך השנים עברתי הכשרות, קורסים והדרכות מאנשי מקצוע ראשונים בתחומם.
למשל: מירי ניקריטין – מומחית תחום הפרעות נפשיות – וויסות רגשי ונפשי
            גוני לוין – פסיכולוגית התפתחותית- התפתחות ותפקוד
            חיים עומר – פרופסור לפסיכולוגיה – סמכות, וויסות, התנהגות
           משה הרשקוביץ – קלינאי תקשורת מומחה ארצי לאילמות סלקטיבית
           ד"ר אטב – פסיכיאטר מחוזי, לשעבר מנהל בית חולים איתנים לילדים.
   מנתחי התנהגות מומחים בתחומים ספציפיים כגון: גמילה, אכילה, שינה וכו'.

אני מאמינה שכולנו מתפתחים בצורה אינטגרלית – כל תחומי ההתפתחות שלנו, ובפרט של ילדים, מתפתחים במקביל ומשפיעים אחד על השני, ולכן הסנכרון בין כל אנשי הטיפול, הוא קריטי ומושפע בעיקר על ידי ההורים והגננת.

אני מאמינה שלאנשי המקצוע יש ידע ואולי גם ניסיונות (בכוונה לא כתבתי ניסיון, כל ילד הוא התנסות חדשה😊), אבל להורים יש דבר אחד שלאף אחד אחר אין: הכרות עמוקה וארוכה עם הילד.

טיפול אפקטיבי הוא טיפול שנעשה בשיתוף פעולה מלא ופעיל עם ההורים.

הטור הזה נכתב לבקשת שבי וכנראה גם לבקשתכן 😊
ומטרתו להנגיש ידע מעשי בצורה ממוקדת ויעילה,
בצרוף דוגמאות מחיי הגן והאמהות.

אני אכתוב על נושאים שונים,

אתן יכולות לכתוב בתגובות אם יש נושאים ספיציפים שמעניינים אתכן,

אם זה יתאים, אענה לבקשתכן ואכתוב באהבה😊

וניגש ישר לעניינים…

—

איך מפחיתים ויכוחים?

שוב אריק. רק התחלנו אתמול את השנה….

הילדים מחזירים את תיקי האוכל למתלים ומתארגנים למפגש למידה, אריק מוציא את קופסת האוכל ונוגס באיטיות בסנדוויץ'. "אבל לא אכלתי, כי לא הייתי רעב, עכשיו אני רעב!"

עיניים נוצצות וסנטר מתריס.

תהיה לנו שנת ויכוחים והתנגדויות, אני יודעת… בכל שנה יש "ויכוחי אריק" כאלו ואחרים.

אז איך מפחיתים ויכוחים?

כמעט כל פעולה שלנו מצריכה מוטיבציה, אם אין מוטיבציה יש ויכוח.

הרבה טורים נכתבו ויכתבו על מוטיבציה.

אבל יש משהו שלא צריך מוטיבציה זה – הרגל.

על הרגל אין ויכוח!!!!!

1. יוצרים הרגלים. הרגל מחזיק אותנו ולא אנחנו אותו. (למי קשה להירדם בלי להתקלח? רמז: לא מי שמתקלח יום כן/ יום לא)
2. עדיף להתחיל ליצור אותם לפני שהרגל אחר משתרש (אחרי לידת בני בכורי הייתי בלחץ לחזור מבית החולים בשעה סבירה שאספיק את טקס ההשכבה בזמן 😊….. מודה שהגזמתי)
3.כמה זמן לוקח להטמיע הרגל חדש? בערך שבועיים של עבודה אינטנסיבית (מבצע עם חיזוקים ופרס בסוף עובד נהדר) אחר כך חיזוקים, תחזוקה שוטפת של מילים חיוביות, התדירות תפחת עם הזמן מעצמה, אבל ההרגל יוטמע לאחר בערך שנה ואולי יותר…. (!).
שנהההה???? כן.
תנסי לחשוב על ההרגל המגונה הזה שבעלך חייב לשרש 😊 כמה זמן לקח לדבר הזה להפוך להרגל?

הרגל הוא תבנית נוירולוגית שהמח יצר. התבנית פועלת מעצמה. (מתקלחים לובשים פיג'מה ומרגישים עייפות…) הרגל בדרך כלל קורה בזמן מסוים וצמוד לפעולות אחרות.

רעיונות להרגלים:

*נטילת ידיים מיד כשקמים * מודה אני כשקמים * צחצוח שיניים * הנחת הכביסה בסל כביסה * הנחת הפיג'מה מתחת לכרית\ מקום קבוע אחר * הנחת התיק במקום כשחוזרים הביתה * פינוי צלחת לכיור אחרי ארוחה * שיעורי בית לפני משחק או יציאה לגינה * שעת החזרה הביתה מהגינה * איסוף משחקים לפני האוכל  * מקלחת  אחרי אוכל….

אפשר להוסיף כל דבר שטוב לכם איתו.

להתפשר ולהתגמש יהפכו את זה לאנושי וכיפי אבל לא לקל יותר.

אז מה קרה עם אריק?

אני מזמינה את אריק עם הסנדוויץ' למפגש, מצביעה על סדר היום ועל לוח השנה ואומרת לאריק: "זה כמות הימים שבהם תצטרך לאכול בדיוק בזמן שכל ילדי הגן אוכלים, גם אם יהיה לך קשה, אנחנו נתאמץ יחד שזה יקרה. לא נוותר אפילו יום אחד! מיום ליום יהיה לך קל יותר.
שנה הבאה אתה בטח תצליח לאכול יחד עם כולם בלי שום בעיה, זה יהפוך להרגל".

סדר היום ירד מרשימת "ויכוחי אריק"….. (או "ויכוחי אריק" ירדו מסדר היום 😊)

הרגל זה הרגל.

חי הוא חי, מת הוא מת, כשחי הופך למת הוא כבר לא חי. כשהרגל מופר ולא עיקבי הוא כבר לא הרגל.
אז למה הרגל?

הרגל הוא הבסיס למוטיבציה.

בתחילה אנחנו מתאמצים להחזיק הרגל, אחר כך ההרגל מחזיק אותנו.