שלום לכולן : )
טיילתי לאיבוד זה לא טור עם מראה מקומות. זה לא טור עם כתובות מדויקות. זה לא טור עם נקודות ציון.
זה משהו אחר. הרבה תמונות, קצת מלל.
ירושלים היפה. הקסומה. שמוארת בזהב בשעת השקיעה. רואים את זה בתמונה, נכון?
טיילתי לאיבוד הוא טור שנולד משיטוטים, מהרבה אהבה לעיר הזו, בה כל פינה מספר סיפור.
וכך התחיל הטיול שלי הפעם.
הולכת על רחוב יפו. הרחוב הראשי שחיבר בעבר בין ירושלים הקטנה שבין החומות, לבין עיר הנמל המשמעותית – יפו.
כאן, ברחוב הזה, כבוש ברגלי סוסים, התנהלו כל כך הרבה סיפורים בהיסטוריה שלנו.
הרחובות האלו ראו את ירושלים בתפארתה, בחורבנה, ראו מלחמות, מצורים קשים, מיליונים של עולים לרגל מכל רחבי עולם. מלכים בכרכרות ושיירות של נושאי ביכורים.
ירושלים.
ככה מתחיל ה'איבוד' שלי הפעם.
הטור הזה ידבר על ההווה, יספר על העבר, ויחלום על העתיד, שנזכה.
רחוב יפו. תחנת רכבת הטורים. מצד ימין יש את בית חולים שערי צדק הישן. כן, המבנה העתיק והמרשים, בית החולים החרדי שוסד על ידי הפרושים מגרמניה, וד"ר וולך הרופא האגדי שעמד בראשו במשך 45 שנה.
על הגג יושבת דמות מרשימה, כנר על הגג. היד שלו רכה, וזזה עם הרוח. מחווה מעניינת למחזמר עתיק.
כמה צעדים נוספים, ודרך רחוב אגריפס אני נכנסת לסמטאות השכונה המרהיבה – נחלאות.
זהו. מעכשיו אני מכבה את הוויז הפנימי, ההוא שאומר לי – לכי לשם, תגיעי לכאן… ופשוט נהנית מהרגע.
מאור שנשפך על קיר צהוב, דלת תכולה ומדרגות בכניסה. אולי יש סיפור לבית הזה. אולי לא. מנסה להרפות מהדחף הזה של לדעת הכל. פשוט להנות מהרגע. להתפעל מהיופי…
מביטה בסמטה משמאלי. אבן ירושלמית עתיקה. היסטוריה של עשרות שנים. חלקם מעל משני יובלות.
נחלאות היא שכונה קסומה. לב פועם, לב העיר, וחיים שקפאו.
בתים שנבנו כשירושלים החלה לגדול אל מחוץ לחומות העיר העתיקה. שכונות-שכונות שהחלו להיבנות.
ונחלאות, המורכבת מל"ב שכונות שכאלו, נותרה כזו. פנינת חמד עם פרחים שצומחים בסמטאות.
אם תביטו למעלה, יתכן ותראו שלטי-אבן המנציחים את העבר. אבנים שראו עולם עבר. 1890. חפשו את האבנים האלה. רבים מהם מספרים על "הקדשות", בתים שנבנו כדי שישמע בהם קול תורה. אין רשות להרוס אותם. אין רשות למכור אותם. זה הבית לא יימכר ולא יגאל לעולם.
תרימו עיניים למעלה, מוסתרים שם סודות מרתקים, אני בטוחה!
כמעט בכל סמטה ישנו בית כנסת. חלקם פעילים, מקצת לא. יש בהם מרהיבים ביופיים, ויש מהם פשוטים ודלים.
בית הכנסת ישמח משה. כמו הרבה משכונת נחלאות, אף כאן הונצח שמו של משה מונטיפיורי. ה'סר' האנגלי ירא השמיים שפעל ועשה למען עניי ירושלים, הרבה יותר משאפשר לתאר.
זו שכמעט ואינה מונצחת, היא רעייתו, יהודית. האישה שבזכותה הכל. היא עמדה מאחורי בעלה, ועודדה אותו ודרבנה אותה להיות איש, במקום בו לא יכל להיות אף אחד אחר.
הם לא זכו לילדים. אך יתכן וסמטאות ירושלים – הם בניהם.
המצפן הפנימי שלי הלך לאיבוד, וכעת אני נתקלת סוף סוף בבור מים. בלעדיה – לא היו כאן חיים.
נחלאות מנוקדת בבורות. חלק מהשכונות זכו ליותר מבור אחד, ויש שאפילו התפנקו בבור מיוחד לכביסה בלבד.
חתיכת לוקסוס, כנראה…
ההווה חסום בלוח זכוכית, העבר עדין מפכה כאן.
ואם תגיעו לכאן בבין הזמנים, ואם תקפצו לשוק. אל תפסחו על נחלאות. טיילו בה לאיבוד. חפשו בורות מים, ספרו לילדים על ירושלים הקטנה והענייה שגדלה לאט לאט עד שנהייתה מה שאנחנו מכירים היום.
חפשו עציצים במרפסות ובכניסות הבתים, גרפיטי על הקירות.
תיהנו, פשוט, מלטייל לאיבוד 🙂
בעז"ה בפוסט הבא עוד על נחלאות.
וקבלו ספוילר- וחפשו את השכונה הזו.
איכא בשוקא – סיורים לנשים במחניודה והסביבה.
אוהבת את האווירה, הניחוחות והסיפורים של ירושלים והשוק?
הצטרפי לתפוצה של איכא בשוקא, וקבלי מדי פעם (מבטיחה לא לחפור!)
גלויה ירושלמית קצרה עם תמונות מיוחדות, פינות נסתרות בעיר, המלצות קולינריות
ועדכונים ראשונים על הסיורים שלנו, בלחיצה כאן >>>
לפרטים, שרה: 058-3666789 / [email protected]
מוזמנים להציץ באתר: בלחיצה כאן >>>
מהמם!
אהבתי ממש ומחכה לעוד!
מרגישים ממש את הניחוח הירושלמי הקסום של המקומות האלו….!
בתור ירושלמית,
חייבת להגיד שהמקומות האלו קסומים ונפלאים, וטיילנו בהם הרבה בתור ילדים, ובתור זוגות צעירים.
אבל בשנים האחרונות, עם מגמת החילון של העיר, רחוב יפו מאד מאד פרוץ, וגם אזור השוק, הפך לאזור של ברים וצעירים חילוניים, שקשה מאד להסתובב בהם.
מגמת החילון של העיר?? ירושלמים מתחרדת בענק…
רחוב יפו לא מאד פרוץ, למעשה הוא רובו, כמו פני ירושלים כולה, מסורתי.
זה אכן רחוב מרכזי בעיר מעורבת, אז יש שם הכל.
בכל מקרה, היא לא דיברה על רחוב יפו, אלא על נחלאות! נחלאות זאת שכונה שקטה יחסית, ורובה המוחלט מסורתי, וגם יש בתוכה תתי שכונות של חרדים ירושלמים (המכונים צ'אלמרים).
בנוסף, גם אזור השוק בבין הזמנים מלא בחרדים.
בלילה – בהחלט לא סימפטי להסתובב במקומות האלו.
בהחלט מגמת חילון,
שימי לב כמה ברים נפתחו, כמה הופעות, מרתונים, פסטיבלים, ואזורים חילוניים שזוכים לטיפוח וחידוש,
זה נעשה בכוונה, למשוך צעירים חילונים לירושלים,
(בלי לדבר על הבנייה לגובה והמגדלים..)
לדעתי, אין מגמת חילון של העיר.
העול םמשתנה בקצב משלו ופני ירושלים כחלק מהעולם גם צוברת שינויים.
וגם רחוב יפו- תמיד היה רחוב יותר חילוני.
אפשר לטייל באיזור זה ולדלג על מה שצריך.
לא?
תבדקי מה אומרים אנשי התכנון של המגדלים הענקיים, והפינוי בינוי
זה המטרה שלהם במפורש
לגמרי, כאילו בזמן טדי קולק או ניר ברקת (סליחה על הקפיצה בשנים…) ירושלים הייתה יותר חרדית!
אל תיתפסו על המילים 'מגמת החילון'.
האזור הזה באמת נהיה פרוץ ומלוכלך בשנים האחרונות – והרבה יותר מסובך לטייל שם בלי להיכשל.
תודה בכולופן על הכתבה
נהנתי והתרפקתי 🙂