כמה פיצות הזמינו בוושינגטון לאחרונה? ואיך זה קשור למלחמת ישראל-איראן?

איך קשורים סניפי הפיצה בוושינגטון די. סי. למלחמת ישראל אירן? 

התשובה די מדהימה, ויש עליה אפילו ערך בוויקיפדיה שנקרא: "מדד הפיצה", ובהעתקה חופשית: "מדד הפיצה מתייחס להיקף משלוחי הפיצה אל משרדי הממשל הפדרלי בארצות הברית, כמו הבית הלבן או הפנטגון. מקובל להאמין שזינוק דרמטי במדד הפיצה מעיד על אירועים פוליטיים או צבאיים גדולים. המושג מבוסס על תצפיות אמפיריות והוזכר במספר כלי תקשורת כמנבא אפשרי למשבר או למבצע צבאי".

הרעיון המופרך הזה התחיל במהלך המלחמה הקרה, כאשר הוזמנו כמויות גדולות של משלוחי פיצה למתקנים מרכזיים כמו ה-CIA ומחלקת המדינה האמריקאית בימים בהם התחוללו משברים בינלאומיים. 

דוגמה לתאריך משמעותי כזה היה בליל 1 באוגוסט 1990, ערב הפלישה לכווית. באותו לילה בין השעות 20:00 ל-2:00 לפנות בוקר, נשלחו לבית הלבן חמישים וחמש פיצות, הרבה יותר ממה שהוזמנו בדרך כלל.

גם לפני תחילת המערכה האחרונה של ישראל מול איראן, כמה שעות לפני תחילת ההתקפה הישראלית, מדד הפיצה בוושינגטון זינק בצורה דרמטית. 

הסיבה לתופעה הזאת פשוטה: מספר שיא של עובדים נשאר לעבוד בבית הלבן ו/או בפנטגון, הם צריכים לאכול משהו, בטח בערב מתוח ומלא בדרמה והתוצאה: הזמנת שיא של מגשי פיצה.

למה כל זה רלוונטי אלינו מעבר לזה שמדובר בנתון משעשע ביותר?

כי מתברר שצפייה פשוטה בנתונים שסביבנו, יכולה לנבא לנו התנהגויות והתרחשויות שונות.

אחד הטורים שעולה בשבי רגע בחודשים האחרונים עוסק בניתוח התנהגות. ניתוח התנהגות הוא תחום שכשמו כן הוא – מנתח את ההתנהגות של הילדים ובודק איך אפשר לשפר אותה. 

כלל בסיס בניתוח התנהגות הוא תצפית. אי אפשר לשנות התנהגות בלי לקיים תצפית ממושכת בילד בפרקי זמן שונים, לתעד את ההתנהגות שלו ורק אז – לנתח אותה.

אבל האמת שזה נכון לא רק כלפי ילדים אלא גם כלפינו: כולנו רוצות לחולל שינוי באינסוף עניינים, אבל נופלות שוב ושוב באותן בורות, שוב ושוב חוזרות על אותן דרכים עקומות. 

אז במקום להחליט שממחר אנחנו משתנות (מתחילות לחסוך / מפסיקות לצעוק / עושות דיאטה / קובעות תורים לכל מה שצריך / מתחילות לבשל ארוחות בזמן / משתלטות על הכביסה) – 

צעד בסיסי וראשוני לפני הכרזת השינוי הוא: לתצפת. להביט סביבנו. למלא את הטבלה בנתונים, לבדוק את "מדד הפיצה" / מדד הקניות / מדד הכעס ועוד ועוד – בבית ובלב שלנו – 

רק אחרי זה נוכל להסיק מסקנות ולהתחיל לזוז.

בשורות טובות!
​שבי 

הפוסט הוא חלק מהניוזלטר שלנו שנשלח פעמיים בשבוע – ביום שני וחמישי.
רשומה ולא קיבלת? תבדקי בקידומי מכירות או בספאם.
עדיין לא רשומה? בואי שבי איתנו : ) בלחיצה כאן