שירה בת 4 חודשים,
וזה מרגש,
וזה עצוב.
זה מנחם,
יש לנו ילדה מהממת, היא גדלה בבריאות ומתפתחת ב״ה,
וכל שלב וצעד חדש, הוא מרגש…
ועצוב,
ומזכיר,
ומכאיב קצת.
כי תינוקת אחרת, לא תזכה לו.
לא תלמד להתהפך,
לא תתפוס משחקים בידיים שמנמנות.
לא תשפריץ רוק בפה קטן וחמוד.
לא תתחיל לזהות ולהעדיף.
היא תישאר תמיד בת 3 וחצי חודשים.
בוכה, מחייכת, יונקת, מרימה קמעה את הראש,
צוחקת, אוהבת אמבטיה, מבסוטה…
וזהו.
אין המשך מתפתח,
רק תינוקת לבנה בידיים של רחל המבועתת,
ותינוקת מונחת על שולחן סלון עמוס,
2 אצבעות על החזה, לוחצות.
ודם יוצא מנחיריים קטנות.
ואחר כך –
תינוקת קטנה, יפה ומלאכית,
על מיטה ענקית של בית חולים,
עיניים חצי פקוחות,
פה קטן פתוח בחציו,
שמיכה על רוב הגוף,
לא חיה,
דוממת.
מגע קריר עם השפתיים של אמא, על מצח של תינוקת,
יד של אמא מלטפת לחיים שמנמנות.
ואחר כך,
גופה קטנה,
קטנה מאד,
מכוסה בטלית,
מונחת בחדר הפנימי של בית הלוויות שמגר,
ואבא ואמא קורעים קריעה,
ומברכים.
ברוך אתה ה׳ דיין האמת.
וגופה קטנה מאד,
מכוסה בטלית,
מונחת על אלונקה,
באולם של בית הלוויות שמגר.
ואבא של תינוקת קטנה,
עומד ליד דוכן,
ומדבר.
ואמא עומדת מאחורי מחיצה,
עיניה לא זזות מהגופה,
בוכה בשקט, עם דמעות, בלי לזוז…
וזהו.
גופת תינוקת קטנה,
קטנה כל כך,
קבורה תחת חתיכת בטון ארוכה,
ותינוקות נוספים לידה.
בשורה ארוכה,
תחת אותה חתיכת בטון.
ואי אפשר להבדיל,
בין תינוק לתינוק.
וככה,
עד ביאת משיח,
ותחיית המתים,
ישתוק הבטון,
וגופת התינוקת הקטנה,
תהא מונחת.
והיא לא תתהפך,
לא תתפוס משחקים בידיים שמנמנות,
לא תשפריץ רוק בפה קטן וחמוד,
לא תתחיל לזהות ולהעדיף.
תישאר תינוקת,
בת 3 וחצי חודשים,
חלק גדול ומדמיע,
בלב של אמא.





נוגע ללב! באמת! התאור שלך כל כך כן ואמיתי, ולא מפחד לכתוב את הלב שלך!! יש לך את זה! והייתי ממליצה לך לכתוב עוד במשך השנה הזאת או החודש… זה יעזור לך להתאבל ולהכיל ולעכל וקצת לחיות איתה… בעזרת השם תקבלי עוד מלאכית יפה כמו שהיא היתה.. ותזכו לגדל אותה בנחת!! מקווה מאוד בשבילך שתחלימי ותמצאי את הנחמה בכאב העצום שלך!!!
לאה יקרה
תודה
על השיתוף היקר שלך
תודה שפתחת לנו סדק צר לכאב שלך
ולימדת אותנו להתחבר אלייך גם בלי להכיר אותך אישית
כאב הוא כאב! הוא כאב!
גם אם הוא ייחודי ושונה
מצאתי את עצמי דומעת גם כשלא עברנו חוייה זהה
הסבל האוניברסלי עוזר לנו לחוש את הזולת
שמחה שאת לוקחת מקום בפלטפורמה הנשית הפועמת והרגישה שקיימת כאן
מאמינה שאת עושה שרות גם לנשים רבות מאחורי הקלעים, שמוצאות מקום לכאבן – דרכך
– למי שכתבה בתחילת התגובות : בשביל מה?
רוצה לענות לך ולך מתוך כבוד ורגישות שכאב שמתעורר ולרצון למצוא משמעות ופשר לשיתוף
דעתי העניה סוברת שהכרה בכאב, נתינת תוקף ואמפטיה [ בניגוד להדחקה והכחשה ] היא הדרך לריפוי, לשמחה ולתקווה
כרגע יש לי גיס בבית חולים וזה ממש עוזר לי לפרוק לפני שאני חוזרת לספר התהילים
לאה היקרה!
אחרי מה ששבי כתבה בפוסט היום, מייד רצתי לקרוא את הטור שלך
תודה על השיתוף הנוגע ללב
את גיבורה אמיתית!!!
וה' בחר דוקא בך למשימה המיוחדת הזאת! הוא מאמין בך!
שולחת לך חיבוק חם!!
מהיום בעז"ה רק שמחה בביתך
ולכל עמ"י!!!
לאה, תודה על השיתוף.
אי אפשר לחיות בבועה ולהתעלם מזה שיש צער וכאב סביבנו.
לראות יום יום את הילדים שלנו, לראות תינוקות שמחים ולשחק עם הילדים שלנו בגיל 4 או 5, ולדעת שבזמן הזה יש תינוק בן שנתיים וילד בן חמש חטופים או חלילה מתים במנהרות עזה- זה לא קורע את הלב כל יום מחדש?
מותר לשמוע תחושות של אמא שאבדה את היקר לה מכל…
חמודות, ברוכות הבאות לעולם. לא הכל ורוד.
וואוו קריאה זה בחירה
את רואה מה הנושא ולא מתאים לך עברי הלאה
זה קצת התעלמות משיני להגיד למשהו שעובר צרה לא לכתוב
יכול להיות שיש משהיא שקשה לה לקרוא את זה אין בעיה מותר לה פשוט אל תקראי
בשביל זה ה' נתן לנו בחירה חופשית
את מהממת ומדהימה וחיבוק הכי ענק בעולם!!!!!!
בקשר לאלו שהתנגדו בחריפות, לא שופטת…
אבל כן זו בחירה שלכן עם לקרוא…
בחרתן לקרוא תפרגנו, תשתפו בכאב…
אני חושבת שזה מאוד נכון וטוב לכתוב את זה, זה פתח לי צוהר לראות מה עובר על כ"כ הרבה אנשים סביבי…
זאת גדולה לכתוב את זה,
תודה לך!
נתראה כולם בתחיית המתים!
כתיבה מרגשת ונוגעת ממש… עד דמעות והלם מוחלט
ומצטרפת לכל המעודדות והמנחמות
שבעז"ה לא תישמעו עוד שום צער וכאב,
ואני ממש בעד להציף כאב שיושב זה בריא זה טוב וזה חוסך מחלות נפש בגילאי ה50, 60,
כן , כל אלה שהסבתות שלהן לא מספרות, מפחדות משטויות, וכו'
לרוב, משם זה נובע מהלא לשתף כשזה טרי ועודנו בראש…
חיבוק גדול ללאה ורחלי, שלא נדע צער לעולם.
ותמיד יהיו בביתכם שמחות לרוב.
שבי, תמשיכי לתת לנשים לכתוב את הכאב שלהן, זה טוב ובריא להן ולא פחות מכך לקוראות.
לאה גיבורה,
אין לי מילים
רק דמעות…
תודה ששיתפת ונתת לנו לקרוא חתיכה מהלב שלך —
שולחת לך חיבוק גדול ואוהב!