אַתָּה נֵּס.

את השיר הזה שלחה לנו תהילה, וזה מה שהיא כתבה:

אשמח מאוד שתעלי את השיר לאתר.

כתבתי אותו בעקבות סרטון של חטוף הנפגש עם בני משפחתו,

וחשבתי שיש חטופים שכולם שומעים עליהם, על הגבורה שהייתה להם, והבחירות שהם בחרו.

אבל לידם יש את החטופים שלא מדברים עליהם כל כך, הם שותקים. ורק יודעים מי הם.

ספציפית מה שראיתי זה היה של אדם מבוגר מאוד, וחשבתי לעצמי שקשה נורא לשרוד בשבי בגיל 80.

כי מרגיש בטח שאין לך למה להשתחרר, כבר לא נשאר המון זמן לחיות… זה צבט לי בלב.

זהו, השיר מדבר על זה שאני מאמינה שדווקא אלו שלא מדוברים ככ ולא עושים מהם דרמות ענקיות (ח"ו מבלי לזלזל בגבורה הענקית של האחרים המדוברים).

הם בטח גיבורים גדולים. ומאוד.

אַף

פַּעַם לֹא רָאִיתִי

אוֹתְךָ.

רַק

כְּשֶׁבָּאתָ חֲזָרָה

וְלֹא זָרְחוּ בְּךָ

כּוֹכָבִים.

רָאִיתִי.

רָאִיתִי אֶת הַכּוֹכָבִים

כְּשֶׁבָּאתָ לִרְאוֹת

בֵּן. בַּת.

אָחוֹת.

גַּם רָאִיתִי אֶת הַתְּאוּרָה

שֶׁבְּרֹאשְׁךָ.

זוֹ,

שֶׁלֹּא רָאָה בָּהּ הָעוֹלָם.

וְלֹא סִיפֵּר

דָּבָר.

וַאֲנִי רָאִיתִי אֶת

הָאֵשׁ

שֶׁהִבְעַרְתָּ בִּי.

הִבְעַרְתָּ

בְּלֵב אֲנָשִׁים כֻּלָּם.

וְרָאִיתִי.

אֶת מָה שֶׁלֹּא סִנְוֵור

בְּזַרְקוֹר

רָאִיתִי מָה.

שֶׁנִּיצֵּחַ אֶת

הַשֶּׁמֶשׁ.

רָאִיתִי אוֹתְךָ.

וְרָאִיתִי גְּבוּרָה.

זוֹ שֶׁבָּאָה וְרַק בִּגְלַל

שֶׁשּׁוֹתְקִים.

אַתָּה לֹא נִרְאֶה,

אֲנִי יוֹדַעַת.

וְדַוְוקָא בִּגְלַל זֶה אַתָּה

נֵס.

לִי,

וּלְכָל הָעָם.

אַתָּה הַנֵּס.

אַתָּה.

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה

נִיצַּחְתָּ.