מה לעשות אם שכחתי את הקבלה? האם אפשר ללמוד מוסר מסיפורים? אני מרגישה רעה…

השו"ת הבא התפרסם במגזין "יחידה" – תוכן, דיון, חיבור, לבנות סמינר.

למרות שהאתר שלנו מיועד לנשים, בחרתי להעלות את השאלות שעלו שם השבוע, כי לדעתי התשובות רלוונטיות גם לנו.

התשובות נכתבו על ידי הרב אריה שפירא שליט"א.

שאלה: שלום. אשמח לעזרה אני נמצאת פה אחרי ראש השנה
וכל הימים האלה של אלול ותאמת שהלב שלי ממש כבד
אני לא רגועה אני רק מחכה שהימים האלה יעברו וזה ממש כואב לי
אני עומדת מול הקב"ה ואני רוצה לעשות תשובה
אני מוציאה הכול החוצה את כל הרוע שבתוכי
זה מטריף את דעתי עם כל מילה שאני אומרת רע על עצמי
אני לא מבינה באיזה זכות אני בכלל עומדת לפניו
ולמה בכלל לתת לי חיים אם אני כ"כ רעה –
בשביל ששנה הבאה זה יקרה עוד פעם ?

וזה כואב לי כי אני באמת עובדת על עצמי ומשקיעה מלא
ואני מגיעה לימים האלה ומרגישה שאני כלום

אני רוצה לעמוד מולו ולדעת שיש לי זכות לבקש עוד שנה של חיי

תשובה:

אני שומע את תחושת הכאב,
אבל אינני מצליח להבין איך בת כמוך מגיעה להרגשה כזאת.

על איזה רוע את מדברת ?
את לא מפרטת,
אבל הרי את כן כותבת שאת משתדלת עובדת ומשקיעה כפי כוחך.

ובכלל מהיכן את לוקחת את הזכות להתייחס לחייך בכזה זלזול.
החיים הם לא שלך, ואינם תלויים רק בתחושות.
את מבצעת כאן שליחות גדולה והיסטורית,
וגם את חושבת שיש לך מה לתקן,
אפשר להתייעץ ולמצוא לכל קושי פתרון.

את לא צריכה לבקש על חייך לשנה החדשה,
כי הם כבר ניתנו לך.
את צריכה לבקש על משמעות שליחותך הגדולה,
ואז בוודאי תמלאי אותה בנאמנות ובשמחה.

אם הדברים מורכבים יותר ולא מובנים אשמח לפרט על כך בנפרד.

שאלה: שמעתי הרצאה שבה הרב דיבר על כך
שאדם צריך לעבוד דווקא על מה שהכי קשה לו

רציתי לשאול, מה עושים כשלא מצליחים להתקדם באותו תחום,
למרות התפילות וההשתדלות.
או שההקדמות היא מזערית ולא משמעותית
ומי יודע אם אצליח עד 120 להתקדם יותר..

זה גורם לייאוש כי אם אני לא מצליחה לעבוד באותו תחום שבו הכי קשה לי,
אז אני לא ממלאת תפקידי בעולם,
ואם כך- לכאורה למה לי חיים?
והרב הוסיף שמי שלא ממלא תפקידו יחזור שוב ושוב עד שימלא ?

אם אין משמעות לשאר הדברים שאני כן מצליחה להתקדם בהם, זה מטריד אותי מאד

אשמח למענה, תודה רבה רבה.

תשובה:

את מתכוונת בוודאי למה שכתב הגר"א בספר יונה,
כי לכל אחד יש את שליחותו המיוחדת בעולם,
ואותה הוא מזהה כאשר הוא מרגיש משיכה מיוחדת למצווה מסויימת,
או כאשר עבירה מסוימת מזדמנת לפתחו.

שליחות מיוחדת אינה פוטרת מכל שלימות המצוות,
אלא שאדם יודע במה יותר להתמקד.

וגם בשליחות המיוחדת גם אם קשה ונוחלים אכזבות,
עדיין זה לא אומר שאיננו פועלים אל המטרה, העיקר שאנו נאבקים ומתמודדים.

שאלה: שמתי לב שכאשר אני מקבלת על עצמי קבלה (בנושא טכנולוגיה)

אני מביאה לעצמי את הניסיון משום שהיצר מחפש במקום של עליה, ואז קשה לי מידי ואני נופלת ושב קמה ושוב נפלת ובסוף מתייאשת.

אבל אז גיליתי שדווקא שאני לא מקבלת על עצמי קבלה
אלא לפעמים באים רגעים או בהחלטות של רגע
שאני מחליטה לא לעשות או לא לראות לא ממקום שקבלתי

כי באותו רגע לא היה לי יצר הרע (כי לא ידע שהוא אמור להיות שם..)

השאלה שלי האם נכון לעבוד ככה ולמה מדברים כל כך על "קבלה"

זה שם אותי במקום חייב ואז אני מפחדת ליפול.

תשובה:

אני חושב שצריך לעבוד הפוך.
אם את חושבת שהטכנולוגיה גורמת לך נזק,
צריך אם כן לקחת אחריות ולמצוא תחבולה לחיות בלעדיה.
אני לא חושב שמתאים לקרוא 'קבלה' לדבר שהוא נזק עבורך,
ועלול לפגוע בך גם בחייך האנושיים.
יש דברים שפשוט לא עושים,
ולא יהיה נכון לכלול אותם עם קבלות כמו להקפיד יותר על תפילה וכדומה.

אנחנו אנשים בוגרים, וצריך לקחת אחריות על עתידנו ועל עתיד ילדינו.
וגם אם קשה בתחילה חייבים לשנות תרבות וחברה, שתתאים לעתיד חיינו.

ואם זו קבלה של התחסדות, אז מראש אנו מתייחסים אליה כהשתדלות,
ולא נשברים כאשר לא מחזיקים בה בקביעות,
כי מראש לא חשבנו שנהיה אנשים שתמיד עומדים במיטבם,
וזה אנושי לגמרי שיהיו עליות ומורדות.

שאלה: אני לומדת כל יום לפני שינה מספר לתיקון מידת הגאווה,
וקראתי שם כך:
סיפור על הגאון רבי יצחק בלזר זצ"ל שבשמחת בית השואבה
היו שרים ומפזמים לפניו צדיק כתמר יפרח
ובשעה שהרימו אותו על כיסא ורקדו לפניו
היה ממלמל לעצמו -"סחבו את הנבלה, סחבו את הנבלה"
הסיפור הזה ממש עשה לי רע
אם אדם כזה צדיק ככה חושב על עצמו – מה אני אמורה להרגיש

אני חושבת שהגאווה שבי נובעת מנחיתות
אני מחפשת הוכחות שאני טובה ושווה –
וזה בסוף מגיע לגאווה וזה ממש מפריעה לי

אבל הסיפור הזה שבר אותי אני לא מצליחה להבין
מה אני אמורה לחשוב על עצמי
ואיך להתייחס להצלחות?
אני באמת רוצה להמשיך לעבוד על זה
אבל זה מאוד מעסיק אותי מסבך אותי עם עצמי

אשמח לעזרה.

תודה

תשובה:

הגדרת גאווה היא כאשר אדם מתנשא על השני ומרגיש כלפיו רגשות זלזול,
מתוך תחושה שהוא אדם מיוחד ואינו מליגת האנשים הפשוטים.
וכמובן שאין לזה כל כיסוי, אלא דמיון האדם ורוע לבבו גורמים לו להרגיש מיוחד
רק מפני שהוא רוצה להגביה את עצמיותו מכוח רמיסת ולעג על השונה והאחר.

אין כל גאווה להכיר בחשיבותי כאדם וקל וחומר מישראל,
הממלא כאן שליחות אלוקית נצחית.
וכן להכיר בכל מעלותי וכישרונותי שקיבלתי בעבור מילוי שליחותי.

קשה מאד לקבוע יסודות על פי סיפורים,
הרבה מהם אינם מדויקים ומשתנים מאד לפי מבט הרואה או הכותב.
עדיף לבנות את יסודותינו מתוך דברי תורה מפורשים.

בברכת גמר חתימה טובה לשנה מבורכת ומלאת משמעות,
ושנזכה לקחת חלק בתקוות העולם המתוקן.

ניוזלטר "יחידה" יוצא פעם בשבוע, עם תוכן יהודי מזווית שונה.
עם הרב יעקב בוקצ'בסקי, הרב אריה שפירא ועוד רבנים ונשות מקצוע.

להרשמה: https://stats.sender.net/forms/dJ6lYP/view

הניוזלטר מיועד לבנות סמינר (אבל מומלץ גם לנשים לדעתי…)