איפה אתם? עדיין בצפון? בדרום? בצימר/דירה/כפר נופש/מלון? עדיין על ציר טיולים ויציאות?
לאט לאט כולם מתאפסים לתוך הבתים, חוזרים עם חוויות והדברים שליקטנו בחופש הזה –
מה שהלך ומה שלא (הרבה פעמים הפוך ממה שתכננו – המקום שקיבלנו עליו המלצה חמה התברר כאכזבה של ממש, והמקום שהגענו אליו "במקרה" נצרב בסוף כזיכרון המוצלח ביותר של בין הזמנים).
המפגשים המשפחתיים עם כל הטוב שיש בהם (וגם מה שפחות), הקילוגרמים המיותרים, הקשרים שחוזקו, וגם המריבות, שכן, גם הן חלק מכל המערך הזה…
אבל עכשיו מתחילים להתאפס לכיוון הבית – ומה קורה שם?
איך הילדים מרגישים כשחוזרים הביתה? הם מרגישים את הרוגע עם העגינה של הספינה בנמל הביתי?
מי מהילדים שלנו שמח לחזור? ומי לא? את עצמך שמחה לחזור? ומה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?
אולי להקפיד על פיזור מילים טובות לכל ילד כל יום, רף מינימלי שאין לחרוג ממנו, גם לקופצן שמוציא מהדעת, והמתבגר שלא משתף פעולה כמו שרצינו.
לראות שלכל ילד יש פינה פרטית מאורגנת משלו, שהכישורים שלו מקבלים ביטוי, לבדוק שאנחנו יודעות מה הצרכים האמיתיים שלו ולעזור לו להגשים אותם. אנחנו בכלל שמות לב לצרכים הפנימיים והכישורים המיוחדים של כל ילד?
ואיך את בבית? מה חסר לך כדי להרגיש בבית שלך יותר נוח? יותר עזרה מהילדים? גבולות יותר ברורים? יותר הערכה למה שאת עושה? אולי אפילו להשקיע בעיצוב של הבית?
בואו וננסה להפוך את הבית שלנו למקום קסום, כזה שהילדים שלנו, וגם אנחנו, נרצה להיות בו יותר ויותר.
הכי טוב בבית 
בשורות טובות!
שבי
הפוסט הוא חלק מהניוזלטר שלנו שנשלח פעמיים בשבוע – ביום שני וחמישי.
רשומה ולא קיבלת? תבדקי בקידומי מכירות או בספאם.
עדיין לא רשומה? בואי שבי איתנו : ) בלחיצה כאן
