התגובה של אחות כואבת על פרק 13: אהובי
להתחתן עם משהו דומה –
בכלל בכלל בכלל לא פשוט!!!
יש לי אח על הרצף,
כמה וכמה תיאורים שלך בתיה תייגו אותו טוב מאד שבכיתי…
גם בשביל הגבורה של ההורים שלי.
ואני אחות נשואה, גדולה ממנו,
והרבה התנהגויות שקשה מאד להכיל,
אפילו בערב חתונה…
וכן- הוא נשוי טרי ב"ה,
וה' יעזור הלאה-
כולנו מתפללים כל הזמן שילך לו הכי טוב ושיהיו מאושרים….
וההורים שלי חיפשו בשבילו משהו מתאים – אבל לא מישהי על הרצף-
כי בד"כ יש כאן גם בעיה של עקשנות ואז זה ראש בראש לזוג:(
בקיצור- מסובך מאד מאד!
והמון המון כח בתיה ותודה רבה על השיתוף!
נותן כח להתמודד איתו וגם עם אשתו החדשה והשונה מסגנון המשפחה שלנו…
לעודדד ולתת פידבק…
גם לו וגם להורים…
ןלתמוך בעדינות בכל הדילמות הקשות…
התגובה של נעה על שנאת חרדים – איך אתן מתמודדות
בנותתת אני לא מאמינה
אני רואה שהדברים שלי ממש הוצאו מהקשרם עד כדי שהגיעו לניוזלטר של שבי רגע:)
התכוונתי שאנחנו חיים בעיר הכי מלוכלכת לצערינו, אבל ברוך ד' על הסיבות! הכמות ילדים בלי עין הרע שיש לנו, ההשקעה שלנו בפנימיות ולא בחיצוניות…
אני מקווה שלא רק לי צרם בראש השנה לקרוא את השלט שכתבה עיריית בני ברק לתושבים-
"תהא שנת טיפוח וניקיון"
זאת בני ברק? בבני ברק מעניין טיפוח וניקיון?
בבני ברק מעניין תורה ורק היא!
לזאת היתה כוונתי….
התגובה של לאה על פרק 14: איך לא שמתי לב?
לא הגבתי לך אף פעם, אבל אני קוראת את השיתופים שלך בדמעות…
אתן פשוט גיבורות! אין סוף הערכה!
התגובה של שבי רגע על למה נטפרי חוסם את הפורום? הוא צודק או חצוף??? (הקיפי בעיגול:)
שלום יקרה, חייבת לענות.
קודם כל, בוודאי שאישרתי את השאלה שלך, אפילו שיפצתי את הפיסוק שלה (כמו שאני והמזכירה שלי עושות הרבה פעמים על הדרך 😊
המקום פתוח לכולן לשאול את מה שמציק להן, זאת המטרה שלנו – לתת במה פתוחה לנשים לשאול מה שמציק להן – חסד של ממש (יש לנו רווח כלכלי מזה, כמובן, אבל עדיין זה שליחות גדולה), ואני לא מכירה אותך, אבל מתוך כתובת המייל שלך אני מזהה ששאלת הרבה שאלות ונעזרת בעצמך פה, זה משמח.
אולי נסביר איך הכל התחיל.
עוד בגלגול הקודם של האתר, היה מדור של "חכמת ההמונות", שם נשים שלחו לנו שאלה ואנחנו העלנו אותה ונשים ענו תשובות.
העברנו את המדור גם לאתר החדש, אבל לא עמדנו בעומס העלאת השאלות, ולכן פתחנו את הפורום, שבו נשים יוכלו להעלות שאלות ותשובות באופן עצמאי.
בהתחלה עלו המון שאלות שרלוונטיות לכולם – איזו עגלה לקנות / מה לבשל לארוחת צהריים וכו'.
עם הזמן, ובלי ששמנו לב, החל תהליך איטי של שאלות בנושאים קצת יותר אישיים – (לא בעיתיים! שאלות כאלו לא אישרנו בכלל) – אלא בנושאים שקשורים לעולם שלנו: לידות / הנקה וכו'.
אישרנו את חלק מהשאלות, לא כולן, וגם אז ציינו שמדובר על פורום שפתוח לקהל הרחב ולכן לא נוכל לאשר תגובות שלא כתובות בנקיות.
ועדיין עלו תגובות שהיו כתובות בצורה לא נקיה – ואז או שלא אישרנו או שעידנו אותן בעצמנו.
הדברים התגלגלו וכמות הדיונים והשאלות האלו התרבו, וניצבנו בפני סימן שאלה לאן זה הולך.
בשלב זה פניתי בעצמי לרב וביקשתי ממנו הנחיה מה לעשות.
ההנחיה שלו הייתה שזה מאד חשוב שיהיה לנשים מקום לשאול שאלות שמטרידות אותן, אבל בעיקר בגלל בני נוער – ראוי שיהיה פורום סגור ושמור לנשים בלבד.
העליתי את הנושא הזה פה, עוד לפני שנטפרי חסמו! – כדי לקבל עצות מחכמת הנשים פה איך לעשות את זה בצורה ראויה וחכמה, וכבר אז ציינו ששאלות רגישות לא יאושרו יותר, ואנחנו לקראת פורום סגור בע"ה.
אבל – תוך מספר ימים התברר לנו שנטפרי חסם את הפורום.
ומאז אנחנו בדיון מולם על פתיחת פורום סגור ושמור לנשים בלבד – זה הנושא כרגע בלבד.
בנוגע לפורום שאת ציינת שנחסמת – אינני יודעת על מה מדובר, השאלה כמה היה שם מישהו אחראי שפיקח על התכנים, זאת השאלה, וכמובן, מה מידת יראת השמיים, ומה הוא בחר לחסום.
ראוי לציין שיש פורומים לנשים בלבד שפתוחים בנטפרי כמו מעגלים וצפונות – והשיח שם מאפשר חופשיות בדיונים על נושאי שרלוונטיים לנשים (כמו בצפונות) או לנושאים שרלוונטיים למשתתפות הפורום הספציפי (כמו במעגלים) – כי הם לנשים בלבד (יש סינון קפדני על הנכנסות, אימות טלפוני וכו')
בתקווה שאכן גם אנחנו נוכל לפתוח פורום סגור לתועלת הנשים שהעלו כאן שאלות שחלקן עוסקות בהצלת נפשות של ממש.
בהצלחה לכולנו,
שבי
התגובה של רחל על במה הילדים שלך עוזרים בבית?
איזו שאלה מצחיקה.
האמא כמובן אוכלת את השניצלים שבן העשר מטגן, מבלגנת את הסלון שבת השש סידרה, עושה טובה שמסדרת את מה שבת השבע קנתה, ולובשת את הבגדים שבת הארבע מיינה, כיבסה וקיפלה.
הילדים באמת נורא מסכנים, כי חוץ מהכל הם צריכים להשגיח על האמא שלא תגזים ולא תעשה להם מידי הרבה עבודה, אחרת הם יקרסו והבית יפסיק לתפקד.
התגובה של שרי וולך על פרק 94: תהיי חזקה
ברוריה, בקשר להערה שלך, על האזכור של 'עזיז' בסיפור.
אני מניחה שמה שצרם לך הוא לא השם עצמו, אלא האזכור של ילד ערבי בגן יהודי. אכן?
הבמה הזו היא שלכן ולא שלי… אבל היות שההערה הזו נוגעת בקונפליקט שיעלה בהמשך הסיפור באופן משמעותי יותר, אני רוצה לשתף איך זה מהצד שלי, ככותבת.
השאלה שיש להבנתי בלב הענין היא האם נכון להביא בסיפור מציאות בעייתית כפי שהיא, או שמוטב לרכך/ להעלים / להשאיר מחוץ לסיפור מה שאפשר.
אני חושבת שמוסכם כמעט על כולם ששיקוף המציאות הוא לא מטרה בפני עצמה, אלא כלי, ולכן המדד לכל דילמה כזו צריך להיות השאלה הערכית.
כשאנחנו מעלימים משהו מהסיפור, הוא לא הופך לבלתי קיים במציאות, זה ברור. ובדרך כלל המודעות לבעיות היא חשובה.
ומנגד, יש בעיות, כמו למשל בנושאים של צניעות, שהכתיבה עליהן בצורה מפורשת, היא סוג של נזק.
כך שאין תשובה אחת מוחלטת לשאלה האם לשקף את המציאות כמות שהיא, אבל על פי רוב, השיקוף הוא זה שנותן לנו כלים להבין טוב יותר את מה שקורה ולהיות מסוגלים יותר לבחור נכון. ולכן בדרך כלל גם מבחינה ערכית טוב שסיפור יהיה כמה שיותר אותנטי.
בנוגע ל'עזיז' ומה שהוא מסמל:
ילדים ערביים במוסדות לימוד כלליים הם מציאות רווחת.
מתוך נקודת מבט חרדית, כשאנחנו בעצם בתוך סוג של חממה מבורכת מהבחינה הזו – נדמה לפעמים שהבעיה שלנו עם הערבים, היא "רק" השנאה שלהם, הפיגועים, הרצון של רובם להשמיד אותנו, חלילה.
אבל האמת היא שילד ערבי חמוד בגן שכותב בתום לב 'תהיי חזקה' לחברה יהודיה שעברה אסון, מסוכן לנו כעם לא פחות מאשר ילד ערבי שמתחנך לרצח
ואגב, ילדים גויים במוסדות הם לא רק ערבים. הארץ מלאה גם ברוסים גויים, ובילדים של עובדים זרים שמתבססים כאן.
הזדמן לי לשמוע על בחור יהודי מראשון לציון שלמד בתיכון עירוני נחשב, עם חברות גויות בכיתה.
המצב הזה היה חלק ממה שדחף אותו לחתוך משם ולהתעקש ללכת לישיבה. אבל ברור שבלי קשר לסיפור האישי שלו, המציאות הזו היא נוראית.
אז כמובן שהסיפור הוא קודם כל סיפור. לא הייתי דוחפת את 'עזיז' לתוכו אם לא שהוא חלק מסיפור חייה של שיר. ושל דיני.
והיות ש'עזיז' הזדמן לכאן במקרה, כחלק מהסיפור של דיני, לא ראיתי סיבה להעלים אותו, אלא להיפך. אין לי מושג מה אנחנו יכולים לעשות בענין התערובת עם גויים בארץ (מעבר לתפילה, והלוואי שנתפלל על כך…) אבל מודעות היא תמיד צעד ראשון.
התגובה של רחל על מעבר דירה או שיפוץ?
אני מתווכת ונקלת בשאלה הזאת כל הזמן,
הייתי ממליצה לך לשאול את עצמך מספר שאלות:
הדירה נמצאת באזור שהוא נוח לך?
הקומה, והנגישות למקומות כמו תחבורה, מכולת, מוסדות לימוד, בית כנסת וכו', מתאימה לך?
אחרי השיפוץ תגיעי למצב שהדירה תענה על 90% מהצרכים שלכם?
אם התשובה היא כן, כנראה שיהיה לך יותר זול לשפץ.
מכירה וקניה של דירה תעלה סביב ה 150,000 ש"ח.
מכירה:
תיווך ועו"ד
קניה:
תיווך, עו"ד, יועץ משכנתאות ומיסים.
דירה יותר גדולה עולה יותר יקר.
אם תלכי על שיפוץ:
את יכולה לעשות חישוב (לגמרי מחיר משוער)
5,500 ש"ח למטר חדש
עלות אדריכלית (אם זה 2 חד' בלבד סביב ה 10,000 ש"ח מקסימום)
עלות הוצאת היתרי בניה (תלוי איפה את גרה תבררי בעירייה אצלכם)
עלות פיקוח בניה (כ-9,000 לחודש)
ועלות שמירה (כ9,000 לחודש)
בחישוב פשוט 5,500*15 מטר (גודל סטנדרטי של יח"ה, פינקתי:)) =82,000
תוסיפי את כל ההוצאות מסביב (זאת בניה קצרה פחות מחודש)
את מגיעה לפחות ממחיר שיעלה לך רק למכור ולקנות דירה בלי להוסיף עבור דיה גדולה יותר.
בהצלחה!
עצוב שטיפוח ונקיון לדעת הכותבת הם ההיפך מתורה….
להתגאות בסביבה מלוכלכת?
הערכים האלו אינם סותרים. אפשר להתמסר לילדים ולתורה ולשמור על סביבה אסטטית ונעימה. עובדה, ברגע שנפתחת הדלת לבית הפרטי, לא תראי עטיפות על הרצפה, לא השחתה של חפצים ולא זלזול מכוון בנקיון. אשרינו שיש לנו תורה, אשרינו שיש לנו ילדים, לא יזיק להוסיף חינוך לנקיון. כי נקיון זה חינוך. חינוך לרגישות לזולת, חינוך לאיכפתיות, חינוך לזהירות בממון שלא שלי ועוד ערכים רבים השאובים מהתורה.
ובקשר למשפט שאנחנו משקיעים בפנימיות ולא בחיצוניות… הלוואי