שנאת חרדים – איך אתן מתמודדות?

לא מסכימה עם ההשוואה לתקשורת עם גברים אבל יכולה להבין מאיפה זה בא

אני ממש לא מאמינה שתמצאי רב שיתיר לך לשדר גבול של "אני לא נחמדה" כי יותר קל לך לשמור על עצמך בדרך זו. אסור לשמור על עצמנו רוחנית ע"י דריכה של מצוות אחרות. צריך למצוא את שביל הזהב, מותר עם שולי בטחון רחבים, שבו את מקדשת שם שמים בהתהגות נעימה ואנושית ומצד שנני לא "מתערבבת" כלל. יש אחריות מאד גדולה למי שיוצאת לפרנס בחוץ, שלא תקלקל לכלל הציבור בהתנהגותה. חשוב מאד להתיעץ עם רב, רבנית, מישהו עם הרבה שכל וכתפיים רחבות לדאוג לא רק להישרדות פרטית אלא גם למילוי חובות יהודיות של לא לחלל שם שמים.

בהחלט יש עבירה להיות לא נחמדה.
חובה ששם שמים יהיה מתאהב על ידו, שרוח הבריות תהא נוחה הימנו. לא למדת למבחן הארצי בפרקי אבות בבית יעקב?
ולחיזוק ענין הגאווה היהודית בדרך ה', אני זוכרת את השיעור בסמינר בו קראנו מאמר על הנבואה במלאכי (במסגרת שיעור מחנכת, לא נביא) "חָזְק֥וּ עָלַ֛י דִּבְרֵיכֶ֖ם אָמַ֣ר ה' וַאֲמַרְתֶּ֕ם מַה־נִּדְבַּ֖רְנוּ עָלֶֽיךָ׃ אֲמַרְתֶּ֕ם שָׁ֖וְא עֲבֹ֣ד אֱלֹקים וּמַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י שָׁמַ֙רְנוּ֙ מִשְׁמַרְתּ֔וֹ וְכִ֤י הָלַ֙כְנוּ֙ קְדֹ֣רַנִּ֔ית מִפְּנֵ֖י ה' צבקות"
ה' מאוכזב ממנו ואנו ממש לא מבינים למה, "מה נדברנו עליך", איזה דבר לא טוב אמרנו על ה'? וה' עונה שעצם זה שהלכנו קדורנית, עם פרצוף נפול, מציג ח"ו כאילו לא שווה לעבוד את ה', ומה יוצא לנו מזה.
זאת אומרת, חובה עלינו לחייך ולהציג את האושר שלנו באורח החיים היהודי ולא לשדר קדרות.
חשוב- זקיפות קומה זה לא סנוביות, זה לשדר: תודה לה' על התורה שיש לי, (רוצה גם? זה ממש טעים:)

(אשמח אם מישהי תזכיר איזה רב כתב את המאמר, אולי אפילו שמרתי בניילונית מעל 16 שנה..ואני די בטוחה שזה פשט הפסוק ולא פירוש יחודי)

בעברית, ההגדרה של "להיות לא נחמדה" אפילו לא קרובה להסבר "לא להיכנס לפינות אישיות", אז מצוין שחידדנו את הנושא.
הציטוטים קשורים מאד, אבל את לא מוכרחה להוכיח אחרת אם אין לך כח.
כפי שכתבתי- מיוזמתך אין ענין להכנס לפינות אישיות, אבל נחמדות זה להיות "שכן טוב" דווקא כשניכר עצב או קושי, ואכן, זה מן הסתם יענה על ההגדרה פינה אישית.

נחמדות זה להיות אמפטי, תומך במילה טובה, בחיזוק או תה חם, וזה חסד. להתעלם- זה לא נחמד, ולטענתי זו בעיה. כן, חסד בד"כ נפגש באיזו "פינה אישית". באמת מעניין אותי אם ביררת ויש פטור גורף כלפי כל חילונית ממצוות של בן אדם לחברו.

בימים שעברו (ולא ראיתי את תגובתך עד עתה) אכן חשבתי על הלהט בו כתבתי, אכן אני מתנצלת אם מישהי נפגעה מהלהט. לחששותיך- כל הקולגות שלי (ורוב רובן חרדיות) אוהבות את היחס הנעים, התוסס והאכפתי שלי כלפיהן. כשאני בסביבה האחרת- אני מאד שקטה, אבל סופר נעימה. (ואגב מתחמקת מלאכול ולבלות וכו'.)
אבל חשוב מאד שתשימו לב שלא היה אף דבר אישי במסרים שלי- אלא אכן אש של אחריות שאני רוצה להעביר הלאה.
ובבקשה לא להשתבלל רגשית אלא לפתוח פתח לחשיבה מחודשת, גם אם היא עלולה לסמן יציאה מאזור הנוחות. מי גיבורה? מי תעשה למען ה' ולא רק מה שקל לה?
אני יודעת ברמה אישית וקרובה על הנזק שנגרם מיחס לא נכון של חרדים כלפי סביבה חיצונית.

אפשר לבכות עד מחר על מה שעושים לנו, ובצדק.
אנו סובלים מגזירות טכניות קשות, מסכנות רוחניות שהן כתהום פעורה, ולצד זאת משיח מתלהם כלפינו שלא בצדק.
אבל כל זה זו הרשעה שבעז"ה תכלה כעשן, וזה בידיים של הקב"ה. אלו הם מאפייני הגלות שדורנו מחוייב בהם, בתור דור שעוד לא נבנה הבית בימיו.
לפעמים ברוח ה"מגיע לי" שדורנו גדל עליו, אנו שוכחים שהקשיים שלנו הם לא מהמקל- המדינה/ הפרקליטות, אלא מה' שרוצה שנבקש גאולה.
אבל לא רק תפילות מקרבות גאולה. גם מעשים. (ואחרי שאחשוף שאני אשת אברך מזכה הרבים שממש עובדת קשה בשביל להמשיך לזכות בכך, וברור שתורה זה הדבר הראשון)
מה יותר בידיים שלנו? מה מעכב אותנו ותוקע אותנו בעוד שנים בגלות? העניין של אהבת חינם וקידוש ה'.
וכאן שימו לב להפרדה- מצב גלות לעומת תחושת וביטויי השנאה, והם נושא הדיון כאן.
מידיעה והיכרות: החילונים ואף הדתיים יכולים לדבר על איך הם היו רוצים שהחרדים ישתנו. אבל באמת- חוץ מהערב רב ממש- רובם ישמחו וירגעו ולא ידברו בשנאה כשהם יראו דוגמאות של חרדיות מקדשות שם שמים בהליכותיהן. מבפנים, רוב העם שלנו עם נשמה יהודית טהורה, שרוצה להכיר את הקב"ה.
זה כבר קורה! בעשורים האחרונים יש יציאה והיחשפות מסויימת, והם לומדים להעריך! אפשר לראות אותם מעלים בעצמם דוגמאות ליהודים של צורה או לבעלי חסד חרדיים, כדי לצדד בעמדה החרדית, מיוזמתם!
לא שאני אוהבת את הדוגמאות השחוקות שמועלות במצבים האלו, אבל אני יותר מתכוונת להערכה האמיתית והשקטה נוכח עוד ועוד דוגמאות של נשים צדיקות שהם זוכים להכיר.
תרצי או לא תרצי- את שגרירה חרדית במרחב פתוח. איך תנהגי- דעי שהסביבה שופטת את כל העולם החרדי לפי הדוגמא שלך. זו אחריות אדירה.
אם תאהיבי שם שמים- יהיה להם קל לשוב בתשובה.
אם לא תהיי נעימה- זה יקשה עליהם לשוב בתשובה.

אני ממש לא אומרת לעשות מעשים שהם בעייתיים או בספק, להתקרב על מנת לקרב זה ממש לא המלצתי לדיון זה,
אבל הנושא הוא שאת מיוזמתך שמת את עצמך בסיטואציה שאת פיזית קרובה- עכשיו חובתך לקדש שם שמים.
אגב אני ממש לא ממליצה לבחורות ונשים צעירות להתחיל את מסע התעסוקה שלהן במקום שאיננו חרדי, לא בשבילן ולא בשביל הסביבה.
יש כל כך הרבה דברים שלא מלמדים בסמינר על החיים- ניהול מערכות יחסים, דיני עבודה, פיננסים וכו' שצריך ללמוד על יבש בסביבה חרדית ולא להסתבך בפשלות במקום עם תרבות שונה.
באהבה רבה ובחרדה גדולהה על המצב:)

ההכללה של חרדיות=צדיקות
חילוניות= עוינות, שונאות דת היא קצת ילדית וחיצונית, אולי בגלל הפחד הגדול מאותן חילוניות אין לך מושג מה באמת מצבן, תתפלאי לשמוע שרבות מהן שומרות כשרות, טהרה, אפילו שבת, ברכות השחר
נשמע שאתן עדיין מאד צעירות ולכן חוששות כל כך (למרות שאתן בטוחות במאה אחוז בצדקת דרככן וגאות בה), תתבגרו עוד קצת ותבינו שהעולם לא שחור לבן

זה הכי גרוע…
כי אז הן באות אלי בטענה ש"הנה תראי אותי אני שומרת… מתפללת…"

וואי איך הגעת לשם??
כוונתי שלא כל מי שהמראה שלה חילוני אומר שהיא עוינת דת, זה הכל

יש אנשים שבסתר ליבם מעריכים ורוצים להיות יותר פתוחים, אז אם חרדיות סגורות מאיזה פורום כותבות הם פחות שוות

סליחה שאני כותבת אבל זה נשמע שאת מאד בלחץ מה הציבור החילוני יגיד עלינו, וסורי אבל זה לא מעניין אותי.
חילול ד' זה ללכת לא צנוע לא אישה ששומרת על עצמה יותר.

כמדומני שכלפי יהודיות שלא זכו לחינוך יהודי אמיתי, ומוגדרות כתינוק שנשבה, יש חיוב מלא בכל מצוות בן אדם לחברו, כי לא יצאו מכלל "עמיתך".
ולכן- חסד של חיוך, מחמאה ותמיכה רגשית, הצעת עזרה במקום הצורך זוהי מצוות עשה וביטלה לא כ"כ פשוט.
בפרט כשהשהות היא מרובה וממושכת- זה לא רק מצוות עשה אחת, אלא חיוב מיוחד בפן של קידוש ה'. החובה המוטלת עלינו בדור זה, במיוחד במציאות המורכבת בה ה' שולח אותנו לעבוד בכל מיני מקומות- היא לקיים את דברי המשנה על הפסוק "ישראל אשר בך אתפאר"- שכאשר אנו מפגינים התנהגות אנושית חיובית ובעלת חסד- אומרות הבריות- אשרי אביו שלימדו תורה, אשרי רבו שלימדו תורה. זו ממש חובה שלנו בדור הזה.

בהחלט, לא מומלץ למי שאיננה חזקה מאד מבפנים וגדושה בתוכן- לפתוח את הפה בנושאים שעלולים להתפתח לויכוח. אבל בכל ענין אנושי- להיות נעימה, תומכת ובעלת חסד, לקיום כל המצוות מענפי "ואהבת לרעך כמוך".
תדמייני- איללו הייתי האחות המהממת של… עצמי, איך הייתי רוצה שתתנהג אלי?

לא תמיד מותר להישאר באזור הנוחות המתגונן שהתרגלנו אליו ע"מ לשרוד רוחנית, ולהימנע מקיום מצוות עשה. לדעתי, גם נשים צדיקות שגדלו בקהילה סופר שמורה ומנותקת שלא היו לה נסיונות כאלו עד היום, לא בטוח שמותר לה להשאר בעמדה ממש מסתגרת כאשר היא מגיעה למקום עבודה.

אם כך תנהג אישה חרדית כלפי סביבתה החילונית, בחיוך וחסד ובריחה מנושאים שנויים ממחלוקת, רוב הפעמים אנשים עם שכל ורגש יבחרו שלא להעלות סביבה נושאים רגישים וכואבים וקו"ח לא להגיע לביטויי שנאה. גם אם יפלט משהו לא נעים- הרוב יהסו אותו או שאנחנו עצמנו נבחר בחמלה להתעלם.

בהחלט נשמח אם המערכת תעלה פה דעת תורה בנושא.
אני ממש לא כתבתי שחרדית "אמורה לספק תמיכה לחילונית" אלא כתבתי שחרדית בת 20 + אמורה להיות במצב שפוי ולא ב"חרדה קיומית" שנותנת לה פטור חריג ממצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך וקידוש ה'. אם היא בחרדה קיומית- יתכן וממש לא נכון לה אישית לעבוד במקום כזה. האם היא לא מסוגלת להיות עדינה ועם חיוך? מה פתאום לשדר חוסר נחמדות??

לא כתבתי לפתוח ארגון אוזן קשבת במקומות עבודה חילוניים, רק איזנתי את המשפט הסופר בעייתי של שידור גבול של ״אני לא נחמדה״.
בהחלט הצטערתי לקרוא שאת חווה ניבולי פה- וזה חמור ביותר ומהווה שאלת רב אם זה מצב מתמשך. אבל חיוך בד"כ לא מזמין ניבולי פה. מילים טובות לא מרבות אותם. רק להיפך.
אדרבה- אם את בד"כ חייכנית ונעימה, יש לך את הזכות לומר בכנות, בענווה ובלחישה לקולגה ותיקה- תדעי שאני פשוט מתגרדת שמדברים ככה. אני ממש סובלת ולא רגילה לזה.
וזה רק במצב שאת יודעת ששידרת משהו אמיתי, כואב ולא מתנשא. כי מכירים אותך שברגיל את בסדר ולא מחנכת הדור.
בכלל לא המלצתי לפטפט- אבל אם את רואה מישהי שקשה לה- תמצאי על מה להחמיא! אם היא מצליחה- תפרגני! חפשי לעשות חסדים קטנטנים- לא משהו שמהווה התחנפות, אבל משהו שבאמת עוזר, כי כמו שכתבתי, רוב האומללות האלו הן עדיין בכלל עמיתך.

הרבה מאיתנו גדלים בטעות שהרוב היהודי החילוני הוא אויב. וזו אחת הסיבות שעדיין אנו בגלות. אם באמת נעריך את החינוך וההווי היהודי שה' החליט להעניק דוקא לנו- נבין שה"כלי" הזה רק מרמז על התפקיד והחובה שלנו להקרין את כל הטוב הזה החוצה. חס ושלום מלשמור פרצוף חמוץ לכל אלה שה' הוליד אותם במקום אחר.
אני מאמינה שמי שמכוונת ב"השיבנו" בלשון רבים כל יום על כל אחינו בית ישראל, יש לה סבר פנים נעים ותחושת שליחות להיות מאד זהירה בסביבות עבודה מורכבות. יש נוסח אחר?

עניתי לגבי זה:
״ולכן- חסד של חיוך, מחמאה ותמיכה רגשית״
ואני עדיין אוחזת בדעתי
אין לנו שום אפשרות להיקשר רגשית לאישה חילונית.
ומחמאה ותמיכה רגשית הם מאוד בעייתיים בגלל ההיקשרות הרגשית שנלווית גם אם בעקיפין.

אף אחת כאן לא אמרה להסב את הראש בלי תגובה, אנחנו לא אנטיפתים.
אבל כן הייתי מגיבה בצורה שתשדר שאני לא הכתובת לשיתופים האלה- אני באה לעשות את העבודה שלי, מתייחסת באדיבות לסובבות אבל הן יודעות שאני לא מתערבבת איתן.
לא אמרו לא להגיד בוקר טוב, אבל בהחלט לא לפתח שיחה חברית וליצור יחסים כלשהם עם הנשים האומללות האלה, שעם כל האומללות אני לא יכולה להרשות לעצמי להידבק אפילו במעט מהלכלוך שעוטף אותן.
כתבת ש"חרדית בת 20 + אמורה להיות במצב שפוי ולא ב"חרדה קיומית" שנותנת לה פטור חריג ממצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך וקידוש ה'. אם היא בחרדה קיומית- יתכן וממש לא נכון לה אישית לעבוד במקום כזה."-
נראה שיש לך טעות, אישה יראת שמים לא צריכה להיות בחרדה קיומית בשביל להיות זהירה מאוד כשהיא נמצאת בסביבה חילונית ירודה, אלא זו הזהירות שמצופה מכל אחת ואחת, זה לא נובע מחיסרון אצלה אלא זו הדרך.

תודה אחות:)
אני בהחלט חושבת שממש למעטות כדאי לעבוד בסביבה אחרת בשנתיים- שלוש אחרי סמינר, הזהירות שלהן אולי תשמור עליהן אבל אולי לא תהיה מספיקה שבשביל היחס שלהן החוצה.

יש עוד דעות חוץ מהשמורה.

האתר שלהם עדיין בבניה לדעתי ולכן הוא נראה נורא.
ומה הבעיה להירשם ולהתרשם?
עד לפני קצת זמן בכלל לא היה להם אתר.
מקסימום תסירי את עצמך, ואת שמה את כתובת המייל שלך בידי האנשים הכי מהימנים שיש.

אין להם אתר בינתיים, רק קישורים פנימיים שמובלים כל פעם לדף תוכן.

מסכימה איתך

לא נכון. דעת החזון איש הייתה שהחילונים בימינו הם תינוקות שנשבו (וזה עוד בזמנו שלהרבה מהם עוד היה סבא חרדי)