הבת שלי התחילה לגמגם במלחמה, מה עושים?

במסגרת המדור "רגע של תקשורת", ניתן להפנות שאלות לרחלי שרון – קלינאית תקשורת.

את השאלה אפשר לשאול פה בתגובות או למייל שלנו: [email protected]

ולשאלה של חיה:

הבת שלי בת כמעט 3, מדברת ומביעה את עצמה מצוין כבר כמה חודשים, וב"ה לא היו שום בעיות מיוחדות. אומרת גם משפטים מורכבים ומשתמשת בפעלים.

בתקופת המלחמה היא התחילה טיפונת לגמגם, אבל אני לא אמא היסטרית או נלחצת וחשבתי שניתן לזה לעבור, אבל למעשה אני רואה שזה לא עובר.

לי זה לא מפריע, אבל אני רואה איך הבת שלי נעשית ממש מתוסכלת. היא נתקעת הכי הרבה במילים שמתחילות באות מ (מדרגות, מפתח) או באות ת וכשהיא מנסה להגיד למשל "מ" ונתקעת כמה פעמים, היא ממש מתוסכלת מזה, מתחילה לרקוע ברגליים ולצעוק את ה"מ" בעצבים.

אני משתדלת להיות סבלנית איתה ולא להלחיץ אותה, איתה ומקשיבה לה עד הסוף, אבל בגלל התסכול שלה חשוב לי לדעת אם יש מה לעשות כדי לעזור לה.

תודה רבה!

חיה

התשובה של רחלי:

אצל 5% מהילדים בגיל הרך מופיע גמגום. אצל כ-75%-80% מהם התופעה תחלוף באופן מוחלט. רק אצל 1% מהם הגמגום יישאר ויהפוך לכרוני. חשוב לדעת כי הגמגום איננו בעיה רגשית מובהקת, והוא לרוב תוצאה של מכלול גורמים: נוירו-פיזיולוגיים, גנטיים, התפתחותיים או סביבתיים. אמנם, לעיתים מצבי עקה (stress) ולחץ עשויים להוות טריגר להופעת הגמגום (באופן אישי, בתקופה האחרונה לאחר המלחמה קיבלתי לא מעט פניות בנושא..), אך מאידך, פעמים רבות הוא מופיע במקביל להאצה בהתפתחות הדיבור או בהתפתחות הקוגניטיבית, מה שגם תואם לגילה של בתך.

בכל מקרה, אין ספק שהתגובה המכילה, מבינה ו"בלתי נלחצת" שלך, רק מועילה לשיפור המצב. 

ואכן, בשנים עברו נטו להתעלם מהגמגום שהופיע בגיל הזה, בגלל הסבירות הגבוהה שלו לחלוף. אולם, בשנים האחרונות התבררה העובדה כי לתגובת הסביבה יש כח משמעותי מאד בסיכויי ההחלמה. וכן, לצד הקשבה והסבלנות, אוסיף ואפרט מספר טיפים מעשיים שיאפשרו לך לסייע לביתך באתגר הדיבור. 

להלן מספר המלצות עיקריות המסייעות לייצר סביבה המעודדת תקשורת שוטפת וקלה:

·       הקשיבי לבתך בנחת, בהנאה טבעית, תוך התייחסות לתוכן של דבריה ולא לאופן שבו היא מדברת.

·       שדרי לה את הקשב גם כשהיא נרגשת או מתוחה – "אני רוצה לשמוע כל מה שיש לך לספר ".

·       המנעי מלהשלים עבורה את המשפטים – אך אל תתעלמי מהגמגום כאילו אינו קיים. את יכולה להתייחס אליו כאל כל קושי אחר, בלי בהלה ("זה היה מילה ארוכה עכשיו? התאמצת?").

·       השתדלי להפחית שאלות בדו-שיח ביניכם

·       המנעי מדרישה לדיבור מסוים (אפילו לא "להשוויץ" לסבתא כיצד היא מדקלמת את שירי המסיבה…)

גם לאופן שבו הסביבה הבוגרת מדברת, יש השפעה משמעותית ומוכחת, ולכן:

·       האטי את קצב הדיבור האישי שלך (התנהגות זו נמצאה כמשפיעה באופן ניכר מאד על קצב הדיבור של ילדים)

·       שזרי הפסקות בין המבעים

·       הדגימי לבתך כיצד את משתהה מעט לפני שאת פותחת בדיבור ובכך מצליחה לתכנן את דברייך

 לבסוף, במידה והתופעה לא תחלוף לאחר מספר שבועות, מומלץ להתייעץ עם קלינאית תקשורת המתמחה בגמגום. לעיתים די בפגישה אחת או שתיים עם קלינאית תקשורת, על מנת להקל על בתך ועל כל המשפחה ולאפשר לכם התמודדות טובה ונינוחה יותר.

בהצלחה,

רחלי

רחלי שרון, קלינאית תקשורת MA 

אבחון וטיפול, הדרכה, סדנאות

ליצירת קשר עם רחלי: [email protected]