מה נשתנה היום הזה
שהבית כולו בלגן
אך קמתי וכבר הריצוני
לקייטנה (תמיד קוראים לה גן…)
—
וכשאני חוזר – אוכל אין בנמצא
ואמא עם פרצוף מתאמץ
ובלילה הזה – עדיין אין מצה
אבל ריקן כבר ארגז החמץ
—
והמטבח הפוך (ולזה קוראים סדר)
ונוכחותי רצויה רק פחות,
אז הבטחתי להיות רק בחדר בלי נדר
ולשמור גם על האחות
—
האמבטיה בעוצר באופן זמני
לטובתו של עב"ם מסובן
ולפני שהכרזתי ש"הוא או אני"
נפלתי למיטה כמו קרבן…
—
וקHיטנת צהרים, וארוחת מדרגות
וחבל שאין גם עַרְבוֹן
וספלים מקציפים (בלי קפה ועוגות)
ואני מנקה עם מגבון
—
אבל יבוא היום, אני מתעודד
וקול גאולה יישמע
וכך עם העומס אני מתמודד
ושואף אל תוכי נשימה
—
ואז נשב רק ברוגע שלם
ההורים, המשפחה וכל האומה
ונגלה שהכל היה משתלם
מול הר תפוחי אדמה…
חמוד!!!
נהניתי לקרוא, להרגיש קצת את הקטן שלי 😉
גילה,
הכתיבה שלך פשוט סוכר!
נהניתי!
מהמם. אהבתי .
חחח חזק
יפה!
פסח כבר עבר,
אבל היה ממש כיף לקרוא
כ"כ יפה, וזורם,
וכן מביע מאוד את מה שמעבר!!
חחח
חמוד
עכשיו קראתי
מתוק במיוחד
מה נשתנה
הלילה הזה מכל הלילות ?
שבכל הלילות את כולם משכיבה
רוצה שילכו לישון הכי מהר שאפשר
הלילה הזה – עם הרבה מחשבה
עושה תחרות – מי הזמר המוכשר?
מה נשתנה
הלילה הזה מכל הלילות ?
שבכל הלילות רצת מאחד לאחר
מארגנת את הבית, מסדרת
הלילה הזה – למי שלא זוכר :
את יושבת על כסא "מאווררת "
מה נשתנה
הלילה הזה מכל הלילות ?
שבכל הלילות אסור לקחת כלום
בלי לבקש רשות מאמא
הלילה הזה "גונבים" אוצר בלום
האפיקומן אצלנו – ויהי מה!