"אז סיכמנו, ימים ראשון-שני-שלישי בשבוע השני של בין הזמנים, אנחנו אחראיים על ארוחות הבוקר, את מודיעה לכולם להביא מצעים, השתתפות של כל משפחה 1,000 שקלים, לא משנה מספר הנפשות?" היא סוגרת מהר על חופשה משפחתית עם כל האחים וההורים שלה.
רואה את בעלה בזווית העין, עובר מאיזור החדרים לכיוון המטבח.
מקווה שהוא לא שמע עדיין את מה שאמרה, תכף לאט לאט היא תעביר לו את ההודעה על החופשה השנתית, ככה זה כל שנה, הוא עושה פרצופים, לא אוהב את החופשה הזו שההורים שלה כל כך משקיעים בה.
כל האחים והאחיות שלה מחכים לחופשה הזו, וכל אחד תורם את חלקו, אין מה לעשות, יש דברים שעושים בשביל המשפחה.
ובכלל, היא לא מבינה מה יש להתנגד כל פעם מחדש…
"עם מי דברת עכשיו?" הוא שואל.
"עם אחותי, היא התקשרה להודיעה על החופשה." מחליטה לא לגמגם.
"ומה אמרת לה?" אמרתי לה שאנחנו מגיעים והיא בקשה שנהיה אחראיים על ארוחת הבוקר…
"למה את לא מתייעצת איתי לפני שאת סוגרת עניינים?" הוא לא אוהב את מה שהיא עשתה.
"מה צריך להתייעץ?" היא מתקשחת.
"זה קבוע שכל שנה אנחנו הולכים לחופשה הזו, ולפי זה מסדרים את שאר החופש."
"לא מתחשק לי כל החופשה הזו, מה לא ברור?! אני חייב לרצות ןוליהנות עם האחים שלך?"
"תגיד תודה! חוסכים לך את הטרטור של הארגון, מסדרים לך נופש במחיר מוזל, פעילויות לילדים, אתה לא צריך לשבור את הראש לאן לקחת אותם, מה מפריע לך? למה אתה לא יכול לזרום קצת?"
הוא נאנח, מבין שאין עם מי לדבר, תמיד היא עושה מה שהיא רוצה, תמיד היא מחליטה, ותמיד היא לא מבינה מה לא בסדר ומה מפריע לו.
"אתה מוכן להסביר מה מפריע לך?" היא מנסה להבין מאחורי הגב שלו.
"חבל על המילים, את פשוט לא מבינה."
****
החופש הגדול מורכב מהמון דברים שמשפיעים במישרין ובעקיפין על הזוגיות שלנו.
יש את הדברים שנובעים מתוך הבית, ויש את הדברים שנובעים מחוץ לבית, יש מה שעולה מתוך הזוגיות ויש טריגרים שמגיעים מבחוץ ומחייבים אותנו להגיב בהתאם, מה שלא תמיד עולה בקנה אחד עם החיים הזוגיים שלנו.
למה אני מתכוונת?
אישה עובדת ובעל ב"בין הזמנים" המשמש כבייביסיטר על הילדים בזמן שהיא בעבודה – זה טריגר פנימי שהחופש מזמן לנו כזוג.
לעומת הסיפור שהבאתי שמשפחת האישה סוגרת חופשה, וברור לה שזה מתאים לכולם והבעל מתנגד ולא מעוניין להיות שותף בחופשה הזו – זהו טריגר חיצוני שמשפיע על הקשר בינהם.
אני בטוחה שלכל אישה שנשואה יותר משנה-שנתיים יש סיפורים ותיאורים על חופשות טובות יותר וטובות פחות.
אני לא אכנס עכשיו לכל הקשיים שמתעוררים בזמן הזה, וגם לא אתן פתרון לכל נושא בפירוט את זה נצטרך לעשות אחד על אחד באופן אישי 😊
אני כן רוצה לתת לך כמה כללי אצבע שיעזרו לך לעבור את החופש בצורה נעימה וקרובה.
כמה נקודות שצריך לזכור ביציאה אל החופש:
- החופש הוא זמן של יציאה משגרה בין אם את היא זו שיצאה לחופש, בין אם זה בעלך שבחופש ובין אם זה הילדים שנמצאים בחופש, כמו שחגים זו תקופה שצריך להתכונן אליה, כמו שפסח זה חג שצריך להתכונן אליו וכמו ששבת זה אירוע שבכל שבוע מתארגנים אליו, ככה גם חופש הוא זמן שצריך לתת עליו את הדעת, להתכונן אליו.
- תאום ציפיות, הרבה פעמים לאשה נדמה שבדיוק מה שהיא רוצה בעלה רוצה גם, יתכן שזה באמת ככה אבל חשוב וכדאי לברר מולו מה הוא רוצה ואיך.
- יציאה עם משפחות נוספות. לא כל אחד אוהב שמנהלים אותו או שמחליטים בשבילו ומה שקורה במצב כזה שאחד מחליט והשאר צריכים להתאים את עצמם, הרבה פעמים בתוך הזוגיות יש חילוקי דעות אם לעשות מה שכולם עושים או לעשות מה שמתאים לנו כזוג. וממקום של "לא נעים", הרבה פעמים האישה מעדיפה לעשות מה שכולם/הרוב עושים במקום לבדוק מה מתאים ונכון לבעלה ברגע זה. חשוב לשים לב לנקודה הזו…
- נקודה נוספת וכואבת בעניין יציאה עם משפחות נוספות, היא שהן עלולות להפוך למקור להשוואות ולכאב לשני בני הזוג (מצב כלכלי, עזרה של הבעל, חברמניות, וכו') לא בטוח שזה מתאים לכל זוג. לפעמים עדיף לוותר.
מה תעשי?
- שימי לב להיות רגישה לצרכים של בעלך.
- תאמי ציפיות בצורה ברורה – אך תמיד תהיי פתוחה לשינוי בזמן אמת.
- חופשה זה זמן מאתגר במיוחד בכל החזיתות, שימי לב שאת רואה את עצמך, ומצליחה לקחת פסקי זמן למילוי מצברים אישי.
חופשה נעימה וגאולה שלימה!





נכון שזה כתבה לנשים, אבל הבאת פה רק מה האישה צריכה לשים לב וכו'.. אותי אישית זה קצת קומם. כי כשיש באמת קונפליקט, כך לא ניתן להגיע למשהו שמוסכם על שניהם, אם האישה תיהיה רגישה ותשאל תבין .. הגברים לא תמיד מבינים את הצורך (כן, זה ממש צורך) של האישה להנות עם המשפחה!
ואם אני לא רוצה לצאת לנופש עם המשפחה של בעלי?
ואם המשפחה שלו מכריחה (כן, מכריחה) אותנו לצאת אתם?
זה לא אמור להיות הדדי, שגם הוא יתחשב ברצונות שלי?
ברור,
עד היום אני לא סולחת לבעלי שנסע לנופש יחד עם הילדים במשפחה שלו ,
זה לא הגיוני שהמשפחה שלו מנהלת אותנו והוא לא מסוגל לעמוד מולם.
אני מקווה שזה רק סלנג המשפט "לא סולחת לבעלי" כי איך אפשר לחיות ביחד בלי לסלוח??? כולנו טועים , נופלים וקמים ושוב נופלים ושוב קמים, ואם כל הזמן יזכרו לנו את המקומות בהם אנחנו טועים איך נוכל להוכיח שאנחנו כן טובים, וכן משתדלים, ומה תהיה התועלת במאמץ שלנו להשתנות אם אין מחילה???
אני בטוחה שזה רק סלנג ויחד עם זאת ניתן מאוד להבין את הכאב שלך, שבעלך לא ניסה להגיע איתך להבנה והשאיר אותך ככה פגועה.
בתאל, אני במקום שרה לא הייתי מתבטאת "לא סולחת לבעלי" אלא אולי "לא שוכחת". יש דברים שלא אמורים לקרות מבעל לאשתו, וגם אם הוא אדם והוא טועה- הרי גם היא אדם והיא נפגעת.
במקביל לשאלה איך אפשר לחיות ביחד בלי לסלוח, צריך לשאול איך אפשר לחיות ביחד בלי לפייס. גם זו שאלה.
אני כותבת מניסיון אישי שלי, כמובן לא אפרט, אבל יש לי כמה דוגמאות נקודתיות (שקרו לאורך שנות נישואין לא מעטות ב"ה) וזו המסקנה שלי.
לא לצערי זה לא סלנג,
מחילה זה לא כפתור,
ויש דברים שהם קו אדום,
אחרי שהמשפחה של בעלי שפכה את דמי (ולא במליצה)
ובעלי הבטיח לי שאם לא יתאים לי לא נסע לנופש,
ובסוף הוא קם ולקח את הילדים ונסע
ממש אי אפשר להגיד שאני סולחת,
מצטערת,
ואם זה יגרום לנשים שחושבות שזה הזוי לא להצטרף לנופש משפחתי למרות שזה ממש לא טוב לבעלים שלהם לחשוב פעמיים, שווה לי לכתוב את זה
כואב הלב. זה באמת קשה לסלוח על דבר כזה
אבל מה איתך?
למה לך מגיע להמשיך לחיות עם פגיעה מתמשכת??
בסופו של דבר גם הוא הפר את ההבטחה
וגם את סובלת בחיים הזוגיים?
לדעתי כדאי לך בהחלט לדבר על זה עם בתאל המדהימה (מניסיון אישי שלי עזרה מאוד מאוד !!!!)
לך מגיע את החיים הכי יפים שיש !
מה הקשר מה מגיע לי?
מה עוזר לשכוח אם אני לא יכולה לסמוך עליו ולהאמין לו בנושאים האלו,
לשחק אותה טיפשה שהכל בסדר, עבר ונגמר ואז שוב יחזור הסיפור על עצמו???
מגיע לי שבעלי ידע שלא מתנהגים אלי ככה.
שבעלי יבין שיש לי רגשות וכן אני פגיעה, אי אפשר להשתמש בי ולזרוק כשלא מתאים לו,
תסלחו לי אבל יש כאן תשובות של נשים שממש מראות יחס כזה לבעל, ח-י-י-ב-י-ם ללכת עם המשפחה שלהן, אבל ללכת עם הבעל? רק אם הוא זורם איתם גם 🙁
זה חייב להיות הדדי.
הטור הזה פונה לנשים ולכן הוא כותב להם להתחשב, לו הוא היה פונה לגברים הוא גם היה כותב להם להתחשב.
בכל אופן, על השאלה שלך קשה לענות בפורום כזה בלי להכיר מקרוב.
אנסה לענות על מספר נושאים שעלו כאן לפי הסדר:
למעוניינות- מדריך זוגי לחופש הגדול הנותן מענה לקונפליקטים ולאתגרים הזוגיים שמביא איתו החופש שלחי מייל ל:[email protected] עם בקשה לקבלת המדריך .
תודה בתאל, נקודות חשובות ויפות מאוד. לגבי הנקודה האחרונה- חשוב מאוד להיזהר ולא להאשים את הקרבן במערכת של רודן ונשלט. וודאי שמבנה אישיות מסויים עלול ליצור את הדינמיקה הזאת, עם זאת וודאי שהגורמים בהרבה יותר מורכבים, והאחריות הראשונית היא קודם כל על הפוגע או הרודן ולא על הקרבן.
נכון מאוד,
וגם טיפוס מרצה בהחלט ישים לב אם יסבירו בצורה ברורה,
הבעיה היא שבכל הפעמים מסבירים כמה אישה כשרה עושה רצון בעלה,
וכמה בית בנוי על ויתור וויתור וויתור
וכיבוד הורים
ושות…
לצערי לא מלמדים קודם כל להכיר את עצמך ואת הצרכים האישיים, את המוגנות הרגשית!!! ואת זה שהכול נכון רק במקרה שיש לך אפשרות להגיד לא מתאים לי בלי לצאת בעייתית.
גם כאן יש רק את הצד של מה אישה צריכה לעשות בשביל בעלה – בלי להביא את המקום שאם היא מרגישה שזה מידי בשבילה או פוגע בה,
שימי לב בדיונים על כיבוד הורים אם מישהי אומרת שאם את לא מרגישה נוח וטוב עם זה אז תגידי לא – כמה נשים כותבות אבל כיבוד הורים זה אש
ולא נותנות שום מקום לאדם שבהן.
יש לבתאל טור מיוחד על זה בפרקים הקודמים:
מרצה או רוצה?
אולי אהיה מוזרה אבל אני בטוחה שאני אמיתית בעזרת ה'.
אם כתוב: אישה כשרה עושה רצון בעלה, זה אומר שאישה שמתנהגת על פי ההלכה, כפופה לרצון בעלה, בין אם נאה לה ובין אם לא. זה המעמד שלנו בבית, וזה הרבה הטשטש בדורינו עם כל הדרת הנשים…
הבעל הוא ללא ספק המוביל והקו המנחה בבית, ועל פיו יישק דבר.
זוהי בכל אופן ההלכה וההוראה לנו- הנשים.
ולכך נתן לנו ה' את הבינה היתרה, שנוכל לנווט את הבית ולקבל את הצרכים שלנו מתוך כבוד ומתוך רצון מהבעל, ועל כך שמעתי פירוש- אישה כשרה עושה- יוצרת- את רצון בעלה.
אני לא מדברת על מקרים בהם הבעל בעייתי, אך במקרים בהן הנשים מתבלבלות, ודורשות לקבל את שלהן, כי אסור לרמוס אותן- ואם הן היו זוכרות מה מקומן בבית, הדרישה לא היתה מתחילה.
תרשי לי לדייק אותך?
את כותבת שאשה כשרה כפופה לרצון בעלה בין אם נאה לה ובין אם לא.
אני חושבת שיש כאן קאץ' שאולי גורם להרבה נשים לתהות על הנושא של ההתנהגות המרצה.
הרבה מהעבודה שלנו היא לשמוח בתוך המערכת הזוגית, ולשמוח בחלק שאנחנו נוטלות במערכת הזו.
כשאשה עושה רצון בעלה כשזה לא נאה לה- "לא אותי קראת יעקב"!!!
רק אחרי שאשה מכבדת את עצמה היא יכולה לכבד את בעלה. וכשאשה מדחיקה את הצורך שלה בכבוד אנושי מינימלי, רק כי עליה לעשות את רצון בעלה- זה מעמיד את הזוגיות על בסיס ריק, אוויר.
מוזר לי שאף אחת עוד לא כתבה,
כשאישה אוהבת את בעלה, היא רוצה שיהיה לו טוב – נטו בשבילו, ולא בשביל האינטרס שלה.
נכון!!!
דברנו כמה נשים על נושא לא פוטוגני..
האם להגיד לבעל שאחרי מוות ח"ו ישא אישה אחרת או לא.
אמרה לי אישה לא רוצה, אני רוצה שיזכור אותי..
אמרתי לה, לי הכי חשוב שיהיה לו טוב, להתחתן יעשה לו טוב אז זה מה שאני רוצה!!
זוגיות אמיתי, זה אהבה אמיתי!!
אוהבה יותר מגופו..
זה קודם כל לחושב מה יעשה לו טוב ואח"כ על עצמי, לא כי אני קטנה בכלל לא.
הפוך כי אני אישה!!
מקווה שהבנתם….
תודה בתאל על הטור והכיווני חשיבה, ממש במקום..
אני גם במקום של התלבטות כי המשפחה שלי יוצאת לחופש במקום שלא נח ולא בזמן שמתאים לבעלי . ואנחנו גם צריכים לשלם על עצמינו. ובעלי מוכן לבוא (רק אם נמצא מקום זול),ומוכן ל"סבול" כלשונו ,. אבל לא יודעת מה יהיה , אם שווה לי לקחת את הסיכון הזה.. מה יהיה בסוף אם הוא לא יהנה גם אני לא יהנה..
אבל בשורה תחתונה אני מרגישה שאני גם לא מסוגלת להפסיד את הנופש הזה עם כולם, ואם אני עכשיו אותר ואגיד טוב לא ניסע , בסוף אני אהיה מתוסכלת מאד בזמן הזה! ובעלי יגיד למה לא אמרת שמבחינתך זה סוף העולם.. כבר היה עדיף לי לנסוע..
אשמח לתגובתך
ללי יקרה,
יש את הרצון שלך ויש את הרצון של בעלך, ברגע שתזהי מה מפריע לבעלך במדוייק יהיה קל יותר למצא פתרון שיתקבל על שניכם,
לדוג'- מפריע לו שהוא "תקוע" במקום אחד מספר ימים שקבעו מראש? תוכלי לומר למשפחה שלך אנחנו מגיעים בלי התחייבות להשאר כל הימים
מפריע לו ההוצאה? תוכלו לקחת מקום לשינה במקום זול יותר באיזור ולהצטרף לטיולים /פעילויות בהתאם למה שמתאים לכם בלי לשלם את הסכום הגבוה
אם לא אכפת לו (ולך) תלכי לבד עם / בלי הילדים,
יתכן מאוד שמפריע לו שהוא מרגיש לבד ליד המשפחה שלך – את נהנית והוא משתעמם / לא מוצא את עצמו /לא אוהב תא הפעילות וכו' אם תדברו לפני ותחשבי איך את דואגת לזמן איכות ביחד איתו /עם הילדים שלכם , יתכן שזה ירגיע אותו יותר (ואת כמובן תשתדלי מאוד לעמוד בזה, כדי שגם בפעם הבאה הוא ירצה )
אם החלטתם לצאת- לאורך כל הנופש בדקי שטוב לו, ותמיד תהי במקום שתמיד אפשר לחזור הביתה, לא חייבים לעשות מה שכולם רוצים וכו'. גם אם רק תרגישי את זה שאת משתדלת שלבעלך יהיה נעים בלי לתת חשבון למה יגידו / איך זה יראה / לא נעים וכו' הרבה פעמים זה משחרר משהו אצל הבעל והוא נהנה וזורם כי את נמצאת איתו והוא בטוח שמתי שלא יהיה לא נעים את לא תחשבני למשהו אחר אלא רק לו..
בבקשה, אני יודעת שיהיה מי שלא תאהב את מה שכתבתי כאן, אם יש לך מילים מחזקות כתבי אותן אם לא, אין צורך להעלות שוב את הנושא – מה איתה?וגם לה יש רצנות, ולמה שהיא תוותר ותדאג לו בכפפות של משי וכו'.
בסופו של דבר אנחנו מחפשות לדאוג לעצמנו שיהיה לנו טוב ונוח ונעים עם הבעל שלנו- כשלבעל שלנו נעים והוא נינוח וטוב לו גם לאישה נעים וטוב – אם זה לא ככה זו בעיה גדולה!
לבעל נעים כשלאשתו נעים כל זמן שהוא לא מרגיש נספח/מיותר וכדאי בימים האלו של בין הזמנים בחופשות ומפגשים עם אנשים נוספים לבדוק שהבעל תמיד מעל כולם- גם מעל הילדים:) הוא מחזיר את זה לאישתו בריבית דריבית – אהבה, נינוחות, רצון לשמח אותה, חיפוש הזדמנויות לעשות לה טוב וכו' – אל תוותרו על כל הטוב כדי להיות צודקות/עושות מה שאתן רוצות/ מחליטות…
בהצלחה!
מסכימה עם כל מילה
תודה בתאל
אצלנו היה הפוך
ובשנה שעברה כשבעלי התנהג אי כמו שכתבת פה היה לי הרבה יותק קל ללכת והרגשתי שאני מסוגלת לעשות את זה בשבילו
כי הבנתי שגם לו אכפת ממני וחשוב לו שיהיה לי טוב
וזה לא שהוא יסע עם המשפחה שלו בכל מחיר, גם אם לי זה רע
אישיתי לי היה קשה שתמיד אני מרגישה שם מחוץ לענינים ומאוד בודדה
הוא נהנה עם אאחים שלו ואני אי שם בצד
הם משפחה של בנים, אז גם אין לי ככ עם מי להיות
וכשהוא הבין את זה הוא דאג שכל ערב (3 לילות) אחים שלו שמרו על הילדים ואנחנו יצאנו לסיבוב שם במושב
ובמהלך היום הוא התעניין בי, בדק כל הזמן אם אני צריכה משהו וכו'
וגם בזמנים שפחות מצאתי את עצמי אז הוא שיחרר אותי לנוח והשגיח על הילדים
בתאל.
כל מילה!!
מה לעשות במצב שההורים של הבעל מארגנים נופש משפחתי והבעל רוצה מאד להשתתף אך לאישה זה קשה מכל מיני סיבות? (אפילו סיבות טכניות: אין חדר שינה נורמאלי וגם לא מקלחת פרטית, וזה רק דוגמא).