שנה טובה ומתוקה, שתצליחי לשבת בה הרבה רגעים, ולקום רעננה יותר 💛

העסק הכי שווה

אסנת פוקס

"בפעם הבאה שאתה זורק עלי את הנעליים, לפחות תזרוק אותן לאותו כיוון, כדי שאני לא אצטרך לחפש אחריהן בכל הבית!"

הערה אגבית של אחד הבנים לאחיו, שנזרקת לחלל הבית כמו עוד גרב תועה. אני שומעת ונעצרת.

לפעמים נדמה לי שהמשפט הזה מסכם את כל האימהות: מרדף בלתי נגמר אחרי דברים שהיו אמורים להיות פשוטים. החיים שלי הם מסלול מכשולים יומיומי – נעליים שפזורות בלי זוגות, דלתות שנטרקות בדיוק כשאני עוברת, קולות שמתנגשים זה בזה. ריבים קטנים שמתנפחים מעבר לכל פרופורציה, ואני – מנסה לאסוף, ליישב, לגשר, להחזיק את כל החוטים בידיים…

ואז, אני נזכרת בשאלה הקבועה: כמה ילדים יש לך?

שאלה תמימה לכאורה, אבל איכשהו תמיד מרגישה כמו מבחן. אני עונה את המספר, ומיד מוסיפה "בלי עין הרע" – כי ככה כולן עושות.

אבל האמת? מי בכלל מקנא בי?

הרב שטיינמן, כששאלו אותו הורים לרביעייה איך מתמודדים עם עין הרע, חייך ואמר:
"אל תדאגו, אף אחד לא מקנא בכם."
וזה באמת ככה…

המשפחה הגדולה – חלום עבר או אתגר של היום?
פעם משפחה גדולה הייתה חלום. היום היא נראית כמו מבצע לוגיסטי מסובך. אמא שמוקפת ילדים כבר לא מעוררת השראה – היא בעיקר מעוררת רחמים או תמיהה.
"וואו… איך היא מסתדרת?" ו"למה את צריכה את הכאב ראש הזה?"

 היום, משפחה גדולה כמעט נדירה. המספרים מדברים בעד עצמם – הממוצע בציבור החרדי, אפילו בשכבות השמרניות ביותר, ירד מ-9 ילדים לכ-5-6 בלבד. הבחירה במשפחה גדולה כבר לא מובנת מאליה, ויש בה משהו שמעטים מעיזים לבחור בו.

ההתבטאויות על משפחות גדולות לא חדשות. "אנחנו בשנות ה-2000", "מה צריך כל כך הרבה ילדים?" שאלות כאלה נשמעות לא אחת, אפילו בציבור שלנו… אבל האמת היא שזה לא משהו חדש – זו תופעה שהייתה כבר לפני 5,000 שנה, כבר למך עשה זאת. גם בניו של יהודה – ער ועונן – עשו הרע בעיני השם כשנישאו ולא רצו להעמיד תולדות, והתורה מפרטת באריכות את עוונם הגדול. זה לא עניין של "שנות 2,000", זו תופעה שקרתה מאז ימות עולם.

בין עול הבית לאתגרים כלכליים

לידה וגידול ילדים זו אכן לא משימה קלה. היא דורשת מסירות נפש אמתית, ויש בה הרבה קושי פיזי ומנטלי. בזמנים רבים, אנו תוהות, מנין נשאב כוח וסבלנות לגדל אותם? רשימה בלתי נגמרת של מטלות, מעייפת ומחלישה. נשים רבות נושאות את העול הזה, לא רק בתוך הבית אלא גם מחוצה לו. הן יוצאות מהבית בחושך וחוזרות כמעט בחושך, בקושי שורדות את היומיום… גם משפחה ברוכת ילדים?  מה החכמה ללדת אם אהיה עצבנית כל היום? אין מה לומר, נושא רגיש ועדין…

המצב כיום שונה. השתנו גם הקצבאות, והילדים כבר לא מהווים את התמיכה הכלכלית שהיו פעם. הנשים החרדיות של היום נושאות את עול הבית ואת עול הפרנסה – והעומס הזה כבד. הן לא רק מתמודדות עם ניהול הבית, החינוך והארגון המשפחתי, אלא גם עם אתגרים כלכליים גדולים – משכנתאות, יוקר מחיה, מחירים גבוהים במוצרי בסיס, ולעיתים גם אי יציבות תעסוקתית. כל אלו מוסיפים עוד שכבת מתח וקשיים שמקשים על החלום של משפחה גדולה. ואכן, כשכאב הראש היומיומי כולל דאגות כלכליות לצד חינוך ילדים, כיצד נשאר מקום לחלום על ילד נוסף?

רגע לפני…

אני רוצה להזכיר לך דבר חשוב – כפי שציינה הרבנית נוישטאט ע"ה, לפני שנכנסים לקודש הקודשים ונוגעים בדבר היקר ביותר שיש לקדוש ברוך הוא בעולם – נשמת ישראל – יש להעלות כמה נקודות למחשבה.

הקדוש ברוך הוא צריך אותך!

מהו הדבר היקר ביותר לקדוש ברוך הוא? יש שיאמרו שהתורה, אך האמת היא שיותר מכל – נשמת ישראל. הרי בשביל להציל יהודי, מותר לעבור על כמעט כל התורה כולה. יולדת? כל מה שהיא מבקשת – שומעים לה, כי אין דבר חשוב יותר מחיים של נשמה יהודית.

המשמעות האמתית של להיבחר להיות אמא

שלושה שותפים יש באדם – והקדוש ברוך הוא בחר בך להיות אחת מהם. הוא צריך אותך כדי להוריד נשמות לעולם. זו לא רק שליחות – זו זכות שאין לה תחליף.

המצווה הראשונה שנאמרה לאדם היא "פרו ורבו ומלאו את הארץ" – זהו הגילוי הראשון של רצון השם: להקים משפחה, להמשיך את העולם. אבל הוא לא עושה זאת לבד. הקדוש ברוך הוא צריך שותפים – והוא בחר בך.

כדברי השל"ה: "ובראת עולמך בגין לאשתמודע אלוקותך, לפרסם מלכותך באמצעות תורתך הקדושה." קיום העולם וקיום התורה הולכים יחד – כדי שתהיה תורה, צריך להיות עם, ומי זו שמביאה את העם לעולם זו את!.

אבל זה הרבה מעבר ללידה. זו שליחות אמיתית, נתינה שלא תלויה בדבר. כל אמא שמגדלת את ילדיה באהבה ובמסירות היא שותפה למעשה הבריאה, היא ממשיכה את עם ישראל, היא עושה את החסד הגדול ביותר – והיא לא לבד, כי הקדוש ברוך הוא אתה.

"יש אנשים שחולמים על שותפות בעסק מצליח, מחפשים להשקיע במקום הרווחי ביותר. אבל לך יש את השותפות הכי משתלמת שיש – עם הקדוש ברוך הוא בעצמו. בכל פעם שאת מביאה ילד לעולם, את יוצרת חיים, ממשיכה את עם ישראל, מחזקת את עתיד הדורות. זו העבודה הכי יוקרתית והכי נצחית שיש."

הקשיים בדרך

ולא תמיד זה פשוט. העולם מלא בלבול, מבול של דעות ורעיונות שמנסים למשוך לכל כיוון. אבל כמו נוח בדורו – מי שבוחרת ללכת עם האמת ולא להיסחף עם הזרם, זוכה לזיכרון של אהבה מלפני השם. יש שכר מיוחד למי שנשארת חזקה, שמביאה חיים למרות כל הקולות מסביב, שממשיכה את רצון השם באמונה ובשמחה.

להיות אמא זו לא רק שליחות – זו השותפות הגדולה ביותר שיש.
הקדוש ברוך הוא צריך אותך!

סיפור של שותפות

הרבנית נוישטאט עליה שלום סיפרה שפעם ניגשה אליה אישה מחו"ל, בעלת תשובה, ואמרה: "יש לי הכל ואני מאושרת. הגעתי מעולם רחוק, והיום אני קרובה ומאושרת. יש לי פרנסה ושלום בית, חמישה ילדים בריאים ומתוקים – לא חסר לי דבר. בעיניי, ובעני בעלי, יש לנו המון ילדים, חמישה ילדים זה בהחלט יפה. אני לא צריכה עוד, החיים שלי מסודרים ונוחים, בעלי יכול ללמוד ברגיעה, ואני לא מוצאת סיבה לעוד ילדים."

הרבנית שאלה אותה: "איך את מרגישה עם העובדה שהקדוש ברוך הוא שמע את כל תפילותייך ונתן לך בלי סוף אושר ושמחה?" האישה ענתה: "אני בלי סוף חושבת על זה, כמה טוב בורא עולם, כמה חסד הוא משפיע עלינו."

הרבנית שאלה אותה: "ואיך את מודה לקדוש ברוך הוא?" האישה ענתה: "אני לא מפסיקה להודות לו. מזמור לתודה, נשמת כל חי."

הרבנית המשיכה ושאלה: "תגידי לי, אם הקדוש ברוך הוא היה לוחש באוזנייך ואומר: 'אני יכול לבקש ממך משהו? אני צריך את העזרה שלך', היית נענית לו?" האישה ענתה בביטחון: "בוודאי! צוחקת – אני חייבת לו כל כך הרבה!"

אז הרבנית אמרה לה: "הדבר היקר ביותר שיש לקדוש ברוך הוא בעולם זה נשמת ישראל. הוא מוכן שיחללו את השבת ויבטלו כמעט את כל התורה בשביל נשמה אחת מישראל. וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. אולי הוא רוצה שתהיי שותפה אתו בהבאת עוד נשמות ישראל לעולם? חמשת הילדים שיש לך הם בשבילך, אך עכשיו, תלדי ילדים בשביל הקדוש ברוך הוא. לכבוד השם, למען שמו באהבה.

לאחר מספר שנים הם נפגשו שוב אחד הסמינרים. ואז היא הובילה את הרבנית לחדר האוכל, סביב השולחן היו שמונה ילדי חמד. בואי תראי את הילדים של הקב"ה! והיא מצביעה על שלושת הקטנים. תראי את האור בפנים שלהם. רואים שהם נולדו למען שמו באהבה.

השותף הכל-יכול

ואת, שקוראת את זה עכשיו, אולי גם אצלך בלב מתעוררות שאלות.
אולי גם את מתלבטת, חושבת על העתיד, תוהה אם יש לך את הכוחות להרחיב את המשפחה. ואכן, אף אחד לא מבטיח שהדרך קלה. אם קשה לך – אל תשמרי את זה בפנים. תדברי עם השותף שלך בעסק – עם הקב"ה. תספרי לו מה עובר עלייך, תתארי את הקשיים, תבקשי שיקל עלייך. ויכון את דרכך. הוא אוהב אותך הרבה יותר ממה שאת חושבת.

קבלת העול מתוך אמונהלפי הסטייפלר

נשים רבות חושבות שאם יהיו להן פחות ילדים, החיים יהיו קלים יותר. אבל כמו שכתב הסטייפלר, אין באמת הבדל – בין שלושה ילדים לשבעה, היום עמוס, והלילה נועד למנוחה. זו המציאות.

בסופו של דבר, הכול נקבע מראש השנה, ואין לברוח מהמציאות. כל מה שמגיע אלינו הוא חלק מהתוכנית האלוקית. אם מנסים להתחמק מעומס, יגיע אתגר אחר במקומו.

אך, כמה זה חשוב לזכור—לא לשפוט.

"נו, בן כמה זה שלפניו?", "הנקת כל כך הרבה זמן? מה כבר עוד אחד? וואו, איך את מסתדרת?"

כל אחת נושאת עמה סיפור – זו שמחכה בכמיהה, זו שמרגישה מוצפת, זו שבוחרת אחרת, ובעיקר – זו שאת לא יודעת מה הסיפור שלה – בעצם, כולנו…

אבל יש אמת אחת פשוטה וחזקה – אין לנו זכות לשפוט. לא את מי שמתפללת לנס, לא את מי שחייבת כרגע לעצור רגע, ולא את מי שיש לה שיירה צפופה ומלאה. לכל אחת יש את המסע שלה, את הכוחות שלה, את הנתונים שלה. אין נכון מוחלט, יש מה נכון לי. מה רוצה ממני ה'. או במילים פשוטות – מהי דעת התורה כרגע.

ומה כן יש לנו לעשות? רק לחבק, לתמוך, לעודד, לדון לכף זכות. להושיט יד, לומר מילה טובה, להיות שם.

כשאני מפסיקה לנסות לנהל אחרים ומתמקדת בעצמי, הכול נהיה פשוט יותר. קל יותר לנשום, להתמודד ולקבל באהבה את מה שה' שולח. הבחירה בי עצמי הופכת לברורה – לא לשפוט, לא לנהל, פשוט להיות…

בחרתי

לא כי זה קל.

בחרתי במשפחה גדולה, בימים עמוסים וברגעים שמרגישים לפעמים כמו מסלול מכשולים בין נעליים אבודות וגרביים תועות.

בחרתי להקדיש את חיי לנשמות ששלח לי הקדוש ברוך הוא.

בחרתי באהבה, למרות הכביסה.
בחרתי במסירות, למרות הכפיות המעופפות.
בחרתי בחיים מלאים – מלאים ברעש, בבלגן, בצחוק מתגלגל, בחיבוקים של סוף יום.

כי אולי דווקא עכשיו, כשהכול כבר לא מובן מאליו, יש לזה יותר עוצמה.

דווקא היום, לבחור במשפחה גדולה זה לבחור בלב שלם – לבחור בנתינה, בבנייה, בנשמות יקרות שכל אחת מהן היא עולם מלא.

לבחור לא רק "להסתדר" עם הילדים, אלא לראות בהם שליחות.
לבחור לא רק "לשרוד" את העומס, אלא להבין שאת שותפה של הקדוש ברוך הוא במפעל החיים הכי קדוש שיש.
לבחור להעניק, להוביל, לחנך – מתוך ידיעה שאין זכות גדולה מזו.

ואם יום אחד יזרקו את שתי הנעליים לאותו כיוון? אז בכלל יהיה מושלם. 😉❤️

הארה עצמית –

מה אם הייתי אומרת לך שהתוצאה לא תמיד קובעת, אלא הכוונה שלך? כל צעד קטן שאת עושה מתוך רצון טהור – שווה עולם ומלואו…

הרב טאובר זצ"ל היה נוהג לומר לזוגות שלא זכו לילדים: "אם עשית כל שביכולתך בכוונה טהורה כדי להביא ילדים ולא זכית – יש לך שכר כאילו גידלת משפחה ברוכה. השכר לא על תוצאת המעשה, אלא על הרצון הכנה והמניע הטהור".

בתפילת ערבית אנו אומרים "מסדר את הכוכבים במשמרותיהם." כל כוכב, כל אמא, יש לה את התפקיד שלה. אם זכית להיות אחת מהאמהות שבנו את הלגיון המבורך של מלך, עזרת השם אתך. כל רגע שלך בתפקיד הזה, עם כל הקשיים, הוא מרומם ומביא ברכה גדולה. ואם לא זכית לכך, ואם את אמא ללגיון מצומצם, דעי שיש לך תפקיד מיוחד במשמרת שלך. העיקר הוא לא התוצאה, אלא הדרך – הדרך שאת בוחרת ללכת בה מתוך כוונה טהורה ונתינה אמתית. כל רגע שאת משקיעה, כל צעד שאת עושה, הוא מלא בכוח ובברכה שאין לה תחליף!

אסנת פוקס פסיכותרפיסטית לנשים ומרצה –

מלווה נשים במסע האימהות שלהן ומפתחת גישה של חמלה עצמית.

מחפשת ערב מרומם לקהילה? סדנה לצוות? או תוכן מעצים ליום עיון?

אסנת פוקס מזמינה אותך להרצאות וסדנאות מרתקות ומעצימות שמעניקות כלים לחיים:

♦ משמעות האימהות – לגעת בלב המסע האימהי ולגלות את הכוח שבך.

♦ חוזרת לעצמך – סדנה מבוססת על שיטת העבודה של ביירון קייטי.

שמלמדת איך להתמודד עם מחשבות שמחלישות אותנו ולחזור לערך העצמי שלך.

♦ פיל בחנות חרסינה – סדנה חווייתית בנושא: מתנת האמון – לניהול רגשות ואתגרים במערכות יחסים.

מתאים לאימהות, צוותים חינוכיים וקהילות שרוצות לצמוח ולצאת מחוזקות.

כי אין כמוך, אמא!

לפרטים נוספים ולקבלת המלצות, חייגי: 054-8470042

'מאמא בצניחה לאמא בצמיחה' קו תוכן מעצים לאמהות  –

השראה, טיפים מעצימים וחמלה עצמית. ללא עלות.

 אמא, את על הקו? 02-3134108    

3.7 3 הצבעות
דירוג המאמר
guest

92 תגובות
אושרת
אושרת
1 שנה לפני

מה היית רוצה
ששכנות שלה יעזרו לה בגלל שהיא חולת סרטן ל"ע?
עם ישראל אמון על מצוות חסד
ותודה לאלוקים שאנחנו יכולות להושיט יד ולעזור בזמנים של שמחות ולא בזמנים של צרות..
ושתמיד יהיה רק בשמחות,
בל נשכח שלא כל אשה יכולה לקחת מניעה
במיוחד נשים שסובלות מקרישות יתר שזה סכנת נפשות בשבילן
ובד"כ נשים שנמצאות בשמירה יש להן את הבעיה הזאת…
גם לי שי שכנה שכל ילד שלה נולד אחרי שמירה ארוכה
וכולנו היהינו שותפות לעזרה
אבל היום שאנחנו רואות איזה תלמידי חכמים היא הצמיחה
אנחנו גאות בשותפות!
ולא נראה לי שאשה בשמירה מביאה ילד כל שנה
והפרש של שנתיים זה נורמלי וסביר,
כל אשה בטבע שלה רוצה משפחה גדולה
ולא משנה מה המחיר שהיא תשלם!
ודרך אגב אנחנו לא בתחרות
השיח כאן הוא על התגובות לאמהות בעלות משפחה ברוכה
כאילו היא פחות משקיעה,והילדים שלה פחות מקבלים תשומת לב וכו..

יעל
יעל
1 שנה לפני
הגב ל  אושרת

אשה אמורה לגדל את הילדים שלה, לא השכנות. זה שהיא רוצה הרבה ילדים לא אומר שזה הדבר הנכון.
ויש עוד פתרונות חוץ מהורמונלי…

אושרת
אושרת
1 שנה לפני
הגב ל  יעל

אם השכנות מסכימות מה אכפת לך????
לא מתאים לך ,תגידי במפורש לא מתאים לי וזהו!
ולגבי ההורמונלי זה לא הענין…
יש כאלה שאסור להן גם לא הורמונלי,
לי היה גדול שחששו שהוא סרטני וחיבו אותי לקחת עד שיגיעו התוצאות
אבל הרופא סרב לתת לי בכל תוקף משום סוג שהוא!
טען שהשבץ מוחי או הדום לב יותר מסוכן מהחשש!
תודה לה' שהוא לא הסכים,
אם הייתי לוקחת הייתי מפסידה את הבובה העשירית שלי,
מה היו התוצאות?לא הלכתי לבדוק אפילו!
ממילא הם אפילו לא התקשרו…

אחת שאכפת לה על הילדים שמסתובבים אצל השכנות יותר מדי
אחת שאכפת לה על הילדים שמסתובבים אצל השכנות יותר מדי
1 שנה לפני
הגב ל  אושרת

מגיבה על המשפט הזה (בסוף התגובה שלך –
"השיח כאן הוא על התגובות לאמהות בעלות משפחה ברוכה
כאילו היא פחות משקיעה,והילדים שלה פחות מקבלים תשומת לב וכו.."
בדיוק בתשובה שלך את מסבירה למה אשה שיש לה הרבה ילדים ועוברת הריונות לא קלים, לא מצליחה לתת לילדים שלה אמא
עם כל הכבוד לשכנות שמנסות לתת לו קצת הרגשה טובה…
אז בבקשה, מספיק לטמון את הראש בחול ולהגיד ד' יעשה מה שטוב, באנו לעולם כדי לפעול מתוך מחשבה ולא לכדי לזרום עם המציאות בלי מחשבה ושכל. וכמובן שתמיד ההכרעה הסופית תהיה דעת תורה.

תמר
תמר
1 שנה לפני

נכון שרבות מאוד הגיבו, (רק מראה כמה הנושא רגיש ונוגע לכולנו)
אבל מרגישה שאני חייבת להוסיף גם את שלי,
ראשית תודה גדולה על המאמר, כל מילה פשוט פנינה! למרות ששמעתי הרבה בנושא הצלחת לחדש לי ולרגש אותי מאוד! מילים שכל אשה צריכה לקרוא ולדעת.
כמו שרבות כבר כתבו, צריך לזכור שזו שאלה הלכתית וצריך לשאול דעת תודה לפני שלוקחים החלטה, ברור שאשה צריכה להיות קשובה לעצמה, לגוף שלה וליכולות שלה, שמשתנות מאשה לרעותה.
אבל מה שרציתי להדגיש, שעם כל הקושי בגידול משפחה ברוכה (והקושי באמת גדול) מדובר בקושי שמתפרס בדר"כ על כ-20 שנים, כמובן שיש קשיים שנמשכים יותר אבל עיקר העומס הטכני נע פחות או יותר בכיוון הזה, אבל הנחת וההנאה ממשפחה גדולה נמשכים כל החיים, משפחה זה כח ותמיכה, משפחה זאת עוצמה שאין לה תחליף!! ועוד נקודה שנשים צעירות פחות מודעות לה לדעתי, זה שלא יולדים לעולם, טווח השנים שבהן אשה יולדת הוא יחסית מצומצם, מעל גיל 35 רמת הסיכון לסיבוכים הולכת וגדלה והכוחות של אשה הולכים וקטנים, וכל מי שהתנסתה בלידה בגיל מבוגר תסכים איתי שההריון והלידה היו קשים בהרבה.
לפני שאתן לוקחות החלטה נמהרת, תחשבו שוב, אף אחד לא מבטיח לכן שברגע שכן תרצו הכל ילך בקלות, השנים לא עוצרות והסיכויים הולכים וקטנים.
שוב, המון תודות על הדברים זה מאמר שאני מתכוונת להדפיס ולשמור לעצמי!
באיחולי גידול קל והרבה נחת לכולנו

עדינה
עדינה
1 שנה לפני

אגב לא לכל אחד מתאים לגור בצפון / דרום וזה לא כזה נכון תעברו להגיד שבפריפריה החיים תותים
כמי שגרה באחת מהפריפריות הללו
וחזרה לאזור המרכז
(ולא לא בגלל עבודה ששמה דווקא הרבה יותר מוצלחת ושווה מהמרכז !)
יכולה להעיד שכלכלית לא היינו יותר עשירים שם וסגרנו חודש בדוחק לא פחות ממרכז וזאת נוסף על קושי הריחוק וקשיים נוספים
אז זה לא פתרון לעבור לשם ולחיות בשלווה בלי לעבוד
(סליחה אם זה לא ממש קשור לפרום רק זה פשוט קפץ לי והייתי חייבת להגיב )

כמו כן אין אפשרות לזלזל בפרו ורבו
ואין אפשרות לזלזל בכוחות של כל אישה ומצבה ולעשות כל פעם שקלול של הכל יחד ואז כמובן לשמוע דעת תורה
(בעל שחווה משבר / ילד מיוחד / עזרה או שאין כזו ….)

אושרת ישראלי
אושרת ישראלי
1 שנה לפני

קודם כל תלוי באיזו פריפריה גרת
יש הבדל גדול מאד בין הצפון לדרום
ובכל אזור תלוי בעיר! כמו למשל ההבדל הגדול בין נתניה לחריש..
הכל תלוי האם היה שם מישהו שדאג לפתוח וביסוס המקום,
וברור שיש קשיים
אבל בכל מה שקשור לעול של משכנתא ודירה נורמלית
הפריפריה עדיפה ובמיוחד אם יש שם משפחה כמו בני דודים למשל..
ומי שכתבה שאמא למשפחה ברוכת ילדים ועם הרינות לא קלים לא מצליחה לתת לילדים שלה אמא,השאלה היא מה הגדרה לתת אמא,( אמא זה לא על תקן, מבשלת אופה ומנקה,זה שגעון של הישראליות עובדה היא שלאמריקאיות יש עוזרת צמודה ועדיין הן אמהות במלוא מובן המילה,אמא זה הוויה, הדמות שחושבת עלי,שנותנת לי בטחון כי אכפת לה ממני,וכו ,יש אמהות עם הפרעת קשב שנותנות לילדים שלהן את כל הנשמה אפילו שהכל בלגן ויש אמהות מתוקתקות והכל דופק אבל הילדים לא מקבלים ממנה מאומה מבחינה רגשית.. וצודקת מי שכתבה שהריון זה רק 20 שנה ויום אחד זה נגמר,אני מסתכלת על החיים של חמי וחמותי שחתנו כבר את כל ילדיהם ,כמה ריק להם ,מלחיץ אותי כל פעם מחדש שלי גם לי זה יקרה יום אחד,ואל תגידו אני יטפל בנכדים ויעזור לכלותי ויתנדב ויגשים את כל החלומות,כי אי אפשר לדעת כמה כח יהיה לך אז,וחוץ מזה זה לא נכון להגיד שהרינות בגיל 40 זה יותר קשה כי אצלי זה בדיוק הפוך 3 ההרינות האחרונים שלי היו ללא תופעות לוואי כלל ,עם אפס סיבוכים,פשוט ענין של סימתי את התיקון כנראה…

M4
M4
1 שנה לפני

איזה מרתק!
אשריכן!
רק תשמנה לב שכולן פה רוצות להיות טובות יותר ולעשות את הכי טוב בין בכמות בין באיכות.
זה מרגש כ"כ
1. רוצה לשתף דווקא ממקום שאני צריכה לקחת מניעה כל פעם
ואני שומעת נשים סביבי מספרות על XY ילדים בגאוה סמויה (כאילו זה בשלוף)
וקצת נפלה רוחי איפה אני ואיפה הן…
בעלי הדגיש לי
שאשה צריכה להביא ילדים כדי לעשות רצון ה' ולא בשביל הכבוד שלה!
זה לא תחרות!
בשביל זה יש דעת תורה וחשוב מאוד לספר לרב על הרבה נתונים מסביב…
2. לא דומה משפחה עם ילדים רגועים ונוחים למשפחה עם ילדים סוערים/היפר וכד'
3. בסוף בסוף גם הרצון להביא עוד ילדים הוא רק מה'
וזו הרגשה נפלאה כ"כ (שאמנם זכיתי להרגיש רק אחרי לידה X)
אבל כדאי להתפלל על זה.
4. הנחית הורים טובה עוזרת מאוד ונותנת המון כח!!
לא יודעת איך הסתדרתי לפני כן
הרבה נחת לכולן!

אמא שרוצה משפחה גדולה
אמא שרוצה משפחה גדולה
1 שנה לפני

עדיין לא הבנתי מה הקשר בין לקחת מניעה לתקופה
לבין חוסר רצון במשפחה גדולה…
תעשו חשבון פשוט, בשביל שיהיו עשר ואפילו 12 ילדים מגיל 20-40
לא צריך ללדת כל עשרה חודשים
ויש נשים שזה מה שקורה להם ללא מניעה (ועם הנקה מלאה!!)
וכמו שכתבו כאן עשרות, זו שאלה לרב!!!
אנחנו באופן אישי קיבלנו תשובה, שהריון זה דבר שחייב לבא עם תשוקה
והרבה פעמים א"א לעשות את זה בתוך הטראומה מהלידה עדיין…
בקיצור… בלי לשפוט, לשום כיוון
וב"ה התורה שלנו היא תורת חיים, וכך גם דעת תורה
ואף אחת לא תפסיד בחיים (!!!) אם היא עשתה מה שעשתה בגלל שזה מה שהורו לה לעשות
לשום כיוון

אני בעד מניעה!
אני בעד מניעה!
1 שנה לפני

נכון. נכון שזה פוסט שמעודד ילודה, ובא לסתור את הדברים שאני הולכת לכתוב.
אבל אני עדיין כותבת, כי איך רק אחת פה כתבה על העניין הזה?

מלכתחילה, דרך הטבע, אישה אמורה להביא ילדים פעם בשנתיים וחצי- שלוש!
בעבר נשים הניקו שנתיים! בלי חוכמות!
אז נכון. היום רב הנשים לא מצליחות להניק שנתיים. זה בסדר.
אבל כן, זה נורמאלי לקחת הפסקה! כמעט חייב!

כשהגדול שלי היה בן 3 חודשים, נכנסתי שוב להריון.
הייתי אמא שלו ארבעה חודשים. זהו. (הריון שני מזוויע)

כשהוא היה בן 11 חודש-
הצטרף אח חמוד וצרחן למשפחה.
הגדול שלי (שגם היה פג, ועוד יותר היה צריך אמא)
הפסיד את אמא שלו בשנתיים הראשונות, שהן הכי קריטיות לחיים.

והקטן?
הנקתי אותו כמעט שנתיים.

חברות, אני רואה. אי אפשר להתעלם מההבדלים המטורפים בין שתיהם.
אבל עזבו, בואו נדבר על ההבדל שבי. כמה כח וסבלנות הראשון שלי קיבל
וכמה השני.

איך אני לא תפקדתי, לא הייתי אישה, איך היה נראה הבית, איך הרגישה הזוגיות.
ועכשיו?
בסך הכל שנתיים "נקיות מהריון", והילדים פורחים, הזוגיות נורמאלית, הבית מתפקד.

אז כן. אישה אמורה להתאושש מלידה שנתיים.
ותינוק אמור לקבל אמא פנויה מאה אחוז בשנתיים הראשונות לחייו. כן!
מגיע לו. תני לו את זה. הוא בחיים לא יהיה שוב תינוק. ולא יוכל לעולם, לעולם, לקבל את מה שאמא שלו נתנה לו בשנתיים הראשונות, כשרק הוא היה שלה.
סתם הוא ככה תלוי וחייב מבוגר כל הזמן, בשנתיים האלה? בטעות העולם נברא ככה?

אז כן.
ואם ההנקה לא מגנה עליה, או שהיא לא מניקה, כדאי שהיא תעשה משהו בעניין. חשוב.
כמובן שהריון שיבוא אחרי התאוששות יהיה בריא יותר לעובר וקל יותר לאישה, שתתחיל אותו עם כח.

ממליצה לכל אחת ללמוד קצת על הנקה, ילודה, משמעות של אמא לתינוק, לפני שהיא ממשיכה בטרפת הריונות בלי לעצור.
(אני מאוד מאוד נהנית מהתכנים של אמהות זאת שליחות, ויש עוד טובות)

נעמה
נעמה
1 שנה לפני

איזה יופי שאת מתכננת את העולם : )
בהצלחה!
אני רק אומר שהלידה הכי טובה שלי הייתה אחרי הפסקה סבירה (בלי מניעה)
והלידה הכי טראומתית, וההתאוששות הכי קשה הייתה אחרי הפסקה שכללה מניעה (בגלל סיבה ספציפית של כאבים)
דבר נוסף –
נשים כמוך בטוחות שמפתח הלידה בידיים שלהן, והן יכולות לנהל אותו כרצונן,
חמודה, כמו שכתבה פה כבר מישהי, שנות הפריון טסות במהירות שיא, ומגיל 35 רמת הסיבוכים עולה, וגם הקושי בגידול ילדים.
ויכולה לשתף את עצמי שאני היום בת 36, עם חמישה ילדים, ומתחננת לקב"ה לעוד, ובינתיים הוא החליט שלא…
לקחתי מניעה שלוש פעמים – פעם אחת בגלל סיבה גופנית (הרופאים הורו לי, זה היה חובה), עוד פעם בגלל כאבים, ועוד פעם בגלל לידה טראומתית מאד.
אז כן – עשיתי מה שאני חייבת, אין לי חרטה,
אבל אני כן יודעת שאם הייתי קולטת כמה מהר שנות הפריון הטובות עוברות – הייתי מתפללת ובוכה על זה יותר.
ואחרי הכל – חבל על כל הדיבורים –
אם שאלת רב (בטוחה שאם את אחת שכותבת פה שאלת רב) והרב הורה לך שנכון לנהוג כך, אז מצוין.
שה' יעזור ותמיד יהיה לך כח והרבה אמא לתת לילדים שלך! אמן!

BN
BN
1 שנה לפני
הגב ל  נעמה

מזדהה עם התגובות של שתיכן…
נראה לי כי אחת משקפת את הראיה הרגשית האופינית לנו כ"כ האמהות
והשניה את הראיה השכלית….
אני תמיד קרועה בין 2 הרגשות האלו – מצד אחד רוצה לקחת את הזמן ולהעניק לתינוק התורן את המיטב (מבחינת הנקה וכמובן פניות) ומנגד יודעת כי הזמן הולך ואוזל…
אשמח לשמוע מכן עיצות איך לעשות סדר בענין…
תודה על המאמר המיוחד ועל התגובות המרתקות!

בוחרת לבחור
בוחרת לבחור
1 שנה לפני

וואו. נראה לי הנושא כבר נחרש עמוקות..
אני לא יודעת לאיזה עבר את מתכוונת כשאת אומרת ש"בעבר נשים הניקו שנתיים! בלי חוכמות!" אבל לא נראה לי שאמא שלי (אזור ה-70) הניקה אפילו ילד אחד אחרי שחזרה לעבודה.. (12 שבועות?) בכלל כל ענין השאיבות והשריטה להנקה בכל מחיר היה פחות מפותח (וכן, כנראה ש"אמהות זו שליחות" עדיין לא נולדה..) ומהידוע לי היא לא היתה חריגה בכלל.
לעצם נסיוני האישי- הבן שלי, חודש לפני גיל שנתיים(!) כבר היה אח גאה לשני אחים נוספים בחסד השם ורחמיו עלינו (כמעט שנה ו0 למתעניינות) והלוואי על כל ילדי ישראל השכל, העולם הרגשי המפותח והנחת ממנו ב"ה עד מאה ועשרים.
מסקנה? אין.
אין לנו שליטה על חיינו, בטח לא על חיי ילדינו. אל לנו לרוץ למסקנות על ההבדלים בין ילדים לפי מה התנאים שהם קיבלו. אולי בגלל שאלו הנתונים שהוא היה צריך לקבל להתפתחותו- אלו התנאים שהוכנו עבורו? את באמת חושבת שאת כאמא אמורה לשאת את זה על הכתפיים שלך כאשמה? (כלומר אין לך מספיק נקיפות מצפון אחרות? יש לי כמה למכירה..) זה המסלול האלוקי שלו. בואו נחזור לעולם התמים שלנו ולא נחשב חשבונות רבים.
אה, וגם לקחתי מניעה בחיים יותר מפעם, כשהיה צריך. אני לא כופרת במושג או בצורך, רק שגם אקמול אני לוקחת כשצריך ולא כויטמין לחיזוק כללי שאם לא יועיל לא יזיק. כמו כל מעשה בחיים- זה דורש מחשבה ואחריות (שלא לדבר על דעת תורה).
באיחולי הרבה נחת וכח ואושר למי שבוחרת בטרפת המתוקה הזו.

אמא אחת
אמא אחת
1 שנה לפני

הזדעזעתי לקרוא איך הגדרת את זה כטרפת הריונות!!!
אם לא מתאים לך, תשאלי תתיעצי ותחליטי מה נכון עבורך
אבל הזלזול הזה ממש נורא!

דבי
דבי
1 שנה לפני

אלוקים ברא את העולם שאשה יולדת היא שנתיים אח"כ נקייה (גם בלי הנקה!!)
אבל הוא גם שינה בדורינו את הטבע,
וגם גרם שהרבה מאוד נשים לא תצלחנה לההניק לאורך זמן
(ובמאמר מוסגר – הצלחתי להניק ילדה אחת בלבד עד גיל שנה, ואז הרופא דרש ממני להפסיק – כי זה מזיק לילדה!!)
וכנראה שזה רצון ד' שנשים תלדנה יותר בצפיפות
כתוב שאים בן דוד בא עד שיגמרו כל הנשמות,
ואיך הן נגמרות – ע"י הלידות שלנו!!
אז אולי אנחנו מוסיפות סבל לעצמינו ולילדים כשאנחנו מעכבות את הישועה ע"י המניעה??
כן? לא? לא יודעת, אנחנו לא צריכות להתערב לקב"ה בניהול העולם, לא בזה וגם לא בהחלטה שילד צריך יותר אמא ולכן כדאי?! למנוע מאח שלו להגיע לעולם..
תבינו שהנושא הזה של מניעה הוא חמור מאוד!!! וממש לא פשוט כל הדיבורים לעודד מניעה, זה דבר שנתון רק להחלטת רב!! ב6 עיניים ולא דיון לפטפטת ורגשות נשים.

חולמת על משפחה גדולה
חולמת על משפחה גדולה
1 שנה לפני

הפוסט הזה כבר רווי , אבל הנושא הזה אצלי סוער….
איזה דיון של נשים עשירות, יותר ילדים… פחות ילדים…. איזה כיף לכן שיש לכן את האפשרות לדון על זה..
אני לא באה לדון את המיליונריות, שאומרות לעושר לא, כי אני מתארת לעצמי שזה באמת לא תמיד קל,
אבל ידעתן פעם להודות על כך שיש לכן אפשרות ללכת לרב ולבקש הפסקה לתקופה מסויימת?( כאילו שזה בידיים שלנו…)
ולהעריך את האמהות שרוצות הרבה וזה בא להן בקלות??? בלי טיפולים מורכבים?? בלי שמירות ארוכות????? תגידו פשוט תודה!!!!!!!!!!!
ב"ה אני אמא למתנות יקרות שנולדו אחרי שנות ציפיה ארוכות, וחולמת על משפחה גדולה

אושרת ישראלי
אושרת ישראלי
1 שנה לפני

תלמדו קצת היסטוריה..
ההפרש של פעם בכלל לא היה בגלל הנקה
כי המושג הנקה בקושי היה קים ( סבתא של בעלי היתה מינקת לנשיםש לא יכלו והיה הרבה…כן בדיוק כמו מינקת רבקה…)
פעם היה רעב וצנע,בקושי היה חלב,
ואם היו צריכים לתת אוכל לתינוק הרתיחו חלב ודיסה!
ההפרשים היו בגלל:
1.בעבר רב הבעלים היו סוחרים ורוכלים ,ומסתובבים בכל ארופה למכור את מרכולתם, ויכלו להעלם מהבית למשך שנה או שנתיים מבלי לחזור כמעט
2.תאמינו או לא,אצל עדות אשכנז האשה היתה יותר גדולה מהבעל לפחות ב10 שנים,כדי שהוא יוכל לשאת אשה שניה אחרי שאשתו בזיווג ראשון תלך לעולמה והוא יוכל ולהביא עוד ילדים ..( אמיתי! אמיתי!),כך שאם היא היתה בת 30, ( בד"כ זה היה הגיל) הפריון היה נמוך הרבה יותר מאשה צעירה, היו מקומות שהבחור היה בן 15 והבחורה בת 25,אבל היה יותר בגיל מבוגר בשונה מעדות המזרח שזה היה הפוך ובאמת היה להם משפחות גדולות ממש,
ושאת אומרת דרך הטבע להניק שתיים שלוש-יש לזה מקור מהתורה? איפה זה כתוב?
גם על תאומים ושלישיות אומרים שזה לאד רך הטבע ,ועובדה יש זוגות עם תאומים או שלישיה שנה חרי החתונה,איך זה?
כי הענין של ילדים זה לא טבע ולא פלסטיק שנוצר בפס יצור! זה נשמות שצריכות לעבור תיקון והם בוחרים את ההורים שלהם!
וגם אם ככה אז איך זה שלמרן הרב אלישיב ,מרן הרב עובדיה זצ"ל ועוד גדולי דור, יש ילדים אחד אחרי השני?
( ואצל הרב מרדכי אליהו זצ"ל הרבנית צביה מספרת שהיא היתה בשמירה כמעט שנה אחרי שנה והרב עם כל התמדתו היה מטפל בילדים)

הנקה ומניעה ומה היה בעבר
הנקה ומניעה ומה היה בעבר
1 שנה לפני

נראה שיש היסטוריה רחוקה יותר מסבתא של סבתא שלך.

נראה שבדרך כלל הניקו את התינוקות לפחות עד גיל שנתיים וכפי שנאמר בברייתא (כתובות נט, ב) "יונק תינוק והולך עד כ"ד חודש". גמילה מוקדמת הייתה נחשבת כמסוכנת לתינוק, וחז"ל התירו להימנע מכניסה להריון כדי למנוע סכנה כזאת, וכפי שמופיע ביבמות: "שלוש נשים משתמשות במוך – קטנה, מעוברת ומניקה… מניקה שמא תגמול בנה וימות" (יבמות יב, ב).

ציטוט מהמכלול.

מתעניינת
מתעניינת
1 שנה לפני

ומה היה עם כל אלה שהשתמשו בשירותיה של מינקת? כן ילדו יותר?

אושרת
אושרת
1 שנה לפני

פעם בזמן הגמרא זה היה מסוכן לתינוק
היום השתנו הגופים
ועובדה יש תינוקות שלא יונקים בכלל
ונשארים בריאים ושלמים…
ולהניק עד גיל שנתיים זה שריטה של יועצות הנקה
ידעת שבחלב אחרי גיל שנה אין כמעט כלום מבחינת ויטמינים ומינרלים וכל מה שילד צריך?
כמה א כבר אוכלת ונחה שהילד בגיל שנתיים?אז איך בדיוק יש לך חלב בריא?
( למרות שאי אפשר לדעת עד כמה זה ישפיע בעתיד ויש מחלות שלא מופיעות אצל תינוקות שינקו שנה שלמה כמו סכרת נעורים למשל)
ולמי ששאלה האם בגלל שהיתה מינקת היו משפחות יותר גדולות ?כן בהחלט,היו משפחות של 14 ו15,( בדור של העליה ממרוקו ,תימן,וכל מדינות המזרח) סבתא רבא של בעלי,ילדה 24 ילדים אבל נשארו 12 בחיים,12 נפטרו קטנים והיא חיה עד גיל 108,בעלי זכה להכיר אותה בחיים אפילו שסבא שלו היה הילד ה24…וכמות הצאצאים שיש לה זה משהו שאי אפשר לספור בכללל…
ולגבי מה שאומרים " עד שיכלו כל נשמות שבגוף" הפרוש האמיתי של זה עד שיכלו כל הנשמות ממקום שנקרא בעולם העליון גוף,המקום של הנשמות הגבוהות ,אנחנו לא נגמור ללדת לעולם,הרי כתוב שבזמן הגאולה "עתידה אשה שתלד בכל יום" ככה פשוט..

הנקה ומניעה ומה היה בעבר
הנקה ומניעה ומה היה בעבר
1 שנה לפני
הגב ל  אושרת

קחי בחשבון, אושרת,
שכשאת כותבת- זאת שריטה של יועצות הנקה-
את מחלישה אמהות שמתעקשות להעניק לילד שלהן את המתנה היקרה בעולם.
חבל.

כדאי לדעת קצת יותר, גם מי שלא הצליחה להניק,
כדי להבין מה נותנת הנקה לתינוק,
ולפחות לא להוריד לנשים אחרות, שמתעקשות לתת לתינוק שלהן
מאה אחוז אמא, טבעי, לא תעשייתי, ולא רחוק.
(אגב צרת הדור של היום, שמשתלטת על כל סעיפי החיים בכל תחום)

פשוט לתת לתינוק את ההזנה הפשוטה שברא הקב"ה בטבע.

א ג
א ג
1 שנה לפני

מעניין מה שאת אומרת לגבי גיל הנישואין, חידשת לי.
עכשיו אני מבינה למה יותר נפוץ משפחות גדולות בעדות המזרח מאשר בעדות אשכנז (בדור הקודם).
תמיד קישרתי את זה לשואה.
אבל באמת בעדות המזרח נשים היו מתחתנות צעירות מאד (16 בסטנדרט, אפילו פחות).

מה שכן, יש עוד נקודה שלא ציינת- היתה תמותת ילדים גדולה, סבתא שלי (90) שיכלה 2 מתוך 10.
אמא שלה שיכלה 6 מתוך 13.
וזה היה לגמרי נפוץ למרבה הצער- תמותת תינוקות במהלך הלידה או בשנה הראשונה לחייהם עקב מחלות ויראליות/ דלקות ריאות שלא יכלו לטפל כמו היום.

אחת מההמון
אחת מההמון
1 שנה לפני
הגב ל  א ג

יש עוד הרבה סיבות לילודה של פעם
ביניהן
תת תזונה
בעיות בהטהרות
הפלות מרובות
בעיות פוריות שהיום מוגדרות כ'פשוטות'
ועוד ועוד
לסבים שלי יש 0-2 אחים לכל אחד..

חולמת על משפחה גדולה
חולמת על משפחה גדולה
1 שנה לפני

לא קשור עדות המזרח ואשכנז
למשפחות הירושלמיות של פעם היו יותר מ10 ילדים

אייקון של פרופיל

מותר לו לבכות?! על גבולות ואהבה ואמא שמנסה להיות טובה.

צפיות: 2

אין תגובות

אייקון של פרופיל

המלצה לחברת איטום בירושלים

צפיות: 0

אין תגובות

אייקון של פרופיל

מחפשת הדרכה הורית פרטית בירושלים

צפיות: 64

1 תגובות

אייקון של פרופיל

אני אלופה!!! לה-פרוטה ביתי בלי גלוקוז ועמילן ומייצבים ומתחלבים

צפיות: 152

2 תגובות

הרשמה לניוזלטר

אולי יעניין אותך גם?

אוהבת את העבודה שלי

"הכי מרגש זה כשמשפחה כבר לא צריכה את הליווי שלי", רונית, מנתחת התנהגות

שבי רגע

מנתחת התנהגות

אמא, משעמם לי!

יעל סלע

מתכונים מהסרטים

מיוחד לחג – מנה אחרונה מרשימה (וקלה!) לצפייה >>>

שבי רגע

שיתוף

"התנהלות כלכלית נבונה שווה הון, ולא צריך להיות בעלי הכנסות גבוהים בשביל זה, אני מעידה", התגובות שלכן השבוע >>>

שבי רגע

יצירה

תעסוקה ל(סוף) החופש: ציור בעפרונות, לצפייה >>>

שבי רגע

שירי שרה שיר

על חרטה וגעגוע

שירי נשיא

לבריאות!

פוסט אחרון בסדרה: איך מחברים את כל בדיקות הדם לתמונה אחת?

יעל קנייבסקי

עיצוב פנים

למה כדאי להרחיק את פינת האוכל ממשטח השיש במטבח?

עדינה לסקובסקי