1 )
מה שלומך חברה?
את בטח לא מבינה מה הסיפור שלי בתקופה האחרונה…
אנחנו נראות דומות ממש, באותו שלב, אבל אין לי אומץ לגלות לך שאנחנו שונות. אפילו שונות מאוד.
נשמעת לך מוזרה ודי סנובית נכון?
קבלי התנצלות, אני לא מתכונת להתנשא או להתבדל.
אני אישה רגילה שרוצה להיות הכי טובה בכל דבר אבל ה' שלח לי התמודדות פיזית ורגשית.
אני קיסרית.
2)
אם הייתי רגילה – הייתי נהנית לבוא איתך ליום פינוק המוני של בקורס הכנה ללידה.
אבל כרגע, עד שהמשיח יבוא וכל המומים יתרפאו, אני עסוקה במה שהתחדש בפרוטוקול הידידותי בבית החולים ההוא, בחוות הדעת המעודכנות על סיכות נמסות ובשאלה האם הרופא שאני מכירה כבר הזדקן יותר מדי…
אז תביני – זה לא שאני מתקמצנת על ההוצאה הקטנה (כי יש לי זכאות לקורס, כמו כולן) או רוצה עגלה יקרה, פשוט מנסה להימנע מעוד כמה צביטות בלב.
3)
אם הייתי רגילה – לא הייתה לי בעיה לשתף אותך, לצפות להנהון המתוח שלך בזמן שאני מגוללת את סיפוריh ולהסכים איתך כמה מדהים התהליך הקדוש הזה.
אבל כרגע – כל עוד לא צברתי מספיק אמונה וחסרים לי עוד צעדים עד ההשלמה, אני מעדיפה לותר. לא מספיק בטוחה בתגובה שלך, אם תהיה עדינה מספיק לליבי המצולק.
אז מה את אומרת – יכולה לשים עצמך את במקומי? ברור לי שאת לא מחפשת סיפוק לסקרנות אבל אני באמת אשמח לשמוע את דעתך ולשתף בנושאים בהן אני שוה בין שוות…
4)
אם היינו דומות מספיק – הייתי מתענינת מאוד בסיפורייך שלך, בלבטים המשמעותיים, בניסיון שרכשת מהפעמים הקודמות.
אבל בינתיים – כואב לי. כואב להרגיש כמה אני מפסידה. כמה את מרגישה טבעית ונורמלית.
אני בטוחה שתביני – הרגשות שלי מחפשים תמיכה אצל הדפוקות כמוני. משתוקקים לאחות האחיות שהן מספקות לי (ואני להן).
5)
אם היית מעלה על דעתך את ההבדלים בין האירוע שמחכה לי לאירוע שאת מחכה לו – לא היית מתפלאת שאני מתעקשת לקנות משהו ארוך ארוך שלא מחייב את הירכונים שאנחנו רגילות אליהם. הלואי שהיית אפילו מציעה לי שנעבור בחנות ההיא כדי שאקנה כאלה שאוכל לגרוב בעצמי לפני שאקום מהמיטה.
רק אומרת – את לב הזהב שלך אי אפשר לפספס ואני יודעת שהוא מרגיש את ליבי.
6)
אם היית גם את קיסרית – כמה קל יותר היה לשתינו. היית מציעה את הרעיונות המופלאים שלך ואין ספק שהדרך הייתה קלה יותר..
אבל בינתיים – אני מרגישה לבד בחזית הזו. לא ממש מוצאת בעצמי כוחות להכניס אותך לנעליי.
אז בבקשה – תתפללי עלי שאעבור את האירוע הכי בטוב ואני מבטיחה שאני מתפללת עלייך שלא תצטרפי לסירה שלי.
7)
אם הייתי טבעית – לא היו שואלים על התאריך או משכנעים אותי לשנות אותו.
אם הייתי זוכה – גם אני הייתי רוצה להיות המרכז של הסיטואציה, להעפיל אל התחושה המרוממת של שותפות גוף בנשמה.
אלא שבינתיים אני זוכה להשליך אותי על ה', לזרוק את העצמאות, את השליטה (ועוד כמה דברים…) ולהעשות כרצונו. לתת לו כתר מלוכה של נשמות קדושות ומאוד יקרות, יוצאות דופן.
הסגנון כתיבה שלך כ"כ יפה. ממש התחברתי למילים.
גם אני עברתי לידה קיסרית אחת.
רק משפט אחד לא הבנתי, אולי מישהי תוכל להסביר:
אני מתעקשת לקנות משהו ארוך ארוך שלא מחייב את הירכונים שאנחנו רגילות אליהם. הלואי שהיית אפילו מציעה לי שנעבור בחנות ההיא כדי שאקנה כאלה שאוכל לגרוב בעצמי לפני שאקום מהמיטה
תודה רבה על התגובה שלך!
התלהבתי שרצית להבין הכל!
הנה ההסבר:
בגלל התפרים וכו' מרבית הקיסריות לא יכולות לגרוב גרביים בעצמן ביממה הראשונה.
יש כאלה שמצליחות לגרוב את הגרביים המאוד קצרות.
מאחלת לך לידות רגילות ומדהימות!
שלום אחות!
אומנם אני לא חשה את כל הרשימה המאוד מאוד מובנת ומרגשת(!) שלך.
אבל יכולה לומר שהזדהיתי עם חלק ניכר! ותודה שעלית לבמה בשם כולנו!
את יודעת מה יכול לעזור? לי זה ממש "ניפח נוצות":
– אני מתפארת בעובדה שאני מגיעה ללדת כמו מלכה. קובעת תור, מארגנת את הההההכל לפני, ולא סובלת אפילו טיפה כשהנשמה הטהורה מגיחה לאויר העולם.
– מתפארת בעובדה שאני בורה בענייני כאבים לפני הלידה. ושוכחת מאוד בכוונה לספר לכולם איך זה אחרי… בשביל מה? כרגע שיקנאו בי…
אנחנו גיבורות! אל תשכחי את זה לרגע! נבחרת של נשים "לא טבעיות" עם כוחות מעל הטבע! תרתי משמע.
מתפללת שתרגישי את ההרגשה הזאת- את מ-י-ו-ח-ד-ת-! בקונוטציה חיובית!!
המון נחת! וזה העיקר…
תודה על הקריאה והתגובה החמה שלך!!
שמחה שריגשתי אותך!
האמת שזה חידוש בשבילי אבל אני ממש מסכימה – זה כוחות מעל הטבע!
תודה ששיתפת מה עזר לך! אהבתי מאוד!!
הרבה נחת גם מהקיסריים שלך!
אלוף!!
לפעמים נדמה לי שהעולם נחלק לשניים, מי שעברה לאגף הקיסריות ומי שלא ביקרה שם מעולם.
נגעת במקומות הכי נסתרים בתחושות הכמוסות שגם אנחנו הקיסריות מתכחשות להם עד שמשהי מקצועית חושפת את המיתר ומלמדת אותנו לנגן עליו שיר שמח.
תודה על המקצועיות, ההבנה וההכלה, הדקויות והחמלה.
ויש לי עוד סוד אחד קטן לגלות: ילדים שסבלנו עבורם הם ילדים מסוג אחר. הגידול אחר, הנחת אחרת. ילדים של דמעות ומסירות נפש.
אז כן, זכינו הקיסריות להיות אמהות לבני מלכים וטפח מעל!
כתבת על פורום קיסריות ומדברייך נשמע שאת פעילה בו ויש לך מה להציע לנו, נשמח להיחשף לתכנים וליוזמות!
המון תודה על המחשבה המילים וזוית הראייה המקורית. ועוד מילה אחת על הכתיבה המשובחת: את מרתקת!
המון נחת והרבה הצלחות,
תודה רבה לך על הקריאה!
כבר כתבו כאן החברות שלי מפורום אם המלכות שקיסריות מוזמנות להצטרף…
אני מעתיקה לך את המייל שהדסי שמה כאן [email protected]
באמת מוזמנות 🙂
יש הרבה תוכן טוב, אין פרסומות וזה בחינם…
גם לי יש סוד קטן לגלות: גם ילדים שנולדו בלידות רגילות שלפעמים הם קשות מאד מאד ולפעמים גם ההריון היה קשה מנשא, הם ילדים שסבלנו עבורם… והם ילדים של דמעות ומסירות נפש. לא הכל מתחיל ונגמר בסוג הלידה..
תמי המהממת!
כל כך מסכימה איתך ושמעתי על לידות מאוד לא פשוטות…
ועדיין לא קל להיות קיסרית שנמנעה ממנה האופציה הביולוגית.
תודה על הקריאה!
חייבת להגיב!
לא נסחפתן??
לפעמים לידה יכולה להיות כ"כ מורכבת ומלאת סיבוכים, כאבים וכו' ובנוסף להגמר בתפרים והמבינה- מבינה…
נגזר על האישה קללת חוה, ולצערינו, כל אחת חווה את הצער במקום אחר ובצורה שונה,
אין ענין לחפש מי הכי מסכנה או מי הכי כאובה,
אבל בואו, נראה שקצת הלכתן רחוק,
ברור שלא קל ולא כיף ומגביל מאד, אבל כל לידה בין אם רגילה ובין אם קיסרית והחבילה שלה☹️
לא שאני באה חלילה להוריד מהתחושות שלכן, רק מאירה נקודה למחשבה…
והכי חשוב, בטח לא להרגיש דפוק בצורת הלידה, זה הדבר הכי שמיימי ואלוקי שיש.
העיקר בבריאות, בידיים מלאות והתאוששות קלה, מזל טוב!
לא חושבת שאפשר לתאר את הפוסט כנסחף אבל אולי התגובות גרמו לך להרגיש ככה…
באתי להאיר למי שעומדת מהצד שיש התמודדות שהיא לא מכירה.
יכול להית שהתגובות גרמו לך להרגיש שהעיסוק סביב הנושא מוגזם.
ברור שלא באנו לשפוט מי הכי סובלת…
בכל מקרה, תודה לך על הקריאה ועל התגובה!
לצערי אף אחת לא נסחפה אלא המציאות.
כתבת כל לידה והחבילה שלה, אבל אשה שיולדת בלידה טבעית מקבלת הכלה ותמיכה ואשה שיולדת שקיסרית יכולה לפעמים לקבל תגובות שנשמע שהיא נכשלה או לחילופין שהלידה שלה היא ללא חבילה.
מגיבה לך רייזי,
תודה על התגובה שלך!
רק אוסיף שקיסריות רבות שאני מכירה מסתירות את עובדת היותן כאלה מחשש לתגובות מציקות.
לצערי לא נדיר שנשים כאלה מספרות לי שמציעים להן לידות בית אחרי שני קיסריים ואפילו שלושה וחמישה…
יש חוסר הבנה בסיסי (ולכן הפוסט הזה נמצא כאן) באשר למושג ניתוח שכולל פתיחת בטן. הרבה קיסריות מקבלות תגובות לא הוגנות כלפיהן אודות ההחלמה הממושכת. זה נושא שלא נגעתי בו בכלל בפוסט. אבל זה רק בגלל שיש גבול כמה הפוסט יכול להכיל בסופו של דבר.
הי גיטי,
מחזקת את ידייך.
המקרה הכי קיצוני ששמעתי מחברה- היא לא ספרה לחמותה שהיא ילדה בקיסרי!
ולכן היה חשוב לי להגיב ולהגיד שאף אחת לא נסחפה, ניתוח קיסרי היא פרוצדורה רפואית מורכבת ולעיתים החלטה לא פשוטה ולפעמים הנשים מקבלות יחס שיפוטי וחוסר הבנה לגבי ההחלמה או קשיים אחרים.
כל לידה והחבילה שלה- ב"ה יש לזה מודעות, עכשיו הזמן לעשות את מה שאת עושה גיטי ולהעלות מודעות לכך גם בתחום הקיסריות, אז תודה גדולה!
האמת שלא קשה לי להאמין…
בתור אחת שפעילה בתחום זה נשמע הגיוני שזה יקרה. אחרי ניתוח יכולות להיות כל כך הרבה התמודדויות שהדבר האחרון שחסר זה ביקורת מהשויגר.
ולמען הסר ספק, לי יש את השויגר הכי מדהימה בעולם!!
האישה הכי חכמה לפחות מהבחינה הזו!
גיטי אהובה!
אני לא קייסרית והכרתי את המושג הזה ממך
לעולם קודם לכן לא חשבתי שמי שלא זוכה ללדת בלידה טבעית יש לה כותרת
מזלי שילדתי בניתוח חרום אחד כי אחרת נראה לי היית מפסיקה לספר לי על חוויותייך ועל הבשורה שאת מביאה להרבה נשים בזכות זה
את כותבת מדהים ונוגע ואת תגיעי רחוק כי את חדורת מטרה עם אמון אומץ!
אחותי שגם היא "קייסרית" להגדרתכן לא גומרת לשבח אותך ולהודות לך על ההכנה המדהימה שעשית לה לקראת הניתוח השני וכמה זה הפך את החוויה שלה לחוויה חיובית ומתקנת לזו הראשונה.
ממליצה לכל מי שלפני לדבר עם גיטי יש לה הרבה כוח לתת לכן!
בידידות
תודה רבה לך על המחמאות הכנות!
זכות גדולה נפלה בחלקי שאני זוכה לסייע לנשים של מסירות נפש…
ואם זכיתי לחברה כמו אחותך, כל הקיסריים שלי היו שוים 🙂
מרגיש לי שנכנסנו לתחרות האשה הכי מסכנה/סובלת????
גם נשים שיולדות בלידה רגילה. עלולות להגיע למצבים קשים.כואבים ביותר וכו'..
אבל זה בהחלט חלק מהחבילה ..לכל דבר בעולם יש יתרונות וחסרונות ..
נסנה להסתכל על הטוב..
אני ארבעה חודשים ראשונים בכל הריון. לא מתפקדת כלל. צריכה עזרה בדברים הכי בסיסיים כמו להתקלח…
ולכן מה?????
לכל אחת יש את מנת הצער שהיא צריכה לעבור עבור הנשמות הטהורות..ןלרגע לא נראה לי שמי שמנותחת זוכה לנשמות גבוהות יותר….קצת נסחפתן!!!!!
תודה שקראת!
רוצה לומר לך שכתוב בפירוש בבן איש חי שאישה שמקיאה בהריון העובר שלה זוכה להיות טהור יותר ככה שזה בפירוש לא הסחפות…
כן חייבת לציין שבמקרה שלנו, אני לא מאמינה שיש לזה מקור תורני אבל נשים כתבו כאן מה שהן מרגישות.
אם את מתכונת למילים האחרונות – נשמות קדושות ומאוד יקרות – התכונתי לרמוז על מספר ההריונות המוגבל שגרם לנו הקיסריות ליקר כל נשמה שזכינו להביא לעולם למרות המגבלה. כל נשמה היא קדושה, בין אם הלידה היא קיסרית ובין אם היא קלה מאוד.
ולגבי המילים "יוצאות דופן" – זה הכינוי הרווח בספרות התורנית כדי לתאר תינוקות קיסריים.
אנחנו מנסות להתסכל על הטוב וחלק מהזמן גם מצליחות.
שמתי דגש ברור על הצדדים הטובים – מוזמנת לקרוא שוב ולשים לב לזה (אחות אחיות, לב זהב, להעשות כרצונו).
מאחלת לך לידות קלות מאוד והרבה נחת!
מדברים פה ספציפית לא על הקושי והכאבים, אלא על הבדידות מול נשים אחרות,
שיח על לידה הוא שיח נשי חזק מאד, ואנחנו מרגישות מחוץ לעניינים
וזה לא קל, במיוחד בפעמים הראשונות,
רק שאלה גיטי, למה את אומרת שמספר הלידות מוגבל?
היום זו כבר לא הגישה,
הרופא ששאלתי (פלוטקין שמערי צדק) אומר שאין הגבלה על מספר הלידות,
לאה, מגיבה לשאלה שלך,
אני מכירה את פלוטקין והוא רופא אחראי ומסור.
אני הייתי פשוט פונה אליו בשאלה – אפילו 15 ניתוחים?
אין לי ספק שהוא יסביר לך שדבר כזה הוא לא עשה אבל הוא לא יכול להוכיח שזה לא יתכן.
בד"כ אחרי חמישה ניתוחים כל הריון מוגדר בסיכון גבוה.
האישה שהיו לה הכי הרבה ניתוחים ויצא לי להכיר – עברה שמונה ניתוחים ואני מכירה רק אחת כזו.
מרבית הנשים לא תוכלנה לעבור יותר משישה ניתוחים וההסבר הרפואי המדויק לא כל כך משנה.
פלוטקין פשוט לא מעלה על דעתו שיש קיסריות שרוצות 10 ניתוחים ויותר.
יש גם את נושא הגיל שמשמעותי מבחינת הפוריות ועוד שיקולים שכאן לא בדיוק המקום לפרטם. רק אמליץ להתייעץ עם רבנים שמבינים בתחום על כל שאלה (פשוט כי רופאים חילוניים לא תמיד יכולים לחשוב על האינטרס החרדי הממוצע).
מעניין. דודה של בעלי עברה 9 קיסריות. (והקטן שלה בן 14…)
כששמעתי על זה, נפעמתי! ואמרתי לה שאני מעריצה אותה שהיא ידעה לקראת מה היא הולכת, ובכ"ז, לא חשבנה חשבונות שמיים.
היא ענתה שהיא כל פעם קיבלה ברכה מאחד מגדולי הדור זיע"א וזה נתן לה את הכח.
[ד"א, כשהתפעלתי מאמונת החכמים שלה היא ביטלה וסיפרה שלפני הלידה ה- 4 היא ביקשה ברכה שהניתוח יעבור בשלום והרב ברך שהלידה תעבור בשלום. לצערה היא לא הבינה את המשמעות של הברכה, כי עפ"י הרפואה היא ידעה שאין לזה סיכוי… וחזרה שוב ושוב על הבקשה, עד שהרב "התרצה" ובירך אותה כבקשתה :0 אאוץ'!]
הדודה הזו מגדלת משפחה ברוכה ושמחה. מי מתעניין איך הם הגיעו לעולם?
שמעתי על זה רק כשצחקו על הבת שלה שילדה רגיל והרגישה יותר מידי טוב עם עצמה… (כי הבכורה ילדה את 2 הראשונים בניתוח. הם פשוט לא הכירו את המציאות של לידה טבעית…)
ועוד משהו, (אם הייתי יכולה הייתי מצרֶפֶת). בספר "כתר מלוכה" הרבנית ניישטאט מספרת על עצמה בחוויה הזו בעמ' 154-156. מחזק!
[בכלל הספר כולו- חובה לכל אם בישראל!!!]
א א,
מגיבה לך:
קודם כל, הייתי שמחה להכיר את האישה הזו!
פעם רופאים נטלו יותר סיכונים מהבחינה הזו כי המטופלת רצתה וגם המטופלות לא שאלו את הרופאים כל כך מה כדאי.
אם היא זכתה – אני שמחה בשבילה אבל המצב היום שונה מהרבה בחינות גם פיזית של הגוף שלנו וגם מבחינת מדיניות של רופאים (רופאים לא מסכנים את השם שלהם על ניתוחים מידי מסובכים, אני יודעת שהם מסרבים, הם גם מתריעים מראש – "זה הניתוח האחרון שאני מוכן לעשות לך" ויש להם סיבות טובות).
תודה רבה על הקריאה והתגובה!
מתחברת להמלצה על הספר כתר מלוכה של הרבנית ז"ל. יש לי אותו בבית.
שלום
אף אחת כאן לא מתמסכנת פשוט העלו את נושא הקיסרי על כל הבטיו ואתגריו
במקביל אפשר לפתוח שרשור נוסף על מורכבויות נוספות
אם עכשיו אפתח שרשור על אמהות לילד מיוחד (שזכיתי)
זה אומר שלכל האמהות גם אלו שלא זכו לאתגר המיוחד החיים קלים? ממש לא..
יש מורכבויות מאד גדולות גם עם ילדים ברמת IQ רגילה….(בעיות רפואיות, נוער מתמודד ועוד…)
כל עסקה בפני עצמה…: )
אי אפשר לשקול כאב
ולא למדוד צער
כולנו פה במסע
במקרה הזה פתחו פה את נושא הקיסרי לא כי זה הדבר הכי קשה, כי אין תחרות ואין דרך לאמוד התמודדויות
אלא כי זה היה עכשיו הנושא :)))
תודה אפרת!
מודה לך על הקריאה והתגובה הרצינית!
הרגשתי שביטאת את מה שרציתי לומר…
ואני אוסיף שהבמה הזו היא למי שיש לה משהו לומר, לחדש לחברות האחרות.
ואני כנראה אקרא טורים של מתמודדות אחרות ואהנה יותר או פחות לפי איכות הכתיבה שלהן וזה לגיטימי מאוד.
אם תכתבי (את או אחת אחרת) פוסט על ההתמודדות שלך ותרצי את חות דעתי או עזרתי (שבי עצמה גם הדריכה אותי מעט) – אני אשמח לעזור, תבקשי משבי את המייל שלי.
מאחלת לך המון נחת מהילד ומכל השאר 🙂
לגבי אופטלגין-
ראיתי שעלה כאן ואני חיבת להוסיף:
מנסיוני האישי, לקחתי אופטלגין לאחר עקירת שן בינה והסתבכות שנקראת מכתשית יבשה- הגלד הראשוני שנוצר- זז ממקומו והעצם חשופה עד שהמקום מתאחה- כאבים מטורפים, כואב יותר מכל הלידות שעברתי!
לקחתי אז אופטלגין (גם זריקת הרדמה קיבלתי) ובגלל שהכאבים הוציאו אותי מדעתי לקחתי כל 3 שעות מקסימום מינון -מעבר למשקל שלי, אבל אל תדונו אותי! סבלתי מכאבים שאי אפשר לדמיין!
תכל'ס, גררתי ככה כשבוע- שבועיים עד שהופיעו לי פצעים על האצבעות ובחניכיים, וכמובן שלר יכלתי לאכול כלום כמעט, בסוף אשפזו אותי בשיבא כי גילו שהמערכת החיסונית שלי כמעט קרסה לחלוטין, אושפזתי בבידוד! בקיצור מאז אני נקראת רגישה לאופטלגין… אבל רופא הסביר לי שאני לא רגישה אלא שהתרופה הזאת פשוט מסוכנת וזה מה שהיא עושה- הורסת את המערכת החיסונית, של כל אחד….
אגב, הפצעים שקיבלתי היו מחלת הפה והטלפיים שתפסתי בעקבות הרס מערכת החיסון….
בריאות שלמה לכולן!
תודה רבה לך!
אני מאוד שמחה שהרמת את קולך!
זה מידע חשוב ואני מאמינה שאין כמו להאמין למישהי מכלי ראשון.
אני מבינה על אלו כאבים את מדברת וטבעי ביותר שאיבדת שיקול דעת. כמובן מצטערת שהגעת למצב כל כך נורא אבל מאוד ברור שלמדת את הלקח.
רוצה ללמד אותך שיש משככי כאבים חזקים מסוכנים פחות מאופטלגין (שאסורים בהנקה ובהיריון) שיכולים לשכך גם כאב מאוד חזק.
פשוט צריך לפנות לרופא שיתן מרשם וכמובן לדעת שהתרופה חזקה מאוד ולא לנהוג או להפעיל מכונות תחת ההשפעה.
דוגמא לתרופה כזו היא "ברקסין".
מאחלת לך בריאות איתנה תמיד ולידות קלות!
תקשיבו, נשמע ממש מלחיץ על הנושא של אופטלגין. ואני שואלת אולי למישהי יש תשובה מדוייקת. בעלי סובל מכאבי ראש תמידיים והוא פשוט חי על אופטלגין כבר כמה שנים. (הוא מקפיד על המינון המומלץ).
הוא כבר היה אצל רופאים וכו' (שלא יתנו לי עצות לגבי שיבדוק ממה נובע וכו'…, כי זה לא העניין. הוא אחרי כל זה. ופשוט בשביל לתפקד נורמלי. הוא ממש חייב את האופטלגין. בלי זה הוא מגיע לכאבים שאח"כ שום משכך לא יעזור לו.
סליחה שסטיתי מנושא הקיסריות. אך לגמרי נכון כל אחת וההתמודדות שלה. כאן נתנו במה להתמודדות שיש להרבה וזה נותן כח ומחזק. (ואני לא קיסרית…)
ואי, הלחצתן אותי פתאום.
אני לוקחת כדורי נורופן פורטה,
זה גם מסוכן?
ממש חדש לי כל מה שנאמר כאן על אופטלגין.
לא שאני צרכנית של אופטלגין, בכלל לא, אבל אחרי לידות וגם פעם או פעמיים בשנה כשאני לא מרגישה טוב אני כן לוקחת.
אם הוא כ"כ מסוכן איך זה שנותנים אותו ללא מרשם וגם בבתי חולים אחרי לידה?
אגב, מה עם אדויל? גם מסוכן ברמה הזו שאמרתם על האופטלגין?
ודקסמול- אני מבינה שבסדר?
גיטי היקרה,
תודה על הכתבה היפה שלך,
על הנושא החשוב שפתחת,
כקיסרית די ותיקה אני חושבת
שהשוני ביננו לשאר הנשים מתבטא בכ"כ הרבה תחומים
שנשים לא קיסריות ממש לא מודעות להם
זה לא רק הכאבים וההחלמה, זה הרגשות והחרדות,
התקוות והאכזבות, ועוד הרבה מעגלים רחוקים יותר שהקיסרי משפיע עליהם:(
פורום "אם המלכות" הוא אחד המקומות שפשוט נותן כח!
ואת זוכה לעשות מלאכת קודש!
מעריכה מאד!
תודה רבה לך!
מסכימה איתך מאוד!
אני אף פעם לא ארגיש שמישהי לא קיסרית יכולה להבין אותי לעומק…
הפורום באמת מרחב מדהים ואני מאוד שמחה לעזור!