1 )
מה שלומך חברה?
את בטח לא מבינה מה הסיפור שלי בתקופה האחרונה…
אנחנו נראות דומות ממש, באותו שלב, אבל אין לי אומץ לגלות לך שאנחנו שונות. אפילו שונות מאוד.
נשמעת לך מוזרה ודי סנובית נכון?
קבלי התנצלות, אני לא מתכונת להתנשא או להתבדל.
אני אישה רגילה שרוצה להיות הכי טובה בכל דבר אבל ה' שלח לי התמודדות פיזית ורגשית.
אני קיסרית.
2)
אם הייתי רגילה – הייתי נהנית לבוא איתך ליום פינוק המוני של בקורס הכנה ללידה.
אבל כרגע, עד שהמשיח יבוא וכל המומים יתרפאו, אני עסוקה במה שהתחדש בפרוטוקול הידידותי בבית החולים ההוא, בחוות הדעת המעודכנות על סיכות נמסות ובשאלה האם הרופא שאני מכירה כבר הזדקן יותר מדי…
אז תביני – זה לא שאני מתקמצנת על ההוצאה הקטנה (כי יש לי זכאות לקורס, כמו כולן) או רוצה עגלה יקרה, פשוט מנסה להימנע מעוד כמה צביטות בלב.
3)
אם הייתי רגילה – לא הייתה לי בעיה לשתף אותך, לצפות להנהון המתוח שלך בזמן שאני מגוללת את סיפוריh ולהסכים איתך כמה מדהים התהליך הקדוש הזה.
אבל כרגע – כל עוד לא צברתי מספיק אמונה וחסרים לי עוד צעדים עד ההשלמה, אני מעדיפה לותר. לא מספיק בטוחה בתגובה שלך, אם תהיה עדינה מספיק לליבי המצולק.
אז מה את אומרת – יכולה לשים עצמך את במקומי? ברור לי שאת לא מחפשת סיפוק לסקרנות אבל אני באמת אשמח לשמוע את דעתך ולשתף בנושאים בהן אני שוה בין שוות…
4)
אם היינו דומות מספיק – הייתי מתענינת מאוד בסיפורייך שלך, בלבטים המשמעותיים, בניסיון שרכשת מהפעמים הקודמות.
אבל בינתיים – כואב לי. כואב להרגיש כמה אני מפסידה. כמה את מרגישה טבעית ונורמלית.
אני בטוחה שתביני – הרגשות שלי מחפשים תמיכה אצל הדפוקות כמוני. משתוקקים לאחות האחיות שהן מספקות לי (ואני להן).
5)
אם היית מעלה על דעתך את ההבדלים בין האירוע שמחכה לי לאירוע שאת מחכה לו – לא היית מתפלאת שאני מתעקשת לקנות משהו ארוך ארוך שלא מחייב את הירכונים שאנחנו רגילות אליהם. הלואי שהיית אפילו מציעה לי שנעבור בחנות ההיא כדי שאקנה כאלה שאוכל לגרוב בעצמי לפני שאקום מהמיטה.
רק אומרת – את לב הזהב שלך אי אפשר לפספס ואני יודעת שהוא מרגיש את ליבי.
6)
אם היית גם את קיסרית – כמה קל יותר היה לשתינו. היית מציעה את הרעיונות המופלאים שלך ואין ספק שהדרך הייתה קלה יותר..
אבל בינתיים – אני מרגישה לבד בחזית הזו. לא ממש מוצאת בעצמי כוחות להכניס אותך לנעליי.
אז בבקשה – תתפללי עלי שאעבור את האירוע הכי בטוב ואני מבטיחה שאני מתפללת עלייך שלא תצטרפי לסירה שלי.
7)
אם הייתי טבעית – לא היו שואלים על התאריך או משכנעים אותי לשנות אותו.
אם הייתי זוכה – גם אני הייתי רוצה להיות המרכז של הסיטואציה, להעפיל אל התחושה המרוממת של שותפות גוף בנשמה.
אלא שבינתיים אני זוכה להשליך אותי על ה', לזרוק את העצמאות, את השליטה (ועוד כמה דברים…) ולהעשות כרצונו. לתת לו כתר מלוכה של נשמות קדושות ומאוד יקרות, יוצאות דופן.
מצטרפת לכל הנל עד שלא עברתי את הלידה אחרונה שלי בקיסרית לא הבנתי כמה צריך להצדיע לאמהות הגיבורות שיודעות למה הן נכנסות מראש!
(אני מטופלת פוריות ואני בטוחה שיש כאלה שיגידו כך על מה שאני עוברת לפני כל תינוק…)
לא אשכח כמה התרגשתי לחזור הביתה אחרי כמעט שבוע בבי"ח והשתרעתי על המיטה בלי לחשוב פעמים ונתקעתי שם למשך שעה עד שהצליחו לחלץ אותי מהכאבים ומהתנוחה – אל תדאגו לא חזרתי על על הטעות הזאת ולא נשכבתי במיטה למשך תקופה ארוכה מדי…
ואמא שלי הביאה לי חוברת מתורגמת מאנגלית על התמודדות אחרי קיסרית אם את מעוניינת אשתדל למצוא לך את זה.
המון כח ומצדיעה לאמהות (בחיריק, שורוק) ולנתינה האין סופית של המציאות הכי אישית שלך כאישה ואמא!
תודה רבה על הקריאה והתגובה החמה שלך!
את מחזקת!
וואו!!
אני כל כך מסכימה איתך!
אני חושבת שאני מכירה את החוברת הזו…
אני עצמי חיברתי חוברת די עבה עם הכנה טובה מכל הבחינות – אחד החלומות שלי הוא להוציא ממנו ספר.
מי שרוצה – אני שולחת אותה במייל כמו שהיא בחינם.
אני לא משאירה כאן את המייל שלי כי זה לא בטיחותי אבל במעגל אם המלכות – אפשר לשלוח לי הודעה פרטית עם המייל לשלוח אליו.
הי שלום
תודה על העלאת הנושא
דווקא אני ב"ה עברתי לידה אחת לא קלה בכלל ושלוש קיסרי
היו דברים בלידה שהיו קשים יותר מהקיסרי
אבל אכן לידה בניתוח היא התמודדות ודרשה ממני יכולת הכנעה והשלמה
הקושי העיקרי שלי הוא דווקא לא הניתוח עצמו היום יש ניתוחים "ידידותיים" ובאמת
החוויה חיובית מאד ב"ה (יחסית לניתוחי חירום)
הקושי העיקרי שלי הוא ההשלמה עם זה שעשיתי את המקסימום כדי לנסות להגיע ללידה טבעית
במקרה שלנו ההחלטה הייתה בידיים שלנו כמובן בהכוונת רופאים, אבל בסוף
המילה האחרונה היא שלכם… וכמובן שאלת רב, שגם התשובה לא הייתה ממש ממש לכאן או לכאן
אלא עפ"י נתונים מסוימים
שלבסוף ההרגשה-הכרעתי בעניין גורלי שמשפיע על כל הלידות (מדובר בהתלבטות לקראת ניתוח שני)
ואולי הייתי צריכה לעשות יותר …
אבל בסוף-למה באמת לקחת סיכון, (במצב שלנו זה היה סיכון) עם הקב"ה הביא לנו את הדרך הנוספת …(זה מה שכיוון אותנו)
בהצלחה לכולן ושנזכה לעשות רצונו
והעיקר ילדים בריאים ואמא בריאה…
סיטואציה מוכרת מאוד!
כתבתי על הנושא הזה שיר אבל אני לא מאמינה שאפשר לפרסם אותו כאן…
רק מספרת לך כדי שתביני כמה התחושה הזו רווחת…
תודה על התגובה שלך!
תודה לך על השיתוף החשוב..
אני מנסה ללמוד מזה על כלללל החיים…
לא לדון!
לא לשפוט!
אין לך שמץ של מושג [גם אם ברור לך שאת יודעת הכל] עם מה הזולת מתמודד.
מה שברור ללא ספק זה, הוא מתמודד!!
זה לימוד חשוב מאוד שלקחתי גם אני לחיי…
תודה על הקריאה!
מעניין, אני עברתי קיסרי אחד בלידה שניה, ודווקא ההתאוששות שלי אחרי הניתוח היתה קלה יותר מאשר אחרי לידה ראשונה! ושמעתי את זה מעוד, אולי בגלל שהרשתי לעצמי לקחת יותר אופטלגין? לא יודעת, מה שכן – לא הרשו לבעלי להיכנס איתי לניתוח, והייתי כ"כ המומה ובודדה (בכלל לא התכוננתי לניתוח, באתי ללידה..) והבנתי שבניתוח מוזמן הבעל כן נכנס.
בכל אופן אני מכירה את התחושה הזו של "כולן נורמליות וטבעיות חוץ ממני" בתחום אחר לגמרי ואישי וזה אכן עבודת חיים, להתחזק באמונה ולא להיות בתסכול.. מאחלת לך את כל הטוב ושה' יתן לך כח ושמחה
תודה על התגובה שלך!
בגלל שיש כאן קהל של קוראות, חשוב לי לציין שאופטלגין נחשבת תרופה מסוכנת ומאוד כדאי להמנע ממנה לגמרי.
גם אם נוטלים אותה – להיות זהירים לגבי המינון ולא יותר מפעם ביום לכל היותר.
תודה על האיחולים החמים!
מה זה אומר תרופה מסוכנת?
ומה עם שאר משככבי הכאבים ממשפת הפרצטמול והאיבופן והזריקות שנותנים בביה"ח?
בלי זה לא הייתי יכולה כמעט…
אנונימית, אני מגיבה לך לשאלה על אופטלגין:
אופטלגין נחשבת בעיתית הרבה יותר משאר משככי הכאבים המקובלים בישראל.
בחו"ל היא נחשבת תרופה מסוכנת ונמכרת רק במרשם רופא ולרוב תחת מעקב הדוק.
כאן בישראל מתו לא מעט אנשים מהרעלת אופטלגין. מצבם מדרדר במהירות רבה ואין כמעט איך להציל אותם.
מדגישה שהסכנה היא בנטילה תכופה.
לאחרונה גם בישראל היא דורשת מרשם רופא.
ממליצה מאוד על אקמול (פרצטמול) בוריד כמשכך כאבים מצוין.
מעבר לזה אפשר את משככי הכאבים המקובלים מלבד אופטלגין או אופטלגין בצורה זהירה.
מציעה לכל הקיסריות ללמוד על צורות שונות לשיכוך כאבים באמצעות נשימות (כמו יולדות רגילות), תנועה, טמפרטורה, משחות וכן הלאה (יוצא לי לדבר עם נשים, בהתנדבות מלאה, על הצורות הללו)
תגובה לגיטי אופטלגין לא תרופה מסוכנת יותר מכל תרופה אחרת פשוט אם מגזימים זה מסוכן אבל לרוב האנשים זה בסדר אלא אם כן יש רגישות אבל בדרך כלל זה בסדר כמובן אסור להגזים עם שום תרופה
על פי אתר כללית אופטלגין אינה חייבת במרשם רופא.
המלצה נכונה היתה אולי: בנות, אל תשחקו בשום אופן עם המינון המומלץ של משככי כאבים מכל סוג,
ולא עם אופן השימוש המומלץ (יש עלון לצרכן!)
כי זה עלול להיות מסוכן עד קטלני
פחות "אל תקחו משככי כאבים כאלה ואחרים"
אני עברתי קיסרי לא מוזמן וכן הכניסו את בעלי…
כנראה שזה תלוי בית חולים ומצב
גיטי יקרה,
שאלת אם הייתי קונה ספר על קיסרי? אז האמת שלפני הקיסרי השלישי שלי חפרתי בהמון חומר כתוב, גם מקצועי באינטרנט וגם בפורומי נשים – שמשם אפשר לקבל המון טיפים ועצות מעשיות.
אני חושבת שהייתי קונה ספר כזה, במיוחד אם הוא היה מכיל גם הכנה טכנית וידע איך להקל לפני, במהלך ולאחר הניתוח, ובנוסף חשוב מאד הכנה רגשית ללידה קיסרית.
הייתי מאד שמחה אם היו קורסי הכנה לקיסרי כמו שיש קורסי הכנה ללידה, אפילו מפגש אחד או שניים יכול להספיק ולהגיע יותר רגועים ומוכנים ללידה הקיסרית.
מה דעתך?
שיהיה לך תמיד בקלות, בבריאות, בידיים מלאות, והרבה נחת מהקיסריים הנולדים 🙂
אני שמחה מאד לבשר כי עומד להיות קורס כזה בירושלים בעוד שבועיים.
בקורס ימסר תוכן ע"י ד"ר כבירי, יעל גריינר- מיילדת ויעל זלץ. כמו כן ינתן חומר כתוב עם הכנה פרקטית ורעיונית.
בנוסף יהיה גם תוכנית סטנדאפ וארוחת ערב מושקעת.
פרטים יבואו…
תודה על האיחולים שלך!
אחד החלומות שלי כבר כמה שנים היו הכנה מקצועית לנשים קיסריות אבל אני לא תומכת לידה בהכשרתי…
לאחרונה זכיתי שיש לי שיתוף פעולה עם מינדי (מנדולינה) שהיא כן תומכת לידה (ותתן קבלות) ואנחנו מפיקות יחד ערב כזה.
לגבי הספר, תודה! בזכותך אני אקדם עוד קצת את החלום שלי…
מאחלת גם לך אינסוף נחת מתוקה!
גיטי היקרה!
כאחת שעברה ניתוח קיסרי אחד-מזדהה עם התחושות שמלוות אח"כ,הכאב שמלווה אותך זמן רב אחרי הלידה(אני ילדתי בחורף,כל יציאה שלי לבחוץ,לקור היתה כמו דקירת סכינים והייתי מתקפלת מרוב כאב).
אח"כ הקב"ה זיכה אותי למרות כל התחזיות ללידה רגילה-שהיתה מאוד מאוד ארוכה.
גם אני מהמקום שלי שמעתי על כאלה שיולדות מהר או יכולות ללכת ללידת מים(אצלי זה לא יהיה אפשרי אף פעם)וברור שקינאתי.
אבל אז יצא לי לשמוע שיחה של הרבנית רות שמש והיא אמרה כך:האישה התקללה על הריון,לידה וגידול בנים-הקב"ה נותן לאישה משהו אחד קשה ומהצד השני משהו יותר קל,והיא סיפרה על אחת שאמרה לה:"אני מגיעה לב"ח מתקלחת ויולדת"-נשמע חלום,לא?
אבל היא המשיכה וסיפרה שכאשר אחד הילדים שלה גדל היא התמודדה עם נשירה כואבת מאוד מאוד(היא לא פירטה רק אמרה שזה לא המקרים שאנחנו שומעים אלא הרבה יותר גרוע).
אז קודם כל,אם מי שקוראת את זה ויש לה לידות מהירות ב"ה-אני לא מנסה להפחיד ולא אומרת שח"ו יהיו דברים כאלו,
אבל אני אומרת על עצמי שאני מעדיפה לסבול(ודר"א היתה לי לידה רגילה השיקום היה יותר קשה מהניתוח קיסרי…)כעת שזה משהו זמני(יחסית) מאשר להתרוצץ עם ילד בגלל בעיה התפתחותית/רגשית/לימודית/וכו'
ותגידי לחברות שלך שהן גדולות מהחיים!!
חמותי ילדה 6 לידות בקיסרי ועצם זה שאתן חוזרות לזה שוב ושוב למרות התיסכול והמילים שאומרים לכן
זה רק מראה את עוצמות הנפש שלכן!!!
תודה רבה על הקריאה!
מוכרת לי מאוד הסיטואציה וגם שומעת מהרבה חברות…
גם אני כל כך הייתי רוצה לידת מים ועוד כמה דברים ולא אוכל ככה שאני מזדהה מאוד מאוד מאוד…
אני מסכימה מאוד עם מה שהעלית!
סבתא של אמא שלי הייתה אומרת שהיא מתגעגעת לכאבים מההריונות כי הייתה להם סיבה כל כך טובה ומשמחת…
אני אומרת להן המון שהן גדולות מהחייים אבל תודה רבה שאת משתתפת במאמץ שלי להגיד להן…
אני בטוחה שהן קוראות.
גיטי, מאוד התחברתי למה שכתבת –
אני ב"ה לא קייסרית אבל גם אני מתמודדת מאוד בהריונות, אני מוגדרת ברפואה כ'APLA' ובעברית יש לי קרישיות
ז"א שמרגע שאני רואה את הסטיק החיובי עלי להתחיל להזריק לעצמי יום-יום קלקסן,
אני במעקב רצוף של בית חולים ובדאגה תמידית שהכל ייגמר טוב ובשמחה (כי כבר קרה שלא…)
אני לא מתלוננת, אני מודה על היכולת שלי להביא נשמות לעולם
וברור לי שזאת האפשרות שה' יתברך נתן לי,
וזה טוב לי, ונכון,
אבל זה התמודדות, והיא קשה,
וכשנשים יקרות מספרות לי סיפורים על קשיים "רגילים"
—-
איפה מתחשק לי ללדת הפעם,
ומתי התאריך המשוער…
מתחשק לאמר להן – תעריכו שיש לכן קשיים רגילים, ומוכּרים, 'וכאילו' בחירות רגילות במתי אני רוצה עוד וכו'…
תודה רבה על הקריאה והתגובה שלך!!
אני מקוה שאת לא מציעה לכולן שיעריכו את הקשיים הרגילים – זה לא עוזר לאף אחת. אבל אני מאוד מזדהה עם החשק המטורף לפלוט את המשפטים הללו לפעמים 🙂
נראה לי שכמעט כל אחת שעברה כבר כמה לידות יכולה לכתוב על התמודדות בשלבי ההריון או הלידה, לא צריך להרגיש כ"כ חריגים..
אני למשל בארבעת ההריונות האחרונים שלי הזרקתי אינסולין במשך כחצי שנה חוץ מדיאטה קשה שעשיתי
והלידות כולם בזירוז מחשש למשקל גבוה גם כן בגלל הסכרת, בלידה שביעית למשל ביליתי יותר משתים שעות בחדר לידה שזה די חריג…
תודה שקראת!
אני הרבה חושבת על מה שכתבת ומנסה גם להעביר את המסר הלאה לנשים שמדברות איתי…
זה עוזר חלקית 🙂
ואוו איך אני מזדהה
אני עברתי קיסרי פעם אחת
התחושה של "דפוקה" היא לא בגלל שאת דפוקה אלא בגלל שיש פה משהו מטורף שכולן עברו ורק את אין לך שמץ!!
ושכולן מסביבך מדברות על החוויה המטורפת הזאת
ברור שאת לא דפוקה אבל את בהחלט צופה מהצד
וזה לא כיף גדול
שמחה שהזדהית…
תודה שאת מוכנה להודות בתחושה הזו!
זה ממש מקל על ההרגשה…
תודה רבה שקראת!
זה!!!
התחושה הזאת שכולן "מבינות" וחוו משהו שאת לעולם לא תחווי
זה שורף. באמת (לי לפחות)
תחשבו על זה שזה הנושא הכי חם אצל נשים… מתחילים לדבר על לידות, זה לא נגמר!!
גיטי אהובה,
תודה על המילים, ועל הרבה מעבר לזה (את יודעת למה אני מתכוונת…)
מזדהה עם כל מילה, מדוייקת ונוגעת כל כך
שולחת לכל הקיסריות באשר הן חיבוק גדול
מוזמנות אלינו לארמון אם המלכות…
לקיצור תהליכי הרשמה, שלחי מייל ל: [email protected]
מחכות לך!
תודה לך המילים החמות!
את חברה מדהימה!
בואנה לארמון שלנו – יש עוד הרבה חומרים מרפאים…