אני קיסרית

קראתי בעיון רב את הדיון הארוך והמרתק ו את הצדדים לכאן ולכאן. אינני מתיימרת להבין לעומק אף אחד בעולם, כי ב"ה לא התנסיתי בכל הנסיונות הקיימים. אני בהחלט מסתפקת בנסיונות הקשים מאד שעוברים עלי בתחומים רבים ולא מנסה לעשות השוואות! כל אחת עם ה"פעקאלע" שלה…לכל אדם נתן ד' נסיונות משלו ונתן לו גם את כל הכוחות לעמוד בנסיונות הללו!!! אני מאד מאד מאד…… מבינה את התחושה של להיות שונה מכולן! אומנם לא עברתי ב"ה ניתוח קיסרי, אך לכל אחת יש משהו או כמה וכמה משהואים, בהם היא שונה מכולן! כל אחד ואחת בעולם רוצה דברים שאין לו ויש לאחרים (ולא מדובר בדברים גשמיים או ארציים!!!) וכל אחת היתה מאד רוצה שיהיה לה מה שאין לה ויש לחברתה. וכשמדובר על צורת הלידה – אינני חושבת שיש מקום להתחיל להשוות בכלל! כי אינה דומה לידה רגילה אחת ללידה רגילה אחרת, של אותה אישה, בטח לא של חברתה. ובאותה מידה אינו דומה ניתוח קיסרי אחד, עם כל ההשלכות הנלוות לפניו ולאחריו, לניתוח קיסרי אחר של אותה אישה או של אישה אחרת! נכון שכאן התמקדו בלידות קיסריות ובאותה מידה שיולדות בלידות רגילות, לא יכולות לדעת מה עובר על קיסריות, כך קיסריות לא יכולות לדעת מה עובר על היולדות בלידות רגילות! אני מבינה את הכמיהה לחוש את הלידה הטבעית, כי הרי זו הדרך הרגילה ללדת והקיסרית חשה הפסד גדול! בודאי אם הפסידה פדיון! אך צריך להסתכל על מכלול החיים של כולם ולהבין שיש הרבה מאד נסיונות שנשים היו מוותרות עליהם ומעדיפות ללדת בקיסרי במקום דברים אחרים העוברים עליהן! ברור שמעדיפים ילדים בריאים ושלמים ואמא בריאה ושלמה על פני כל סוג של לידה! תחושת ההפסד בקיסרי מובנת מאד! אך מהו הפסד זה לעומת אישה שלא זוכה כלל להביא ילדים לעולם??? כמה היא מרגישה שונה, לא ראויה, לא שווה וכו'… למרות שזו לא אשמתה!!! זה הנסיון שלה! ויתכן שחיי הנישואין שלה וגם של קיסרית, יפים ומאושרים פי אלף, מאשה שיש לה יותר מעשרה ילדים שילדה בלידות רגילות! שום דבר לא חד משמעי וברור שאף אחת לא היתה רוצה להתחלף עם חברתה בשק הנסיונות… צריך להבין שגם לידות רגילות יכולות להיות קשות מאד, עם השלכות רפואיות, רגשיות ונפשיות לטווח רחוק ואולי אף לתמיד. גם ההחלמה יכולה להיות הרבה יותר קשה מהחלמה מקיסרי!!! יש לי חברה שעברה את כל שלבי הלידה הראשונה שלה עד הסוף, אך הילד לא יצא. הוא נכנס למצוקה והיה צורך בניתוח חירום, בו התברר שחבל הטבור ירד לפני הראש ומנע מהראש לצאת! אותה חברה ילדה אח"כ עוד כעשר לידות רגילות והיא אמרה לי שההתאוששות מהניתוח היתה הרבה יותר קלה מאשר מהלידה הרגילה!!! כך שאי אפשר להשוות שום מקרה לשום מקרה, בטח לא אצל נשים שונות! תחושת השונות יכולה להיות בכל מיני סיטואציות והצער, הכאב ותחושת ההפסד, יכולות להיות צורבות וקשות באותה מידה!!!
באנה נסתכל על הטוב שבחיינו ולא ננסה להשוות שום דבר עם אף אחת – כי לעולם א"א להשוות כלום!!! עלינו להודות על הטוב ולהתפלל על העתיד ועל כל מה שקשה בחיינו! אני יודעת וחשה עד כאב, כמה קל לומר וקשה לבצע – כי גם אני באותה סירה!!! וכל מה שכתבתי כאן – לעצמי אמרתי!!! כי עם זה אני נאבקת כל חיי לאורך כל הנסיונות שד' שלח ושולח לי!!! אני לא כזו גיבורה או צדיקה שמצליחה לעמוד ולעבור בכבוד את כל הנסיונות! אני מנסה לשרוד! אני יודעת את האמת, את ה"וידעת", אך קשה לי מאד מאד מאד עם ה"והשבות"… מן מחסום שמפריד בין השכל – ללב ולרגש, ולא נותן לשכל להכנס ללב, לא נותן בעצם לאמת להכנס ולהשפיע על הרגש! זה אכן קשה מאד, אך זו העבודה שעלינו לעשות כאן בעוה"ז!!! באנה נתפלל יחד, כל אחת על עצמה וכל אחת על כל כלל ישראל, שנזכה למלא תפקידינו בעוה"ז ולא נבוש ולא ניכלם לעוה"ב!

גיטי-
תודה דאמרת את האמת בקול או בכתב,
כן ילדתי בלידות רגילות,
עברתי קיסרי לא פשוט ועכשו אני לפני קיסרי מתוזמן-
ואסור לי יותר ללדת,
לקחתי את זה קשה,
לא מצאתי מקום שאפשר לשתף בו בנושא הזה,
אוחיות שלי מדהימות וגם החברות-
\אבל אין לי את מי ועם מי להשתתף,
וכשבעלי שאל אותי למה ככ קשה לך?
למה את מרגישה כישלון ? בושה? לא בסדר?
אמרתי לו-
קח את הגדולה שלנו-חני,
היא תגיע לגיל שידוכיחם-
ויום אחד יבואו-\יושיבו אותך ברשא השולחן ויגידו לך זה החתן-בא לך?
או שאתה רוצה להתלבט, לברר לחוש ,להיות,
שלא לדבר על המגע ועל ההנקה בחדר לידה.
אז תוה גיטי שכתבת ממש בכיתי איתך,
שלא לדבר שאני הולכלת לביח שלא רציתי רק בגלל שאני צריכה רופא,
ואני מאבדת שליטה לגמרי וזה קשה לי

לגבי מספר הקיסרים שניתן לעבור-
אני שמעתי על 11 (בת דודה של חברה)
ורופא מלניאדו אמר לי שניתח גם בסדר גודל כזה (למיטב זכרוני).
אז נכון, זה לא פופולארי וברור שיש משמעויות שונות וכל אחת לגופה…
אבל אותי אישית זה לפחות קצת עודד…

ולגבי ספר על קיסרים – אני אישית אשמח מאוד מאוד מאוד!
(בתקווה שחוץ מידע פרקטי יש בו גם היבטים רגשיים, כי בעיני זה החלק הכי קשה)

אני בת לקיסרית אמא שלי ידדה חלק כך וחלק כך
אך כל ההריונות שלה והלידות שלה היו קשים
(חבל שלא היה לה את הפורומים האלה
אני בטוחה שזה היה מקל עליה)
תמיד הערכתי אותה על זה שהיא לא מתייאשת
תמיד שמתפלאים איך זה שאני יולדת בקלות אני עונה בזכות התפילות של אמא שלי
אני הכרחתי את אמא שלי לבא איתי ללידה ראשונה
(היא פחדה היא לא מסוגלת לראות אנשים שסובלים)
היום היא רק מחכה שאתקשר אליה
זה ריפא לה את הטראומות
והיא היתה בעולם אחר כמה חודשים ולא גמרה לספר לכולם את החויה שהיא עברה
אז אם ביתך תבקש שתבואי אז לא כדי לסרב אפילו שנראה לך שאת לא מסוגלת
אולי זו תהיה התרופה שלך
אולי את עוברת את מה שאת עוברת כדי שביתך לא תעבור?
לחמותי יש משפחה ברוכה כולם בלידה טבעית
(והיא טענה לילדים שזה ממש קל ופשוט ואז הן גילו שזה לא מדויק)
היא לא הבינה איך לאמא שלי יש "רק 8 ילדים בלי עין הרע"
אומר את האמת שזה ממש כאב לי (לחתונה שלי לא הלכתי לקניות עם אמא שלי)
וחמותי גם כעסה שהיו צריכים לחכות חודש נוסף (כמו שאתן יודעות לוקח זמן להתאושש)
ולצערה היא לומדת בצורה הקשה כל אחד מילדיה יש קושי כזה או אחר
היא חלמה מינימום 12 ילדים לכל אחד אך כרגע זה אפילו לא מתקרב

"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו"

שתי דברים:
1. אני לא חושבת שבאו למדוד את הסבל, תמיד יש יותר גרוע
באו להראות את הזווית הלא מוכרת הזאת, זה הכל
את ההתמודדות והכאב ולא מצירים, אין שום צורך להשוות ללידה רגילה.
(וגם אם כן לאיזה תשווי? כל אחת והלידה שלה)
ולחזק שהעיקר זה ידיים מלאות, ברור שהם יודעות. מה גורם להם להמשיך לעשות את זה?
ככה שאלו שהרגישו קצת סחף, זה כנראה לא ממש המקום שלכם, לכם מתאים יותר לקרוא רק אשכולות של ההתמודדויות שלכם. זה בסדר ואין צורך לכעוס.

2. לגבי מס' הניתוחים האפשריים:
אמא שלי שתחי' ילדה 11 לידות קיסריות ומבחינתה היא לא סיימה.
הרופא אמר לה שהוא ניתח ניתוח 12 קיסרי.
זה אפשרי, תתפללו להרבה כוחות ובעז"ה תזכו להרבה ילדים.
כמה? כמה שהוא ידע שטוב לכם לקבל. אל תתייאשו ותתפללו, זה אפשרי.