"אנגלית זה לא הכל בחיים! יש לנו דברים חשובים הרבה יותר בסולם הערכים שלנו!"
את המשפט הזה אני שומעת מהרבה אמהות. ואני? מסכימה איתן בכל פה.
אכן, זכינו, ויש לנו דברים חשובים הרבה יותר. ואנגלית – זה בהחלט לא בראש סדר העדיפויות שלנו, וגם לא 'קרוב' לראש סדר העדיפויות שלנו 🙂
אבל אני רוצה לדבר איתך רגע על משהו אחר לגמרי. בכלל לא על אנגלית!!!
אני רוצה לדבר איתך על ילד יהודי טהור שלא לומד אנגלית בחיידר, והילד הזה יום אחד גדל והופך לבחור חמד, וגדל עוד יותר והופך לראש משפחה, והוא לא יודע צורת אות באנגלית.
ואני מכירה מהמשפחה שלי – הרבה מאד כאלה…
וכולם מודים פה אחד, שיש כאן נכות! יש כאן מבוכה! יש כאן חוסר אונים!
נוכל לראות בן אדם מבוגר, מלומד, יודע ספר, שצריך לשים משחה על הפצע של הילד, ואישתו לא בבית..
והוא מנסה להבין איזו משחה צריך לשים?
אוקי. הוא כבר הבין שהשם של המשחה הוא 'בטקורטן', אבל איך ידע איזו שפורפרת לשלוף מקופסת משחות?…
ואז את שומעת אותו אומר לפומית הטלפון:
"מה את אומרת? אה, האות הראשונה זה פס ועיגול? הנה, אני רואה שיש כאן משחה כזאת אה, העיגול למטה? לא למעלה? רגע…. אה, העיגול מצד ימין של הפס? לא מצד שמאל? רגע… יש כאן 3 משחות שמתחילות עם האות הזאת… אז מה האות הבאה???"
אנחנו לא תופסים עד כמה אנחנו כל היום נתקלים ורואים אותיות באנגלית.
הוראות הפעלה במכונות, שמות של 'חברות' של תרופות, ועוד ועוד ועוד…
ואני לא מדברת איתך על האנגלית כערך, כמו על הזרימה הטבעית שמתאפשרת – כשיש ידע בסיסי ראשוני באנגלית ועל המבוכה וחוסר האונים שקורים שוב ושוב – כשאין את הידע הבסיסי והראשוני הזה את מסכימה איתי שזה בהחלט יכול להיות חלק מחבילת הנדוניה העתידית של הבנים שלנו?
הכלות שלנו תדענה להעריך את זה מאד…
ובואי נשאיר רגע בצד, את הבנים שעסוקים בתלמודם 🙂 ונדבר עכשיו גם על הבת שלך.
תדמייני ילדה בכתה ד' ה', שהקריאה שלה באנגלית מקרטעת, כל מה שהיא תלמד, ולא משנה מה לא יתיישב לה, כל עוד אין לה את הבסיס – שזה הקריאה!
ואז המשוואה הישירה שנולדת כאן זה:
אנגלית = סיוט
וכל יום שיש אנגלית במערכת – הלב מתכווץ וכל פעם כששיעור אנגלית מגיע – עומד לה גוש בגרון
וכל פעם כשהיא רואה אותיות באנגלית – נהיה לה שחור בעיניים : (
אולי אנגלית זה לא בראש מעיינינו, אבל הרוגע של הילדה, בוודאי בראש מעיינינו!
שמחת החיים שלה, זה הדבר שחשוב לנו יותר מכל!
חוויות ההצלחה שלה, זה משהו ששווה לנו להשקיע בו המון.
תחושת המסוגלות שלה, זה נושא קריטי מאד.
תחושת הנוחות שלה בתוך החברה, כולנו מבינות עד כמה היא משמעותית!
וכדי לתת לכל ילד וילדה בציבור שלנו את היכולת לחוות את חווית ההצלחה, ולדעת לקרוא אנגלית שוטף, יצרתי את התכנית הדיגטלית 'קוראים אנגלית עם פאני'.
זוהי תכנית שכבשה את ליבם של אלפי ילדים, והביאה אותם לקריאה שוטפת ומדויקת באנגלית תוך זמן קצר מאד, וחווית למידה קסומה!
את התכנית בניתי בצורה ובשיטה שמתאימה גם לילדים שיש להם קשיי למידה, או הפרעת קשב!
היא מחולקת לשיעורים קצרצרים וכיפיים, ולכן, גם ילדים שלא אוהבים ללמוד בלשון המעטה… מנשנשים את השיעורים כמו סוכריות 🙂
אם חשוב לך לתת לילדים שלך בבין הזמנים הזה, תעסוקה איכותית, שתשאיר אותם עם ערך לכל החיים, הרשמי כאן>>> לקבלת שלושה שיעורים חינם מתוך התכנית – ותראי אותם מתחילים לקרוא בכיף!
ואם את יודעת להעריך את הסגנון הנדיר של הקורס, ואת התועלת האדירה שילדייך יפיקו ממנו – את מוזמנת להכנס כאן>>> לקישור – כדי לראות את הפרטים על התכנית המלאה, וגם לקבל קופון הנחה מטורף לכבוד החופש הגדול. מוגבל לימים הקרובים בלבד!




בן תורה שלא יודע אנגלית זאת לא נכות!!!
לדעתי, ילד חיידר או אברך כולל שלומדים אנגלית במחשב- זאת בעיה יותר גדולה!
גם אצלינו בבית האמא היא זאת שיודעת אנגלית, ואפשר להסתדר מצוין!
החוק במדינת ישראל היום אומר שעל תרופות חייב להיות כיתוב גם בעברית!
אלא אם כן אתם מייבאים את כל התרופות ביבוא אישי…
מסכימה שבנות היום צריכות ללמוד אנגלית, כי הן אלו שיוצאות לעבוד.
מעבר לזה- יש סיעתא דשמיא מיוחדת לאברכים להסתדר גם בלי לדעת אנגלית…
בנים לא צריכים לדעת אנגלית אבל בנות שלא הכי מוכשרות צריכות ללמוד בצורה שלא כל הזמן תצבור תסכולים מניסיון….. אישי ומר…