איזה כיף שאת איתנו : )

חלק בלב של אמא (לא קל לקריאה)

לאה

שירה בת 4 חודשים,

וזה מרגש,

וזה עצוב.

זה מנחם,

יש לנו ילדה מהממת, היא גדלה בבריאות ומתפתחת ב״ה,

וכל שלב וצעד חדש, הוא מרגש…

ועצוב,

ומזכיר,

ומכאיב קצת.

כי תינוקת אחרת, לא תזכה לו.

לא תלמד להתהפך,

לא תתפוס משחקים בידיים שמנמנות.

לא תשפריץ רוק בפה קטן וחמוד.

לא תתחיל לזהות ולהעדיף.

היא תישאר תמיד בת 3 וחצי חודשים.

בוכה, מחייכת, יונקת, מרימה קמעה את הראש,

צוחקת, אוהבת אמבטיה, מבסוטה…

וזהו.

אין המשך מתפתח,

רק תינוקת לבנה בידיים של רחל המבועתת,

ותינוקת מונחת על שולחן סלון עמוס,

2 אצבעות על החזה, לוחצות.

ודם יוצא מנחיריים קטנות.

ואחר כך –

תינוקת קטנה, יפה ומלאכית,

על מיטה ענקית של בית חולים,

עיניים חצי פקוחות,

פה קטן פתוח בחציו,

שמיכה על רוב הגוף,

לא חיה,

דוממת.

מגע קריר עם השפתיים של אמא, על מצח של תינוקת,

יד של אמא מלטפת לחיים שמנמנות.

ואחר כך,

גופה קטנה,

קטנה מאד,

מכוסה בטלית,

מונחת בחדר הפנימי של בית הלוויות שמגר,

ואבא ואמא קורעים קריעה,

ומברכים.

ברוך אתה ה׳ דיין האמת.

וגופה קטנה מאד,

מכוסה בטלית,

מונחת על אלונקה,

באולם של בית הלוויות שמגר.

ואבא של תינוקת קטנה,

עומד ליד דוכן,

ומדבר.

ואמא עומדת מאחורי מחיצה,

עיניה לא זזות מהגופה,

בוכה בשקט, עם דמעות, בלי לזוז…

וזהו.

גופת תינוקת קטנה,

קטנה כל כך,

קבורה תחת חתיכת בטון ארוכה,

ותינוקות נוספים לידה.

בשורה ארוכה,

תחת אותה חתיכת בטון.

ואי אפשר להבדיל,

בין תינוק לתינוק.

וככה,

עד ביאת משיח,

ותחיית המתים,

ישתוק הבטון,

וגופת התינוקת הקטנה,

תהא מונחת.

והיא לא תתהפך,

לא תתפוס משחקים בידיים שמנמנות,

לא תשפריץ רוק בפה קטן וחמוד,

לא תתחיל לזהות ולהעדיף.

תישאר תינוקת,

בת 3 וחצי חודשים,

חלק גדול ומדמיע,

בלב של אמא.

42 Responses

  1. מותר לשאול למה?
    בשביל מי זה טוב?
    זה יחיה את התינוקת הקטנה?
    יגרום לנו יותר שמחה? יקדם מישהו בחיים?
    בשביל מה לעלות כאבים כאלו לציבור???

    כאב לי מאוד לקרוא את זה,
    הכאיב לי מאוד כשזה הציף את הכאבים שלי ושל השכנים
    בשביל מה???
    חבל.

    1. למה זה טוב?
      כי זה יתן מקום וכנות ותמיכה לכל כך הרבה אמהות שהרו וילדו וטפחו תינוק או תינוקות שנלקח בהם מוקדם כל כך.

      החיים הם לא משחק, יש בהם הרבה דברים קשים, קשים מאוד.
      והם יהיו שם גם אם לא נקרא עליהם וגם אם לא נכתוב עליהם, למעשה קל יותר להדחיק את הכאב שלנו וגם של אחרים השאלה היא האם זה נכון וראוי.
      בכל מקרה להדחיק לא מונע את הכאב הזה אלא רק מגביר אותו.

    2. מתוך הכאב נולדה לה יצירה.
      אמנם לא תחיה את מי שאיננו אבל תתן ביטוי ללב ולכאב, חיות לאמא.
      דוד המלך במשך ימי חייו עבר עליו סבל רב, וגם הוא ביטא את אשר סבל וגם את השמחה כבן לפני אביו בפרקי התהלים הנצחיים וכיום כל יהודי יכול למצוא נחמה וביטוי באחד מפרקי התהילים.
      הרבה פעמים קריאה על מקרה דומה (חוויה משותפת, לא נשמעת לי נכונה לפה) יכול לתת ביטוי לכאב דומה של מישהו אחר. (אבל גם לזה נדרשת בשלות וזמן נכון)
      לאה, כתיבה יפה ונוגעת, ריגשת.
      מאחלת לך שה׳ ירפא את הכאב שולחת לך חיבוק חם❤

  2. גם אני שואלת מה הרעיון?
    זה מאוד מאוד כואב!
    אני גם עברתי חוויה דומה, אני יודעת עד כמה א"א להכיל את הכאב ועד כמה הוא גדול עלינו אבל בשביל מה כל התיאור הזה?

  3. אני חולקת עליכן.
    שיתוף זה דבר מרפא מאוד!
    והשיתוף הזה נוגע ועדין.

    לאה, מי יתן ויהיה לך רק אושר מהיום ותתחברי לאהבה והרחמים הענק'יים שיש לבורא עלינו!

  4. אולי בשביל לקבל תמיכה מהקוראות?
    ש לא הבנתי את זה – הכאיב לי מאוד כשזה הציף את הכאבים שלי ושל השכנים
    סליחה ממש שהכאיב לכן, לא התכונתי בכלל 🙁

  5. לאה,
    חיבוק גדול!!!!
    לא קל לקריאה, ודווקא בגלל זה אפשר קצת לחוש ולהשתתף…
    וכמו שכתבה גיטי – השיתוף נוגע ועדין…
    שתזכי מהיום רק לשפע ולברכה מידיו המלאות של הקב"ה.
    (ואם כתוב על משהו "לא קל לקריאה" אישה שקשה לה לקרוא דברים קשים – שלא תפתח—)

  6. יש לי דמעות בעיניים
    שולחת לך חיבוק❤
    צריך הרבה כוח בשביל לבוא לדבר על זה…

  7. תודה על השיתוף!
    מבינה את אלו שכואב להן לקרוא, אבל יש כאלו, כמוני למשל, שמבינות פתאום יותר לעומק, מה החוויה הזו, ששומעים עליה מרחוק, וממשכים הלאה. אולי אפילו אומרים: איזה יופי, ברוך ה', כבר נולד עוד תינוק, אפשר לנשום לרווחה. פתאום את מבינה את החברה לידך, את השכנה, אולי אפילו בת משפחה, שחוויה כזו- היא לא רק מטלטלת כשהיא מגיעה, היא ממשיכה, ומלווה, וכואבת…
    תודה לאה, פתחת לי את העיניים להבין ולהרגיש יותר את הסביבה.
    מאחלת לך שתקבלי מידיו הרחומות של ה'- את הכח לעמוד בניסיון, ולשמוח במתנות שהוא שולח לך.
    חיבוק גדול!

    1. וואו כמה נכון
      זה באמת פותח את העיניים והלב ממש מסכימה עם אילה
      אני ממש בכיתי. נכון זה כואב אבל היה רשום קשה לקריאה וזו היתה הבחירה שלי אם לקרוא או לא.
      אז כל אלו שקצת כועסות כנראה הסקרנות שלכן יותר גדולה מהחוסר נעימות בקריאת תכנים כאלו.
      ולאה שיהיה לך הרבה כח ואני מקווה שאת פוגשת בדרך אנשים שמחבקים ומבינים הרבה נחת מכולם

  8. כל הכבוד לך שהצלחת לשתף, קשה לשתף ברגשות ומחשבות כאלה,
    וטוב מאוד שעשית את זה, את חייבת את זה לעצמך! ולימדת אותנו מה זה נושא בעול עם חברו
    ה' יתן לך נחמה אמיתית

  9. כתוב מדהים.!!!!!
    תודה..
    לי באופן אישי גרמת להודות על עוד לילה בלי שינה …רק בזכות תינוק בריא🙏🙏

    1. ממש ככה. לזכור שהכל מתנות.
      וחיבוק גדול ללאה, ה' ינחם אתכם.
      ברור שהקב"ה מנסה רק את מי שיכול לעמוד בנסיון.
      תודה ששיתפת.. זה פותח את הלב להרגיש עם מה אנשים מתמודדים.
      רק שמחות בלב שמח!

  10. שולחת לך חיבוק גדול! והרבה כח!
    בטוחה שלא היה לך קל לפרסם ובכל זאת…

  11. לאה יקרה, התרגשתי מאוד לקרוא את המונולוג,
    שנתת לנו רשות להיכנס אל חלק קטן מהלב,
    להבין.
    מעריכה את הבשלות1

  12. כ"כ מכאיב.
    כ"כ כואב.
    מבינה אותך מליונים.
    אני עברתי עכשיו הפלה שניה ברצף- כואב נורא- בפרט שעדיין לא זכיתי לילדים משלי.
    לא יודעת איך חוזרים לחיים.
    אני אשמח למילות עידוד ונחמה.
    לאה, מגיע לך חיבוק גדול- מעודדת לפרוק, אולי קשה לקרוא, אבל אח"כ מרגישים הרבה יותר טוב!
    שנזכה לא להגיע לנושאים האלו לעולם—
    רק שתהיינה שמחות…

    1. רחלי יקרה,
      לא פשוט כלל מה שאת עברת,
      אינני יכולה להכנס לנעלייך כלל-אבל ניסיתי לחוש ולדמיין….וזה כאב.
      שמעתי פעם שהנשמות הללו אחרי המאה ועשרים מקבלות את פניהם של ההורים שלהם-כי הם הילדים שלך תמיד!
      ואם הם בחרו בך כאמא שלהם זה בגלל שרק את יכלת להביא אותם לתיקון שלהם.
      קטונתי ממך ומכל האימהות שחוות את זה(רק יכולה לומר שאני אומנם לא חוויתי…אבל כשזה קרה לאמא שלי הייתי נערה בת 17 ונכנסתי לדיכאון מזה-דבר שיכולתי להבין רק אחרי שנים,אך כיוון שלא אני הייתי ה"גיבורה הראשית" לא הבנו אותי על מה כל המהומה.
      כשאני שומעת סיפורים כאלו זה עושה לי צער גדול ואני באמת מנסה להבין מאיפה יש לכן את הכוחות!!אתן פשוט גיבורות שאתן ממשיכות,משתפות,לא עוצרות במקום)

    2. רחלי יקרה,
      שולחת לך חיבוק ענק, מזדהה, כואב, אבל מאמין וממשיך- כי בע"ה יהיה טוב…
      תחזיקי חזק, ושתזכי לבשורות טובות ומשמחות

    3. רחלי יקרה
      אין מילים לגעת בכאב, ק"ו שלא לנסות לנחם..
      רק רוצה לספר משהו שחווינו אצלינו במשפחה בשבועות האחרונים ממש
      קרובת משפחה שלי נפטרה ל"ע, אישה צדיקה שפשוט נלקחה..
      תקופה קצרה לאחר הפטירה בעלה סיפר כי חלם עליה בלילה
      היה זה חלום מדהים בו היא הסתובבה איתו באולם מפואר וכו והראתה לו היכן היא נמצאת היום וכן סיפרה כל מיני דברים..
      באמצע החלום נכנסה ילדה קטנה יפהפיה ומאירה בערך בת 8, אחזה בידה, קראה לה אמא והן שוחחו באהבה
      באיזשהו שלב היא נפרדה ממנו, לקחה את הילדה ויצאה מהמקום בו ישבו.
      באותו רגע הוא קם מהחלום וניסה להבין מה ראה שם הוא לא הצליח להבין מי הילדה הזו
      עד שנזכר שבדיוק לפני כשמונה שנים היתה לאישה הזו הפלה..
      אף אחד לא ידע על ההפלה הזו.. גם הוא כמובן לא זכר מזה עד לאותו רגע..
      אז רק שתבינו שכשאומרים שמדובר בנשמות חיות וקיימות אלו לא השערות וסיפורים..
      יש עולם אחר שהוא העולם האמיתי ובו חיים חיי נצח..
      ובעולם ההוא הילדים הללו נמצאים חיים וקיימים ומתענגים על זיו השכינה!
      הם בסה"כ דילגו על שלב החיים בעולם השקר הזמני והקצר שלנו..

      ה' ישלח לך כוחות אינסופיים כדי להמשיך לחיות להאמין ולשמוח,
      ולהמשיך במסע הזה של הבאה חיים לעולם למרות הכאבים והנסיונות..

  13. אוי. בכיתי,
    יקרה שאת!
    שהשם ירפא את כל הצלקות של כל עמ"י!
    שלא נדע צער וכאב במחוזותינו
    ורק שמחות על כולם!
    תכף תכף גאולה ואיחוד לבבות!!

  14. זה דומה וגם שונה ללידה שקטה . שאין אבלות וקבר… וההורים עצובים ללא ברכת דיין האמת אחרי הריון ולידה ללא שמחה אח"כ.
    ולדעת שיש סיבה מה' יתברך והנשמות האלו לא סתם הגיעו לעשות לנו "צער" אלא תיקון שאנחנו לא מבינות בחשבונות שמיים וההורים זכו להיות השליחים הנאמנים להביא נשמות קדושות על תיקונן..

  15. כל הכבוד לך לאה על השיתוף.
    לפני למעלה מיובל, ההורים שלי חוו מספר אובדנים.
    בימים ההם הנושא היה ב"טאבו" ולא דיברו עליו בכלל.
    הכאב היה כלוא בלב, והשאיר פצע פתוח ומדמם.
    היום למדו שהדרך הנכונה היא לשתף ולפרוק.
    הכאב יישאר לנצח,
    אבל הלב יוכל להתרפא.
    מאחלת לך רק שמחה ונחת

  16. לאה ורחלי היקרות והאהובות!
    אני רוצה לשלוח לכן חיבוק גדול
    נשים גיבורות עם לב רגיש❤️
    מאחלת לכן מכל הלב רק שמחות!

  17. לאה המדהימה,
    את לא מבינה כמה בכיתי לקרא את זה… הדמעות ממש הסתירו לי את האותיות.
    את אישה חזקה!!! תמשיכי ככה!
    כל הכבוד לך שאת משתפת ופורקת!!
    שולחת לך חיבוק ענק,
    תודה על השיתוף בכתיבה כ"כ יפה

  18. נוגע ללב! באמת! התאור שלך כל כך כן ואמיתי, ולא מפחד לכתוב את הלב שלך!! יש לך את זה! והייתי ממליצה לך לכתוב עוד במשך השנה הזאת או החודש… זה יעזור לך להתאבל ולהכיל ולעכל וקצת לחיות איתה… בעזרת השם תקבלי עוד מלאכית יפה כמו שהיא היתה.. ותזכו לגדל אותה בנחת!! מקווה מאוד בשבילך שתחלימי ותמצאי את הנחמה בכאב העצום שלך!!!

  19. לאה יקרה
    תודה
    על השיתוף היקר שלך
    תודה שפתחת לנו סדק צר לכאב שלך
    ולימדת אותנו להתחבר אלייך גם בלי להכיר אותך אישית
    כאב הוא כאב! הוא כאב!
    גם אם הוא ייחודי ושונה
    מצאתי את עצמי דומעת גם כשלא עברנו חוייה זהה
    הסבל האוניברסלי עוזר לנו לחוש את הזולת
    שמחה שאת לוקחת מקום בפלטפורמה הנשית הפועמת והרגישה שקיימת כאן
    מאמינה שאת עושה שרות גם לנשים רבות מאחורי הקלעים, שמוצאות מקום לכאבן – דרכך
    – למי שכתבה בתחילת התגובות : בשביל מה?
    רוצה לענות לך ולך מתוך כבוד ורגישות שכאב שמתעורר ולרצון למצוא משמעות ופשר לשיתוף
    דעתי העניה סוברת שהכרה בכאב, נתינת תוקף ואמפטיה [ בניגוד להדחקה והכחשה ] היא הדרך לריפוי, לשמחה ולתקווה

  20. כרגע יש לי גיס בבית חולים וזה ממש עוזר לי לפרוק לפני שאני חוזרת לספר התהילים

  21. לאה היקרה!
    אחרי מה ששבי כתבה בפוסט היום, מייד רצתי לקרוא את הטור שלך
    תודה על השיתוף הנוגע ללב
    את גיבורה אמיתית!!!
    וה' בחר דוקא בך למשימה המיוחדת הזאת! הוא מאמין בך!
    שולחת לך חיבוק חם!!
    מהיום בעז"ה רק שמחה בביתך
    ולכל עמ"י!!!

  22. לאה, תודה על השיתוף.
    אי אפשר לחיות בבועה ולהתעלם מזה שיש צער וכאב סביבנו.
    לראות יום יום את הילדים שלנו, לראות תינוקות שמחים ולשחק עם הילדים שלנו בגיל 4 או 5, ולדעת שבזמן הזה יש תינוק בן שנתיים וילד בן חמש חטופים או חלילה מתים במנהרות עזה- זה לא קורע את הלב כל יום מחדש?
    מותר לשמוע תחושות של אמא שאבדה את היקר לה מכל…
    חמודות, ברוכות הבאות לעולם. לא הכל ורוד.

  23. וואוו קריאה זה בחירה
    את רואה מה הנושא ולא מתאים לך עברי הלאה
    זה קצת התעלמות משיני להגיד למשהו שעובר צרה לא לכתוב
    יכול להיות שיש משהיא שקשה לה לקרוא את זה אין בעיה מותר לה פשוט אל תקראי
    בשביל זה ה' נתן לנו בחירה חופשית

  24. את מהממת ומדהימה וחיבוק הכי ענק בעולם!!!!!!
    בקשר לאלו שהתנגדו בחריפות, לא שופטת…
    אבל כן זו בחירה שלכן עם לקרוא…
    בחרתן לקרוא תפרגנו, תשתפו בכאב…
    אני חושבת שזה מאוד נכון וטוב לכתוב את זה, זה פתח לי צוהר לראות מה עובר על כ"כ הרבה אנשים סביבי…
    זאת גדולה לכתוב את זה,
    תודה לך!
    נתראה כולם בתחיית המתים!

  25. כתיבה מרגשת ונוגעת ממש… עד דמעות והלם מוחלט
    ומצטרפת לכל המעודדות והמנחמות
    שבעז"ה לא תישמעו עוד שום צער וכאב,
    ואני ממש בעד להציף כאב שיושב זה בריא זה טוב וזה חוסך מחלות נפש בגילאי ה50, 60,
    כן , כל אלה שהסבתות שלהן לא מספרות, מפחדות משטויות, וכו'
    לרוב, משם זה נובע מהלא לשתף כשזה טרי ועודנו בראש…

  26. חיבוק גדול ללאה ורחלי, שלא נדע צער לעולם.
    ותמיד יהיו בביתכם שמחות לרוב.
    שבי, תמשיכי לתת לנשים לכתוב את הכאב שלהן, זה טוב ובריא להן ולא פחות מכך לקוראות.

  27. לאה גיבורה,
    אין לי מילים
    רק דמעות…
    תודה ששיתפת ונתת לנו לקרוא חתיכה מהלב שלך —
    שולחת לך חיבוק גדול ואוהב!

  28. וואו, עזרת לי להבין את חברה שלי, תודה רבה.
    וגם להודות כל רגע על ילדים בריאים.
    שה' ינחם אותך ואת כל משפחתך ולא תראו עוד צער לעולם!!!!! בשום תחום!!!!!!

  29. אני עם דמעות בעיניים!
    ברור לי שד' אוהב אותך!!! ויודע שיש לך כח!!!
    מאחלת לך שלא תחוי שוב כאלו דברים.

  30. תודה לכל אחת שטרחה והגיבה, מחמם את הלב 🙂
    חשוב לי לומר – הספור הוא לא מאד טרי, גם לא מאד ישן… יש תינוקת נוספת.. תעשו חשבון 🙂
    לכל הדואגות – הכאב שלי מאד מאד מעובד! אני חיה מצוין! קשה לאנשים לידי לזכור שזה קרה לי…
    לא רואה מצבות וקברים מול העינים כל היום… בהחלט מרגישה זכות שהקב״ה בח בי לנסיון הקשה הזה.
    לא הייתי מוותרת על אף יום עם התינוקת המהממת שהיתה לנו, למרות מה שקרה לה! ואולי גם בזכות!
    מתחברת מאד לענין הנשמות הגבוהות שבאות לתקן, מאמינה בזה חזק וזה מנחם אותי מאד.
    רק בשיר, כמו בשיר, לא כותבים מאמר על נושא, באתי לתת כוון אחד בהרגשה.
    מה המחשבות שעלו בי, כשחגגתי (בלב) לביתי 4 חודשים. געגוע, כאב וזכרונות קשים.
    לא שיתפתי כי אין לי עם מי לדבר על כאב, פשוט כי חשבתי שזה יצא יפה ונוגע (וכן, כן רציתי גם לקבל הזדהות…)
    ואני אישית, לפני מה שעברנו, ואחרי, אהבתי והתחברתי תמיד לקרוא דברים מהלב… גם ובעיקר כשהם קשים.
    באמת סליחה מכל מי שזה עשה לה רע והפחיד אותה, הכי לא התכונתי בעולם!
    ולכל ההריוניות ובעלות התינוקות שהכנסתי אותם לסרטים, אין לכם מה לחשוש. תחיו רגוע. רק הקב״ה אחראי על הנשמות שלנו (ועל כל דבר בחיים…), הוא אבא של הילדים שלכם עוד יותר ממכם ואוהב אותם ומשאיר אותם פה אתכם 🙂 (וכשחלילה לא, זה גם כי הוא אוהב!). שיהיה לכולם חיים ארוכים, בריאים ומלאי שמחה!

  31. אני רופאת ילדים, לצערי אחת לתקופה משתתפת בהחיאה של ילד, חויה נוראית מאין כמוה. התאור שלך על התינוקת במיטת בית החולים עם עיניים ופה פתוחים למחצה כל כך מוחשי… מכירה מקרוב מהצד השני של המיטה…. בוכה עם ההורים בכל פעם מחדש.
    תודה רבה על השיתוף המרגש. צריך הרבה בריאות נפשית כדי לתאר חויה כל כך טראומטית במילים כה פשוטות ונוגעות ללב.
    הרופא לשבורי לב ירפא את כל מכאוביך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לוח חם

מחפשת פעילות שתסגור לך את הפינה? ערכת יצירה לכיתה? לצוות? לבת מצווה? קבלי 10% הנחה באתר של "הרמוניה" ערכות יצירה מדהימות לכל גיל! בלחיצה פה תראי את הקופון שלנו >>>

אולי יעניין אותך גם?

מתכונים מהסרטים

נודלס מוקפץ עם ירקות, לצפייה >>>

רגע על תקשורת

קשיים חברתיים לילד בן 7, איך מטפלים?

רחלי שרון, קלינאית תקשורת

עיצוב פנים

5 טיפים קריטיים להוצאת היתר בנייה

הדסה פרץ

יוצרת בסביבה

בשורה! תיכון לאמנות שמור במגזר שלנו!