פעם חשבתי,
בימי הרווקות המוקדמת
שברור שאהיה אמא לתפארת
היו לי אמירות
היו גם הצהרות
אצלי בבית
זה יהיה כמו בחלומות
הייתי מדמיינת
את עצמי עם השיירת
רגועה כמו כנרת
פשוט אמא מהממת
מכילה, פנויה
מנתקת טלפון בצהריים
עקבית ונקיה
מקלחת ביום – פעמיים
מבשלת בריא
בלי פסטות בין ערביים
מטופחת, מתלבשת
בלי חולצת הנקה מרופטת
ולמרות,
שהכפתור ההוא שלוחצים כדי להביא חתן
לא היה בנמצא
וכמה שנים של המתנה
מילאו ת'רשימה
עדיין האמנתי שכמו גיסתי הגדולה
גם אני אצליח להיות ה-אמא היהודייה
ונאמתי נגד קריירה
ועל הייטקיסטיות מכורות
בחרתי להיות מורה
שלא כמו כל הבחורות
וישבתי להרצות לבחורים על חינוך וילדים
למרות ההוא שזרק לי "שתאוריות זה לספרים"
אבל אז התחתנתי
והם באו אחד אחד
כמו שהבטיחה גיסתי –
אבל בזוגות!
ושנתיים אחרי החתונה
הם ניצבו פה, שלושה
והדירו שינה מעיני האמא הקדושה
עד שלא ידעתי להבחין
בין חיתול מלוכלך לתקין
בין תינוק מקולח למצחין
בין תמ"ל לשאוב למלבין –
לקפה,
ששתיתי ללא הפסקה כדי לשמור על עפעפיים פקוחות
ופתאום מצאתי את עצמי רושמת למעון!
3 ילדים עד 4, כולל צהרון!!
יוצאת לעבוד בשמחה אמיתית
הלזו יקרא אמא יהודית??
בצהריים כל חצי שעה על השעון
וברבע לשבע זה ממש שגעון
שרק תגמר המנחה, הערבית
שהבעל יחזור וינהל ת'חזית
שהיא תשתוק
שהוא יפסיק להרביץ
שדייי כבררר
(זו אני שצועקת?)
הוא שפך את כל המיץ
ואת האורז
והקציצות
והבייגלה
והיא דורכת
ואין לי טינקו
ואת הריצפה עד שבת אני לא שוטפת!
למיטהההה—-
אני צועקת
לחבורה שמביטה בי כאילו נפלתי מכוכב
מיד עולה בי החמצה
על כל מה שהאמנתי ולשווא
כי שעות של צהריים רגועות נינוחות
ואמא שאופה והבית ניחוחות
וטלפון בצד ואמא מכילה
ומשחקי רצפה וים של חוויה,
הפכו במציאות השוטפת
לאתגר,
לקרב בלתי נגמר
לחלום על מאפה שנגמר בביסקוויט
לרצפה מרוחה בנוזל שדומה לטיט
לאמא שמציצה למייל לכמה דקות
לטלפון דבוק לאוזן שיעביר את השעות
ולהר של נקיפות מצפון
וכביסה
וכלים
ולסל ריק
מבגדים נקיים
ומכח לזוז
וכשהלב מלא בנקיפות מצפון
והמח מבקש רק עוד שעת שינה
מגיע הפיצוץ המתבקש –
האשמה!!
ואחר כך מגיעה הכחשה
והניסיון להילחם עם עצמך מול המציאות
ולפטם את עצמי בשיעורי יהדות
על הזכות על החסד על המצווה
על כמה אני חלק מאימהות האומה –
לא צלח!
אז החלטתי להשלים
עם הנטייה והאופי
להבין שלהיות אמא כמוני זה היופי
אחת כזו שאוהבת לרקוד עם הילדים
אבל לא מסוגלת לשבת על הרצפה
אמא של חיבוק ופטפוטים אבל לא של כביסה
אישה שעבודות בית מייבשות לה את המח
שיציאה לעבודה (במינון) נותנת לה כח
שיום חופשי שלה הוא יום חסר יעילות
ששמחה באמת כשהיא בפעילות
אמא כזו שמבלגנת את הסדר
ומשתגעת מהבלגן
שרוצה היום
אבל את הרוב דוחה למחר
שמחכה כל החופש שיתחילו הגנים
ומתגעגעת נוראא כל הבוקר לילדים
שקוראת ספרי חינוך ומנסה שיטות
שלא נרדמת מדאגה בלילות
שמתפקדת מאה אחוז בעבודה
אבל בבית שישים,
שהיא אמא בסך הכל חמודה
אבל עקרת בית על הפנים—
40 Responses
חמוד ממש!
כתיבה יפה
אהבתי את ממש מוכשרת
וכמה שזה נכון
בסוף הילדים שלך זוכרים את החוויות, האוירה והחיבור
גם אם יזכרו את הבלאגן של הבית (אפילו שהוא נוראי) הם תמיד יוכלו להבין את הסיטואציה של אמא עם קטנטנים והפרעת קשב קלה….
כשהם יעמדו בסיטואציות שלך,
הם יוכלו ללכת לפי הלב ולבחור איזה הורה להיות.
חשוב וקריטי לנהל בית תקין ומאורגן.
אבל מי מחליט מהו תקין ומהו ארגון??
אחת תחליט שארונות פיקס וכיור ריק זה מאסט
אחרת תעיד שזה מספיק שהם רק ממיינים לסלסלות בארונות.
מעבר לאופי של בני אדם שיש בו מנעד עצום,
בין זו שהיא עקרת הבית בנשמתה וכל יציאה עבורה זה עול נורא ולבין זו שהחוץ מחייה אותה ועבודות הבית קשות לה עד מאוד-
תמיד כדאי להגיע לאמצע.
עם כללי אצבע ברורים- חיי הנפשות בבית קודמים!
תודה על זה!
חחח גדולל
מהמםםםם
ממש יפה אהבתי…
מושלם!!!
את בטוחה שהאמא הזאת זו את??
אני חשבתי שזו אני..
תודה שכתבת את מה שאנחנו…
תיארת את זה אחד על אחד
יוו
את אלופה, חמודה ומקסימה
ויש לי עוד כמה מילים טובות במאגר..
לא תאמיני כמה כח נתת לי במילים היפות והזורמות שלך
שתארו כ"כ יפה את ההווי היומיומי !!
תמשיכי לכתוב
יש לך את זה ובגדול 🙂
וכמובן הרבה הרבה נחת , כח וסבלנות …
יפה! מהמם! צחקתי! הזדהיתי! לא עם הכל, אבל בגדול,
עם התוכניות היפות שכל בוקר מחדש אני חולמת ומנסה לקרקע למציאות
חחחחחח כולנו רק בנות אדם חשוב לזכור…!
תודה על הקטע החמוד והמרענן (את האמא שברחה למייל לכמה דק'… 😜…
חחחחחחח
מושלםם
כמה שזה אמיתי!!
מיוחד
לצחוק ולבכות ביחד
ממש כמו החיים
חחחחח, כל כך נכון!
וואוו כתוב יפה ממש
נראה שזאת אני בשינויים קלים
כמה כיף ומקל זה לדעת שאת לא היחידה במצב הזה
איזה אומץ!!!!!!!!!!!!!
כמה אמת וכנות………………..
לכתוב- את יודעת……
טובה אמת אחת מאלף בדיות!!!!!!!!!!!!
איזה כיף שבלאגן נהיה סטייל!
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אהבתי את 2 השורות האחרונות 🙂
תודה, עכשיו אני נורמלית:)
חברתך למועדון החלום ושברו…
חחחח
גם אני באותה סירה.
תודההה. הגעת לי בדיוק בזמן, בתשע בערב, שנהיה כאן שקט וכל השדים הרעים מגיעים לצלק את המצפון, אז גירשת אותם (לפחות לדקה..) ונתת לי חיוך אמיתי מהלב.
העם איתך, שתדעי.
את בחברה הכי טובה.
אהבתי את התגובה שלך – על השדים הרעים חחחחח
את כותבת מטריף! ואמיתי כל כך
נמאס מההצגות האלה מההן שהרצפה בוהקת והכל דופק
בסוף זה המצב וצריך לקבל אותו בדיוק כמו שכתבת…
חייבת תשובה – סל הכבסים המרהיב הוא עבודה של AI או של צלמת מופרעת?
שבי, יש לי רעיון מבריק – תחרות צילום הבלגן…
תנאי סף: שלושה ילדים לפחות – הזמן: שעת ערב מוקדמת
פרס לזוכה – הספר אמא של הבלגן……
AI ברור – תראי את הפשלות בריצוף…
קטע חמוד ומהמם! זריקת כח 🙂
מבטיחה לך שאפילו שיש לי רק 2 ילדים בינתיים (וזה בכלל לא רק!!!) אני יכולה להכנס לתחרות ויש מצב שגם לנצח!
כביסה אני מקפלת פעם ב4-5 שבועות (אמיתי! עם דמעות בעיניים!)
גיהצתי בפעם האחרונה לפני שנתיים וחצי- כן, כן, בעלי לובש חולצות לא מגוהצות ואני לובשת חצאיות מקומטות
האמבטיה כל היום זרועת בגדים,
הכיורים מסריחים, אקונומיקה פעם בשנה בערב פסח (שאגב בערב פסח ניקינו רק מה שחייבים אבל לא כמו שכולם אומרים אלא באמת!)
ואחרי הכל אני עדיין לא מסתדרת וצורחת על הילדים.
מה עושים???
אמא בקריסה
כתבת לנו רק את התוצאה הסופית של הקריסה
לכאורה זה נשמע קצת מעבר לנורמה
כנראה שנתוני החיים שלך מאתגרים באופן ספציפי
או שנחתת לסיטואציה האימהית בנחיתה לא רכה
לקפל כביסה פעם ב5 שבועות זה לא אסון וזה עוד הגיוני איכשהו
אבל נקיות של כיור זה מאסט כי זה מלאא חיידקים אם לא מחטאים
אז אולי תעשי לך איזה סדרי עדיפויות ,
תוותרי על קיפול כביסה ותמייני לסלסלאות
תאכלו בחד פעמי וכדו
לפעמים חולשה פיזית או נפשית משפיעים מאוד על המסוגלות לעשות עבודות בית
ואז הכל נראה הר בלתי עביר
אז צריך לבדוק ברזל ולצאת להתאוורר למרות שבזמן הזה "הייתי יכולה להספיק"…
ולפעמים זה באמת חוסר ידע באיך לנהל בית
כי אכשהו לא מלמדים את זה בסמינר ובבית גם לא תמיד…
מחזיקה לך אצבעות
להיות אמא ,אישה ורעיה זה התמודדות לא פשוטה שאכשהו בגלל שכוולם עוברים אותה
אף אחד לא מעריך והכל מובן מאליו, וזה לא!!
אבל לזכור שמשמיים מסריטים אותנו 24/7 והכל נרשם
ושם גם יודעים את הסיטואציה והמורכבות
לפעמים מול ילד מאתגר לפעמים בזוגיות לפעמים רגשי ונפשי
וגם אם נפלנו הכל מחושבן
סליחה על האורך
בהערצה לכל האמהות של הדור הזה
תודה על התגובות המפדבקות
אתן נותנות כח
הילה
ממליצה מאד על הקו של נועה שרון- לחיות בסדר 026667140
שינה לי את החיים כפשוטו.
וואוו וואו תאור מדויק!!!
החל מהחלומות בתור בחורה וכלה בעקרת בית על הפנים!
כ״כ מעודד לראות שיש הרבה כמוני 🙂
אהבתי את זה במיוחד –
בין תמ"ל לשאוב למלבין –
לקפה,
את כותבת מהמם ומצחיק וזורם, היה תענוג לקרוא!
תודה רבה!
חחח…
כל כך אמיתי ומוכר…
אליפות להצליח לצחוק מזה ועל זה…
שזה לא יקטין אותנו…
ועכשיו – טור של הפתרונות…
מה כן עושים…
מהמם!
הרגשתי שנתת הצצה למה שקרה פה בצהריים:-)
כ"כ קולע ואמיתי!
ומנחם שזה לא קורה רק אצלי!
תודה! נתת כוח!
ואו כמה שאנחנו לא מסוגלות לדמיין מה זה להיות אמא לשלושה
הכל נראה לי ורוד כל כך ואנחנו בטוחות שאנחנו נהיה אלה שנוכיח שהכל אפשרי
וכמה זה כואב שממש לא
תודה שכתבת!
יש הרבה חלקים ורודים בלהיות אמא לשלושה, אם רק נותנים לזה להיות נוכח
ומאד הזדהיתי עם המילים המנרמלות של הקטע שכתבת
תודה!
את כותבת מדהים ומצחיק ואני ממש אשמח לקרא עוד קטעים שלך….
פשוט מתוק! תודה!
תיאור מעולה!!!! כתיבה קולחת וזורמת! צחקתי לעצמי 🙂
הכי הזדהיתי עם הטלפון באוזן להעביר את השעות
זה אחד הנסיונות..
קצת עידוד…
השנים האלה עפות בסוף וכשהם טיפהלה גדלים (למרות שיש קטנים אחרים) זה נהייה אחרת
האימהות מתבססת ונהיה הרבה יותר קל מה שלא נראה מובן מאליו מתחיל להתבסס קצת
וואו
כמה מדויק
איך צחקתייי
כתבת מהמם! תודה על זה!!
איזה כושר כתיבה
מהמם
מזדהה עם כל מילה…
היום אני במצב של קן מתרוקן ב"ה
מתגעגעת לפעמים לימים ההם…
תנצלו זה עובר מהר!!!!
תהנו מהבלאגן , מהליכלוך, מהרעש….
רק בבריאות ובשמחה אצל כל בתי ישראל.
זאת שכתבה בשם אמא בקריסה
מחזיקה לך אצבעות, זה נשמע תיאור ממש מאתגר,
אני לא מספיק יודעת על פתרונות,
אבל רוצה בשבילך שתדעי לעזור לעצמך באיזה דרך,
שיהיה לך קל יותר, ושפוי,
זה יכול להיות שונה, ומהנה,
אולי אחרות כאן ידעו יותר דרך מי אפשר להיעזר