כשמשה הגיע אלי לטיפול נכנס יחד איתו עניין נוסף' קצת נסתר אבל משמעותי מאד: הקשר עם אמא שלו.
משה כבר ילד גדול, בן עשר עוד מעט, בדורנו הוא נחשב כבר כמעט מתבגר…
משה הגיע אלי כדי לשפר את הכתיבה. אמא רצתה, המורה נדנדה, אבל משה פחות…
הכתיבה שלו היתה באמת בלתי קריאה, לא ניתן היה להבין בכלל מה הוא כותב. היד כאבה אחרי שתי מילים ולמה שיתאמץ? במה זה יועיל?
משה הוא הילד הקטן של אמא. יש עוד תשעה מעליו, ויש גם אחיינים, אבל אמא אוהבת אותו הכי בעולם, ורוצה שיהיה מושלם. הוא פסגת החלומות, עדיין התינוק שלה 🙂
בתחילה הייתי בטוחה שנצליח להתגבר על אתגר הכתיבה בקלות. הרי היו אצלי עוד הרבה כמוהו לפניו.
כל כובד האחריות על ההתקדמות בטיפול היתה על אמא. אף אחד אחר לא טרח לקחת את האחריות, ובוודאי שלא משה.
ההתקדמות שלו היתה איטית עד לא קיימת. תוך כדי אמו תיארה לי איך הוא ממשיך לזרוק את נעליו ברחבי החדר כשהיא רצה להרים אותן ונועלת לו בחמלה.
הבנתן את הסיטואציה, כן? אז הרכנתי ראש, לקחתי נשימה, והזמנתי את ההורים המקסימים לשיחה (כן, ממש מקסימים, לא להתבלבל!) בה הצעתי להם לגשת להדרכת הורים.
הם היו מופתעים: "אנחנו? הדרכת הורים? יש לנו תשעה ילדים והכל בסדר! למה?"
הסברתי על הקושי שלהם מולו דווקא בגלל שהוא הכי קטן. על זה שהוא לא לוקח שום אחריות על ההתקדמות שלו – כי הם לוקחים אותה בשבילו. וככה הוא בוודאי לא יתקדם בטיפולי ריפוי בעיסוק, ובחיים בכלל.
הם אמרו שייגשו לקבל הדרכה ודרכינו נפרדו לשלום. פגשתי אותם השבוע. מאחוריהם שמונה חודשים של הדרכה, והיה להם אור בעיניים "תודה ששלחת אותנו, החיים שלנו השתנו." והאמא הוסיפה "אני כל כך משוחררת עכשיו, וגם משה מתקדם בכל התחומים הרבה יותר".
שמחתי שהבנתי שהקושי העיקרי הוא לא הכתיבה, ויש כאן מקור עמוק הרבה יותר מזה.
לפעמים לא פשוט לדעת להוריד את הראש ולהבין שלא כל אתגר פתיר על ידינו.
ריפוי בעיסוק הוא מקצוע קצת גאוותן, אנחנו אמורות לדעת לטפל בהכל (טוב, כמעט…). כל מה שמפריע לתפקוד בעצם קשור אלינו. רק שלא כל בעיה תפקוד היא בעיה שהמקור שלה תפקודי. לפעמים השורש שלה רגשי, התנהגותי, שפתי – ואפילו רפואי. כל אלו יכולים להשפיע מאד על התפקוד, וכל עוד השורש לא ייפתר גם הבעיה לא. לא משנה כמה טיפולים ותרגולים נעשה : )
החכמה והענווה היא לזהות שיש כאן עומק נוסף – ולהפנות לאנשי המקצוע הנכונים.
בשורה תחתונה צריך לזכור, כמו במקרה של משה:
מומלץ לקחת אחריות על מה שצריך, ולא לקחת אחריות על מה שלא צריך.
לתגובות, לשאלות ולקבלת תוכן מחכים על קידום ילדים במסגרת הביתית למייל שלך,
כתבי לי: RIVKASHPIGELMANOT@GMAIL.COM
תגובה אחת
זו מקצועיות אמיתית!