גמגום אצל ילד בן שנתיים: למה זה קורה ומה עושים?

גב' תחיה פוזן פסיכותרפיסטית, מנחת הורים ומשפחה ומנהלת המרכז המידע והייעוץ להורים ולאנשי מקצוע של 'עזר מציון',  עונה על שאלה על גמגום אצל ילד כבן שנתיים:

כשילד מתחיל להרכיב משפטים ומפתיע אותנו בפטפוטים מתוקים, זה מרגש מאוד. שלב רכישת השפה הוא תחנה מקסימה בהתפתחות, ולסביבה הקרובה יש חלק משמעותי בפיתוח שפה תקינה ובמניעת התפתחות של הפרעות דיבור.

כשהדיבור השוטף נקטע פתאום ומופיע גמגום, זה מבלבל ומעורר חשש הורי מובן וטבעי.
בואי נעשה סדר בדברים ונראה כיצד כדאי לפעול במקרה שהצגת.

ראשית, חשוב לדעת כי בגיל שנתיים וחצי עד שלוש וחצי שכיחה מאוד תופעה של הפרעה בשטף הדיבור. בגיל זה מתרחש זינוק קוגניטיבי ושפתי אדיר: אוצר המילים מתרחב במהירות והילד כבר חושב ברמה של רעיונות מורכבים. עם זאת, המערכת המוטורית השולטת על שרירי הדיבור, הנשימה והתיאום ביניהם, עדיין מצויה בתהליך הבשלתה.

הפער הזה, שבו המחשבה רצה במהירות והפה מנסה להדביק אותה, יוצר חוסר שטף טבעי (כמו חזרה על הברות, המהומים או תקיעות קלות). ברוב המכריע של המקרים, ככל שהמערכת המוטורית מגיעה לבשלות והתיאום משתפר, הדיבור מתאזן מאליו ללא שום עקבות.

שנית, דעי כי המפתח בידיים שלכם. אופן התגובה של הבית משפיע ישירות על המשך התהליך. הילד חווה את הדיבור דרך העיניים שלכם; אם הוא ירגיש לחץ, המערכת שלו תידרך והעומס על הדיבור יגבר. כדי לייצר סביבה נינוחה שתעזור לו לעבור את השלב הזה בבטחה, מומלץ לאמץ כמה כללים פשוטים:

אווירה מקבלת ונוכחות נינוחה: שמרו על קשר עין בגובה העיניים והפגינו סבלנות מלאה. הימנעו מלהראות בהלה, דאגה או רחמים.

מתן מרחב ביטוי מלא: אל תמלאו את המילים חסרות השטף במקום הילד, אל תתקנו אותו ואל תאיצו בו לסיים את המשפט. הימנעו מעצות כמו 'תנשום' או 'תחשוב לפני שאתה מדבר', שכן הן ממקדות תשומת לב שלילית לקושי ומגבירות את המתח.

דוגמה אישית בקצב: חלף ההנחיה 'תדבר לאט', האטו בעצמכם את קצב הדיבור שלכם בשיחה איתו ועם שאר בני הבית. שימוש במשפטים קצרים יותר, בהפסקות קלות בין משפט למשפט ובקצב דיבור נינוח, מפחית את העומס התקשורתי ומסייע לילד לווסת בטבעיות את הקצב שלו.

זמן איכות רגוע: הקפידו על דקות מעטות ביום של שיחה יחידנית ורגועה, בלי מסיחי דעת, שבהן הילד מרגיש שמקשיבים לו בנחת ובקשב מלא.

איך מתקדמים באחריות?

לצד ההרגעה והעבודה הביתית, הדרך הנכונה לפעול היא לקבוע תור לאבחון אצל קלינאית תקשורת.

הערכה מקצועית תעזור להבחין בין חוסר שטף התפתחותי זמני ובין גמגום הדורש מעקב. כמו כן היא תבחן אם קיימים גורמי סיכון משפחתיים ותספק לכם כלים מדויקים ומותאמים אישית להתנהלות נכונה מול הילד. הצעד הזה יעניק לכם מענה מוסמך ושקט נפשי, ויבטיח שהילד יקבל את התמיכה המדויקת והטובה ביותר.

בהצלחה רבה!

מרכז המידע והייעוץ של עזר מציון מעניק להורים, לאנשי חינוך ולמטפלים הכוונה, תמיכה ומידע מקצועי ועדכני בנושאי התפתחות הילד, הפרעות קשב וריכוז (ADHD), לקויות למידה ותקשורת, וקשיים רגשיים או צרכים מיוחדים.
המרכז מספק מענה רחב החל מגיל לידה ועד גיל 21, הכולל ייעוץ טלפוני ופגישות אישיות, עזרה במיצוי זכויות מול הרשויות, וכן הפעלת קבוצות תמיכה, הרצאות והערכות דידקטיות.  

מוזמנות בשמחה ליצור קשר בטל': 073-3956740

או להשאיר פרטים באתר.