שני שירים לשמיעה ביום הקשה הזה >>>>

יום קשה.

יום אבל.

צער עמוק על שירי, כפיר ואריאל, ולא רק עליהם.

גם על כל אלו שהלכו לדרכם האחרונה כשבחוץ שיכלה חרב, ובחדרים אימה,

בחור, בתולה, יונק, איש שיבה.

יום שנראה שנטמנים בו זרעי התקווה והתפילה האחרונים שלנו.

—-

אבל הם נובטים בשקט באדמה, מחכים להיהפך לחוטר מגזע ישי….

—

והנה שתי המלצות לשירים שמביעים את הכאב של כולנו, וגם, קצת נותנים תקווה.

הראשון – קנא לשמך.

עם המילים שנקרא בקרוב, בסליחות לתענית אסתר.

"קנא לשמך נורא ונקדש,

חזה כרמך נהרס ונידש.

זרויינו קבץ ושיר לך יחודש,

קיימם והחיים בבנין בית המקדש.

וכעשותך נוראות באותן הימים,

איתנו הפלא תשועת עולמים,

מצוא לפניך כפר ותנחומים,

אל מלך יושב על כסא רחמים."

(רק לי קפצה המילה "כופר" והזכירה מיד את השם כפיר?)

ועוד שיר וותיק ומנחם ברגעים קשים כאלו – "אמנם"

המילים הקדושות של הרמח"ל מתוך דעת תבונות, עם הביצוע של דדי גראוכר ז"ל.

"אמנם, הנה זה הוא מחוקו של הייחוד העליון לבדו ב"ה להראות עוצם ממשלתו השלמה;

שכל הזמן שהוא רוצה, מניח העולם להיות סוער והולך בילדי הזמן, עת אשר שלט הרע בעולם;

ולא עוד, אלא שאינו מעכב על ידי הרע הזה מעשות כל אשר בכוחו לעשות, ואפילו מגיעות בריותיו עד הדיוטא התחתונה. אפס כי לא מפני זה יאבד עולמו, כי הממשלה לו לבדו, והוא עשה, והוא סובל, והוא מחץ, והוא ירפא, ואין עוד מלבדו.

והנה זה יתד חזק לאמונת בני ישראל, אשר לא ירך לבם לא מאורך הגלות ולא ממרירותו הקשה".