איפה את משקיעים? איפה אתם שומרים חסכונות? מצליחים לחסוך בכלל?
קרן השתלמות? S&P? קופות גמל? נדל"ן?
אין ספק שזה אחד הנושאים החמים שקיבלו תאוצה משמעותית בשנים האחרונות, ולא פלא, כולם חושבים על העתיד – חתונות הילדים, דירות, פנסיה.
מסתבר שבימינו זה נדרש וחשוב, אבל בפרשת השבוע הקודמת גיליתי משהו מדהים.
מתואר שם איך הקב"ה מאכיל את בני ישראל במן, וכמה שזה היה מאכל פלאי ישירות מהשמיים – היה לא קל ללמוד לחיות רק עליו, עם התחושה שאין לך מושג מה תאכל מחר. המקרר ריק. במזווה אין כלום. אפס. הבית ריק מפירור. אין טעם להשאיר למחר. שוב ושוב צריך לשאת עיניים לשמיים ולחכות לברכה שתגיע מחר.
אי אפשר להשקיע קצת מן בקופת גמל, אי אפשר להשקיע אותו בנדל"ן ולוודא (?) שיהיה לך ליום סגריר. אפס אפשרות לנקוט בפעולה.
והמעניין הוא שהתורה מודעת לזה שמדובר במצב קשה לנפש האנושית. –
וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכְךָ ה' אלוקיך זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם לֹא… וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם".
התורה בהחלט מתייחסת למצב הזה בתור קושי, בתור "וירעיבך". זה לא מצב קל. בני אדם רוצים להרגיש שהם "מבוטחים", שיש להם כיסוי לימים קשים. שיש להם קמח במזווה, מים בברז, ועוף קפוא במקפיא.
אבל אחרי זה – מקבלים מן. אוכל פלאי, אלוקי, שמתעכל בצורה מקסימלית בגוף, אוכל ישירות מהשמיים.
האם אנחנו יכולים לשחרר קצת, להאמין יותר שהאוכל שלנו משמיים? ולא על השקעה כזו או אחרת או מקצוע כזה או אחר? דווקא עידן הAI, מוביל אותנו יותר למקום הזה – המקום הזה של ההבנה שלא ברור מה מקומה של ההשקעה האנושית, של העמל האנושי.
"כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם".
בשורות טובות והמשך חופשה נעימה!
שבי
הפוסט הוא חלק מהניוזלטר שלנו שנשלח פעמיים בשבוע – ביום שני וחמישי.
רשומה ולא קיבלת? תבדקי בקידומי מכירות או בספאם.
עדיין לא רשומה? בואי שבי איתנו : ) בלחיצה כאן
