התגובה של מישהי על עוד בענייני גיסות ומשפחה
מאוד תלוי בסגנון של משפחה,
אבל אצלינו לדוגמא אם מזמינים גברים ונשים האירוע הופך לערב רציני ולא נשאר כמפגש חוייתי
לדוג' – מחייב לחלק ל2 שולחנות, אין תקשורת ב"ה בין הגברים לנשים כלל,
כך שאין שום עניין לעשות את זה במהלך השנה חוץ מחנוכה שעורכים מפגש כזה עם כל הילדים.
וד"א גם אצלינו יום ההולדת ה60 של חמי וחמותי עשו רק ילדים גרעיניים
והכלות היו צריכות להכין את כל האוכל!!! כי הבנות היו צריכות להספיק להתארגן לנסיעה ולהשאיר בית עם ילדים…
יכולה לאמר שכעסתי מאוד ועד היום זה עדיין רגיש אצלי (לפני כ10 שנים)
התגובה של אסתר על 200 מטר חצר: הדירה של אסתר בנחליאל
לכל השואלות היקרות, אנסה לענות כמיטב ידיעתי:
כרגע הקהילה מונה כ-80 משפחות ויש צפי לשלבים הבאים.
מוסדות-יש רק גנים. חיידר ובי"ס – אנחנו יושבים על מודיעין עילית בקטע הזה.
זה לא נורא כי יש הסעה, וזה לא מרחק גדול (ברכב זה 20 דקות בערך, באוטובוס מתארך יותר), אבל כן, זה בהחלט משהו שצריך לקחת בחשבון.
מניחה שבהמשך ייפתחו, אבל זה בטח ייקח זמן.
מבחינה ביטחונית, מי שמגיע מאזורים מרכזיים-לפעמים נרתע, ואני מבינה את זה. גם אני קצת פחדתי בהתחלה. תכלס השמירה הביטחונית פה מאד הדוקה, וב"ה כבר עשרות שנים לא היו באזור אירועים ביטחוניים, ונקווה שגם הלאה יהיה רגוע, בעזרת השם.
(שימו לב שהרבה אנשים מירושלים, מודיעין עילית, הצפון ועוד-סמוכים ליישובים ערביים, ומשום מה זה לא מפחיד אותם כמו כאן. איך אמרתי לבת דודה שלי שהגיעה אלי לשבת (מעפולה, לידם יש גם כן יישובים ערביים) -הערבים שאתה רגיל אליהם, לא מפחידים. אבל ערבים 'חדשים', זה פתאום מפחיד:))
למי ששאלה על חצר-אני לא יודעת. יכול להיות שאנשים מוכרים, או שייפתח בשלב הבא. אפשר לברר. יש למעשה ארבע דירות חצר בכל בניין, בקומה מינוס 3 ומינוס 2. התחתונה יותר כמובן גדולה יותר ופונה כולה לנוף.
אני אישית חושבת שבאמת אם כבר עוברים למקום לא עירוני-אז שווה למצות את הבונוסים עד הסוף, כלומר ללכת כבר על הדירה עם החצר הגדולה. אבל כל אחד והשיקולים שלו. האווירה והנוף גם מהמרפסות בשאר הדירות-לא מתחילים להיות דומים למה שקורה היום בערים. זו איכות חיים שונה לחלוטין. אין השוואה!
לגבי המחירים-מסכימה שהם בכלל לא שפויים, כמו כל מחירי הדירות בארצנו הקדושה. אבל ביחס למה שקורה בכל מקום-הם לגמרי נורמליים. דירה עם חצר בגודל שציינתי, עולה כפול במקומות אחרים.
אולי בשביל מי שמבחינתו לעבור למקום קטן זה ברירת מחדל, המחיר נשמע לא שווה את זה. אני מקווה שיבואו לכאן רק אנשים שרוצים את זה לכתחילה, את איכות החיים הזו בתוך האטרף של העידן שלנו, ובשביל זה המחיר שווה כל שקל. מניסיון אישי. מאז שעברנו לפה, התחלנו לנשום. החיים נהיו יפים יותר וכולנו רגועים ושמחים יותר. (ולא גרתי בב"ב או ירושלים, כולה מודיעין עילית)
נ.ב. ממליצה למי שמתעניינת ברצינות, לבוא לראות ולהרגיש את המקום. אפשר גם לבוא להתארח בשבת. ככה הכי אפשר להרגיש אם את מתחברת או פחות.
רק טוב והצלחה לכולן! שכל אחת תמצא את המקום שמתאים לה ועושה לה טוב:)
התגובה של שיר על עוד בענייני גיסות ומשפחה
במשפחה של בעלי זה מאד מקובל לעשות מפגשים רק לילדים ולא לגיסים והגיסות, למרות שבהתחלה היו מזמינים את הגיסות רק בשביל לצאת ידי חובה-פכם אחת הלכתי כי היינו עדיין זוג צעיר והספיק לי לכל החיים להבין שלא מעוניינים בי במפגשים האלו גם אם מזמינים, בכל פעם מחדש זה ממש כואב והפער הזה ככל הנראה ישאר לנצח
התגובה של מיכל על טיול עם ענת, פוסט #4: גן לאומי שפך נחל שורק
היינו שם מלא פעמים- מקום ממש יפה ומומלץ, בשעות הערב בקיץ- מלא ביתושים- חייבים להימרח עם דיי או משהו בסגנון, לא הגענו עד הים כי התייאשנו
התגובה של ברכה על עוד בענייני גיסות ומשפחה
מקרה שקרה אצלי
הגיסות שלי נעמדו בחתונת הצעירה לתמונת אימא ובנות, בלי שני נשות הבנים, גיסתי לא רצתה להידחף אליהן בכח אבל אני הכרחתי אותה להיכנס מיוזמתינו אחרי שהצלמת צילמה תמונה או שתים שלהן לבד, שיהיה גם תמונה שכוללת אותנו, נכנסנו בחיוך כסוג של "ועכשיו גם איתנו", בלי לומר משהו.
לא שחשובה לי התמונה, אני חושבת שבאותן שניות בעיקר רציתי להראות להן שזה לא מקובל עלי שדוחפים אותי החוצה בגסות כזאת.
הענין הוא שאח"כ גיליתי שאחת מהן הדפיסה תמונה לחמותי לשידה בחדר השינה, ודווקא את התמונה הראשונה שבה אנחנו הכלות לא נמצאות…
אני לא טיפוס פגיע, ולא הייתי אומרת שזה מציק לי בחיי היומיום, אבל חד משמעית אני לא מבינה מה הן חשבו!
אם הן רוצות תמונה גרעינית הן פשוט יכלו לקרוא לשתי האחים שלהן, ולאבא כמובן, ואז זה היה מקסים והכל טוב!
התגובה של תהילה על טורטיה סלמון
הכנתי ויצא מעולה ב"ה.
(לא היה לי חרדל אז הכנתי בלי ויצא מקסים, למי שנתקעת כמוני…)
תודה על המתכון!
נכנס אצלי לרשימת המתכונים…
התגובה של רבקה על ענייני גיסות (…) זו לזו
גם בזמנים אחרים צריך שיהיה נעים לאישה והיא תרגיש מקום ראשון ולא מודחקת
וזה יכול להיות באלף סיטואציות ושעות ביממה
כל אישה לפי מה שמפריע לה ומה שהיא מרגישה
שתביא את הרצון שלה בנשיות ובמכובדות
זוכרת לטובה לחמותי:
זמן קצר אחר נישואינו הייתה לבעלי אחות בשידוכים
מטבע הדברים ההורים התעניינו אצל בעלי הרבה על בחורים וגם בין הפגישות התייעצו איתו לפעמים
חמותי ממש הקפידה לעשות את דווקא בזמנים שגם אני שותפה – לפעמים קראה לי להצטרף ולא לעמוד מהצד, לפעמים בטלפון שאלה- גם רבקה איתנו, כן? אני לא רוצה לקחת לה אותך…
אני זוכרת שבזמן אמת הערכתי אותה מאוד ועד היום – קרוב ל20 שנה!!אני זוכרת את הטעם הטוב שנלווה לשיחות האלו
ונראה לי שהיא לא יודעת כמה צער וכאב היא חסכה…
ברור שלא תמיד מתאים
ולפעמים לא ענינו בטלפון או קיצרנו שיחות – בכל זאת זו"צ
אבל נשאר מזה טעם של הבנה – הבן התחתן ויש פה מישהי שאין מצב שהיא נשארת מאחור!!!
אני חושבת שהאחריות שיהיה נעים לבן/ בת הזוג מוטלת על בני הזוג ולא על השותפים לשיחות – במקרה שלי חמותי
ובמקרה של מעלת הנושא – האחות
וזה יכול להיות גם כל אחד אחר שלוקח לנו זמן זוגי – חבר, אח או כל דמות אחרת או אפילו תחביב ששואב לי את בן הזוג
האחריות עלינו כזוג ולא על המפריעים
אנחנו צריכים להביע אחד לשני את הרצונות, הצרכים והרגישויות
התגובה של חני על יבלות בכף היד – מה לעשות?
אני ניסיתי לבנות שלי בשביל יבלות ויראליות בפנים טיפות הומאופטיה שקניתי בבית מרקחת עילית בכניסה למודיעין עילית. גם בית מרקחת בהר נוף מוכרים אותם. תוך כמה ימים ראיתי שיפור עצום ואחרי כשבועיים הכל ירד. וזה אחרי שניסיתי המון משחות, חציל, תאנים ומה לא. ואני לא חסידה של הומאופטיה בכלל. ניסיתי רק מתוך יאוש ותכלס זה מה שעזר
התגובה של מתכון מוצלח על שווארמה דגים לתשעת הימים
אני מכינה את זה מדג מושט ודג מברק. יוצא מושלם. חותכת לקוביות, מגישה בתוך טורטיה פתוח, מתאימה תבנית עגולה בגודל אישי לכל סועד, מניחה טורטיה (נראה כמו פרח גדול בהגשה וזה גם יפה). מכניסה לתנור את התבנית עם הטורטיה ומנה יפה של השווארמה דג בתוך הטורטיה, בערך 10 דק'. עושה את זה ממש סמוך לשבת או לחג. משאירה בתנור החם ומגישה ממנו ישירות במנה ראשונה. פשוט מושלם!!
