ו' – ואהבת – איך מחזירים אותה לזוגיות שלנו?

היא נמצאת בחתונה של אחותה הקטנה ביותר, הרגליים רוקדות אבל הלב נמצא במקום אחר.

רואה את האור בעיניים של אחותה, החתן מנפנף לה מעבר למחיצה, שניהם גושי אושר, שני לבבות פועמים בקצב אחיד.

ככה זה לפחות נראה…

והיא אחרי ויכוח סוער עם בעלה, הוא כמעט לא רצה לבוא, היא יודעת שהוא לא היה עושה לה את זה, ובסך הכל די בסדר להם, המריבות לא בטונים גבוהים, וכל אחד משתדל באופן כזה או אחר לתת לשני לחיות נעים וטוב.

אבל איפה האהבה? נכון, מה שהולך כאן באולם זה עודף של ריגוש, עוד לא עבדו כאן על האהבה, והכל זה התרגשות גדולה וחסד שהקב"ה עשה כדי להתחיל את הקשר, אבל עדיין היא לא מצליחה להתעלם מהעובדה שבינה לבין בעלה היא לא מרגישה שקיימת אהבה.

וכשהיא חושבת על זה שוב, היא נאלצת להודות שאין אהבה, יותר נכון היא לא מרגישה אותה.

היא פונה ליציאה מהאולם, לוקחת את הטלפון איתה, מתיישבת בכורסאות שבחוץ,

החיוכים, לחיצות היד ומשימת ה"התנחמדות" מעייפים אותה כרגע.

זוג צעיר עומד ליד הכיורים. הוא נשען על השיש והיא עומדת מולו, נושאת אליו עיניים, מסובבת את טבעת הנישואין שלה על האצבע, יש להם זמן, כאילו שהם לא נמצאים עכשיו בעיצומה של חתונה.

הוא מחייך, היא צוחקת, משהו נעים עומד ביניהם.

הטלפון שלה מצלצל, בעלה על הקו.

"את זוכרת מתי האוטובוס האחרון יוצא?"

"…"

"אני לא שומע אותך, המוזיקה פה מחרישה לי את האוזניים," הוא מתלונן.

"אני פה בחוץ, תצא?" מנסה ליצור רגע של שקט ברעש שיש לה בלב.

"אני בא." הוא מנתק.

היא רואה אותו יוצא מהיציאה של הגברים, גבוה ומרשים כמו שהיה כשהכירה אותו בפעם הראשונה,

"אני לא מתכוון לחפש טרמפ באמצע הלילה." הוא מדגיש לה בתוקף.

"תבדקי מתי יש לנו אוטובוס." הוא מודיע.

"אני מיד בודקת, אתה צודק גם אני לא רוצה להיתקע כאן הלילה, אתה רוצה להיכנס או שאתה רוצה להישאר כאן לידי עד שאני אבדוק?" היא משנה אסטרטגיה, רוצה להרגיע, מחפשת למצא חן.

"אני פה, נשמע מתי יש לנו אוטובוס." הוא משתכנע להישאר קרוב.

"אחת עשרה אחרון, עוד רבע שעה, מזל שבקשת שאני אבדוק." שומרת על נעימות וכבוד.

"זה ממש מוקדם, את רוצה להישאר? רק עכשיו התחילו הריקודים…" הוא אכפתי.

"לא יודעת, יש לך פתרון אחר איך לחזור?" משאירה לו להחליט ולדאוג לה.

—

כמה דיו נשפך על אהבה, על הרצון להיות אהובים, ומה זה בכלל אהבה?

האמת שגם כאן, באות ו' של הסדרה הקודמת, כתבתי על אהבה, אבל כנראה שזה לא מספיק, והנה אני שוב כותבת עליה, על הרגש החמקמק הזה. שכשאנחנו מנסים להגדיר אותו ולבדוק אם הוא קיים ואיך מרגישים אותו , אפשר להיאבד שם.

הקשר הזוגי, הוא לא התעוררות רגעית או פרץ של התרגשות ורגשות לא מווסתים, לא בזה נמדוד אהבה, אהבה היא רצף של פעולות, שנעשות יום יום באופן עקבי ומתמיד,

אהבה הוא רגש שמייצרים אותו ופועלים להשיג, זה לא מצב שנופלים אליו – או שיש לך או שאין לך.

אהבה – זו יצירה יום יומית שהולכת וגדלה כאשר עושים את הפעולות הנכונות להשיג אותה.

הרב אליהו כי טוב זצ"ל בספרו "איש וביתו", מציין שאהבת אמת מתגברת כאשר אדם נוהג כבוד בחברו, מה שמביא את חברו לנהוג גם בו כבוד, "ונמצא שאהבה שנמצאת בלבבות האוהבים מתוך הכבוד שנוהגים זה בזה היא אהבת אמת שמתגברת והולכת תמיד." (עד כאן דבריו.)

כבוד – אלו המעשים הקטנים שיוצרים את האהבה בין שני בני הזוג.

התמדה בנתינת כבוד לבעל, מה שמייצר ומביא את האהבה לבית בין הבעל לאישה.

איך אני בודקת שקיימת אצלנו אהבה?

1. נוח ונעים לנו אחד עם השני.
2. בעלי מספק את הצרכים הרגשיים שלי, מודע אליהם ורוצה להעניק לי אותם.
3. בעלי מרגיש מכובד בבית ובעל ערך. (לא יודעת? שאלי אותו על כך, הסכימי לקבל גם תשובה שלילית.)
4. יש התמדה ועקביות בקשר, גם אם יש עליות וירידות, ובנוסף, הקשר והחיבור ביננו ברמת עליה תמיד.
5. אני יודעת בוודאות מה מכבד את בעלי ונותנת לו את זה בהערכה ושמחה.

אהבה ושלום לכולנו.

הכנתי לך מתנה שווה במיוחד: כפתורים שעושים לך קסם בזוגיות – את מוזמנות להיכנס לקישור וליהנות מ-5 כלים שעושים טוב לזוגיות שלך!

בתאל טשיטיד

מלמדת אותך את השפה שלו, כדי להעלים, בעזרת ה', את הקושי הזוגי שלך, בשיטה המאפשרת מדידה ושיפור תוך שבוע.

לקבלת טעימה כמתנה 

חוסמת? בעלת מייל בלבד:  לחצי כאן

להקשבה לתכנים הקוליים 'על כולנה': 0733.834.729

ציורים: רחל קארו – לאתר הציורים של רחל

לקבלת ציור – סיפור שבועי מאת ר. קארו  לחצי כאן