התגובה של שירה על לא נעים: הרטבת ילדים
"כותבת בקצרה כי אין לי זמן, עונה לדבורה עם הילד בן 6.5.
כשיש בעיה של הרטבה פונים לרופא ילדים, בהנחה שיש לכם רופא ילדים קשוב, ולא כזה שמנפנף אתכם מהחדר אחרי דקה.
בכל מקרה, זה בהחלט נחשב בעיה רפואית ורופא ילדים אמור לתת הכוונה וכלים.
מהניסיון שלנו – הוא עושה בדיקה בסיסית ואחרי זה נותן תוכנית פעולה.
בד"כ ממליצים להתחיל עם זמזם, קונים את זה בכל בית מרקחת, אפשר גם לקחת מ"יד שרה" מאמינה שיש גם עוד גמ"חים, שם צריך לקנות רק את החלק שמתחבר לגוף של התינוק.
מהניסיון שלנו – אין צורך ללכת למרפאה מיוחדת בתחום, זה מגיע עם הוראות בסיסיות, הרופא יסביר מילה או שתיים וכו'.
העיקרון של הזמזם זה שהוא מעביר את האחריות מההורה לילד, במקרים טובים – הילד מתעורר מזה, במקרים פחות מוצלחים (שלדעתי זה הרוב, הילדים האלו בד"כ ישנים כמו טרקטור) ההורה קופץ כשזה מזמזם (מיד כשמתחילה הרטבה) ומעיר את הילד להמשיך בשירותים, לא ברור איך, אבל פסיכולוגית זה מעביר את האחריות לנושא מההורה לילד –
אצל המון ילדים זה עוזר פלאים, אצלנו זה ממש גרם לילד אחד להפסיק להרטיב כמעט לגמרי, אבל לילד אחר זה לא עזר בכלל.
במקרה כזה הרופא מפנה לאורולוג ילדים, והוא מתחיל את הטיפול שלו, שבד"כ יהיה מינירין.
זאת תרופה שלוקחים כל ערב לפני השינה – תרופת פלא שגורמת לילד לא להרטיב.
בבסיס שלה הרעיון הוא שמגיל 3-4 בערך, יש הורמון שמופרש אצל כל הילדים עד מאה ועשרים, שמונע מהם להרטיב בלילה, יש ילדים שההורמון מופרש אצלם בגיל מבוגר יותר, ולכן הם לוקחים את המינירין שהוא הורמון מלאכותי. במשך השנים מנסים להוריד ולבדוק אם ההורמון מופרש כבר באופן טבעי.
אצלינו ב"ה, היום אצל ילד בן 9, הורדנו את הכדור לאט לאט ואנחנו כמעט באפס הרטבות, כלומר ההורמון מופרש אצלו באופן טבעי ב"ה היום והוא לא זקוק יותר לכדור.
כמו כן – יש עוד אנשי מקצוע להיעזר בהם (במיוחד אם את אומרת שזה קורה גם במשך היום) פיזיותרפיסטים שמומחים לנושא הזה של רצפת אגן וכו' – אצל חלק מהילדים זה נובע מחולשה של המקום וכו'.
לפעמים זה יכול לנבוע מבעיות בנשימה (הפסקות נשימה בלילה) את זה בודקים במעבדת שינה, ולפעמים מעצירות (גלויה או סמויה).
כל זה מהניסיון שלנו על קצה המזלג ; )
בהצלחה רבה!
שתגיעו לשליחים הנכונים שיעזרו לכם בע"ה."
התגובה של אישה שמשתדלת לכבד את בעלה על ואהבת… דיבורים על אהבה
"אני עם דמעות בעיניים…
חבל שלא קראתי את הפוסט הזה לפני 3 שנים
כמה כאב ועוגמת נפש ותסכול וחוסר הבנה הוא היה יכול לחסוך לי
כתבת כ"כ נכון!! ונשים לא יודעות את זה! הדרך הכי נכטנה להרבות האהבה זה לכבד את הצרכים של בעלך, גם אם נראה לך טיפשי וחסר עניין. לכבד את הבקשות (גם הקטנות כמו לסגור את הדלת כשמדליקים מזגן) זו הדרך היחידה להגיע לאהבה אמיתית ולא למקום הפוך חלילה
תודה בתאל היקרה! החכמת אותי! מאד נהנת מהטורים שלך אבל פה עלית על כולנה!
תודה!!"
התגובה של הודיה על אצבעות קוקילידה בציפוי בלונדי
"הכנתי ופשוט יצא מוווושלם!!!!
ממש מומלץ להכנה
יצא לי קצת פחות אסטטי
אולי כדאי להכין מראש בתוך תבניות שקעים"
התגובה של שירה על מפריע לי שאמא שלי איתי בלידה
"חייבת להוסיף פה עוד זווית שלא דיברו עליה, והיא – התיק הרפואי של היולדת.
אמא שלי ליוותה אותי מספר לידות, והערכתי אותה מאד על המאמץ, בלידה ראשונה זה גם ממש עזר.
בכל מקרה, באחת הלידות המתקדמות שלי, היתה בתקופה שלקחתי ציפרלקס – כדור נגד חרדות (ודיכאון) בגלל חרדות שהיו לי.
בלידה הנושא הזה עולה – חייבים לציין את זה לפני, כי בהרבה מקרים תחת נטילת ציפרלקס התינוק לא בוכה ברגע הלידה (חוץ מזה הכדור בטוח לחלוטין לשימוש בהריון).
זה דבר בולט מאד כמובן, ואילולא הכדור – מלחיץ.
היה לי מאד חשוב שאמא שלי לא תדע שאני נוטלת את הכדור, ולכן היה לי קריטי שהיא לא תבוא ללידה.
היה מאד לא נעים לומר את זה, והתפללתי לה' שהכל הסתדר, בסופו של דבר חסדי שמיים היא אכן לא הייתה בלידה,
אבל זה נקודה חשובה בשבילכן – אמהות.
יכול להיות שהבת שלך לא רוצה שתבואי לחדר לידה כי יש עניין רפואי שהיא לא רוצה שתדעי ממנו?
תחשבי על זה לפני שאת נפגעת שהבת שלך לא רוצה שתבואי איתה לחדר לידה.
הצלחות לכולן, ושתמיד נזכה לבחור בטוב ולעשות טוב!"
התגובה של אא על קוגל תפוח אדמה כמו של קייטרינג
"יצא מדהים, תודה!"
התגובה של נועה על איך להעסיק את הקטנים בנחת?
"קצף גילוח!
מתיזה על השולחן/על דלת כהה
הילדים אוהבים למרוח ולצייר עם זה(כמו עם האדים שעל החלון בחורף
ומתנקה במהירות"
התגובה של אחת על כדורים (לא של משחק, ולא אקמול)
"פעם אמרה לי מישהי משפט יפה. ההבדל בין לקחת כדור לבין לא לקחת – זה כמו ההבדל בין לעשות קוגל עם מעבד מזון או עם פומפיה. אולי לא תמיד זה מדויק, לפעמים אין ברירה, אבל למה לכבס בידיים כשיש מכונת כביסה?!
ואגב, למה אנשים מתייחסים לכדורים להורדת לחץ דם כרוני ביותר סלחנות?!"
התגובה של אביגיל על אני רוצה לצאת ממעגל המרמור 🙁
"מבינה אותך כ"כ, אני גם במצב הזה, רק אמורה לחזור מחל"ד עוד שבועיים (גם כן אחרי לידה שלישית, כשהגדולה עוד לא בת שנתיים וחצי…)
קראתי משהו שהצחיק ונתן לי כח:
האתגר של כל אישה ב2025:
לעבוד כאילו אין לה ילדים,
לגדל ילדים כאילו היא לא עובדת,
ולהראות – כאילו היא גם לא עובדת וגם לא מגדלת ילדים…"
