"בשמחה משפחתית הזכירו את שמי ברמקול לישועה!" התגובות החמות שלכן השבוע >>>

התגובה של שושי על אמא שחוקה בלי אגורה

אני גדלתי בעניות רבה.
ובשמחה עצומה.
אמא שלי שתח' תמיד חינכה אותנו בגאוה "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה"
האבא לא היה אברך, אבל היתה מסירות גדולה ותחושה של זכיה אמיתית בחיי תורה.
גיהצנו לאנשים, מכרנו עוגות, אמא בישלה בישיבה ולפי הכסף שנכנס בכל שבוע קנינו אוכל.
עד היום נשאר לי טעם מתוק בפה מהתקופה הנפלאה הזו.
וחשוב לי שגם הילדים שלי ירגישו מדי פעם את ההבנה להצטמצם ולא לפזר.
היום גם אין לנו מספיק בהכנסה אבל ברוך ד' קונים כל מה שצריך וגם פינוקים. 
ממילא אין מספיק אז מה זה משנה אם חסר 5000 או 5500?
אני רוצה לתת לך כמה עצות טובות מנסיון
ד' לא רוצה שתהיי עצובה ורעבה.
אם תאמיני בזה באמת בעזרת ד' תצאי מהמצב.
לפעמים עדיף להוריד שעות בעבודה כשכירה ולהוסיף משהו עצמאי מסודר.
תחשבי אולי לפי הביקוש באזורכם.
בעבודה עצמאית השכר יכול להרקיע שחקים וזו השתדלות נכונה הרבה פעמים
אבל כמובן שאי אפשר לוותר על המעלה של המשכורת שנכנסת מסודר כל חודש.
תתיעצי עם אנשים. זו לא בושה להעזר!
יש מטעם קופות הצדקה יעוץ כלכלי- שוה לבדוק.
כמובן שכפי שכולם אמרו לך, את צריכה לשתף את בעלך.
שום רווח לא יצא לך מלחיות כאלו חיים. בסוף זה עולה ביוקר, טיפולים רגשיים, בעיות בלי סוף.
צריך להבין שכסף שצריך להוציא מוציאים.
אם לא תוציאי את זה עכשיו ברוגע ובשמחה
אחר כך את עלולה לשלם בכפל כפליים על כל הבעיות המצטברות.
תוכלי לקנות בגדים ביד שניה. זה נהדר! ויותר שווה מכל חנות.
אולי לבדוק עם מישהי שיכולה להעביר לך שקיות עם הבגדים המיותרים להם.
גם משחקים אפשר להשיג ביד שניה.
אוכל- אפשר לברר על חלוקות.
יש אפשרות לקבל אוכל מצהרונים וכו'.
והעיקר תתפללי, תהיי יוזמתית, תרצי לעזור למשפחה מתוך אמונה שד' רוצה שתהיי מאושרת.
זה דור השפע ואין סיבה להיות רעבים.
במקרים שצריך- אפשר להעזר בקופות צדקה,
אם מאוד רוצים אפשר לחשוב על מגורים בפריפריה. יש מקומות שנשים שם כמעט לא עובדות וכולם נתמכים ע"י קופות הצדקה.
אבל שימי לב שאין תחליף למוסדות של המרכז ברוב הפעמים. וכשמשתקעים, קשה לעבור שוב דירה…
ותזכרי שגלגל חוזר בעולם, לפעמים אנחנו מהמקבלים וד' יעזור שנהיה רק מהנותנים.
ולפעמים צריך לקבל כדי לעבור לצד של הנותן.
בתפילה לסיעתא דשמיא.

התגובה של אמא שחוקה בלי אגורה

קשה
קשה
קשה
אני בוכה איתך, רק מי שמרגיש את זה – יכול לבכות איתך באמת

ניהול תקציב והגדלת הכנסות ותעשו ותחשבו ותבדקו…ו.. ו…

מי שלא הרגישה מה זה ר-ע-ב בחודש שמיני כשאת משתוקקת ללחמניה(!) של חברה בעבודה וכשאת רואה אותה פותחת בטבעיות שוקולד את מתעלפת…
מי שלא עברה שבת של קידוש על חלות כשאת שבועיים אחרי לידה…
מי שלא צעקו עליה למה לא קנתה ציוד ללידה(רמז: כי לא היה כסף)

והכי קשה – את ממשיכה ללכת לחתונות- לעבודה- לאירועים משפחתיים- לגינה עם הילדים ואת נראית ממש בסדר
אף אחד לא יכול לנחש…
המשחק ממשיך…

חברות!
אתן מקסימות
אבל זה קשה קשה קשה
לא באה להרפות ידיים של אף חברה, כולן כותבות פה באמת מכל הלב ועם כל הרצון הטוב
אבל בבקשה!!!
לפני כל העצות הרוחניות, הסגולות,ההמלצות, הטיפים להתייעלות
תעצרו רגע, תחשבו מה עוברת, תנו חיבוק!!!!!!
אולי פרק תהילים? אולי "אנא השם הושיעה נא"
כמה מילים טובות – אמפתיה, הבנה, הזדהות
קצת כבוד לכאב
לא לרוץ לפתרונות

מחר, מחר אפשר גם לייעץ, לכוון, לעודד, להמליץ
מחר יהיה יום חדש
גם עלינו תזרח השמש בעז"ה
לילה טוב!

התגובה של אין עוד מלבדו על אמא שחוקה בלי אגורה

תודה על המילים החמות. חשוב!
ואני מחבקת גם אותך
קשה מאוד שאת צריכה משהו ולא יכולה
כן, קשה גם מעיל וסיכות יכולים לחנוק לך דמעות בגרון
איחולי לשפע מכסף כשר בקלות!

הייתי מאוד שמחה שניקח את זה לכיוון של חמלה והבנה יותר מאשר לענין הפרופורציות
אין בעוה"ז שום אמצעי טכנולוגי או אחר שיכול למדוד קושי או כאב או צער
רק אלוקים יודע ויכול לשקול
יכול להיות שלאחת קשה יותר שלא סרקה את הפאה כמה חודשים יותר מלהיות רעבה
אולי יש מישהי שבגלל שלא חידשה קולקציה לילדים היא על סף התמוטטות נפשית?כן, זה יכול להיות
זה קשה לה? = זה קשה לה!!!
ולא משנה מה אני/ אחותי עברנו ועוברות
שניקח למחשבה שאת לא יודעת עם מה חברה מתמודדת גם אם היא נראית לך עם מלא אנרגיות… ורגילה…
ונזכור בכל סיטואציה שכל אחת באה ממקום שונה – גם כלכלי וגם בכל תחומי ההתמודדות האחרים בחיים:
תמיכה סביבתית, אופי וסגנון בן זוג, סדר עדיפויות, כוחות גוף וכוחות נפש
תודה

התגובה של יעל על אמא שחוקה בלי אגורה

אחרי שרב גרשון נפטר ספרו עליו שהוא לקח ילדים לרופא למשל כי אשתו היתה מורה
מכין את הכריכים בבוקר
ועוד דברים
לי את האמת הסיפורים האלה נותנים יותר כוח מאשר על סיפורי התמדה

התגובה של איידי על אמא שחוקה בלי אגורה

אני רק רוצה לספר ולשתף היו לי 4 קטנטנים
לא היה לי שקל מיותר
בעלי אברך ומאידיאל יצאתי לעבוד לבד
אבללללללללל והאבל הוא גדול
לא ויתרתי על יום חופשי
יום לעצמי לא מחייב לקניות ליכול להיות ללכת לאמא לארוחת בוקר מפנקת……
וחולמת על היום שיהיה לי גם מקרר מלא בכל טוב
שלא ארחם על הפיתה שהופשרה בטעות ולא יהיה לה שימוש
{לא מצד בל תשחית אלא מצד כאב לב עליה}.לקח זמן
הרבה
אבל השפע מגיע
ובגדול
את צריכה להאמין
ולזכור שעם כל ילד מגיע הברכה שלו
פיתו בסלו
וכן
עבדתי קשה מאאאאאאאאאאאאאאוד
חלמתי להגיע לדירה בבני ברק ו
אני לא עובדת בהייטק
כולה סייעת בגן ילדים
ההורים נתנו משהו סימלי
{100 אלף}
והשם פתח
וריחם
ונתן לנו הרבה
שפע ממקומות שאני לא מבינה אפילו
וקנינו דירה
ומשלמים משכנתא מטורפת כל חודש
ואני מאמינה בו שיתן
כי אני הייתי במקום הזה שחשבתי אם לקנות מטרנה או חלב
אם לקנות ירקות יקרים או מלפפון חמוץ
אם לקנות עוף שלם או עוף טחון.
השם עוזר תמיד
אנחנו רק צריכים להאמין בו מתוך שמחה
ואת לדעתי
צריכה לעשות חושבים עם עצמך
למה את קמה 6 ימים בשבוע?
אולי את צריכה בוקר שלם פנוי לעצמך
לנקות בנחת
לישון טוב לקרא
אפילו ספר ולהתפנק במיטה!!
רק סיפור קטן שקרה לי לאחרונה
לא היה לנו כסף כל כך…..
ערב ראש השנה
אחרי החופש
הוצאות של קיץ פלוס תחילת שנה פלוס חגים פלוס חוב גדול שהחזרנו
סבתא שלי מתקשרת אלי {בת 90 כן?}
"את קנית דירה ואין לך כסף אני אתן לך 1000 שקל תלכי תיקני לך בגדים לחורף לא לילדים תלכי תתפנקי לעצמך…"
מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה עד ר"ה!!!

מי שמאמין רואה ישועות
מה שהכי מחזק אותי זה העלון של השגחה פרטיתתת הוא מדהים
מחזקת את ידייך ומאחלת שתצאי מתוך הדחק ובע"ה בקרוב תעבדי אותו יתברך מתוך רווחה גשמית ורוחנית

התגובה של דיתי על פסוריאזיס

אני עשיתי פוטותרפיה היה לי שקט 6 שנים בשנה האחרונה צצו שוב כמה פצעים אבל עדיין ברמה ממש קלה, החודש האחרון התחלתי למרוח משחה של פוראוור לא רואה שיפור אבל כן עוזר שפחות מגרד לי

התגובה של בלי שם על פרק 82: רואה את זה קורה

"אוף זה כל כך מתסכל כאלו תגובות, הייתי נערה כאילו נורמלית, אף אחד לא ידע באילו מאמצים אני מגיעה שמחה לבית ספר, שהבית הוא לא מקום תמיד חם ואוהב, שהבגד שבאתי איתו לערב חברותי הוא יד שניה, ואין לבעיה שלי שום כותרת, ואי אפשר לומר כלום לאף אחד… אבל הבעיות עם הכותרות מקבלות שום וצורה ויחס וכולם יחשבו פעמיים לפני שיגידו משהו לילדה יתומה אבל לבעיות בלי שם ואנשים כאילו חלקים שמעולם גם לא היו בשום יומולדת לחברה כי הם לא יכולות להביא מתנה… הם בסדר גמור ולא חיים במנהרה…

התגובה של אילה על אמא שחוקה בלי אגורה

פותחת יקרה! ליבי איתך לגמרי. זה נשמע שאת עושה מאמצים מעל ומעבר!
אני בתור אשת אברך (לשעבר, הרגע התחיל לעבוד) שלמד הרבה שנים והיו כמה וכמה ילדים, תמיד ידעתי שכשלי טוב ואני שולחת אותו בחיוך יש לו כוח ללמוד.
ואם אני בעומס מעבר לכוחותי, בהריון מורכב, אחרי לידה או סתם בערב עם בית הפוך ואפס אנרגיה-

אני מבקשת עזרה. ככה פשוט.
לא יעזור לעולם התורה אישה שקרסה.
זה לא יביא ליותר תורה בכמות או באיכות.
בעל שיוצא בידיעה שאשתו נגמרת בבית, עצבנית או מותשת- לא יכול ללמוד ולא ראוי שילמד!
כי א'-ב' של אנושיות זה ואהבת לרעך..
תן יד לאשתך לפני שאתה רץ לכולל. ואני בטוחה שכל בעל עם מידות טובות יבין את זה בשיחה מכבדת ונעימה ברוגע.

ומעבר לזה- בפן הכלכלי:
בעלים יכולים ללמוד ולשלב עבודה במקביל ללא פגיעה בסדרים.
בעלי עובד בנקיון בערבים, עבד בחלוקת חלות בליל שישי, בעבודות משרדיות, השגחת כשרות בבין הזמנים ועוד ועוד… אלו הכנסות שבלעדיהן לא היה לנו אוויר כנראה (תודה לה' שזימן אותן).
חפשו עבודה/עבודות כאלה עבורו ותורידי ממך.

יש הנחות של הרווחה על מעונות תמ"ת במקרים כאלה. פני לרווחה של העיר ובקשי עזרה. מדובר בדרגה כמעט ללא תשלום!

ואחרון חביב- יש ארגונים שומרי תו"צ שמיועדים לזוגות שחווים קושי כלכלי.
המטרה היא לא איסוף תרומות, אלא הם יועצים כלכליים מומחים שיושבים עם הזוג ועוברים יחד על כללל האפשרויות הכנסה, חושבים איך לחסוך או להגדיל הכנסות. ומאזנים אתכם את העו"ש בהתנדבות מלאה.
הקישור לאתר שלהם:
* פעמונים- https://www.paamonim.org/he/%d7%99%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a5-%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%95%d7%99/
* מקימי- *2835.

תתקשי אליהם בבקשה, ותבקשי ליווי. הם ממש בעלי רצון טוב והמון נסיון. לחלקם יש תוכניות ייעודיות לאברכים! (לדעתי למקימי, תבררי).
זה לא שהדבר הראשון שיאמרו לך זה לעזוב את הלימוד, להפך. יעזור למצוא איך לעבוד בלי לפגוע בלימוד.

בשורות טובות!!!

התגובה של רחל על איך מעלים דימוי עצמי ומתחילים לאהוב את עצמי? (דיון המשך על הפרעת קשב והלקאה עצמית)

איזה כיףףףףףף הדיון הזה.
מתחילה להרגיש נורמלית.
ההיתי בטוחה שאני מפגרת בתפקוד נמוך!

שרק אצלי חופרים בבוקר בהרים וגבעות של כביסה עד שמוצאים זוג גרביים,(לא נורא שזה לא אותו דבר, אף אחד לא רואה…)

שרק אני שכחתי לכבס את הבגדים למחר, אז שמה מהר מכונה בבוקר וכל המשפחה נאלצת לצעוד למוסדות עם בגדים רטובים,

שהמזמינה ממוצא פעם בחודש כרטיס אשראי חדש!
שאין חנות אחת בגאולה שלא שכחתי שם את הפלאפון,
ותמיד איכשהו בדיוק אז חמותי מתקשרת,
ועונה לה המוכר התורן.

התגובה של טובה על הבית שלי לא (תמיד) מסודר

אמא שלי תחי' אמרה לי פעם:
תשקיעי במה שלא תוכלי להחזיר אחורה.
אם התריסים שלך יישארו מאובקים, אפילו שנים ארוכות – ביום שבו תחליטי לנקות אותם, הם יהיו נקיים וזהו. לא יישארו להם משקעים…
אבל אם תזניחי את הילדים בשנות הגידול כדי להבריק תריסים – את זה לא תוכלי להשלים אחר כך!

התגובה של אור על איך נֿראים טוב בבית???

חייבת להגיד שרק עכשיו נחשפתי לפורום הזה וזה פשוט מדהים הבמה הזו! עולה כאן נושא קדוש, פשוט קדוש! ויתר מזה, גם הקוראות והמגיבות ממש מכבדות ומערכיות אחת את השניה, זה מיוחד מאוד ונותן כח 💗

התגובה של כבר כמעט אמא בעצמי על גמילה מורכבת בלילה

חייבת להזהיר מאחת השיטות שניסו עלי בילדותי
וכרגע אני עוד עם טראומות, כי זה הרס לי את הדימוי העצמי ברמת הריסוק.
יש איזה מכשיר, זמזם או משהו, שמצפצף כאשר הוא נרטב
בקיצור מניחים אותו באזור, ואז הוא כמו ילד טוב- מצפצף כשהילד(ה) (אני) מרטיב.
קודם כל תודה רבה על היעילות,
דבר שני כל האחים שלי בחדר היו מתעוררים, שישו ושמחו
והבושה. הבושה. רק תדמיינו.
כואב לי לכתוב על זה. ועוד יותר כואב לי להתמודד עם ההשלכות שיש לי עד היום על הדימוי העצמי.
הרי זה נושא רגיש, ואינטימי.
אז תשתדלי להתייחס הכי בכבוד לילד. בדיסטקרטיות.
אין שום סיבה לערב אף אחד משאר הילדים, או לשוחח על זה בקול.
ו- ממליצה להימנע מהמוצר שכתבתי עליו כאן.
מקווה שיהיה לתועלת.

התגובה של מחכה למתנת ה'! על סגולה לזרע של קיימא

נכון,
גם את התפילות שיתפללו בלי לספר לנו…
בשמחה משפחתית הזכירו את שמי ברמקול לישועה!
וכל אישה ואישה שפגשתי הזכירה לי מחדש את הציפייה
וחשבה שהיא הראשונה שמכירה את הסגולות…
זה פשוט גמר עליי…
חשבתי שזה כמו פנינה וחנה… שהרי "פנינה לשם שמיים נתכוונה"…
אז ממש צריך לשים לב!