בשנת 1994 יצאה כריסטינה מארי פלאנטה בת ה-13 מביתה באריזונה לעבר אורווה שבה היה הסוס שלה.
הכל היה פשוט וחלק, אבל אז היא נעלמה בלי להשאיר עקבות עד… עד לפני חודש.
לפני חודש איתר אותה משרד השריף של מחוז מגוריה, כשהיא חיה תחת זהות בדויה.
מתברר שתיק החקירה שלה נשאר פתוח למרות השנים שעברו מאז שנעלמה – כל עוד לא נמצאה סיבה לסגור אותו.
בשנים האחרונות לאחר פיתוח של אמצעי חיפוש חדשניים נפתח התיק שוב – עד למציאת הנעדרת לפני כחודש.
באופן מפתיע, התגלה שהנעדרת לא נחטפה כמו שחשדו במשטרה, אלא ברחה ביתה (בעזרת חלק מבני משפחתה), והיא חיה בזהות בדויה בארה"ב במשך השנים.
הסיפור הזה, מעבר לעובדה שהוא נותן תקווה, אפילו מזערית, לסיפורי נעדרים שנעלמו במשך השנים, נותן תקווה בכלל.
יש תקווה. גם במקומות שחשבנו שאין סיכוי. גם במקומות בהם ה"תיק" מעלה חלודה, ונראה שאין מה לעשות – כדאי לנסות מחדש.
הזמן, המציאות, השינויים שחלים בנו ובסביבה שלנו במשך השנים וכמובן יד ההשגחה שמחוללת הכל – נותנים לנו כל הזמן אפשרויות לנסות שוב. אולי בסוף נמצא את מה שחיפשנו.
בשורות טובות,
שבי
הפוסט הוא חלק מהניוזלטר שלנו שנשלח פעמיים בשבוע – ביום שני וחמישי.
רשומה ולא קיבלת? תבדקי בקידומי מכירות או בספאם.
עדיין לא רשומה? בואי שבי איתנו : ) בלחיצה כאן
