דמעות

אני יודעת שהשמים מזילים עכשיו דמעות למאות מאות, הזדהות לאימהות, בבכי שאין לו סוף ואין לו אח ורע ויש לו התחלה. אני יודעת שעיני העננים מגירים את כובדם על המון אדם. אני יודעת שעמוס להם מידי בנפש, כבד להם להכיל את כל מה שהם רואים בסככה הלבנה. את מה שהם שומעים בין הדי הפיצוצים שמתנפצים […]
אמא, מה שלומך היום?

את התוכן הבא פרסמתי כבר ברשימת תפוצה שלי, אבל בגלל שהוא זכה לכל כך הרבה תגובות חמות, החלטתי לפרסם אותו גם פה, מתנצלת בפני מי שכבר קראה אותו 🙂 — שלום אמא יקרה, ומה שלומך? אני מסתכלת על כל האימהות בתקופה האחרונה, ופשוט בא לי לעצור הכל ולהגיד: וואו. איך אתן עושות את זה? איך […]
הבת שלי התחילה לגמגם במלחמה, מה עושים?

במסגרת המדור "רגע של תקשורת", ניתן להפנות שאלות לרחלי שרון – קלינאית תקשורת. את השאלה אפשר לשאול פה בתגובות או למייל שלנו: [email protected] ולשאלה של חיה: הבת שלי בת כמעט 3, מדברת ומביעה את עצמה מצוין כבר כמה חודשים, וב"ה לא היו שום בעיות מיוחדות. אומרת גם משפטים מורכבים ומשתמשת בפעלים. בתקופת המלחמה היא התחילה טיפונת […]
כשאני הופכת ל'אין' (קטע רגיש)

מילים שכתבתי בימים הראשונים למלחמה. לא טוב לי, לא טוב לי בכלל. אני מסתובבת הלומה, מדברת בלי היגיון, קמה והולכת באמצע שיחות, לא רוצה כלום ורוצה הכל. כבר דיברנו על דיסוציאציות, אז עכשיו זה לא שיש לי דיסוציאציות, אני בדיסוציאציה קבועה. אין אותי, אין בכלל. אני גופה זזה, בלי הראש, גופה ולא גוף, כי גוף […]
איך להיות מנהיג? מפעולות קטנות להשפעה גדולה

שימי לב: הכתבה נכתבה בעיצומה של המלחמה כהמשך ישיר לכתבה הזאת, התיאור של המקלט לא רלוונטי, אבל הכלים להגיע למנהיגות – נכונים תמיד! כשמציאות החיים משתנה בבת אחת ואנחנו מוצאים את עצמנו במרחב לא מוכר כמו מקלט, תפקידינו הרגילים נעלמים, ולפתע, כל אדם הופך לחלק מדינמיקה אנושית ייחודית. דווקא ברגעים אלה, כשאף אחד לא "צריך" […]
מרחב קולי מוגן

הוֹדָעָה מְשַׂמַּחַת מִטַּעַם הָעִירִיָּה הֻקְצוּ שְׁטָחִים בַּמֶּרְחָב הַקּוֹלִי רַק תַּקִּישִׁי אֶת סֵמֶל הַגַּן בַּתַּפְרִיט הָרָאשִׁי יֵשׁ הֲמוֹן שְׁלוּחוֹת לֹא כּוֹלֵל אֲרוּחוֹת אָז בְּאָנָה יְלָדוֹת חֲמוּדוֹת הִכָּנַסְנָה לַגַּן לַמַּזְגָן לַמֶּרְחָב הַמּוּגָן הַמְּבֻלְגָּן וְאִמָּא תּוּכַל לַעֲבֹד בְּעֵינַיִם טְרוּטוֹת שֶׁמְּתַזְּזוֹת מֵהָכָא לַקָּטָן וּמֵהַקָּטָן לְהָכָא בֵּין שְׁלוּחָה לִשְׁלוּחָה וְתִינֹקֶת כְּרוּכָה לְאִמָּא יֵשׁ קְטַנִּים מִשְּׁמוֹנֶה עַד שְׁתַּיִם אוֹבֶדֶת בְּמִשְׂרָה מַלְאָה […]
המעבדה האנושית שבמקלט: מנהיגות מתגלה מחדש ברגעי אמת

כשהתחילה המלחמה (הנוכחית…) השקט הופר והאזעקות נשמעו ברחבי הארץ, פיקוד העורף הבהיר בקול חד וברור: "חדר מדרגות לא מספיק, רדו למקלט". הביטחון המזויף, שאולי ניסינו להדביק לעצמנו, נמחק במהירות מהפנים. מלחיץ? ובכן, כן, מלחיץ מאוד. אבל תמיד, גם בתוך החרדה הגדולה ביותר, ישנן נקודות אור קטנות שמצליחות להאיר את החשכה. במקלט שלנו, למשל, פגשנו את […]
על מלחמה ונשימה

הפעם רציתי לכתוב על נשימה. התחלתי לכתוב את הפוסט כשעוד היו ימי-שגרת-מלחמה, והנה הגיעה זירה חדשה וטרפה את הקלפים. ובניסיונות שלי להמשיך לכתוב לכן כאילו לא קרה כלום – כשלתי. לא הייתה לי נשימה כדי להתרכז ולהגיש לכן משנה מסודרת (שכנראה תגיע בהמשך) ולא הייתה לי נשימה בכלל. לא לעצמי, לא למטופלות שלי שהייתי אמורה […]
שמת לב שניצלנו?? + המלצות לשירים : )

שלום יקרה, האם ככה הרגיש היישוב היהודי בארץ ישראל כשהבריטים נצחו את צבאותיו של רומל באל עלמיין? האם ככה הרגישו היהודים בזמן חזקיהו כשהם קמו בבוקר וגילו שצבאו של סנחריב הוכה על ידי המלאך? האם ככה הרגישו היהודים בנחל ארנון, כשהם גילו את גופות האמורי בנחל שמתחתם? האם ככה הרגישו היהודים בשושן כשגמרו להרוג את כל […]
…ופתאום אבא בא

בוקר. אנחנו מתעוררים לעולם חדש. הכותרות נלקחו כמו מעולם אחר; בוקר טוב, אנשים. בוקר טוב לעולם חדש, ללא איום קיומי שהיה בו, מכוון דווקא אליכם, עד אתמול. אתם הלכתם לישון ומישהו עשה את העבודה. מישהו שמנהל את זה, תמיד, אבל הבוקר אתם יכולים לפקוח עיניים ולראות. ובבוקר הזה, היפה, אני חושבת על פולט. פולט, ילדה […]