אמא, מה שלומך היום?

את התוכן הבא פרסמתי כבר ברשימת תפוצה שלי,

אבל בגלל שהוא זכה לכל כך הרבה תגובות חמות, החלטתי לפרסם אותו גם פה, מתנצלת בפני מי שכבר קראה אותו 🙂

—

שלום אמא יקרה, ומה שלומך?

אני מסתכלת על כל האימהות בתקופה האחרונה, 

ופשוט בא לי לעצור הכל ולהגיד: וואו. איך אתן עושות את זה?

איך את קמה בבוקר, מתפעלת את הבית עד כמה שאפשר, מרגיעה, מכינה, מסדרת,

דואגת שכולם יאכלו וירגישו בטוחים?

איך את מצליחה גם לעבוד, גם לעקוב אחרי החדשות המלחיצות ברקע,

וגם להיות המנוע שמחזיק את כל המשפחה הזו יחד?

את רצה ורצה, מלהטטת בין מיליון משימות, שואבת כוחות מאיזה מאגר נסתר,

הכל רק כדי שכולם מסביבך יהיו בסדר.

אבל בתוך כל המרתון המטורף הזה, ולפני שאנחנו ממשיכות לרוץ הלאה,

אני רוצה לעצור ולשאול אותך את השאלה שהכי קל לנו לשכוח:

אמא, מה איתך? מה שלומך? 

לא "מה שלומו"? לא "מה שלומם"? אלא "מה שלומך"!

איך הלב שלך מרגיש היום, בתוך כל הרעש, הלחץ, והדאגה האינסופית לכולם מסביב?

אני שואלת את זה מדם ליבי, 

כי אני מרגישה שכולנו מנווטות עכשיו באותה סירה בתוך המציאות המתוחה הזו של המלחמה.

לפעמים נדמה לנו שאנחנו היחידות שמרגישות שהן לא עומדות בקצב,

או שנגמר להן האוויר,

אבל האמת היא שכולנו חולקות את אותן התחושות.

הנה, תראו גם אצלי. 

הבית, היה מלא השבוע בהמולה של ילדים ונכדים, בלגן ורעש שלא נגמר.

לכאורה, אם עוצרים לרגע ומתבוננים, זה אמור להיות שיא האושר –

לראות את בני המשפחה בריאים שלמים, ומה גם שיש לנו ממ"ד,

ואנחנו לא צריכים לרוץ למקלט. 

אנחנו מוקפים בניסים בלתי נתפסים שאנחנו חווים, נכון?

אבל מצאתי את עצמי מסתובבת בבית קצרת רוח, על קוצים… 

במקום לארח באהבה ובשמחה, הרגשתי שאני מסתובבת עם פרצוף חמוץ, חסר סבלנות,

ואם זה לא מספיק, הייתי עסוקה בלהלקות את עצמי – איך אני לא יודעת להעריך את מה שיש לי?

הרגשתי שאני פשוט לא בסדר!

ואז עצרתי לרגע, ושאלתי את עצמי: אסנת מה קורה איתך? 

למה את לא מצליחה להרגיש טוב ולשמוח?

ולאחר מחשבה הבנתי משהו פשוט. 

בתוך כל הבלגן והדאגה לכולם מסביב – פשוט שכחתי את עצמי. שכחתי לתדלק.

לאחר מחשבה, נזכרתי במשפט שאומר: לפני שאת הולך למזוג מים, תבדוק שיש לך מים במכל.

כי כדי לתת – צריך להתמלא.

זה הכה בי ממש, כי בתוך כל הבלגן והדאגה לכולם מסביב – פשוט שכחתי את עצמי.

המכל שלי היה ריק.

ואז נזכרתי במרפסת שלי. יש לי בבית מרפסת קטנה שפונה לנוף פתוח ויפה.

פשוט קמתי, עזבתי את הכל, ויצאתי לשם.

סגרתי את הדלת מאחוריי ולקחתי לעצמי כמה דקות של שקט. 

בלי אף אחד שיקרא לי, בלי מטלות, בלי לתכנן את הצעד הבא.

רק אני, בורא עולם, האוויר הפתוח והנוף.

נתתי לעצמי סוף סוף אישור פשוט לנוח, להרפות, לנשום עמוק ולהירגע.

ואתן יודעות מה? 

כשחזרתי פנימה לתוך הבית ולתוך ההמולה – הייתי אימא אחרת. האנרגיה חזרה אליי.

פתאום הייתה לי פניות וסבלנות להכיל, לחייך, ולהיות באמת נוכחת בשביל המשפחה שלי.

וזה בדיוק מה שחשוב לי להעביר היום:

לכל אחת מאיתנו מגיע, וכל אחת מאיתנו חייבת, למצוא את "המרפסת" שלה.

זה יכול להיות להסתגר בחדר עם כוס קפה חם לעשר דקות, זו יכולה להיות הליכה קצרה,

או סתם לשבת ולקרוא ספר שאת אוהבת..

דווקא בימים האלו – כשאת עוצרת לדאוג לעצמך ולמלא לעצמך את המצברים, 

את דואגת לרווחה שלך, כדי שתוכלי להיות שם במיטבך בשביל כל מי שאת אוהבת.

אז עכשיו תורכן, ואשמח ממש לשמוע מכן: מהי "המרפסת" שלכן?

מהו הדבר הקטן הזה שעוזר לכן לעצור, לתדלק ולחזור לעצמכן בתוך כל המהומה הזו?

שולחת לכן חיבוק חם,

אסנת

כולנו מסכימות שחייבים למצוא את 'המרפסת' הזו ,השאלה היא איך עושים את זה בפועל?

בדיוק בשביל זה אני פונה אלייך, רכזת יקרה.

בתור מי שדואגת לאימהות בקהילה, אני בטוחה שגם את מחפשת עבורן בדיוק את זה: משהו שיוציא אותן מהשגרה השוחקת עם תוכן מעצים, חוויה אמיתית שתיתן להן אוויר לנשימה וכוח להמשיך.

אז רגע לפני שאת מתייאשת מהחיפושים ,הכנתי לך תוכנית מדויקת בעבורך!

סדנת זום  "אמא בהפסקה" -תחנת כוח לאימהות  

היא בדיוק הריסטארט שהן חייבות עכשיו (ובינינו, גם את).: יצירה בצבע, שחרור, צחוק, וכלים מדהימים לנפש באריזה קלילה וכיפית.

זו סדנה חווייתית של כשעה וחצי, שמשלבת כלים מעולם הטיפול ,

ביניהם כלים מתוך מודל "גשר מאחד" של פרו'פ מולי להד

 בתוך מעטפת של שחרור, ניקוי ראש וכיף:

• משחררים חסמים: עם יצירה חופשית בגואש או צבעים (קצת ללכלך את הידיים כדי לנקות את הראש!)
• מרפים מתחים: בעזרת דמיון מודרך מקצועי.
• עושים סדר בראש: עם כתיבה אינטואיטיבית מונחית.
• ופשוט נהנים: ממשחקים ופעילויות שמעלים חיוך גדול ומחזירים להן את האנרגיה.

הרעיון הוא לתת להן פסק זמן אמיתי ולגיטימציה לעצור הכל, כדי שיוכלו להמשיך לתת כוח למשפחה.

אשמח לשלוח לך המלצות חמות מסדנאות.

מעניין אותך לבדוק אם זה מתאים לכן?

מוזמנת לשלוח לי מייל  [email protected]

או בטלפון 054-8470042 – אסנת פוקס