גרפולוגיה ושידוכים חלק ג'- כשהשדכן לחץ עלי לומר "כן"!

כהמשך לפוסט הזה, מצרפת טעימות על קצה המזלג ברגעים שלפני השידוך.

לא מצרפת כאן כתבים, כי הדברים כל כך עדינים ורגישים…

התקבל לידי כתב של בחור מבוגר, שסוף-סוף נדמה היה שיש בעבורו משהו באופק. הבחור היה כזה שהעולם הרגשי שלו לא מפותח ברמה גבוהה. זה משהו שמקובל לראות אצל בחורים, שהעולם הרוחני והמחשבתי שלהם מפותח הרבה יותר מהעולם הרגשי. ואנחנו תמיד נותנים לזה איזושהי הנחה, ויודעים שהבחור יתפתח. אבל כאן זה היה קיצוני מאוד, מאוד: בחור עם עיכוב רגשי, קמצנות גבוהה מאוד, קרירות וחוסר חום.

לעומת זאת, כתב של בחורה – שגם לה סיפור חיים לא פשוט – כתב חי, חזק, גדול, מלא, נהנתני. כל השקפת העולם שלה, כל סגנון החיים שלה: "מה שיותר להנות, מה שיותר לחוות" – תחושות של חום, של אקשן, של פעילות, של טיסות לחו"ל וקניית בגדים יפים.

כמובן שהסתייגתי מאוד מהשידוך, ואז התחלתי לקבל מכל כיוון:

"את לא מבינה", "אין לי כמעט סיכוי אם לא", "אל תנסי למצוא דברים".

נבוכותי. מצד אחד – רוצה מאוד לראות את האנשים מאושרים. ומצד שני – חוששת שלשידוך כזה אין הרבה סיכוי כבר בתחילתו.

ואז הבחור נשאל לגבי האופי של הבחורה, ותגובתו הייתה כך:

"מה?? כל הכסף שצברתי היא תבזבז לי על שטויות ומותגים? לא לא לא, אין מצב! וזה לא יקרה, אל תדאגו. ואם דאגתם, אני כבר אחנך אותה, היא תלמד את הכיוון, אנחנו נסתדר."

ההורים כבר לא היו צריכים מילה נוספת. אמרתי להם: "אם עוד לפני שהם התחילו זה המשפט הראשון, אז מה יהיה אחרי?"

—

התקשר אליי אבא של בחור, כמעט נואש, שביקש בדיקת כתב לאותו היום.

"יש פה דחיפות עליונה", אמר. הבן שלו כבר מבוגר, הוא יצא לעולם העבודה וכבר קצת פחות מבוקש בקהילתו בעולם השידוכים, הוא רצה לוודא שהשידוך ראוי לבנו.

הוא הדגיש לי, "אני בשום אופן לא מאמין בהתאמה. אין סיכוי שבני זוג הם 'מתאימים'. אני רק רוצה בדיקה של הבחורה, לראות שהיא בסדר, ואנחנו יכולים להתקדם."

ההורים הגיעו והתיישבו אצלי. אני בודקת את הכתב, ורק רוצה לומר "וואי, יופי, שיהיה בשעה טובה", אבל אני מגלה שיש פה כתב מסובך ומתוסבך: בעיה עמוקה עם יחסי תקשורת בעייתיים מאוד.

אמרתי להם "אני רוצה את הכתב של הבחור שלכם."

הם: "לא, אנחנו לא מאמינים בהתאמה."

"אני לא רוצה לעשות התאמה, אבל אני רוצה לבדוק את הכתב. יתכן שהבן שלכם יסתדר עם טיפוס כזה, ויכול להיות שאסתכל ואומר: לא, אל תעשו לו את זה."

הם הביאו לי את הכתב של בחור – אומנם עם צדדים מורכבים משלו, אבל סך הכל בחור ישר דרך, תמים, נעים, אנושי, סבלני, מאורגן, ברור.

שאלתי  אותם: "מה קורה כשאתם מסובבים אותו ומדברים איתו לא ישיר?"

"הוא כועס… הוא לא שורד את זה."

סיפרתי להם שיש פה בעיית תסבוך חמורה לבחורה באופן יצירת הקשרים שלה, אני חוששת שמשהו לא תקין לגמרי עד הסוף.

הם היו נבוכים כל כך… "אבל הבחורה בת 19, וסוף-סוף רצו…"

בחורה בת 19? תהיתי. "חשבתם על זה, למה משפחה עם בחורה בת 19 רצתה בחור בן 27 שכבר עובד, למרות שזה לא מקובל בקהילה שלכם?"

הם לא חשבו…

מה יכול לקרות אם הם כן יעשו את השידוך? היה להם חשוב לדעת.

או שמשהו יקרה – אישרתי, או שהבחור, בעל מידות נאצלות, ישתוק ויספוג.

הם כאבו מאוד, האמת שגם אני כאבתי עימם.

שלחתי אותם לחוות דעת נוספת. הם הלכו לעוד גרפולוג – שאמר בדיוק את אותם הדברים, במילים אחרות.

—

יש כמובן גם דברים פחות דרמטיים.

הגיע אליי כתב של בחור עוצמתי: תפקוד מדהים, לימוד מושלם, יחסי אנוש נדירים, מתקדם, שאפתן, נוכח, ובחורה, ברמה הרבה, אבל הרבה יותר נמוכה, אפילו רדודה.

הסברתי להם: "הבחורה נעימה, היא תהיה בסדר, היא לא תפריע לו. אבל לא תהיה שם התפתחות אמיתית ביחד. זה לא הרמה שלו."

הם ניסו עוד קצת פה ושם.

"אני לא מורידה את השידוך בכלל. היא בחורה בסדר, היא לא בחורה גרועה. אבל לא תהיה התפתחות, זה משהו דק יותר."

כעבור כמה ימים ראיתי שהשידוך נעשה. הבחורה הייתה ממשפחה עשירה מאוד, והם הביאו דירה שלמה. דירה שלמה – מול בחורה שלא תאפשר התפתחות – היא בהחלט, משהו מפתה הרבה יותר, ובמקרים רבים, גם בנתינת דירה יש איזושהי התאמה לבחור…

כעבור כשנתיים הם הגיעו אליי עם כתב נוסף, לשידוך נוסף, ואמרו לי: "חבל שלא שמענו מה שאמרת לנו."

אומנם הוא מסודר – עם כסף ודירה – אבל קצת כבוי…

—

ובכל זאת, לעומת מקרי הקצה שהבאתי פה, ברוב המקרים הגרפולוגיה רק מורידה חסמים, מסירה חששות, ועוזרת להתקדם לשידוך בלב שלם ורגוע יותר.

רוב הסיפורים שמגיעים אלינו הם רגילים, פשוטים, כאלו שאנחנו מבינים שיש שוני, אך ניתן להתגבר עליו בקלות, שהשוני הזה גם יכול לעשות להם טוב.

רוב הסיפורים – שאותם אין צורך לספר, נותנים כיוון להתאמה, גבוהה יותר או פחות, אך מאפשרת קשר והקמת בית.

ואם כבר, יש מקרים שהגרפולוגיה ממש עוזרת לראות את האדם ואת הטוב – מעבר לדברים החיצוניים.

זכור לי השידוך שהגיעו אליי אבא ובחורה, שרצו לפרק שידוך.  

פתאום הם התחילו לחוות כל מיני התנהגויות אצל הבחור, והיה להם פחד שיש פה משהו.

הרגשתי שהאחריות המוטלת על כתפיי רחבה וגבוהה מאוד, כי השידוך כבר נעשה.

בדקתי איתם שהם הולכים אחרי הדו"ח שלי לשאול דעת תורה. הם אמרו "כמובן", ונתנו לי שמות של רבנים מוסמכים ומפורסמים, שבסופו של דבר יתנו את ההכרעה. (תמיד אחרי אבחון גרפולוגי – הצדדים הולכים לשאול דעת תורה, רב או אדמו"ר, ולכן יש לי את האומץ לתת את חוות דעתי.)

הסתכלתי בעיון על הכתב, ועלו לי כמה שאלות. ביקשנו מהבחור גם ציורים – למרות שזה פחות מקובל – וקיבלתי תמונה הרבה יותר טובה ממה שהם חשבו.

אמרתי להם שמדובר פה בבחור טוב ובחור חם, והסברתי להם את סוגי ההתנהגויות שהם ראו בו.

הבחורה, שכל כך רצתה להתקדם, שמחה כל כך. עד היום אני שומרת את ההזמנה שהם רשמו לי – והאבא הוסיף בכתב ידו:

"יש לכם חלק בבניית הבית הזה".

אחריות, אך שכרה בצידה. לא?

לבירור על הקורס למי שהתעניינה – פה

לקביעת אבחון לך, או לילד מתמודד לחצי כאן

יהודית רובינשטיין היא גרפולוגית מוסמכת הנותנת מענה להורים באבחון קשיים אצל הילדים, ולצוותי הוראה באבחון קשיים אצל התלמידים. היא נותנת ייעוץ בתחומי תעסוקה ובתקופת השידוכים.