"להביא לך עגבניות? יש בשקל תשעים לקילו."
"רוצה שאני אכין מטבוחה השבת? אם כן אז תביא גם עגבניות רכות." התורה שבעל פה לטקס הקניות השבועי. הוא מנתק, לא להרבה זמן.
הנייד מצלצל, היא ממהרת לנגב ידיים, לענות.
"יש פה גרביים כמו שאני אוהב, 100% כותנה, מה את אומרת? שאני אקנה?"
"ברור, אם אתה צריך, תקנה, מה השאלה בכלל?!"
"טוב, אני כבר מסיים כאן, מקווה להיות בבית ממש בקרוב."
—-
היא מעבירה ניגוב אחרון על השיש, שומעת את הצעדים שלו במדרגות, הולכת לפתוח את הדלת.
עמוס שקיות בשתי הידיים, הוא נכנס הביתה מתנשף, מלא סיפוק.
"הנה, קניתי לך כל מה שבקשת!" צועד במהירות למטבח, מניח את השקיות על הרצפה.
"ראית ששטפתי לך את הכלים?" בעיניים שלו יש כוכבים.
"בטח שראיתי, זה עשה לי חשק להמשיך לארגן כאן את כל המטבח!"
היא מוציאה את המוצרים מהשקיות: טיטולים, מטרנה, שמפו לגבר, תכף תכניס לחדר האמבטיה.
חלב, גבינה לבנה וצהובה, שקית עמוסה בעגבניות אדומות מבושלות – למטבוחה שהוא אוהב, חטיפים לילדים לשבת, בשר לחמין ודגים.
שלוש חבילות גרביים מאה אחוז כותנה לגבר.
מישהו אמר כאן "קניתי לך"??
התינוק בחדר משמיע קולות, היא מנסה להספיק לסדר עוד כמה מוצרים בארון, קולות הבכי מתגברים ומתפזמים בבית. רק עוד שתי דקות והיא מסיימת ותלך לטפל בו. בינתיים היא שומעת את בעלה ניגש אליו, מרים אותו, מחפש לו מוצץ, הקולות מתקרבים למטבח. "אני אחזיק לך אותו בינתיים עד שתגמרי כאן"…
משהו מתקומם לה בתוך הלב: "קניתי לך", "שטפתי לך", "אחזיק לך"…
אתה מוכן בבקשה להיות שותף? ואם אתה כבר מתעקש על להשתמש בכינוי השייכות, כדאי שנדייק אותו – "עשיתי לנו", "קניתי לנו" – הבית משותף לשנינו!
****
תראי, תשימי לב, אני עושה בשבילך כל מיני דברים, אכפת לי ממך, לא מהבית – ממך! כדי שלך לא יהיה קשה.
מה אישה מבקשת כאשר היא אומרת "תהיה שותף"? – שיהיה לך קשר לבית, שתישא איתי ביחד בעול של הבית, שתרגיש את אותה אחריות שיש לי על הבית.
מה זה שותפות? שותפות זה ביזנס – עסק ששנינו הקמנו אותו, מה שאני חייבת לעסק גם אתה חייב לעסק, יש חוזה מה כל אחד חייב לעשות, ומי שמפר את החוזה שלא יתפלא אם הצד השני יעשה אותו דבר.
אבל בשותפות יש שוויון! לעומת נישואין ששם – אין שוויון!
בזוגיות זה לא טבעי, כשיש שוויון, זה הורס ופוגע בקשר!
אישה לא מעוניינת בשותפות אלא דווקא בזוגיות.
בשותפות הכללים ברורים – בעיקר חייבים שם!
בזוגיות אנחנו רוצות את הבעל חבר, אוהב, נותן בלי חשבון, מפרגן, חושב עלי, לא רוצות אותו עושה כי הוא "חייב", יש בעלים שעושים כי האישה מחייבת, כי היא משתמשת במילים "אתה חייב וזה הבית של שנינו!", אבל היא לא נהנית והוא לא נהנה, הקשר הוא לא חברי ואוהב, אלא קשר של שני שותפים שחיים בדירה אחת.
כאשר הבעל עושה לבית או לאשתו, שזה היינו הך מבחינתו, הוא מזמין אותה לקשר, הוא מראה לה את הקשר במעשים, הוא מבקש לומר לה "הנה, את רואה? קניתי לך קניות, ובכל מוצר שהנחתי בעגלה חשבתי עליך שתשמחי ושתהיי מרוצה".
אם הבעל חוזר הביתה ומציין: "עשיתי לך קניות", והאישה דואגת מיד לתקן אותו ולבקש ממנו את השותפות: "עשית לי קניות?! רוב הדברים כאן הם בשבילך ובשביל הילדים", "קנית לבית כי אתה חלק ממנו!", היא בעצם דוחה את החשיבה עליה, דוחה את הרצון שלו לשמח אותה ולהעניק לה – ומקבלת בעל לא שותף! בעל שמרגיש שאין לו דרך להעביר לאשתו את האהבה והקשר שהוא רוצה לתת לה, כי מבחינת אשתו הוא לא נתן לה אלא לעצמו, מתוקף חובתו להיותו חלק מהבית הנ"ל…
התכונה הבסיסית של גבר היא לעשות טוב לאשתו, לשמח אותה ולראות אותה מרוצה. וכל זה בתנאי אחד – שהוא ירגיש שהוא משיג את התוצאה, שאשתו שמחה ומעריכה את מה שעשה בשבילה!
אם אין שוויון – הוא מחליט מתי לעשות או לא לעשות.
בעל רוצה לעשות ולהיות – בתנאי שאשתו מקבלת, מעריכה, מודה ולא רואה אותו כמובן מאליו ו"חייב".
הוא רוצה לתת לא כי הוא שותף התורם את חלקו, אלא מתוך אהבה וקשר ורצון לעשות בשבילך ולמענך.
הוא רוצה לדעת שכל הנתינה שלו בבית היא ממנו אליך, ואת מקבלת את הנתינה ומעריכה אותה במילים כנות.
ציורים: רחל קארו – לאתר הציורים של רחל
עלו לך שאלות? מחפשת לדעת עוד?
בתאל טשיטיד – מדריכה זוגית מוסמכת לכלות ונשים – [email protected]
ניתן להאזין לתכנים מעולים בקו התוכן "על כולנה"- 0733834729
להזמנת סדנאות, הרצאות ופגישות אישיות: 0533106799





מדהים מדהים מדהים
חזקקק
ממש אהבתי את הרעיון הזה.
באמת תמיד קומם אותי 'קניתי לך'
והרגשתי שאני חייבת את הדיוק הזה…
מתוך המקום שאם הוא אומר שזה בשבילי אז אני אוטומטית חייבת לו גם…
ולא רציתי להיום שם
אלא – כל אחד את חלקו מתוך חובה
ועכשיו דייקת לי והבנתי כמה זה לא כדאי ולא כיף
ובכלל שהוא לא פותח חשבון של מי חייב מה אלא מטבעו רוצה לשמח, בלי חשבון
תודה בתאל!
את עושה שלום בבתי ישראל!
את מקסימה!
בבקשה אל תסיימי בת'!
מצטרפת לבקשה,
באמת מרגישה חיזוק גדול מהטורים המיוחדים שלך,
אולי תתחילי אח"כ ABC…
את כותבת חזק מאד, ומתוך החיים ממש.
תמיד היה לי קשה עם החלק ההתנדבותי הזה של העזרה.
זה ממש שינוי תפיסה להבין שזה הדבר הנכון עבור הקשר והזוגיות.
מקווה שנצליח.
וכמו שעוד כתבו, תמשיכי לכתוב, אל תעצרי כאן…
וואוו מצטרפת לכל התגובות- נכונות לגמרי, עכשיו מת' עד א' חחחחח
מחכה שיחליטו שתמשיכי…
חזק ממש! אין מילים להוסיף…….👍
ובאמת מתחשק לי לכתוב לך נקודות ואת תתארי ותרחיבי כי את עושה את זה מושלם א אני כותבת:☺️
ציטוט:"בעל רוצה לעשות ולהיות – בתנאי שאשתו מקבלת, מעריכה, מודה ולא רואה אותו כמובן מאליו ו"חייב".
הוא רוצה לתת לא כי הוא שותף התורם את חלקו, אלא מתוך אהבה וקשר ורצון לעשות בשבילך ולמענך.
הוא רוצה לדעת שכל הנתינה שלו בבית היא ממנו אליך, ואת מקבלת את הנתינה ומעריכה אותה במילים כנות.
ובאמת הרצון של הבעל שיהיה טוב לאישה זה מטורף הוא יעשה הכל אבל רק אגיד לו ושיראה כמה טוב זה עשה לי וכמה אני נהיית מאושרת…..
אני סוטה קצת מהנושא כי זה מדגדג לי נקודות נוספות:
אולי תכתבי או כבר כתבת ולא ראיתי, נושא אחר שמסתעף מזה-מה קורה כשהבעל יש לו כוונות טובות ועושה הכלללללל ממקום טוב אבל משום מה זה לא מה שעוזר לי ואני צריכה כרגע,,הוא חושב שזה הכיוון וצריך כיוון אחר ..האישה צריכה משהו אחר,והוא קורה לא נכון את המפה………עוזר ועוזר אבל משהו בהגשה של עזרה לא מדויק לצורך…..מכין אוכל טעים עוזר בנקיונות וכו ובכלל אני צריכה עכשיו שיהיה לידי ינוח יקשיב וכו…...וזה דווקא יעשה לי טוב,וגם הציפיה שאני אגיד שזה עשה אותי מאושרת ושזה יעשה לי טוב, ולפעמים זה לא בדיוק עושה אותי מאושרת כי אני במצב רוח מסויים לדוג..ולא תמיד אפשר להפוך אישה למאושר בן רגע למשל…... 🙄
וודאי נכון מה שכתבת, ונוגע ברגשות הכנים והחיוביים שלו.
מעניין אותי להעמיק בזה, בתאל.
במיוחד כי נראה לי שזלאטי רוזנטל אומרת שהמטרה היא דווקא שהבעל כן יהיה וירגיש שותף. לא חלילה ממקום של שוויון,
אלא לתקן מקום שבו כל העול על האישה (וכידוע במחוזותינו, לא רק החובות הנשיות המוכרות) לעיתים מתוך שליטת יתר של האישה וכו'. (לא אצלי בכל אופן)
אז המניע של "קניתי לך" הוא ודאי טהור,
השאלה היא האם זה שאני לא מסתפקת בזה ולא נמסה דווקא מהמילים האלו–
נובע רק מחוסר הבנה שלי,
או כי זה אמיתי שלא מספיק שהוא רואה את צרכי הבית בראיה שלו, אלא האם זכותי לרצות להגיע למקום שבו הוא יודע מה נקרא "בשבילי" ומה נקרא "לביתנו"?
מיוחד מאדדדדדדד
תודה
משו אחד לא הבנתי.
הבעל החמוד הלך, קנה ביצע משימות וטרח על מנת שאשתו היקרה תהיה מרוצה. עד כאן ברור.
אבל אם הוא קנה "לך" את כל הדברים האלו ועשה "לך" את כל הדברים האלה,
הוא לא יכול לעשות משהו אחד באמת בשבילה?
לקנות לה שוקולד, עוגיות, קסמי אוזניים שהיא אוהבת. לא יודעת.
משהו שהוא באמת בשבילה.
נחמד מאד שהוא רוצה לפנק את אשתו.
אז שיפנק!!
באמת את מצפה שינחש לבד מה מפנק אותה?
או שיזכור מאתמול?
היא חולמת שיפנק?
שתגיד במילים ברורות….
אולי זה לא הטיפוס שלו?
יש לי את הבעל הכי טוב בעולם 🙂
חותמת על זה!!!
ועם כל זה הוא פחות הטיפוס של פינוק בדברים הקטנים, וזה לא גורע ממנו כלום…
כל מה שהוא קנה זה באמת בשבילה, בשביל לשמח אותה.
חוצמיזה, צריך להפריד :
יש את הדברים שהיא רוצה.
לדוגמא אם היא רוצה משהו טעים היא יכולה גם לשמח את עצמה
ולא להיות תלויה רק רק ברצונו הטוב או בזיכרון שלו. ואז להתאכזב קשות שהוא לא זכר.
דבר שני באמת גם אני מוצאת את עצמי אומרת במפורש:
הייתי שמחה עם משהו טעים בשבילי, או :
ממש היה בא לי כך וכך..
אבל בגדול בנתינה של הבעל זה הולך שאת מודה מכל הלב על הקיים (במקרה הזה הקניות הרגילות, הדברים שעשה לאו דווקא בשבילך )
ואז מתחילה נתינה גם חדשה , גם מיוזמתו, גם מפתיעה וכו'.
אצלינו פינוק זה שוקולד,עוגה וכו'
אצלו הוא פשוט חושב:"הנה אני קונה לה טיטולים כדי שלא תתקע באמצע ותצטרך ללכת עם התינוק לצרכניה"
או:"קניתי לה ירקות כי היא אוהבת לאכול סלט"
עשיתי פעם שיחה עם בעלי בנושא והופתעתי לגלות שכשהבעל אומר קניתי לך-יש המון המון מחשבה מאחור(בדיוק כמו שאת מכינה אוכל וחושבת עליו…:))
הייתי בשמחה ונהנתי לשמע את בעלת השמחה מראה תכשיט ואמרה שבעלה קנה לה ואז הבת שמעה ואמרה כן אמא הלכה לבחור ונתנה לאבא
היא רצתה תכשיט ונתנה לבעלה לתת לה
אני בטוחה שבעל שפחות טוב בדברים הקטנים אפשר לומר לו
איך הייתי רוצה להתפנק על אייס קפה (זה רמז מספיק עבה )