"להביא לך עגבניות? יש בשקל תשעים לקילו."
"רוצה שאני אכין מטבוחה השבת? אם כן אז תביא גם עגבניות רכות." התורה שבעל פה לטקס הקניות השבועי. הוא מנתק, לא להרבה זמן.
הנייד מצלצל, היא ממהרת לנגב ידיים, לענות.
"יש פה גרביים כמו שאני אוהב, 100% כותנה, מה את אומרת? שאני אקנה?"
"ברור, אם אתה צריך, תקנה, מה השאלה בכלל?!"
"טוב, אני כבר מסיים כאן, מקווה להיות בבית ממש בקרוב."
—-
היא מעבירה ניגוב אחרון על השיש, שומעת את הצעדים שלו במדרגות, הולכת לפתוח את הדלת.
עמוס שקיות בשתי הידיים, הוא נכנס הביתה מתנשף, מלא סיפוק.
"הנה, קניתי לך כל מה שבקשת!" צועד במהירות למטבח, מניח את השקיות על הרצפה.
"ראית ששטפתי לך את הכלים?" בעיניים שלו יש כוכבים.
"בטח שראיתי, זה עשה לי חשק להמשיך לארגן כאן את כל המטבח!"
היא מוציאה את המוצרים מהשקיות: טיטולים, מטרנה, שמפו לגבר, תכף תכניס לחדר האמבטיה.
חלב, גבינה לבנה וצהובה, שקית עמוסה בעגבניות אדומות מבושלות – למטבוחה שהוא אוהב, חטיפים לילדים לשבת, בשר לחמין ודגים.
שלוש חבילות גרביים מאה אחוז כותנה לגבר.
מישהו אמר כאן "קניתי לך"??
התינוק בחדר משמיע קולות, היא מנסה להספיק לסדר עוד כמה מוצרים בארון, קולות הבכי מתגברים ומתפזמים בבית. רק עוד שתי דקות והיא מסיימת ותלך לטפל בו. בינתיים היא שומעת את בעלה ניגש אליו, מרים אותו, מחפש לו מוצץ, הקולות מתקרבים למטבח. "אני אחזיק לך אותו בינתיים עד שתגמרי כאן"…
משהו מתקומם לה בתוך הלב: "קניתי לך", "שטפתי לך", "אחזיק לך"…
אתה מוכן בבקשה להיות שותף? ואם אתה כבר מתעקש על להשתמש בכינוי השייכות, כדאי שנדייק אותו – "עשיתי לנו", "קניתי לנו" – הבית משותף לשנינו!
****
תראי, תשימי לב, אני עושה בשבילך כל מיני דברים, אכפת לי ממך, לא מהבית – ממך! כדי שלך לא יהיה קשה.
מה אישה מבקשת כאשר היא אומרת "תהיה שותף"? – שיהיה לך קשר לבית, שתישא איתי ביחד בעול של הבית, שתרגיש את אותה אחריות שיש לי על הבית.
מה זה שותפות? שותפות זה ביזנס – עסק ששנינו הקמנו אותו, מה שאני חייבת לעסק גם אתה חייב לעסק, יש חוזה מה כל אחד חייב לעשות, ומי שמפר את החוזה שלא יתפלא אם הצד השני יעשה אותו דבר.
אבל בשותפות יש שוויון! לעומת נישואין ששם – אין שוויון!
בזוגיות זה לא טבעי, כשיש שוויון, זה הורס ופוגע בקשר!
אישה לא מעוניינת בשותפות אלא דווקא בזוגיות.
בשותפות הכללים ברורים – בעיקר חייבים שם!
בזוגיות אנחנו רוצות את הבעל חבר, אוהב, נותן בלי חשבון, מפרגן, חושב עלי, לא רוצות אותו עושה כי הוא "חייב", יש בעלים שעושים כי האישה מחייבת, כי היא משתמשת במילים "אתה חייב וזה הבית של שנינו!", אבל היא לא נהנית והוא לא נהנה, הקשר הוא לא חברי ואוהב, אלא קשר של שני שותפים שחיים בדירה אחת.
כאשר הבעל עושה לבית או לאשתו, שזה היינו הך מבחינתו, הוא מזמין אותה לקשר, הוא מראה לה את הקשר במעשים, הוא מבקש לומר לה "הנה, את רואה? קניתי לך קניות, ובכל מוצר שהנחתי בעגלה חשבתי עליך שתשמחי ושתהיי מרוצה".
אם הבעל חוזר הביתה ומציין: "עשיתי לך קניות", והאישה דואגת מיד לתקן אותו ולבקש ממנו את השותפות: "עשית לי קניות?! רוב הדברים כאן הם בשבילך ובשביל הילדים", "קנית לבית כי אתה חלק ממנו!", היא בעצם דוחה את החשיבה עליה, דוחה את הרצון שלו לשמח אותה ולהעניק לה – ומקבלת בעל לא שותף! בעל שמרגיש שאין לו דרך להעביר לאשתו את האהבה והקשר שהוא רוצה לתת לה, כי מבחינת אשתו הוא לא נתן לה אלא לעצמו, מתוקף חובתו להיותו חלק מהבית הנ"ל…
התכונה הבסיסית של גבר היא לעשות טוב לאשתו, לשמח אותה ולראות אותה מרוצה. וכל זה בתנאי אחד – שהוא ירגיש שהוא משיג את התוצאה, שאשתו שמחה ומעריכה את מה שעשה בשבילה!
אם אין שוויון – הוא מחליט מתי לעשות או לא לעשות.
בעל רוצה לעשות ולהיות – בתנאי שאשתו מקבלת, מעריכה, מודה ולא רואה אותו כמובן מאליו ו"חייב".
הוא רוצה לתת לא כי הוא שותף התורם את חלקו, אלא מתוך אהבה וקשר ורצון לעשות בשבילך ולמענך.
הוא רוצה לדעת שכל הנתינה שלו בבית היא ממנו אליך, ואת מקבלת את הנתינה ומעריכה אותה במילים כנות.
ציורים: רחל קארו – לאתר הציורים של רחל
עלו לך שאלות? מחפשת לדעת עוד?
בתאל טשיטיד – מדריכה זוגית מוסמכת לכלות ונשים – [email protected]
ניתן להאזין לתכנים מעולים בקו התוכן "על כולנה"- 0733834729
להזמנת סדנאות, הרצאות ופגישות אישיות: 0533106799
וואו איזה שינוי חשיבה מעניין!!
איך אני אוהבת שהופכים את המחשבה ולא את ההתנהגות. זה כל כך מדהים בעיניי!!
תודה תודה תודה בתאל, את אלופה!!
בתאל היקרה
לאחרונה גיליתי את הכתבות שלך.ואת כותבת מדהים.
המון מסרים.והרבה תובנות.
וזה פשוט מרתק.