אנחנו עדיין בתוך סדרת פוסטים שעוסקים בדפוסים חושיים שונים. בפוסטים הקודמים דיברנו על על הדפוס הרגיש והנמנע, הפעם נדבר על הדפוס המשקיף.

המשקיפים הם טיפוסים מעניינים שאינם מבחינים בדברים שאנשים אחרים מבחינים בהם כל הזמן, הם זקוקים לכמות רבה יותר מאחרים של מידע חושי – לכן הם מכונים הרבה פעמים: "רחפנים", בעוד שלפי ההתייחסות החושית, אנחנו יודעים שהם זקוקים ליותר מידע חושי מאחרים.

כדי ש'משקיף' ישים לב לדבר מסוים, הוא צריך לבלוט באחד החושים שלו: להישמע בקול רם, להופיע בצבעים עזים, להפיץ ריחות חריפים יותר, ו/או להיות עם תנועה מהירה.

משקיפים אינם מודעים מספיק למתרחש סביבם, מה שהופך אותם לאנשים נינוחים מאוד, אולם הם יכולים להיתפס כחסרי מודעות ואדישים, ובני משפחה וחברים יכולים לתהות האם משקיפים שמים לב בכלל לקיומם. 

משקיפים בדרך כלל הינם אנשים נינוחים המסוגלים להתמקד גם במקומות הומים, הם זקוקים לקלט חושי עז כדי לשים לב למתרחש – העלאת העוצמות מספקת למוח שלהם מידע רב יותר, ניתן להשיג זאת כשגורמים לאובייקטים לשקול יותר, כשמשנים את צבעו של פריט מסוים או את הרקע שלו, כדיי להבליט את הפריט על פריט אחר או כשמוסיפים תנועה. 

משקיפים מחמיצים מידע חושי הסובב אותם, הם יכולים להחמיץ מידע חושי שאנשים אחרים חווים בעוצמה, דבר המקל עליהם להתמקד. כמו כן הם יכולים להחמיץ מידע חושי חשוב, דבר העלול לגרום לביצוע טעויות.

המשקיפים שואלים את אותן שאלות מספר פעמים, הם מפספסים בקלות מידע חושי שאחרים חווים אפילו כמציק כמו צלילים גבוהים מאד באירוע או פתקיות מגרדות בבגדים. 

תכונה נפלאה באדם משקיף היא שמצבים שונים לא מטרידים אותם. מאחר ומשקיף אינו שם לב לחלק מהמידע החושי שסביבו, יידרש מידע רב כזה על מנת להביאו למצב של דאגה. משקיף מסוגל להקדיש תשומת לב לפרויקטים מפני שדעתו לא מוסחת על ידי המידע החושי שסביבו, הוא אינו שם לב לאנשים שחולפים על פניו, לצלילים הבוקעים מהחלון או לניירת המפוזרת סביבו.

הבעיה אצל משקיפים היא, שלעיתים מידע חושי חיוני מתפספס. המוח זקוק לעוצמה רבה יותר, ולא כל חוויה חושית של חיי היומיום היא כזו.

משקיף צריך לרכוש לעצמו הרגל של רישום פתקים, והישענות על אחרים על מנת לוודא שיש בידו את כל המידע החושי.

ה'משקיף' נשמע כאישיות נוחה במיוחד, אבל לפעמים הוא יכול להוציא מהדעת את בני משפחתו וחבריו, מפני שאינו שם לב לדברים שאנשים אחרים מצפים ששימו לב אליהם. חשוב לדעת שהמשקיף לא מתעלם בכוונה מאחרים, אלא הוא פשוט לא שם לב למתרחש סביבו.

הקווים הבולטים אצל ה'משקיף':

אדם נוח. 

אינו מוטרד מהפרעות. 

יש לפנות אליו מספר פעמים כדי להשיג את תשומת ליבו. 

נוטה לשאול שאלות חוזרות. 

הולך לאיבוד בקלות או מפספס שלטים בדרך. 

נשאר מלוכלך לפעמים אחרי הארוחה. 

עלול להיות לו חבלות בגוף שהוא לא יודע מתי הם נגרמו.

הוא יראה מסורבל, לא ישמים לב לריחות בישול או ריחות בבית אלא אם כן הם יהיו חריגים במיוחד. 

בעל נטייה לשכוח חפצים השייכים ליום יום. 

לבושו מפוזר לעיתים קרובות. 

משקיף יכול להיות חבר נהדר מאחר שהוא אדם נוח ואינו תובעני אלא זורם עם שינויים פתאומיים. 

כדי לעזור לילדים משקיפים בחיי היום יום – קצב הוא שם המפתח! יש לחבר אותם בעדינות לסביבתם.

***

שאלו אותי פה מספר פעמים על חדרי סנוזלן, אז הנה כמה המלצות:

מכון נוגה תרפיה, אשדוד – 07-23370776

מרשמלו – עולם רך יותר, ערד – 073-3025298

נותנים להרגיש – מודיעין עלית – 086981111

אודל אלי (אני 😊) – לחוות את החיים דרך החושים, ירושלים – 0545245284 לנשים!

סוויסט – בבית שמש. 

סנסורי ספייס – בירושלים – במספר שפות.  

אודל אלי, תרפיסטית בוויסות חושי באמצעות סנוזלן וגינון טיפולי