פרק 89: מעמידה פנים?

עירית לא דברה איתה ישירות כאשר החליטה לפני החג ששיר תעזוב ותלך לביתו של חזקי, וגם לא כאשר סכמה עם חזקי ששיר תחזור לבית שלהם, של יחיאל ודיני. רק אתמול התקשרה, שאלה האם הכל בסדר, עדכנה שהיא אמורה לבוא לביקור בית, ואמרה שתתקשר בנפרד כדי לתאם זמן.

זה מה שהיא רוצה עכשיו?

אולי היא רוצה לתאם על מחר.

"אני מתקשרת כדי לשאול מה עם שיר, קודם כל." אמרה עירית אחרי ששאלה לשלומה של דיני. "איך היא?"

"כמו אתמול בערך, קצת יותר טוב."

"אני שמחה לשמוע. במה זה מתבטא שקצת יותר טוב?"

"היא יותר משתפת פעולה, יותר נמצאת עם כל הילדים, משחקת איתם."

"נהדר. מה עם הדיבור?"

"היא שותקת, אבל עם חזקי היא כן דיברה, כשהוא היה כאן. אתמול."

"אני מבינה. היא מגיבה כשאתם מדברים אליה? אולי בתנועות?"

"כן. היא עושה הרבה 'כן' ו'לא' עם הראש."

"טוב לשמוע שהיא לא מסתגרת בעצמה. אני ממש מקווה שעוד מעט היא גם תדבר. מה היא עושה עכשיו?"

"היא יצאה עם הילדים האחרים, לגינה." זה בעצם בסדר? מישהי אמרה לה פעם שלפי החוק רק ילד מגיל ארבע עשרה יכול להיות מופקד על ילדים קטנים.

"יפה. רציתי לדבר איתך לגבי שבוע הבא." עירית המשיכה הלאה, נשמע היה שלא כרגיל, היא בוררת את מילותיה. "חזקי אמר לי שאחיכם, מרכסים, שוקל ברצינות לקחת את שיר אליו לאומנה."

"כן, נכון."

"השאלה מה יהיה עם שיר בינתיים, עד שאחיך יקבל החלטה. מלכתחילה סכמנו ששיר תשהה אצלכם לכל היותר שבועיים, שזה אומר עד ליום ראשון הקרוב. אני מעדיפה מאד שלא להוציא את שיר למשפחת קלט זמנית אחרת, אלא לתת לה כמה שיותר יציבות. את חושבת שתוכלו להשאיר אותה אצלכם לשבוע נוסף?"

"היה אפשר לנחש שזה מה שיקרה." אמר יחיאל בערב.

יונתן ואילה הלכו כבר לישון, וגם שושי. שיר הייתה עירנית לחלוטין, ולא פלא, אחרי הקימה המאוחרת בבוקר. אלישבע קראה קומיקס בתוך הבלגן שבסלון, וריקי שיחקה עם שיר ב'הלך לי קלף'. ארי לא היה רגוע. דיני לקחה אותו לחדר שינה, כשנכנסה לשם עם יחיאל, כדי לשוחח בפרטיות.

"מזה בדיוק חששתי." בעלה נראה מוטרד. "ששיר תישאר פה עוד ועוד, כאילו מחוסר ברירה."

"אבל זה כנראה באמת ייקח רק עוד כמה ימים."

"למה?"

"כי מוטי ויעל בכיוון חיובי, הם כבר כמעט החליטו סופית שכן. דברתי לפני כן שוב עם יעל." אמרה דיני, מדחיקה ספק מעורפל שעלה בה. יעל אכן התקשרה שוב אחרי צהרים, וזה מה שהיא אמרה,  אבל היה גם משהו לא לגמרי ברור בנימת הקול שלה. היא נשמעה אחרת מאשר בבוקר, כאשר דברה מבית הספר.

"אמרת שלוקח זמן לאשר משפחה כמשפחת אומנה."

"כן, אבל כשמדובר בקרובי משפחה, התהליך מהיר יותר. אני כמעט בטוחה שהילד עובר אליהם עוד לפני שהאומנה ממש מוסדרת רשמית."

דיני החזיקה את ארי, מנסה לאסוף את מחשבותיה. לשניהם קשים הימים האלה, עם שיר. הכל דורש יותר, ובשעות הבוקר היא כמעט אינה מצליחה לעבוד. אבל נכון מה שעירית אמרה. חשוב בשביל שיר להיטלטל כמה שפחות מבית לבית. בתוך הטראומה שהיא עוברת זה פשוט הכרחי. "יעל אמרה לי שהם כבר דברו עם מירי שלהם." היא אמרה ליחיאל. "מוטי מתכנן לשאול מח רב. הם באמת ממש בכיוון."

"אם ממילא כמעט בטוח שהם אכן ייקחו את שיר לאומנה, אז אפשר שהיא תבוא אליהם כבר ביום ראשון."

"עירית אומרת שהיא חוששת שיקרה שוב מה שקרה עם חזקי."

"מה שקרה עם חזקי?…"

"שהיא שלחה את שיר אליהם לשבועות ושבת. חזקי היה משוכנע אז שהם ייקחו את שיר לתמיד, לכן עירית החליטה אז שהיא תבוא אליהם כבר לחג, ובסופו של דבר זה יצא מבלבל ומערער בשביל שיר. עירית אומרת שזה סיכון, שאם מוטי ויעל יתחרטו ולא יסכימו לקחת את שיר לאומנה, ייגרם לשיר נזק נוסף. יותר יציב בשבילה להיות פה עד שיהיה מקום אחר."

ארי ייבב.

דיני טפחה על גבו, מביטה ביחיאל. "אתה ממש לא רוצה שהיא תהיה פה עוד שבוע?"

"את רואה איך זה שהיא כאן. אמנם את עושה את עיקר המאמץ איתה, אבל גם ממני זה דורש הרבה."

"ברור שגם ממך."

היא עצמה כבר מותשת מהצורך המתמיד להתאמץ להבין את אחייניתה השותקת, להתנהל איתה בצורה שתעשה לה טוב, וגם מהקושי לתמרן עם הצרכים של כל הילדים תוך כדי כך. כל הבית לא מתנהל נורמלי.

"זה באמת קשה, אבל באמת גם חשוב." היא אמרה ליחיאל. "שיר גם ככה בטראומה קשה. תחשוב איך זה יהיה אם היא תבוא למוטי, ואם יתברר שהוא לא מסכים לקבל אותה באופן קבוע, ואז יתחילו דיונים אצל מי היא כן יכולה להיות, ואז היא תעבור ממנו למישהו אחר."

יחיאל הניד בראשו. "את יודעת מה אני מבין כשאת אומרת את זה? – שבעצם עירית שאלה אותך על שבוע נוסף, אבל זה לא באמת רק שבוע. זאת אומרת, אם יהיו בעיות עם מוטי, ייקח יותר משבוע עד שאחד האחים האחרים יחליט שהוא מקבל אליו לקבל את שיר. הרי כרגע אף אחד אחר לא אמר שהוא מסכים."

היה הגיון במילים של יחיאל. היא לא חשבה על כך לפני כן. דיני החזירה את ארי אל בין זרועותיה, אולי כך הוא ירגע. "אז זה אומר שאתה לא מסכים?"

"לא יודע. צריך לחשוב על זה."

אם הם יחליטו שהם מחזיקים את שיר רק עד יום ראשון, כנראה שמוטי ויעל יסכימו לקבל אותה אליהם לפחות כמשפחת קלט, ואז היא תשהה אצלם. רוב הסיכויים שהשהות הזמנית אצלם תהפוך לקבועה ולמעשה לא תהיה בעיה.

"האמת שלא לגמרי רגוע לי עם יעל." יחיאל אולי יירתע עוד יותר כשישמע את התחושה שהיא קיבלה בשיחה, אבל ברור שהיא לא תסתיר ממנו. "בבוקר היה נשמע שהם החליטו כמעט סופית. אחרי צהרים יעל התקשרה שוב כדי לבקש ממני את מספר הטלפון של ענבל, הגננת. היא שוב אמרה שהם כמעט החליטו סופית ושהם אפילו כבר ספרו למירי, אבל היה נשמע כאילו היא קצת מעמידה פנים."

"מעמידה פנים???"

יעל היא אכן האחרונה מבין הנשים שהיא מכירה שתעמיד פנים.

"היה נראה כאילו היא חושבת כל הזמן על עוד משהו ולא אומרת."