לפעמים לא צריך הרבה,
כדי להתרגש,
כדי להתחבר,
כדי לרצות.
הנה אנחנו קצת לפני שבועות.
כולנו רוצות חלק בתורה.
להרגיש קרובות.
להיות ראויות,
להתחבר ליום הזה מבפנים,
אל המהות, מעבר לעוגות ולתפריטים.
כולנו מחפשות משהוא אמיתי מבפנים.
וכבר אין לנו את ההרצאות המאלפות מהסמינר
על סיפורי הגדולים, על נשים צדקניות
שמשלחות בניהן…
יש לנו רק שגרה ועבודה, וטבלאות ותפריטים.
וקיץ חם ומחסור בבגדים.
אבל יש לנו חיים שלמים שיש בהם תורה.
אחרת.
אולי פחות זוהרת,
לא כמו שלמדנו בשיעורים – אבל היא חיה וקיימת.
היום דוידי חזר הביתה עם אורות בעיניים וקול פעמונים.
"אמא, מחר אני מתחיל ללמוד גמרא!!!
אמיתית כמו של אבא!! גמרא ענקית!"
אני מביטה באוצר המתוק הזה שגדל לי כל כך,
מביטה במתיקות האינסופית בלב הטהור.
והדמעות מגיעות לי לעניים ככה בלי שליטה.
על הספה,
באמצע ים של כביסות, וקיפולים, וילדים, וטיטולים, ומיילים דחופים אני דומעת.
ומתפללת בקול והאר עיננו…
וחושבת על החיים האלו המדהימים, איך רגע אחד של חול הופך לרגע של חיבור ,
כי שם האלוקים.
חושבת לעצמי שהנה החיבור שלנו,
והנה מה שאנחנו באמת באמת בפנים בפנים…
והילד הזה שקמתי אליו בלילה,
והרתחתי לו בקבוקים וחיפשתי לו מוצצים,
ונתתי לו עונשים, וחיברתי לו זוגות גרביים בלילות עייפים.
הוא התורה עצמה.
וכל יום שאני מגדלת.
שאני מתפללת,
שאני מחייכת,
שאני קיימת.
זו אהבה אינסופית
וזה חלקי בתורה.
ופתאום אני כבר לא צריכה הרצאה שתביא איזו בשורה.
קמה בבוקר לעוד יום
של סנדוויץ' לחיידר,
של אמא ממהרת בבוקר,
מלאה בשליחות,
מלאה באהבה.
כי הם חיינו ואורך ימינו.
דוידי שלי,
בהצלחה.
אמא איתך.
הכותבת היא אומנית ספוקן וורד, מנחה, יוצרת תוכן, בעלת המיזם 'אצלי בסלון', מפיקה תוכניות לגיבוש מורות וצוותות,
ומפעילה תוכניות שירה למוסדות ולפרטיים.
לפרטים נוספים: 0527113281
מרגש וחזק רגשת אותי
וחוץ מזה המסר חזק ועמוק וממלא כוחות