ואז השדכנית אמרה: "הם מחפשים מישהי שיש לה יציבות תעסוקתית"

הסיפור של חני התחיל הרבה לפני שהיא התיישבה מול המחשב בחברת הביטוח, במשרד הממוזג והמעוצב בקומה ה-15. 

הוא התחיל בקייטנות שארגנה מאז שהייתה בכיתה ד' בערך, המשיך לפעילויות בסמינר, ובכל מקום שבו נדרש מישהו שייקח יוזמה ויהפוך תכנית למשהו שלא יגמרו לדבר עליו. 

כבר בנערותה ובשנות הסמינר, היה ברור לכולם שחני היא הלב הפועם של כל אירוע. 

כמתבקש מבחורה מוכשרת שכבר נכנסה לעניינים בתור תלמידה, היא למדה במסלול של הוראה והפעלה חברתית, והשילוב הזה של כושר ארגון וגישה לאנשים התגלה כמוצלח במיוחד.

היא הרימה פרויקטים מורכבים בלוחות זמנים בלתי אפשריים, הפיקה מסיבות ותוכניות מחנה שהפכו לשיחת היום, והייתה מאלו שפשוט יודעות לקחת רעיון גולמי ולהפוך אותו לתוכנית מושלמת, עד לרמת המפיות והתאורה. 

היזמות זרמה לה בדם, והיה לה ברור – כמעט כעובדה קיומית – שזהו המקום שבו הכוחות שלה באים לידי ביטוי במקסימום. 

היא החלה לעבוד כמאמנת מסיבות ומארגנת תוכניות, והסיפוק היה ניכר על פניה בכל בוקר מחדש.

אך ככל שחלפו החודשים ותקופת השידוכים הלכה והתארכה, התגנב לליבה של חני חשש חדש, דק וצורב. 

היא החלה לשמוע את ה"קולות" – אותן לחישות חברתיות בלתי נראות שמנהלות את חיינו לפעמים יותר מאשר הרצון הפנימי שלנו. 

היא שמעה על שדכניות שמחפשות "יציבות", על אימהות של בחורים שרוצות לדעת שהכלה המיועדת עובדת במקום "מסודר", ושעצמאות בעולם ההפקות נתפסת לפעמים כחוסר רצינות או כסיכון כלכלי שקשה לשווק לצד השני. 

הפחד הזה, שמא ה"שונות" המקצועית שלה תהיה מחסום, החל לכרסם בה. מתוך רצון כנה "לעבור חלק" את התקופה המורכבת הזו, חני החליטה לבצע הקרבה. היא הניחה את הכישרונות הבוערים שלה בצד, קיפלה את חלומות ההפקה לתוך מגירה סגורה, וחיפשה עבודה שתיראה מצוין ברזומה, כזו שלא תדרוש הסברים מיותרים בבירורים.

כך היא מצאה את עצמה בחברת ביטוח גדולה ומוכרת. היא הגיעה לשם במטרה אחת: "להיות מסודרת". 

ובאופן אירוני, היא הצליחה בזה מעל ומעבר למצופה. חני, עם היכולות הגבוהות שלה, הפכה מהר מאוד לעובדת מצטיינת.

השכר היה גבוה מאוד, במיוחד במושגי הימים ההם – 8,500 שקלים נטו בכל חודש, סכום שהיה כמעט כפול משכר המינימום שעמד אז על 23.14 ש"ח לשעה. 

התנאים היו מרשימים, המעמד היה מכובד, והסביבה כולה ראתה בה סיפור הצלחה פנומנלי. 

אמא שלה יכלה לנשום לרווחה כשנשאלה בטלפון "מה חני עושה", והשדכניות יכלו לרשום בסיפוק: "עובדת בחברה גדולה, מסודרת מאוד". 

לכאורה, חני השיגה את הכל. אבל בפועל, המשכורת הזו הפכה לכלוב של זהב.

בתוך המשרד הממוזג, בין ערימות של פוליסות, טבלאות אקסל ושיחות מכירה מתישות, חני הרגישה שהיא נחנקת. בכל בוקר, כשהעבירה את הכרטיס, היא הרגישה סתירה פנימית שהלכה והחריפה;

מי שהייתה רגילה ליצור רגעי שיא של שמחה וחיבור, מצאה את עצמה כבולה למספרים ואותיות קטנות שלא דיברו אליה. היא ניסתה לשכנע את עצמה שזה שווה את זה, שה"ביטחון" הכלכלי והרושם הטוב בשידוכים הם המטרה החשובה באמת כרגע, אבל המחיר של הוויתור על שמחת העשייה הלך ונהיה כבד מנשוא. 

חני הפכה לבחורה כבויה, עובדת מתוסכלת שחיה בתוך תפקיד שהיא כפתה על עצמה רק כדי לרצות את ה"מה יאמרו".

כך נפגשנו. חני הגיעה כשהיא קרועה בין הפחד לאבד את ה"יציבות" לבין הצורך הנואש לנשום. 

התחלנו לפרק את המושג "ביטחון" ולהבין שמה שהיא חיפשה בחברת הביטוח הוא למעשה אשליה מתוקה ומרה כאחד. 

ביטחון אמיתי, כך למדנו, לא מגיע מתלוש משכורת גבוה ככל שיהיה, אלא מהידיעה העמוקה שאנחנו נאמנות לשליחות שהקדוש ברוך הוא הפקיד בידינו. 

אם הקב"ה נתן לחני כוחות ייחודיים של הפקה, יצירתיות ותנועה חברתית, הוא לא מצפה ממנה בהכרח להצטיין במכירת פוליסות. להפך, הכלים הללו ניתנו לה כדי שהיא תשתמש בהם לעבודתו יתברך.

התהליך עם חני היה שונה מתהליכי קידום קלאסיים. בעוד ברוב התהליכים נפתח קלפים, נברר ונדייק ונגיע לחזון שאולי אפילו יפתיע את עצמנו… הפעם החזון היה מתבקש, התהליך היה עצירה, איפוס, וחזרה למקור, אבל ממקום הרבה יותר מחובר, בוחר, ושלם.

חני הייתה צריכה המון אומץ כדי להודות שהניסיון להיות "כמו כולם" גובה ממנה מחיר יקר מדי – מחיר של חיוניות, של שמחה ושל ביטחון עצמי אמיתי. 

היא הבינה שסייעתא דשמיא לא נמצאת בהכרח במקום שבו השכר גבוה יותר או התדמית יציבה יותר, אלא במקום שבו האדם עושה את שליחותו באמונה ובלב שלם. 

היא הרגישה שהיא צריכה חיזוק לצעד הזה, ולכן הלכה לשאול רב. כשקיבלה את ברכתו, הרגישה שמשקולת עצומה ירדה מליבה.

היא הגיעה להחלטה הדרמטית: לעזוב את ה"בטוח" לטובת ה"נכון". היא התפטרה מחברת הביטוח וחזרה אל עולם היזמות וההפקה.

בנינו תכנית עסקית ראשונית, הבנו את השוק לעומק כדי שהחזרה לתחום תהיה הכי חלקה ומדויקת שיש.

היום, חני היא מפיקה מצליחה של נופשים ואירועים לנשים. היא כבר לא יושבת מול מסך אפרורי ומחכה שהיום ייגמר. 

היא יוצרת רגעי שיא של שמחה, בונה קהילות של חיבור, והסיפוק המקצועי שלה הוא הדלק שבונה את אישיותה. 

מעניין לראות שדווקא כשהיא חזרה לעצמה, גם עולם השידוכים הואר באור חדש. הביטחון העצמי שהיא מקרינה, היציבות הנפשית שמגיעה מתוך עשייה נכונה, 

הם אלו שבאמת בונים לה את הדרך. 

כחצי שנה לאחר שנפגשנו היא התקשרה נרגשת לבשר על אירוסיה, בשעה טובה ומוצלחת.

———————————-

משהו לקחת הביתה:

כשבחורה מחוברת למה שהיא עושה, היא הופכת להיות בטוחה בעצמה, יציבה ומקרינה חיוניות ששום משכורת לא יכולה לקנות. 

הניסיון "להיתקע" במקומות שלא נכונים לנו רק בשביל ה"מה יאמרו" בשידוכים, 

גורם לעיתים לאבד את הכלי הכי חשוב שלנו: השמחה הפנימית. 

גם פרנסה וגם זיווגים משולים לקושי כקריעת ים סוף – לא כי הם בלתי אפשריים, אלא כדי להזכיר לנו ששניהם מגיעים ישירות מידיו של הקדוש ברוך הוא. 

ברגע הנכון, כשהכלי יהיה מוכן, הוא ייתן לה את שניהם בשפע בס"ד.

שרי שטרן היא מומחית למיקוד וקידום נשים לתעסוקה איכותית ומותאמת כישורים, ומנחת קבוצות קידום אישי.

לפרטים : 0504183482 / [email protected]