"אני רוצה גם תינוק!" אמר בן השלוש מול התינוק שפגש בגינה.
"בוא נתפלל להשם" הציעה אמא.
"כמה זמן הם התפללו?" שאל המעשי.
וכחלוף הזמן… האם ואיך לספר לילדים שעומד להצטרף אליהם אח נוסף?
חושבת שזו אחת השאלות עימה מתחבטת כל אמא במצב הזה.
רוצה להכין אותם, גם אם אין קורס הכנה רשמי בהחזר מבית החולים. לספר להם ולהשמיע להם, בהתאם לגילם ולרמת הבנתם שלא יופתעו וייבהלו, וכמובן, גם לשמוע מהם, לדעת מה הם חושבים על הנושא, מעניין אותם? רוצים או מסכימים? דע את האוהב…
1. מי רוצה אח חדש?
פעם, כשילד שלי ביקש אח קטן, התרגשתי מאד. ראיתי בכך הוכחה לכך שהילדים שלי באמת אוהבים ואהובים, לא חושבים שבגלל האחים הקיימים או הבאים הם מפסידים משהו באיכות או בכמות.
עד שהגננת החמודה הסבירה לי: כשילד מבקש תינוק הוא חושב על בובה קטנה ובלתי מזיקה, הוא לא מתכנן אח שישבור לו משחקים או יגמור לו את הממתק…
אפשר לספר לו על זה כשהוא מבקש או שואל: "למה רק להם?"
לפני מספר שנים היו תלויים במעלית בבניין מספר שלטי "מזל טוב" לשכנים, הילדים (והם היו לפחות חמישה…) ממש כעסו: "למה רק לנו אף פעם לא נולד?".
אמרתי להם בצחוק: "אמא של פישר מציירת את השלטים ואז נולד תינוק, לכו תבקשו ממנה שתכתוב גם לנו מזל טוב…" ב"ה היא ציירה גם לנו באותו חודש…
2. מדברים על האח החדש שבדרך…
[כמו שכתבנו אי פעם בספרי הזיכרונות:] גם במינימום וגם במקסימום יש מום.
כדאי לשתף את הילדים שיהיו מוכנים רגשית לשינוי בבית, שידעו שיכול להיות שאמא תיעלם לכמה ימים, שבקרוב יהיה להם אח קטן שיתפוס מקום וזמן…
אבל, כדי שהשיחה לא תגלוש לפסים מעשיים: שאלות של מתי ומי, וכדי שהשיחה לא תעבור אל חדר המדרגות והעיר כולה – במיוחד אם זה בשלב מוקדם – אני מציעה, לספר בצורה של 'הלוואי' ו'אולי'.
נכון לשכנים ולדודים נולד/ה תינוק/ת? גם אתה רוצה אח קטן? אז בוא נתפלל שגם לנו יהיה!
האופציה הופכת לאפשרית, הרעיון מתבשל אצל הילד…
את כל הפרטים שאנחנו רוצות לדון עליהם נכניס כמידע אודות השכנים: כנראה אבא ואמא שלהם נסעו ולא אמרו להם לאן, אולי הם היו עצובים שהם לא ראו את אמא, אולי הם דאגו ו…ו…ו… ופתאום אבא שלהם התקשר לגן וסיפר להם שנולד להם תינוק? והם חילקו סוכריות לכל החברים בגן?
אפשר לייצר ולספר סיפור אחר על משפחה בלתי מוכרת, אמא יצירתית יותר תשתף בעלי חיים בעלילה או תהפוך את הסיפור כולו לתאטרון בובות.
אז אמרנו הכל ולא אמרנו כלום וה'הפתעה' תגיע לילד מוכן ומודע ובעז"ה גם שמח.
3. מי הביא אותך?
בת הארבע שלנו ליטפה את התינוק ושאלה אותו: "אבא ואמא עשו אותך מפלסטלינה?"
כשהיא שמה לב שאני שומעת היא צחקה: "סתם, זה לא באמת".
בגיל 4 וגם קצת אחרי, רוב הילדים מסתפקים בידיעה שד' הביא לנו את התינוק לבית חולים ולא מבררים פרטים נוספים.
יש ילדים שנבטיח להם: "כשתהיה גדול נסביר לך הכל בדיוק" וזה מרגיע אותם.
מאלו שממשיכים לשאול, אני חושבת שאסור לברוח [אפילו שפעם זו הייתה השיטה] אבל אפשר לספר אמת חלקית: זה היה כמו ניתוח, לא ראיתי, אני לא ממש זוכרת, הייתי מטושטשת, והתשובה האמיתית: זה היה נס!
נשמור על ערוץ התקשורת פתוח אפילו שיש דברים נסתרים…
אמא ברכי משתפת: ילדים גדולים יותר, מבינים יותר ואם הם שואלים עוד לפני, אפשר לומר שה' שם את הגרעין בבטן וזה גדל לאט לאט כמו צמח שמתחיל מגרעין וגדל.
אביגיל בת 6 הביאה לי את התינוקת והודיעה -"הבאתי לך משלוחית".
לא חשבתם על זה שיש משלוח ומשלוחית,
תודו 🙂
4. איך הגעת לפה?
ילדים וגם נערים גדולים יותר כבר מתעניינים בתהליך: ממתי האמא יודעת שאמור להיוולד לה תינוק? ואיך היא יודעת שצריך ללכת לבית חולים?
חברה סיפרה לי שהיה לה בן חכם וסקרן שאמר לה שהוא כבר יודע שיש לה תינוק ושאל אותה הרבה שאלות ועל כל שאלה שהוא שאל היא ענתה לו בשאלה "מה אתה חושב?"
אז בסוף השיחה הוא שאל אותה "רק דבר אחד לא הבנתי, איך הוא יוצא משם???"
אז כאמור היא ענתה "מה אתה חושב?"
הוא חשב ואמר "אני חושב שהשם עושה לו חור ואז הוא יוצא".
האמא אמרה "נכון!" ונשמה לרווחה…
אמא חני ממליצה: כשביתי החלה בסדרת שאלות כאלו ואחרות, כמו יהודי טוב עניתי לה בחזרה בשאלה:
איך תינוק בן שנה-שנה וחצי לומד לעמוד לבד? וללכת לבד?
ומי מלמד אותו אח"כ לדבר?
נתתי לה כמה שניות לעכל את השאלות, ולקלוט שבעצם זו שאלה טובה.
ואז אמרתי לה:
הקב"ה נותן לכל אחד בגיל שלו את השכל לדעת את מה שהוא צריך לגיל שלו.
ה' נותן שכל לתינוק קטן ללמוד להתהפך, ואח"כ הוא גדל קצת – הקב"ה שם לו את השכל לעמוד לבד וכו',
ולאבא ולאמא הקב"ה מביא את השכל לדעת את מה שהם צריכים לדעת בגיל שלהם.
בעז"ה גם לך הקב"ה יביא את השכל לדעת בדיוק מה שתצטרכי!
יש לציין שהתשובה פתרה לה רשימה ארוכה של שאלות שמגיעות בשרשרת אחרי השאלה לעיל…
5. המצחיקים הקטנים:
- בן הארבע ראה את חדר התינוקות ושאל:
"זה תינוקות שנולדו או שעוד לא נולדו…."?
- מתוך שיח של בני 8/9 שאמא של אחד מהם ילדה:
"פעם הבאה כשאתה שם לב שדברים מוזרים קורים, תדע שכנראה הולך להיוולד לכם תינוק"
- אח שלו, שנשאר אצל משפחה אחרת, שאל את האמא שם "אז מי בבית חולים עכשיו? אבא שלי או אמא שלי?"
- ואמא – אסנת קיבלה את השאלה הכועסת ביותר במהלך מריבה בין אחים: "לא יכולת להביא ילד יותר נורמלי מבית חולים?"
חוברת 'תרמילים'
הכי נגיש, הכי זמין, בבית ובכל מקום.
מיומנויות חשיבה (סמנטית ומופשטת) מדורגות,
משחקי שליפה מקוריים. משובים לעידוד השליפה.
חכם שנון וכיפי!
קובץ מעוצב ומוכן להדפסה. נשלח במייל.
לחצי כאן לקבלת העלון 'שפת אם' במוצ"ש.
תודה, ממש עושה סדר בראש
מה לגבי ילדה בת 3, חכמה כמו בת 4, עם פה גדול ואוזניים גדולות…
לדבר על מישהו אחר שנולד לו?
לגדולה שלי בת ארבע אמרתי להתפלל שיוולד לנו
והיא ענתה כבר התפללתי בקול ועדיין אין לנו…
יום אחד שאלה אותי איך נולד?
עניתי לה "נס"
היא לא קיבלה את זה "איך תגידי לי עכשיו"
ואז התחילה להציע רעיונות שונים:
"מה ה' זורק מהשמים ואבא ואמא תופסים"?
"עולים על סולם ולוקחים מהשמים?"
כמובן כשילדתי השמחה הרקיעה שחקים…
רעיונות ממש מתוקים!
לי יש לי בת מאד רגישה, ותאריך הלידה היה ממש צמוד להתחלת שנת הלימודים – גן עירוני ראשון…
במשך כל החודש שלפני הלידה סיפרתי לה סיפור על ילדה שמתחילה את השנה ובמקביל נולד לה אח. לא נמאס לה לשמוע שוב ושוב את הסיפור בוריאציות שונות (כמובן לפי האופציות השונות של זמן הלידה…)
וב"ה באמת גם תחילת שנה וגם הלידה עברו עליה בקלות ובטוב! תודה לה'!
סיפור זה הכנה מדהימה לילד, וחויה כיפית ממש.
מקסים באמת
סיפור זה כלי מדהים
גם אני ילדתי בדיוק בתחילת שנת הלימודים והבת שלי עלתה לגן ראשון!
ילדתי לילה לפני מפגש אמא ובת בגן …
רוצה להוסיף משהו, מנסיוני כגננת. לאמהות שמספרות מוקדם לילדים, אתן סוחבות את התינוק והילדים גם… אפשר לראות שינוי משמעותי במצב הרוח של הילדה, ברוגע הנפשי. ילדות שמעודכנות מוקדם בעיני ממש סובלות ,לחוצות ולא רגועות. היתה לנו ילדה בגן שספרה כבר ביום הראשון… וספרה שעוד המון זמן יהיה לנו תינוק ונתנה תאריך מדויק של שמונה חודשים קדימה, ספרה איך אמא מרגישה, כמה השמינה וכמובן- ברגע שאמא שלה ידעה אם זה בן או בת ידענו גם ואיתנו כל ילדות הגן. אני לא מייעצת לכן אם לספר ומתי, רק מיידעת אתכן ומשאירה לשיקול דעתכן איך ומתי לספר.
ממש ככה,
עבדתי לפני תקופה בגן שהייתה בו אמא בהריון עם תאומים
כל הצוות לא נשם עד הלידה…
לא יודעת אם האמא תכננה כזאת השתתפות
אבל היה לה ילד סופר פטפטן!!!
יראת, קוראת ונקרעת מצחוק. תודה על הפוסט המקסים והמתוק הזה!
לגבי השאלה איך לספר, כמה ומתי-נראה לי שזה מאדדדד משתנה מאישה לאישה, ממשפחה למשפחה. אני אישית כן סיפרתי לילדים שיש לאמא תינוק, וכולם התרגשו ביחד. בשבילנו זו היתה חוויה משפחתית מאד משמחת שחווינו אותה ביחד כל התקופה. ולא רואה בזה שום פסול. מבינה שיש כאלה שזה פחות מתאים להן. לא חושבת שזה תורה למשה מסיני.
עד היום אגב, הם מתרגשים לשמוע על זה שהם היו אצל אימא וגדלו עד שיצאו החוצה והכרנו אותם:) למה הם צריכים לחשוב שבחרו אותם בבית חולים או קטפו אותם מהשמיים? מה רע לדעת את הצורה הטבעית היפה והמיוחדת בה השם ברא את התהליך של הולדת ילדים? בצורה שמתאימה להבנה שלהם כמובן.
ושאלות תמיד יהיו, בכל מקרה (השאלה רק אם ישירות או שהם יחפשו מקורות מידע אחרים…)
ואיך מכינים תינוק בן כמעט שנתיים????
זה הגיל הכי פשוט להכנה מבחינת שיתוף המידע… גם מכינים את הילד וגם הוא לא מפרסם..
לדעתי- אפשר להגיד לו בפשטות שבעז"ה יהיה לו אח קטן, שזה יהיה תקופה אחרת וקצת מורכבת כי אמא תהיה עסוקה/ לא בבית
אבל תמיד תמיד אמא אוהבת אותו וחושבת עליו וגם אם היא לא תהיה פנויה- תמיד הוא שלה…
פשוט לדבר אליו, לחבק אותו, להסביר שאח זה מתנה שד' שולח, והוא יאהב את התינוק, והתינוק יאהב אותו…(יביע את זה כשיגדל..)
(באופן כללי בלי קשר לדיון- אני מדברת עם ילדים מגיל אפס ובטוחה שהם סופגים ומבינים. גם אם לא את המשמעות המילולית- את הנימה)
הרבה מזל טוב וס"ד!
אהבתי מאוד את המאמר.
אני באופן אישי לא מספרת בכלל לילדים קטנים בצורה ברורה
(חוץ מהבכורה שלי שהייתה קטנטונת מתחת גיל שנתיים…)
כן מכינה בצורה עקיפה- מספרת להם כשהם ישנים כדי שזה יהיה להם בתת מודע,
מחזיקה תינוקות אחרים בעיקר בשביל הקטן התורן שנזעק כשאמא שלו מחזיקה מישהו אחר ולא אותו…
וואו
רוצה לשתף במקומי כילדה (בכורה!)
כשהייתי בת 9 אמא שלי לא צמה (כמה קלאסי, הייתה בחודש שלישי)
וחפרתי לה: למה את לא צמה?
-כי יש לי תינוק
איזה תינוק? שנולד כבר או שיוולד?
היא נראה לא רצתה לשקר והבנתי מה קורה…
לי זה עשה הרגשת חשיבות מטורפת שאני יודעת לא סיפרתי לאף אחד
והרגשתי פשוט ענקית!!
גם הייתי בכורה ועזרתי לה וכו
בקיצור נראה לי היא רק הרוויחה
ובכללי מענין אותי איך לספר לילדות – בעיקר לילדות..
רוצה להנחיל בצורה הכי רגועה
איך יודעים שהיא בשלה אבל זה לא מאוחר מדי
אשמח לתשובות מחכימות
זה באמת נושא , אני בדיוק בתחילת שמיני עוד לא אמרתי לילדים ומשום מה הפעם לא רואים… יש לי בת בכורה בת 10 והשאר בנים…
ומתלבטת מה לומר מתי… בד"כ אני אומרת שאני ממש קרוב לתאריך אלא"כ שואלים אותי…
בתחילת ההריון הבן שלי בן 8.5 אמר לי אמא נראה לי שאת צריכה ללדת רק שאת צריכה עכשיו לחכות 9 חודשים…