כמה אני שומעת את זה, זה עושה ישועות וניסית ונפלאות.
אז למה אני לא הולכת? קודם כל אולי כן : )
חוץ מזה. אני. לא. הולכת. ל-EMDR, ולמה?
אני לא מוציאה את השליטה מידי ולא לרגע, אני לא הולכת לטיפול שבו כל המידע לא עובר דרך המסננות שלי. ב-EMDR בעצם עוזרים למוח לעבד את הטראומה, זהו תהליך שבו המטופל עוקב אחרי תנועות הידיים של המטפל או מתופף, כשהרעיון הוא גירוי דו צידי של שתי אונות המוח. השיטה עוזרת למוח לעבד אירועים שהיו תקועים כגושי מידע שהמוח לא הצליח לעבד, בעקבות קפיאה… דיסוציאציה כבר אמרנו?
אז מה הבעיה שלי עם זה, ואני מדגישה – בעיה שלי. ככלל ההמלצות על זה ממש חיוביות, ולא באתי להוריד מהן בכלל. רק להכניס אתכם לראש שלי קצת. יהיה מעניין.
מה המשמעות של טיפול כזה בעייני?
אני נותנת למידע לנוע לי במוח ללא שליטתי!
זה, נפל הפור – לא יקרה.
ולא משנה כמה זה יעיל.
אובדן שליטה הוא אחד הפחדים הגדולים שלי.
מה ההמשך? "אבל באמת זה נכון לך, אז אולי כדאי?"
עוד מוקש – אין באמת זה נכון לי, אני עושה מה שטוב לי ומתאים לי.
"נכון"? אולי, אבל – אני לא מכניסה את עצמי לסיטואציה שאני לא מרגישה בה נוח. ולא, אני לא משלמת על זה מחיר, כי הנזק מ: היא יודעת מה נכון, תקשיבי לה, הוא החמור ביותר בשבילי.
להחזיר את תחושת המסוגלות והשליטה – זה אחד הפרוייקטים של החיים שלי, זיכרונות לא נעימים, והרבה מעבר – הם בסוף צרה הקטנה. כן, עם הפלאשבקים והכל.
בעצם אולי אחרי שאני אתאזן עם ענין השליטה, אני אהיה מסוגלת ללכת ל-EMDR ויפתרו כל צרותי? טוב, אולי לא כל ממש, אבל רוב? אולי.
אחד הדברים שהכי השפיעו עלי לטובה בטיפול, זה: הקצב שלך הוא מה שחשוב, ומה שתחליטי זה מה שיקרה – בלי שכנועים, בלי המלצות, זה דורש מקום מאוד ספציפי מהמטפל, אל אני לא עושה הנחות. מי שלא יודע לתת מרחב – לא יטפל בי, והרבה יודעים.
ומה שהכי חשוב לי להגיד בזה בעצם, זה שהנפש היא הרבה מעבר לשיטות טיפוליות כאלו ואחרות, מעבר ל "דינאמי זה הדבר" או "עזבי, CBT הכי יעיל" או "תלכי ל EMDR". האדם הוא עולם קטן, וצריך להכיר את העולם הזה, הספציפי, לפני שיודעים מה טוב ונכון.
טוב, אז חשוב מאוד EMDR היא שיטה מעולה!!!
אבל כמו בכל דבר צריך ללכת לאשת מקצוע,
אשת מקצוע לא תציף אותך פתאום בבת אחת
אין דבר כזה להוריד את כל ההגנות כי יש להן מטרה.
היא תהיה קשובה ומדויקת למה שאת יכולה ומסוגלת
וזה נכון לגבי כל שיטות הטיפול.
מה שמשמעותי מאוד בכל טפול שתלכי זה רמת המקצועית של המטפלת.
היכולת שלה להיות קשובה ומדויקת למקום שלך.
(וואו, כמה שזה מסובך ודורש מיומנות, והכשרה ארוכה והרבה הדרכה).
ידעתי שישכנעו אותי:)
דווקא אני יודעת על מקרים (אני למשל)
שהמליצו שלא ללכת.
אבל זה מהכרת ההקשר.
שיטה טובה זה חשוב, אבל שלא יהפוך לטרנד.
ושוב- לא דיברתי על הדרגתיות- עקרונית אני לא מסכימה לשיטה הזו- סורי:)
אפרת יקרה,
לא ניסיתי ולא התכוונתי לשכנע,
רק הסברתי שגם אם מישהי הולכת לשיטה כזו צריך לשים לב למי הולכים והאם היא קשובה לקצב שלך במדויק. אין דבר כזה לשבור הגנות זה לא מקצועי.
יש הרבה שיטות טיפול בדיוק בשביל שכל אחת תמצא את מה שמתאים לה .
לא מתאים לך? אז לא. יש מספיק דרכים.
חוץ את נשמעת מדהימה ממש!!!
אני בטוחה שיש בך המון כוחות למצוא את הדרך המדויקת לך!!!
מאחלת לך מכל הלב את כל הטוב שבעולם.
ל'מישהי חמודה שעובדת בתרפיה'
תרשי לי לחלוק עליך –
את כותבת בסוף דבריך שהמטפלת המקצועית צריכה להיות קשובה ומדויקת למקום של המטופל
ובאותה נשימה ממליצה למישהי (אפרת, במקרה הזה) לעשות משהו שהוא לא נכון להרגשתה.
להיות קשובה למקום של המטופל – זה להבין שהמושכות צריכות להיות בידיים שלו.
התפקיד של המטפל הוא לעזור למטופל למצוא בעצמו את התשובות למה שתקוע / קשה / מצוקתי בחיים שלו,
ולא – להנחות אותו בדרך המקצועית והנכונה לדעתו של המטפל.
נכון מאוד!!!
אחרי יותר מ5 טיפולים שונים עם מטפלות שונות הבנתי את זה ונתתי לעצמי את הקצב שלי בטיפול שמתאים לי….
ואגב ניסית גם EMDR לי אישית זה היה נורא, לא ישנתי, לא אכלתי, לא תפקדתי, לכל אחד יש את הדרך שלו, בלי נכון או לא נכון, עם הרבה טעויות וכישלונות ולמידה וכוחות, בסוף עזבתי את הEMDR ואת המטפלת שאהבה אותו כל כך, בסוף אהבתי את עצמי והלכתי למטפלת אחרת, מדהימה, והיא מלווה אותי גם בנפילות (יש המון) וגם בעליות (גם יש המון:))
ואני חיה בין טיפול לטיפול- גם זה חשוב…
(אגב כדי לטפל בEMDR המטופל צריך להיות עם הכנה נפשית מסוימת- אם יש קונפליקטים בקשר לריפוי זה יכול להפריע… )
אין קסם בנפש, באסה.
הי,
מנצלת את הבמה…
איך מוצאים את כל המטפלות הנהדרות האלה?
אני מתמודדת מעט עם קשיים.. לא משהו חמור ב"ה אך כן רוצה לטפל
ניסיתי 2 מטפלות ולא עזר דבר, אולי רק החמיר…
וזה היה אחרי המלצות, לא סתם אישה מהספר טלפונים.
איך מוצאים את המטפל הנכון והטוב? את השליח שמתאים בדיוק לך? ולצרכים שלך???
תלוי מה הצורך:)
אם זה טראומה את יכולה לפנות למטיב, שם יפגישו אותך עם עוס"ת שתנסה להתאים לך מטפלת
אם זה משהו אחר- אין לי ניסיון אבל ברור לי שיש ארגונים שעוזרים….
מה שברור לכל אחד יש צרכים אחרים!
אם משהי עזרה מאוד לאדם אחד זה לא מחייב בקשר לאדם אחר!
אני כמו שכתבתי עברתי יותר מ5 מטפלות עד שהגעתי לזאת שאני איתה עכשיו אבל זה נדיר, והיו כאלו שיגידו שזה דפוס התנהגות שלי…
תודה,
איזה ארגונים יש?
מדברת על מקרים של פחדים, חרדות, וסתם קצת יותר חיבור עצמי וביטחון ..
בנוסף, יש דרך לקבל מימון לטיפול רגשי? מקופת חולים?
תפני לרופאת משפחה שלך אם השאלה לגבי המימון או תתקשרי למוקד של הקופה לשאול אם אז זכאית.
אני הייתי מטופלת דרך הקופה והיה נורא, אולי יש אפשרות למשהי פרטית שהקופה נותנת החזרים- זה הרבה יותר חכם בעיני.
אני לא רוצה להמליץ על ארגונים- אני לא מכירה….
יש את ארגון "למרחב" בסבסוד של קופות החולים, תשלום סמלי חד פעמי
https://www.lamerchav.org.il/
מטפלים חרדים.ות ומקצועיים (יש שם גם מקצועיות ממש שבפרטי יקחו 400 לשעה) ובכל מקרה זה מפוקח ומקצועי
רק החיסרון זה שצריך לחכות זמן עד שיש מקום
אז ממליצה להרשם כמה שיותר מהר
וגם בכללי יש ערים עם פחות המתנה, אז אולי שווה לך ליסוע לעיר אחרת אם זה חשוב
בהצלחהה
הם עושים פגישת אינטק, ולפי זה מנסיפ להתאים את האיש מקצוע הכי נכון
–
אם את רוצה כן מטפלת פרטית ולא דרך ארגון,
אז זה באמת סיעתא דישמיא ולהתפלל
בסוף מגיעים למשהו שהוא השליח לעזור, ולכל אחת מישהי אחרת תעזור.
לא להתייאש גם אחרי כמה, בסוף הישועה באה בדיוק בזמן שה' קבע 🙂
רק נקודה קטנה, בדר"כ המפגשים הראשונים יותר קשים ומביכים, לוקח זמן עד שנוצר אמון ומתחיל תהליך מבריא
אפרת המדהימה!
מחכה בכליון עיניים לטור שלך בכל שבוע.
ממש קשה לי לקרא כשנותנים לך עיצות ,
בכל שבוע מחדש אני מתפלצת
לא ביקשת!!
ומי שקורא את בין השורות שומע ש- ביקשת שלא!
אז נשמות טובות, באמת ממקום טוב,
לא מיעצים למי שלא ביקש:)
היא מוכנה בשבילנו! לפתוח את הלב ולהניח אותו חשוף
לא להחבט מעוד ועוד אנשים טובים שבטוחים שהם יכולים להציל אותה.
זה כואב מאד לקבל עיצה ממי שרק הסכמת לחשוף לו בזהירות.
חיבוק!
לגמרי צודקת.
זה ההיפך של מה שאפרת שידרה במילים שלה.
אפרת,
אני נורא מבינה אותך.
ומזדהה.
אצלי יש את העניין של טיפול במוח אחד, שלושת המימדים וכל אלה
נתקלת באמירות לגבי זה הרבה
למשל "מה הבעיה, זה פתרון יעיל, חוסך עבודה, ומהיר. מה יש לך שאת מתנגדת"
והם לא מבינים שבעיני זה נוראי
והרבה יותר מנוראי.
יום אחד יקרו בי שינויים שאני לא מודעת אליהם!!!!! מישהו שמע???? עוול.
אני מתנגדת לזה. די.
וגם יש את העניין שאין בזה תואר, וזה נורא מבלבל אותי
כשאני אומרת לאמא שלי, היא אומרת מה זה קשור? העיקר שיש הצלחות.
את מבינה אולי, אפרת?
הכל כל כך מורכבב.
מזדהה ממש.
לי זה מרגיש כמו – תפתרי את בעיותייך ותפסיקי לעמוד לנו מול המצפון.
(מודעת לזה שזה לרוב לא מגיע מהמקום הזה)
אבל – כל עוד אני כשירה משפטית – תנו לי לבחור את הבחירות שלי.
איך שאת צודקת, אפרת.
כל מילה.
טור אחר טור, אני מתפעלת מבריאות הנפש שלך, מהגישה הבריאה למצוקה, להתמודדות. מופלא בעיני.
ואת כל כך צודקת במה שכתבת כאן.
חשוב גם בשבילנו וגם כהורים לילדים מתבגרים, לא להאמין בשיטות ומטפלים מסוימים וכו', אלא להיות עם העינים והלב והקשב – כמו שהגדרת – לעולם הספציפי הזה. שלנו ושל מי שסביבנו..
תודה גדולה לך על מה שאת כותבת. את נותנת מילים להרבה אנשים.
בנושא אחר –
בהקשר למה שהזכרת בטורים אחרים, שלא מאבחנים פוסט טראומה אם לא שידוע שהייתה טראומה – המקרים הקשים שנופלים בגלל הדבר הזה, הם נפגעי התעללות נרקיסיסטית. התעללות שהיום כבר יודעים שהיא גורמת לפוסט טראומה, אבל מה שיוצר בנפש את הטראומה – הוא חמקמק וקשה להגדרה. אדם עלול להיות במצב של פוסט טראומה קשה, וכשהוא מנסה לבטא את הסיבה לכך – הוא נקלע לעמדת התגוננות, כאילו בעצם לא קרה כמעט כלום.
תודה גם על שאת מחזקת אצל כולנו את האמון ביכולת של הנפש להשתקם ולקום גם ממה שנראה אין תקומה ממנו.
שומעים כל כך הרבה סיפורים קשים למרבה הצער, ומה שאת כותבת – נותן תקוה.
תצעקי את זה בקול!!!!!
לי יש פוסט טראומה משוויגער נרקסיסטית,
וכל היועצים שהלכתי כולל פסיכולוג אומרים לי מה את נתקעת בקשר איתה , עזבי את הפגיעות, תתקדמי…
וכמה שאני מנסה להסביר שאני לא יכולה להתמודד מול אדם לא צפוי, כל רגע יכול להיות טריגר שלא יכולתי להתכונן אליו קודם, אני לא מסוגלת להתמודד עם מצב כזה.
וגם אם אני עוברת בשלום את המפגש איתה אח"כ בעלי מתהפך עלי בבית – כי לאמא שלו היו תלונות והיא לא יצאה מספיק מכובדת מהסיפור
אני מוצאת את עצמי מתמודדת עם חרדות, דכאון וחוסר סיפוק , פשוט בא לי לברוח מהעולם..
עצוב לשמוע אותך!
שויגער נרקסיסטית זה נורא,
כל אדם נרקסיסט ששולט בך באיזשהו דרך
זה נורא, וככל שהוא קרוב ומעורב יותר בחיים שלך-
התגובות שלך נורמליות לחלוטין,
אבל אין מה לעשות עם אדם נרקסיסט-
את צריכה לעשות הכל הכל כדי להתרחק ממנה לגמרי,
לטפל בעצמך, לפתח חוט שדרה חזק,
אבל אין שום סיבה שתישארי קרוב אליה, אין מצווה לסבול.
וחשוב שתביני וגם בעלך יבין שזה פיקוח נפש לכל דבר!
זה נורא שמה שיש לפסיכולוג להגיד לך – זה שתתקדמי הלאה…
חלק מרכזי בפוגענות הקשה של התעללות נרקיסיסטית, היא הכחשת הפגיעה.
בגלל התעתוע של הפגיעה, בגלל שכל כך קשה לתמלל את הדברים, לשים את האצבע, להסביר מה בעצם גורם לפוסט טראומה, נפוץ ביותר שיאמרו על נפגע התעללות שהוא מגזים, שהוא מדי עושה עסק, שהוא מדי רגיש.
אם פסיכולוג משמיע לך את הקול הזה – של תדלגי, תמשיכי, תתגברי – זה אומר שהוא לא תפס את הסיטואציה.
ויתכן מאד שצריך למצוא פסיכולוג שמכיר במיוחד את התחום של פגיעה נרקיסיסטית.
למעשה, אני חושבת שהכי חשוב הוא שקודם כל תכירי את הנושא בעצמך, תחפשי חומר על התעללות נרקיסיסטית פסיכופטית, תלמדי את הנושא, תביני את הסיטואציה שבה את נמצאת במבט של 'מבחוץ'.
זה צעד ראשון – והכרחי – כדי לחשוב איך בכלל להתמודד.
ואם יש לך חברה או אחות שיכולה להקשיב – לפעמים זה פשוט מציל חיים.
מה שברור הוא ,שלהשאר באותו מצב, שבעצם מייצר אצלך רצון לברוח מהעולם – זה מצב שאסור להשאר בו.
הנפש שלנו לא עמידה לכל דבר, וכל אדם – גם החזק והבריא – עלול חלילה להגיע לסף שהוא לא חשב שיגיע אליו.
וואו, אפרת!
אני כל כך מזדהה!!
גם לי הציעו לטפל בEMDR והתחלתי.
ובשניה שהמטפלת אמרה לי עצום עיניים ולתופף מצד לצד (היא אמרה לי שתנועות עיניים עדיף שאני לא אעשה- כי זה יכול להכניס אותי למצב של דיסיצואציות…) קפצתי ואמרתי לה שאני מפחדת שיזוז לי משהו…
ברחתי…
לי ב"ה עזר מאד הEMDR.
לא רק עזר, פשוט הציל אותי!!!!
נהייתי חדשה אחרי הטיפול, ולא שהוא לא היה קשה…
הוא היה קשה אבל שווה!!
מי שמסכימה לנסות למרות הכל—
גם אם לא תרוויח- לא תפסיד!!!
ולמי ששאלה איפה יש מטפלות טובות- אני מכירה את עמותת 'מגן' בירושלים שיש להם מטפלות מעולות!
מנסיון!!!
בקיצור- ממליצה מאד על EMDR!
אבל הבעיה היא השיכנוע,
אני שמחה שעזר לך אבל להגיד- את לא רוצה אבל תאמיני לי שכדאי לך,
משחזר חלק ממנגנון הפגיעה וההכחשה.
ולגבי גם אם לא תרוויח לא תפסיד זה פשוט לא נכון.
יש כאלה שהגיעו למצבי קצה מטיפול EMDR לא מספיק זהיר.
ושוב אני לא מדברת נגד EMDR אני מדברת נגד- תנסי גם אם לא נראה לך זה שווה.
זה מזכיר- אני יודעת יותר טוב ממך מה טוב לך.
את מבטאת את זה פשוט מעולה… אי אפשר לעזור למישהו מעמדה כזו לעולם. גם עם השיטות הכי טובות.
אולי רוב הטיפול הוא הגישה שמה שמרגיש לך עכשיו זה בדיוק מה שנכון לעכשיו.
במיוחד אם הסיפור שלך הוא מסוגלות ושליטה..
אני למדתי ש"לדחוף" לא- עובד- בנפש. מפריע. הולך אחורה.
המון הצלחה וכוח
(רק בואו לא נשפוט את הממליצות… נסביר להן את ההרגשה שלנו..)
אפרת, לתשומת ליבך
אם את מתנגדת לשיטה, זה לא אומר שמי שבעד, טועה…
את תוקפת את מי שמעזה רק להציע שאולי כן כדאי לנסות למי שטרם ניסתה,
אבל יתכן ויש כאלה שהשיטה כן תתאים להן.
אני ממש לא מתנגדת לשיטה.
זו רק דוגמא להעביר את המסר של הצורך בשליטה,
EMDR זו שיטה מדהימה שעוזרת לרבים.
פשוט הדגש- גם המלצה שאת בטוחה שהיא טובה- מותר לצד הנעזר לא לקחת.
אני גם מאלה שניסו EMDR וזה גרם נזק יותר מתועלת,
קראתי ניסים ונפלאות על השיטה והלכתי עם הרבה תקוות,
ולאחר הנסיון הכושל בו הרגשתי אובדן שליטה חזק
והצפה ברמה שלקח לי כמה שבועות להתאפס בחזרה שבהם בקושי תפקדתי,
הבנתי שעלי להקשיב לעצמי, ולמרות הרצון החזק לפתור את הטראומה במיידי
אני צריכה תהליך מדוייק בקצב נכון ובאופן נכון עבורי,
ולא בצורה שגורמת לטראומה בפני עצמה.
כל זה כמובן לא בא לבטל את השיטה שאין לי ספק שעזרה, עוזרת ותעזור
להמון אנשים, אני לא חושבת שיש בזה נכון או לא נכון
אלא הנכון הוא מה שעובד.
חייבת לציין שגם ניסיתי יוגה רגישה ובניתי עליה ניסים ונפלאות וזה היה ממש טריגרי ומציף,
למרות שבטוחה שלהרבה מאד זה כן עוזר.
וגם שיחות מילוליות עשויות להיות טריגריות לחלק מסובלות מPTSD,
לא תמיד לדבר על מה שקרה עוזר. לפעמים כן, לפעמים לא. ורק האדם
עצמו יודע מה עוזר לו ומה לא.
מסקנה: הנכון הוא מה שעובד. וכדאי לעשות את מה שנכון-את מה שעובד,
ולא בכח את מה שלא עובד/מזיק=לא נכון עבורי.
ולפעמים גם להגיע למשהו הנכון זה תהליך ומסע.
קודם כל תודה על על הטורים שאת כותבת!
את מדהימה ומה שאת מביאה תורם לי המון.
אני חושבת שלהיות קשובים לעצמינו ולגוף שלנו זה השלב הראשון בריפוי ובחיבור עצמי
בנוגע לריפוי במטראומה,
מי שמענין אותה, יש ספר שקוראים לו: להעיר את הנמר (של פיטר לוין)
הוא מסביר שם איך טראומה נצרבת בגוף ואיך אפשר לשחרר אותה עם הגוף
לי באופן אישי הספר עזר להבין ולשחרר הרבה דברים