שמנה שמסובך לה

האמת שאני מבינה אותך מאדדדדדד, זה מתסכל ברמה אחרת זה משפיע על כל הלך החיים, על הדימוי העצמי על הזוגיות, יפה מאד שזה לא משפיע על הפוריות- תגידי תודה לה'!!!! זה תופס אותך בכל מקום, באוטובוס, באסיפת הורים בגן (שנותנים לשבת על הכסאות של הילדות:( בגינה, בעבודה.
זה לא נעים ברמה הכי בסיסית. וזה גם לא בריא ואנחנו לא הולכות והופכות לצעירות, ולשומן יש בעיות בראותיות בלי סוף.
אני שמנה מאדדדד ואחרי הרבה תהליכים של דיאטות שצלחו ואז העלתי את המשקל חזרה עם ריבית והצמדה הבנתי בתהליך מאד איטי אבל בהחלט טוב שהוא קרה בסוף… שהאחריות היא שלי בלבד!!!! אפחד לא אשם בזה ולא מאשים בזה ואין לי מה לחפש בסביבה אנשים שזה יפריע להם, זה מפריע לי!!! וזה מה שחשוב!!!
את הסביבה אפשר לנטרל היא לא תעזור לך, תגבה אותך או תשפיל אותך מול בדיקות דם לא הכי חיוביות.
ואם משהו מאד מאד מפריע לך ויש לך מספיקות סיבות לפתור אותו, אז צריך לפתור אותו.
יחד עם זה צריך גם לדעת ולהבין שזה תהליך ארוך שצריך אליו הרבה כוח, אבל את תקבלי את עצמך בגרסה משודרגת ואהובה יותר, הדרך משתלמת.
את לא אשמה בשומן שלך, אבל הוא מפריע לך ואם תתייחסי אליו בכבוד אז תוכלי לחיות עם עצמך בשלום, אכילה רגשית מספקת לנו תחושה טובה כאן הרגע ועכשיו,
ונותנת לנו הגנה.
בדרך כלל בנאדם שמן אוכל מתוך מקום להגן על עצמו.
זו תורה שלימה כל הנושא הזה ומצריך המון המון מודעות אישית וגם מענה רגשי,
אבל אם לא מטפלים בבסיס אז חבל להשקיע בדיאטה זה יעלה בחזרה מנסיון מר, וממחקרים רבים שקראתי על הנושא.
אין לי עדיין יכולת לספר לך על החמישים ק"ג שירדתי כי הם עוד לא ירדו,
אבל כן מרגישה שאני על דרך המלך עם טיפול רגשי אישי ובמקביל קבוצת תמיכה של דיאטה שמשלבת גם הרבה מענה לשינוי מנטאלי.
והמסר הכי חשוב שאני רוצה להגיד לך, אל תוותרי על עצמך!!!! זה משפיע עלייך לא טוב השומן!!! אל תקשיבי לכל אלא שאומרים לך את יפה גם ככה, יש ממך יותר בעולם וכו וכו. מפריע לך- תשני את זה. לחיות חיים שלמים בשנאה עצמית זה קשה ומר ועוד יותר אם את שונאת את עצמך איך תאהבי את הסביבה?? ואיך גם תתני לסביבה לאהוב אותך??
רדי והצליחי!!!!!! מברכת אותך בכל הברכותתת

גם אני מתמודדת עם משקל גבוה (מגיל 15) ורוצה לשתף אותך שבקיץ האחרון יצא לי לפגוש אחת שהיא לא שמנה אבל יש לה מעט שומנים שנותרו מהלידות (קרובה להיות רזה) ודיברנו והיא אמרה לי כמה קשה לה עם השומן וכמה היא לא אוהבת את עצמה בגלל זה והיא לא יכולה להסתכל במראה וסיפרה לי שהיא כמעט ולא אוכלת כלום ומה שהיא אוכלת זה עם הרבה נקיפות מצפון (דברים טעימים) ואז חשבתי לעצמי בליבי שהיא פשוט אומללה, אני שהרבה יותר שמנה ממנה טוב לי עם עצמי אוהבת את עצמי ואת המראה שלי אין לי שום נקיפות על מה שאני אוכלת אם אני אוכלת כבר אז למה לא להנות ממנו (הכוונה לדברים טעימים) וזה לא שחלילה לא הייתי רוצה להיות יותר רזה, דווקא הייתי מאוד שמחה לזה אבל אם זה אני ככה אז למה לא לאהוב את עצמי יש בי הרבה טוב ושמחה ואני חושבת שעם כל השומן אני גם נראת טוב וחיננית, יש הרבה עליות וירידות עם ההשמנה בד"כ בהריון אני מרזה ו3 חוד' אחרי לידה מעלה שוב עד להריון הבא וחוזר חלילה,
אבל תמיד תמיד אוהבת את עצמי שמחה עם עצמי
ואגב בעלי בחיים לא אמר לי משהו על כך שזה מפריע לו ואם אני שואלת אותו הוא אומר לי: "לפני שזה יפריע לי, זה צריך להפריע לך, ואם לך זה לא מפריע, אז מי אני שזה יפריע לו" בתקופות שאני רוצה לרזות הוא מעודד ותומך ובתקופות של שקט מצידי אז אין כלום ושום רמז מצידו על העיניין
מאחלת לך שלפני הכל תאהבי את עצמך כמו שאת תמצאי בעצמך את הטוב ורק מתוך כך תרדי במשקל בכיף ובהנאה
(ושלא ישמע שעודדתי להשאר שמנה, עודדתי לאהוב את עצמי כמו שאני)