למה זה קורה לנו?

סיפור מזעזע ועצוב מאוד, אין מה לאמר.

למדתי בבית ספר אזורי, בית יעקב מצויין, עם בנות ממשפחות טובות ושמורות.
ובכיתה שלי היה הכל – ליטאיות, חסידיות (גם כאלה שבקושי ידעו עברית בכיתה א׳), ספרדיות, ברסלב וחב״ד.
זה אחד הדברים הכי מבורכים שהיה לי בחיים!
בבית ראיתי משהו אחד, ובכיתה למדתי להכיר שיש עוד המון גוונים יפים ושונים בעמ״י, למדתי לכבד את זה שיש יהודים שנוהגים אחרת מאבא שלי אבל הם כשרים וטובים, קיבלתי את זה בפשטות ובתמימות.גדלתי לתוך זה. בצורה הכי טבעית.
כשעליתי לסמינר, נכנסתי לכיתה ליטאית חזקה, בעיר אחרת,
רוב בנות הכיתה עיגלו עיניים בתמהון כשהם שמעו שלמדתי עם חסידות בבית הספר.
חסידיות?!? ממש?!? שמדברות באידיש וכל זה??
מבחינתן זה היה עופות מוזרים, עם קרניים ושטריימל.
ואני? הייתי בהלם מההלם שלהן, מה הבעיה?? הם אנשים כ״כ מקסימים, למה לא?
בעיניי זה חוסר אינטלגנציה בסיסית!
ומאותו רגע, עד היום, הדבר שהכי חשוב לי ואני הכי רוצה בחינוך של הילדים שלי-
שהם יכירו כילדים את הכל, ננחים, חסידי גור, צ׳אלמרים, ספרדים וליטאים כאחד.
שלא יבוא יום והם יפגשו במישהו שהם לא מכירים ויסתכלו עליו בעין עקומה כתרנגול בבן אדם.
בעיניי כיתות מעורבות זה הדבר הכי בריא שיש, פותח את הראש, מרחיב אופקים. ונותן המון רגישות ואהבת ישראל!

כל אחת צריכה לתקן את עצמה.
זה לא משנה מה אחרים.
אם את חושבת שזה לא בסדר- תדאגי שאת לא תהיי כזאת, תכבדי את האחרים על אף שההשקפה שלהם שונה משלך.

בהצלחה.
ובאמת כדאי לנעול את הנושא הזה

זה סיפור מזעזע!
וזה ממש מתאים לדעתי לאשכול "הנוסטלגי"
כאמא, הייתי מאד נסערת מחוסר רגישות שכזה.
מה הבעיה לתת לילדה לחלק בלי לספר למה?

יש הבדל גדול בין השקפה מעט שונה שאין לי התנגדות אליה, לדבר שהוא נוגד בוודאי את ההשקפה שלי.
(אם בת ברסלבית תספר לכולן שאבא שלה באומן- נפלא, שבת חב"דניקית תספר שסבא שלה בשליחות- בסדר גמור…)
ובמקרה זה- ההשקפה החב"דית בהחלט נוגדת את ההשקפה של גן ליטאי קלאסי והגיוני מאוד לא לתת לה להסביר לכולן על מהות החג.
אני הייתי נותנת לה לחלק בלי להסביר על מה ולמה.
וסתם מעניין- מה דחוף לילדה להביא סוכריות דווקא אז? לכבוד חנוכה היא גם חילקה? ולכבוד ראש השנה?