כמטפלת בהבעה ויצירה חשבתי לשתף בכמה נקודות חשובות שכדאי לתת את הדעת לגורמי חוסן/מקדמי בריאות או איך שתקראנה לזה. משתפת בעיקר, אבל יש עוד דברים שאפשר לעשות. בתקווה שיהיו הדברים לתועלת.
[1] פעילות גופנית קבועה: הליכה/ריצה/שחיה/פילטאיס/יוגה/אופניים….
[2] שינה מספקת: שינה בשעה סבירה, שמירה על “הגיינת שינה”.
[3] תזונה מאוזנת: כל המונוסודיום גלוטמט, ג'לים, וכדו' מחוץ לחוק. פחמימות, שומנים וחלבונים בכל ארוחה.
[4] שתיה: 60 מ"ל לכל קילו ממשקל הגוף (לפי המלצת הרב אסחייק בספרו).
[5] זמן יצירתי: בישול/אפיה/ציור/נגינה/כתיבה… וכל דבר שמתאים לכם.
[6] זמן רגיעה: הרפיה, נשימות עמוקות, תרגול מיינדפולנס וכדו'.
[7] זמן טיפוח: רגע לעצור, לשטוף פנים, להתקלח, להתאפר, להחליף בגדים וכדו'.
[8] זמני חברה ומשפחה שנמצאים ביחד, עם מינימום הפרעות. נהנים מהרגע.
לפעמים לא כל כך בטוחים, מה אנחנו אוהבים, מה עושה לנו טוב, אפשר פשוט לנסות עד שמוצאים, אפשר גם עם מטפלת/מאמנת לעשות בירור קצת יותר מעמיק מה מניע אותנו בחיים, מה משמח אותנו, מה עושה לנו טוב, ומה מכווץ אותנו ומרחיק אותנו מעצמנו.
נעמה היקרה, קראתי את הנקודות שכתבת והן כולן נכונות,
זו לא פעם ראשונה שאני שומעת המלצות כאלה,
ואני שואלת אותך שתי שאלות:
א. האם את בעצמך מצליחה ליישם את הנקודות הללו במלואן?
ב.כמה משפחות נראה לך תוכלנה ליישם את ההמלצות שלך במלואן בעקבות הפוסט הזה?
לדעתי המשפחות הללו הן נדירות,
ולא כי הן לא רוצות- ברור שכולנו רוצות לחיות באיכות הזו- אלא כי העולם מתנהל היום בצורה שמקשה על כך מאוד.
העולם מתנהל כך שלחברות למטרות רווח יש השפעה גדולה על חיי היום יום שלנו, והחברות הללו משקיעות את כל משאביהן בהגדלת רווחיהן ולא באיכות החיים שלנו (גם אם הן טוענות אחרת).
דוגמאות יש למכביר:
אתרי הקניות והרשתות החברתיות, שהמודל העסקי שלהם בנוי על כך שנבלה בהם כמה שיותר זמן, ולכן מתכננים ומעצבים את האתרים למטרה זו. כשאנחנו מפסידים על הדרך את הזמן שלנו להרפיה, ליצירה, לשינה, לבילוי עם המשפחה- זה לא מעניין אותם.
חברות המזון התעשייתי- המודל העסקי שלהן בנוי על כך שנאכל כמה שיותר מהמוצרים שהן מייצרות, ולכן הן מתכננות ומעצבות את המוצרים למטרה זו. כשעל הדרך אנחנו מתמכרים, משמינים ונהיים חולים, זה לא מעניין אותן.
וכן הלאה וכן הלאה.
בסופו של דבר- מה שהחברות הללו עושות משפיע עלינו בקצה השרשרת- על הגוף, המוח והנפש שלנו, ועל הגדילה של הילדים שלנו.
ובגלל שכל החברות הגדולות מחפשות "צמיחה"- הן מקדישות את המשאבים הרבים שלהן כדי לפלוש לחיינו האישיים עוד ועוד ועוד ועוד ועוד, מה שגורם לנו לשלם יותר ולקבל פחות וכך אנו נאלצים לעבוד יותר ויותר רק כדי לשמר את רמת החיים שלנו.
היום במאה ה-21 כדי ליישם את הדברים שכתבת במלואם, נדרש לשחות נגד זרם של בטון!!!
יש לזה פתרונות, אבל אדם פרטי או משפחה אחת- כמעט ולא יכולים לשחות נגד הזרם.
אני לא חושבת שנדרש לשחות מול זרם של בטון כדי ליישם את ההמלצות האלו, גם לא חושבת שהכוונה לבצע הכל באופן מושלם.
לדוגמא, ארוחות בריאות ומאוזנות, לא הכוונה להכניס הביתה רק לחם מלא ולאכול כוסמין וקינואה כל היום, כלומר מי שמצליחה זה נפלא אבל בעולם שלנו זה באמת קשה מאד, אלא הכוונה להשתדל להכניס כמה שפחות גאנק, מונוסודיום וגלוטומט, שזה לא כזה נורא.
כנ"ל גם לגבי שאר התחומים, הליכה של 20 דקות 3 פעמים בשבוע זה לא משהו בלתי אפשרי ועדיף מכלום, חמש דקות של הרפיה ומינדפולנס.
אני חושבת שאלו דברים שאפשר לעמוד בהם גם בקצב החיים שלנו (מנסיון:), ומושלמים אף פעם לא נהיה…
לגמרי ככה!
דבר ראשון אי אפשר לשנות הרגלים ביום אחד. אבל כן אפשר לאט לאט לאמץ לעצמנו הרגלים טובים. ובתגובה "לאין לנו על מי לסמוך…." נראה שכדאי להשקיט רעשי רקע כשלב ראשון. אנחנו אמורים לחיות את החיים שלנו, לתת דין וחשבון לבורא עולם בלבד, [מובן שיש עניין להיות בדרך אמצע ובין אנשים ולא להיות יוצאי דופן וחריגים בצורה בולטת].
אני כותבת גם כמי שרואה הרבה בעבודה, וגם מניסיון אישי כי אי אפשר להאריך כמה הרפתקאות עברו עלי בחיים המאוד לא רגילים שלי.
לפעמים אנשים מזלזלים בדברים כאלה, או יותר דחוף לתחזק בית נקי על פני שעות שינה, או לוותר על טיפוח אישי וזמן לתחביב למילוי מצברים ולא מבינים את המשמעות של זה.
אפשר להגיע למצב מאד לא נעים עד שחווים על עצמנו עד כמה זה נחוץ.
טוב ומעודד לראות רשימה כזאת.
וכמובן לא צריך להתחיל ליישם את כל זה מעכשיו. כל שינוי קטן זה הוא טוב וכשהמגמה חיובית בסוף יהיה הרבה יותר טוב…
תודה נעמה, לוקחת לתשומת ליבי
בשמחה.
כל שינוי קטן הוא משמעותי.
נכון בהחלט, כל אחד מהדברים הנ"ל הוא אפשרי, אבל ליישם את כולם ביחד כאורח חיים מגובש- זה קרוב לבלתי אפשרי.
אני לא מכירה כמעט נשים שחיות את ההמלצות הנ"ל, ואם כן- מדובר בנשים עם יכולות כלכליות גבוהות, או כאלה שעיתותיהן בידיהן ולא עם ילדים קטנים רצופים.
(מכירה כמה נשים שאצלן ההתלבטות היא לא בין שעות שינה לבית נקי, אלא בין שעות שינה להנקה ולהרגעת ילד מפחד ולעזרה לילד בשירותים במהלך הלילה)
שינויים קטנים, לרוב, יישארו קטנים בטווח הארוך ולא יובילו לשינויים גדולים. כי כל המרחב הציבורי שלנו היום מסליל אותנו לאורח חיים בלתי תקין. והשינויים הקטנים יעזרו לנו להרגיש יותר טוב אבל ישאירו אותנו בתוך המסגרת הבלתי בריאה.
והסיבה שאני כותבת את זה-
כי יש הרבה נשים שבטוחות שאם תיישמנה את ההמלצות הנ"ל (בין אם בצעדים קטנים ובין בגדולים), הן תזכינה לחיים הרגועים שלהם הן שואפות,
וכשיישום ההמלצות נכשל, הן נופלות להאשמות עצמיות ולתחושת בושה,
וזו פשוט טעות!
הסיבה שאכלת בערב מנה חמה עמוסת מונוסדיום ולא מרק ירקות עשיר היא-
שאנשים השקיעו מיליארדי דולרים כדי שתתנסי במנה החמה מתישהוא, כדי שתמהיל החומרים המדוייק בה ימשוך אותך לשוב ולצרוך ממנה, וכדי שהיא תהיה זמינה לך במחיר זול ובמרחק קטן מהבית.
הסיבה שישבת שעתיים על המחשב במקום חצי דקה שנדרשה לענות על המייל היא-
שאנשים השקיעו מיליארדי דולרים כדי שתישארי באתר שלהם ותקליקי ותגללי עוד ועוד בלי לשים לב איך הזמן עובר.
אבל לך נדמה שהסיבה שאכלת ג'אנק במקום אוכל אמיתי, והסיבה שישבת לנצח מול המסך היא חוסר שליטה עצמית, ואת מלקה את עצמך ונופלת לתחושות בושה ואשמה, כשבעצם פעלו עלייך כוחות שלא היית מודעת להם.
אז בואו נשים לב,
ההמלצות הן טובות ונכונות,
כולנו רוצות חיים רגועים ויודעות מה צריך בשביל זה,
מעטות מצליחות ליישם את זה כאורח חיים,
ולא כי לא רוצות אלא כי כמעט לא יכולות.
וכדי להגיע למצב שכן יכולות- צריך להתאמץ בצורה חריגה ויוצאת דופן, כמו לשחות נגד זרם מבטון.
ולא שאין מה לעשות- יש מה לעשות, והרבה. אבל זה ממש לא פשוט ופשטני כמו שהיה אפשר לחשוב לאחר קריאת הפוסט הפותח.