טרנד הנגד…

יש עוד נקודה
בסמינרים מחנכים הרבה להכללות וסטיגמות שאין שום קשר בינם לבין המציאות.
אותי זה פגש בעיקר בענין הטכנולוגיה
מליון הרצאות ושיעורים מסמרי שיער
ואז את מתחתנת עם בחור שמור וצדיק ולאמא שלו יש סמרטפון
לפי המורה בסמינר אסור לך לדבר איתה בערך
אותי זה פגש רק כשהתחתנתי
ואז פתחתי את העינים ודיברתי עם בנות שיש להם במשפחה מכשירים
מה הרעיון של הסמינר לדבר בסיסמאות, אתם לא מכירים את העולם?
יש כ"כ הרבה אנשים שנאלצים להחזיק מכשירים מסוננים, אז בת צריכה להרגיש ולשמוע כל היום שההורים שלה הם…
חושבת שיש המון סטיגמות בנושא.
בעינין של ווצאפ למשל, מדברים כל הזמן נגד
ואז בת מתקבלת לעבודה וחייב ווצאפ, ואפילו הרב אומר שאפשר מלכתחילה. אבל בסמינר…..

אני לומדת עכשיו בסמינר עם שם מצוין ודווקא נורא קשה לי שרוב השיעורים(לא כולם) הם על איך לעמוד באתגרים וכו… ומה קורה כשיש אכזבות וכו… עכשיו אני ריאלית יודעת שכל אחת פוגשת איזה שבירת חלומות שלה במשהו קטן או גדול אבל אני מרגישה שזה הגיל של להשריש בנו אהבת תורה עמוקה שזאת תהיה שאיפתינו הכי בעולם לא מזלזלת בחשיבות של להכין לחיים אבל מרגישה שמרוב הפחד ממה שקורה היום קצת סטינו זה הזמן להכניס ולדחוס כמה שיותר תורה ואהבתה אח"כ כל אחת תיישם זאת בדרך שלה גם אם בעלה לומד דף היומי ולא אברך בזה יתבטא כל האהבה שלה זה יהיה לה הכי חשוב שאפשר מקווה שהובנתי סה"כ באתי לומר שלמרות שמאכזב שלא הכינו אתכם אבל תחשבו אם לא היו מתמקדים בבית של תורה מה היה קורה לשאיפות הגדולות שלנו שהם חשובות ממש אין דבר כזה יהודי בלי שאיפות….

וואו, כמה כפיות טובה בשרשור אחד…
אף אחד בסמינר לא התחייב להכין אותך לחיים שאחרי, כל מה שנתנו והעניקו ולימדו זה בונוס!! להורים שלך את גם באה בטענות למה לא הכינו אותך מספיק לחיים???? אולי כן. מי שחובתו להכין אותך לחיים על כל גליהם הם ההורים ולא אף אחד אחר!
מס' נקודות למחשבה:

1. מי קבע שחובת הסמינר להכין אותך לכללללל האופציות שעתידות לפגוש אותך בחיים?
2. האם תמיד בסמינר קיבלת כמו ילדה טובה ירושלים את כל מה שאמרו המורות בלי לחשוב/להתקומם/להביע דעה? גם בנושא צניעות ותלבושת עשית בדיוקקק את מה שכתוב בתקנון בלי להרהר ולערער? כנראה שלא, כנראה שבכל זאת היו בך שרידים של דעה עצמית ומחשבה עצמאית, איפה הם בנוגע לכל מה ששמעת בנושא הבית היהודי ונספחיו?
3. ונניח שלא היית לומדת דבר בסמינר וכל הידע היה מסתכם במה שאת ראית בבית הוריך, האם אז לא היה לך שום משבר מוסרי כאשר הבית החדש שלך לא היה העתק הדבק למה שראית בבית הוריך וכ"כ חלמת להעתיק?

החיים שאחרי הנישואים דורשים עבודה והתמודדות מסוג חדש שלא היכרנו בשנות הנערות, חבל שבמקום להבין שכך זה דרך העולם מנסים למצוא מי אשם.

קיבלת בסמינר המון! לבד לא היית פותחת כזה מגוון של ספרי הלכה ומוסר כמו שזכית להחשף בשיעורי המורות, לבד לא היית משיגה את ההתלהבות השאיפות והחשק בעבודת ה' כמו שהיו לך בעקבות הרצאה טובה או פעילות מרגשת, ואת החיזוקים האלו את לוקחת איתך עד 120. האם לא סביר שחלק מהרהורי התשובה וההתקרבות לה' שלך מידי אלול מקורם בשיעורים או ההרצאות המיוחדות ששמעת בנערותך בסמינר? האם כל הרוחניות שלך היום היא פרי עמל אישי ופתיחת ספרי קודש באופן עצמאי מגיל 20 ועד היום??
לתקופה בה היית בחורת סמינר – החינוך היה מצויין וטוב, עובדה שאת מחזיקה מעצמך היום אישה טובה רוחנית וגשמית. לתקופה שאח"כ – זה לא חייב להספיק. בגיל הזה את כבר בחורה בוגרת עם יסודות יציבים (כשירה כבר אפילו להתחתן!!) שיכולה להפעיל שיקול דעת ולבדוק איך מתאימים את כל מה ששמעת למציאות הנוכחית ובמקרה הצורך להתייעץ ולשמוע דעת תורה מה חובתך בעולמך כעת.
ומה עם גידול ילדים? זה גם מזמן לך מציאות חדשה שלא כל הכלים שארזת לך בדקדקנות במהלך השנים מתאימים. אז מה! אין כאן אשמים, יש כאן מקום לבחינת דרך והתייעצות חדשה בדעת תורה.
מזכירה את המשנה באבות – הַלוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אֶחָת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אֶחָת, צָרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד.
גם בענין הזה כמו בכל דבר בחיים יש לנו את הבחירה אם לחפש וגם למצוא את האשמים (זה בגלל שהיו לי הורים ביקורתיים, בגלל שגדלתי בלי… בגלל שהייתי הכי…) ולהתבוסס בהתמסכנות או לקחת את עצמינו לידיים, לנפות ולהתמקד במה שהיה לנו טוב ולהתקדם במלוא המרץ.
מעניין אם בבוא העת ואולי כבר כעת את ביתך לא תשלחי לסמינר הנחשב כדי שלא תצא עם השקפות שיעיבו על חיי הנישואין שלה ואולי על רוחניותה כולה.
גילוי נאות – אני לא מורה ואין לי מניות בסמינרים. סתם אחת שלא סובלת את תרבות כפיות הטובה ומשתדלת לקחת מכל דבר בחיים רק את הטוב.

מזדהה עם רוב ככל מה שנכתב כאן, ובגלל שראיתי את השם של הסמינר שלמדתי בו בשירשור הנגדי של הפירגון – חייבת לשתף למה אני טעונה על הסמינר שלמדתי בו.
הניתוק בין המורות לתלמידות – מרחק שמים וארץ, המורות אוחזות כנראה בשנת 1980 משהו… מורה שמדברת איתנו על פת במלח תאכל… והעיקר שהבעל חלילה לא יצא מד' אמות הכולל… ומורה אחרת שאומרת שבשידוכים חשוב אך ורק הבירורים ואני מדגישה, אך ורק! ואם התרשמת שהבחור אינו מתאים למה שאת מחפשת? הבירורים גוברים… וכנראה את זו שטועה….
ועוד אינספור דוגמאות, בררתי את הפשוטות שבהן…
כתבה כאן מישהי בשירשור שהמורות והסמינר חושבים שאם הצליחו שהבנות לא מגיעות עם עגילים ארוכים לסמינר הרי הצלחנו בחינוך וכו'… אני רוצה לצרוח מכאן לכל הסמינרים באשר הם, תפסיקו להתעסק בחיצוניות!!!!! לעמוד על העגיל, הנעל, הסריג או השרשרת, ושלא ישמע חלילה שאני אומרת לשחרר את הרסן, ברור שצריך וחובה גבולות ותקנון הוא א' ב' בכל סמינר אבל ריבונו של עולם, אתם לא רואים את המצב הנורא של הנוער??? אנחנו בדור של עקבתא דמשיחא, גדולי עולם פחדו להיות בדור הזה!!!! אתם מדברים איתנו על פת במלח????? על נעל עם סוליה לבנה או לא??? בזה נמדדת איכות הבנות?? היראת שמים שלהן? המידות?? בין אדם לחברו???? למה על זה אתם לא נותנים לנו שיעורים?? למה אין שיעורי השקפה נורמלים בסמינרים, בדגש על נורמלים!!!! לא שיעורי השקופה שתמיד זולגים איכשהו לבית של תורה ותפקיד האישה הוא לדאוג לפרנסת הבית והעיקר שהבעל ישב וילמד, ואם לא? כנראה לא תזכי לעולם הבא דרגה א' א'… אולי משהו סוג ג' כזה…
מישהי יכולה להסביר לי למה אי אפשר להסביר שלא תמיד הבעל יכול להמשיך לשבת וללמוד, למה לא להתמקד איך להחדיר לבנות יראת שמים וקרבת ה' אמיתית ולאו דווקא יראת המורה והסמינר….
למה???????